בכורות דף נג. א

האם נוהג דין מעשה בהמה בחו"ל?

להקרב על גבי המזבח שאינו נאכל לבעלים אלא במום
לר' עקיבא אינו נוהג [1] קדוש לענין זה
לר' ישמעאל (תמורה כא:) קדוש לענין זה

מתי נוהג דין בכור ומעשר?

בפני הבית ושלא בפני הבית בזמן הזה
בכור נוהג נוהג - דקדושתו מרחם [2]
מעשר נוהג אינו נוהג - משום תקלה [3]

בכורות דף נג: א

האם חל הקדש מזבח החמור על קדשי בדק הבית הקל וכן להיפך?

לענין קדושה הקדש עילוי לענין טובת הנאה [4]
להקדיש קדשי בדק הבית למזבח לא חל לא חל
להקדיש קדשי מזבח לבדק הבית לא חל חל
-------------------------------------------------

[1] וסברה הגמ' בהו"א שמתניתין דידן שאמרה שנוהג גם בחו"ל דלא כר"ע - שאמר שלא מעלים מעשר בהמה מחו"ל להקרב בארץ, ודחתה שי"ל שמשנתנו מיירי רק לענין קדוש, שאינו נאכל לבעלים אלא במום.

[2] ואף שיש חשש תקלה, וא"כ לכאורה היה מן הראוי שנמכור את אוזן בהמות המכרות לעכו"ם כדי לפוטרו מן הבכורה. מ"מ כיון שיש תקנה להטיל בו מום קודם שיצא לאויר העולם, עדיף שלא למכור את אוזן המבכרות כדי שלא להפקיע מבכורה.

[3] וכיון שלא יודע איזה בהמה תצא עשירית מן הפתח אי אפשר לדעת במי להטיל מום, ולהטיל מום בכל עדרו ג"כ לא שייך, דמהרה יבנה בית המקדש ובעינן בהמה בלא מום להקרבה ולא נמצא.

[4] דהיינו מה שיש לאדם טובת הנאה בקרבן, לקבל סלע מישראל אחר על מנת שיתן להקריב את הקרבן לבן בתו כהן. את הטובת הנאה הזאת אם חלה הקדושה משלמים אותה להקדש.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף