BECHOROS 46 (28 Iyar) -ֲ Dedicated in honor of the birthday of Neti Linzer.

בכורות דף מו. א

נדר שהודר על דעת רבים האם יש לו הפרה לפסק אמימר?

לדבר הרשות לדבר מצוה
למ"ד נדר שהודר ברבים אין לו הפרה אין לו יש לו
למ"ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה אין לו [1] יש לו

בכור דלהלן, האם הוא בכור לנחלה - לירש פי שנים, והאם הוא בכור לכהן, ליתן פדיונו?

בכור לנחלה בכור לכהן
הבא אחר נפלים (בן ח' חדשים) [2] הוי בכור אינו בכור
הבא אחר בן ט' חדשים שיצא ראשו מת הוי בכור אינו בכור
המפלת כמין
 
בהמה חיה ועוף
לר' מאיר הוי בכור אינו בכור
לחכמים הוי בכור הוי בכור [3]
המפלת סנדל, שליא, שפיר מרוקם, ויוצא מחותך [4] הוי בכור אינו בכור
לא היו לו ילדים ונשא אשה שכבר ילדה הוי בכור אינו בכור
בהנ"ל, ילדה והיא גויה
 
ונתגיירה, שפחה נשתחררה
לת"ק הוי בכור אינו בכור
לר' יוסי הגלילי הוי בכור הוי בכור [5]
היו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה אינו בכור הוי בכור
נתגיירה או נשתחררה מעוברת אינו בכור הוי בכור
ילדה בבית אחת עם אשה הפטורה או אשה אחרת [6] אינו בכור הוי בכור
נשאת לשני תוך ג' חדשים לראשון וילדה אחר ז' [7] אינו בכור הוי בכור

בכורות דף מו: א

האם יציאת הראש מחשיבה לידה?

בבן קיימא בנפל
לשמואל הוי לידה עד רובו [8]
לחולקים על שמואל הוי לידה

מה נקרא לידת הראש לענינים דלהלן?

לענין נחלה בכל מקום [9]
לריש לקיש עד שיצא עם החוטם [10] ביציאת פדחת
לר' יוחנן ביציאת פדחת [11] ביציאת פדחת
-------------------------------------------------

[1] כן חידש אמימר, שאפי' למ"ד נדר שהודר ברבים אין לו הפרה, אבל אם הודר על דעת רבים יש לו הפרה.

[2] ומסבירה המשנה כגון שיצא ראשו של הראשון - הנפל - חי, ומשמע שאם יצא מת הוי בכור גם לפדיון. אולם יש גורסים אע"פ שיצא חי, ומשמע שבודאי שאם יצא מת לא הוי בכור לנחלה. ובטוש"ע (סימן ש"ה סעיף כ"ג) פסק שאם יצא ראש הנפל מת הנולד אחריו בכור לפדיון. וע' בביאור הגר"א שם (ס"ק ל"ט) שחולק.

[3] ס"ל לחכמים דלפטור את הרחם צריך שיהיה בו דוקא צורת אדם, אבל בלא זה אינו פוטר.

[4] פי', סנדל - הוא שאין לו צורת פנים, שליא - יש בתוכה ולד אלא שנימוח, שפיר מרוקם - רק העור לבד ויש תחילת צורת הולד מרוקמת. ויצא מחותך - דהיינו רוב הגוף.

[5] ס"ל שכל שלא ילדה בישראל הוי בכור גם לכהן, שנאמר פטר רחם בישראל - עד שיפטרו רחם מישראל.

[6] פי', שילדה בבית אחד עם כהנת או לויה שבנם פטור מן הבכורה או עם אשה אחרת שכבר ילדה, בעלה חייב ליתן חמש סלעים לכהן כי ממ"נ נולד לו בן בכור אפי' שאינו יודע מי הוא, ורבותא אשמועינן שאפי' שהספק כאן בהתערבות עם בכור אחר שפטור בכל אופן חייב. אולם לענין נחלה לא יורש אותו כיון שלא יודעים שהוא אביו.

[7] שזה הבן הוא ספק שמא הוא בן ט' חדשים לראשון, או בן ז' חדשים לאחרון, שממ"נ הוא בכור לכהונה דהרי הוא פטר רחם, אבל אינו בכור לנחלה, דלא יודעים אביו מנו.

[8] ס"ל דאין יציאת הראש פוטר בנפלים, ובן ח' חי שהוציא ראשו והחזירו וקדמו אחיו או בן ט' מת לא הוי לידה והשני הוי בכור לכהן.

[9] לאיתויי לענין גיורת, שאם יצאה פדחת ולדה בהיות נכרית ונתגיירה - אין נותנים לה ימי טומאה וימי טהרה ואינה מביאה קרבן לידה.

[10] דכיון שצריך להכיר, אין הכרה אלא עם החוטם. ואם יצא רק פדחתו בלי החוטם, הבא אחריו בכור לנחלה ליטול פי שנים.

[11] והוא נקרא בכור לנחלה, והבא אחריו אינו נוטל פי שנים.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף