BECHOROS 19 (1 Iyar) - Dedicated by Ari Friedman and family of Lawrence, N.Y., l'Iluy Nishmas Ari's father, Reb Yakov Yosef ben Rav Nosson Neta Z'L Friedman in honor of his Yahrzeit. Jack Friedman exemplified true Ahavas Yisrael and Ahavas Chesed; may he be a Melitz Yosher for his children and grandchildren and for all of Klal Israel.

בכורות דף יט. א

כיצד למדה הברייתא דלא מיקרי בכור באופנים דלהלן?

כיצד הלימוד מפסוק? איך נקרא לימוד זה?
רישא "קדש לי כל בכור" - אין נקבה במשמע "כל הבכור" - "הזכר" כלל ופרט [1]
מציעתא לסתמא
 
דברייתא
זכר שיצאה נקבה
 
לפניו אינו קדוש
"כל בכור" - פטר רחם כלל הצריך לפרט [2]
לאביי [3] זכר שיצא דרך דופן
 
אינו קודש
"כל בכור" - פטר רחם כלל הצריך לפרט
סיפא לסתמא ולאביי פטר רחם שיצא
 
אחר יוצא דופן
"בכור" - לכל דבר פרט הצריך לכלל [4]
לרב שרביא מייתורא ד"בכור" [5] פרט הצריך לכלל

בכורות דף יט: א

הלוקח בהמה מגן הגוי ואינו יודע אם ביכרה ביד הגוי או לא ביכרה, מה הדין?

עז בת שנתה, רחל בת שתים,
פרה וחמור בנות שלש
מכאן ואילך (עז בת שתים רחל
בת שלש פרה וחמור בנות ד')
לר' ישמעאל ודאי לכהן ספק לכהן - דחיישינן למיעוטא [6]
לר' עקיבא ספק לכהן [7] ספק לכהן - דחיישינן למיעוטא
לחכמים ספק לכהן לסתמא דגמ': ודאי פטור - דאזלינן אחר הרוב
 
לרבינא: ספק לכהן - דלא אזלינן בתר הרוב [8]
-------------------------------------------------

[1] הפסוק אומר (דברים טו:יט) "כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַה'" - ומשמע מהכלל שכל בכור אפי' נקבה שנולדה בכורה ג"כ קדושה, קמ"ל הזכר תקדיש, שאין בכלל אלא מה שבפרט - זכר אין נקבה לא.

[2] הפסוק אומר (שמות יג:ב) "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם", וזה הוא כלל הצריך לפרט, דהכלל של בכור צריך לפרט שאומר "פטר רחם" כדי לפרשו מה נקרא בכור, שדוקא הפוטר את הרחם נקרא בכור, אבל אם הוא רק בכור לזכרים בלבד זה לא מספיק. ואינו דומה לכלל ופרט שאין בכלל אלא מה שבפרט, דשם הפרט ממעט את הכלל ולא מפרשו, ואילו כאן הפרט לא ממעט את הכלל אלא מפרשו מה הוא "בכור".

[3] אביי מתרץ שלעולם בכור לדבר אחד לאו הוי בכור עד שיהי הבכור לכל דבר, ולכן בכור הבא אחר נקבה פשוט שאינו קדוש דנתמעט מ"בכור". והרישא - דהיינו המציעתא - צריך לפרשה באופן אחר.

[4] וזה אינו בכור לוולדות, דהרי יצא וולד אחר קודם לפניו, והיינו פרט הצריך לכלל, דהיינו הפרט שהוא פטר רחם צריך לכלל שיפרשו, דבלי הכלל הייתי חושב כיון שהוולד (השני שאחר יוצא דופן) הוא הפוטר את הרחם - הרי הוא קדוש, קמ"ל כלל "בכור" לומר לך שצריך שיהיה בכור לכל דבר גם לוולדות. ועל זה הקשה רב שרביא לאביי, הרי לעיל ברישא - דהיינו במציעתא - הברייתא אמרה שאם היה כתוב רק "בכור" הו"א שלא בא למעט אם יצאה נקבה לפניו דהעיקר הוא שהוא בכור לזכרים, והרי לן שפירוש תיבת "בכור" - היינו בכור לדבר אחד, ואילו כאן בסיפא מבינה הברייתא שאם הוא "בכור" לדבר אחד ואינו בכור לוולדות - כי יצא יוצא דופן לפניו, יש למעטו.

[5] רב שרביא פליג שאיה"נ דמבכור לא משמע שצריך שיהיה בכור לכל דבר אלא גם בכור לדבר אחד היה משמע שהוא בכור, ולכן ממשמעות "בכור" לא הייתי יודע למעט אלא מהייתורא דבכור אנחנו לומדים שהיוצא אחר יוצא דופן אינו קדוש, דאם הוא קדוש "בכור" דכתב רחמנא למה לי, הרי אם למעט יצאה נקבה לפניו זה כבר לומדים "מפטר רחם", אלא ש"מ שבא למעט היכא שיצא פטר רחם אחר יוצא דופן.

[6] פי', דס"ל כר"מ דחייש למיעוטא, דאם לא היה חושש למיעוט ודאי שהיו פטורות, כיון שיש לנו לילך אחר רוב, ורוב בהמות מתעברות ויולדות.

[7] דשמא העז טינפה בתוך שנתה - אפי' שלא ילדה ולד מעליא, ובזה סגי לפטור מבכורה.

[8] דכל מה דאזלינן בתר הרוב הוא ברוב דלא תלוי במעשה, אבל כאן שהרוב תלוי במעשה של עיבור ולידה לא אזלינן בתר הרוב.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף