TOSFOS DH Ela Edim she'Asu Shelichusam v'Chulei
תוספות ד"ה אלא עדים שעשו שליחותן כו'
(SUMMARY: Tosfos discusses why witnesses cannot do so.)
תימה קצת על הלשון דמשמע שלפי שעשו שליחותן כבר גורם שלא יעשו עוד (הגהת הב"ח) כי ההיא דהתקבל (גיטין דף סג:) דכתבי תפוותא ושמה היה נפוותא וקאמר עשו עדים שליחותן ולא יכתבו עוד
Question #1: The wording is difficult. It connotes that since they already did their Shelichus, this causes that they cannot do again, like in Gitin (63b). They wrote Tafvasa, and her name was Nafvasa. It says that they did their Shelichus, and they cannot write again;
התם ניחא אבל הכא אין ליישב כלל דכ''ש אם לא עשו שליחותן מעולם דהויא לה מלוה על פה שאין יכולין לכתוב מזמן ראשון דא''כ ה''ל מוקדם גמור
There it is fine, but here one cannot resolve this at all. All the more so if they never did their Shelichus, that it was a Milveh Al Peh, they cannot write from the first date, for if so it is totally predated!
ועוד דהתם בגיטין מה שאין יכולין לעשות שליחותן זהו משום ששליחותן פסקה משעה שעשו את הראשון ואם יעשו אחר אין זה שליחותו של הבעל שלא צוה לכתבו אבל אם מצוה לכתוב שני יכולין לעשות
Question #2: There in Gitin, this that they cannot do their Shelichus [again] is because their Shelichus ceased once they did the first. If they do another, this is not the Shelichus of the husband, who did not command to write it. However, if he commands to write a second, they can do it;
והכא אע''פ שלוה מצוה להם לכתוב לעשות שטר מזמן (הגהת הרש"ש) ראשון לא יעשו דאל''כ מאי דוחקיה דמלוה לקרוע שטר הראשון אם אין הלוה כופהו לכך ואם כן רוצה הלוה בכך
Here, even though the borrower commands them to write a document from the first date, they may not. If not, what forced the lender to tear the first document, if the borrower does not force him? If so, the borrower wants this!
דאין לומר כי הלוה אינו רוצה אלא מזמן שני
Suggestion: The borrower wants only from the second date.
כי מה טענה היה לו בזה
Rejection: What claim is this?!
וע''כ צריך כאן לפרש כן וכי עדים אע''פ שעשו שליחותן וכבר חלה שעבוד על ידן יכולין לעשות בשביל כך שטר אחר כיוצא בראשון מאחר שדומה למוקדם
Answer: You are forced to explain here "can witnesses, even though they did their Shelichus, and a lien took affect through them, can they do due to this another document like the first? [Surely they cannot,] since it looks predated!"
ואפי' אם מצוה להם הלוה אין זו סברא שאם כן יאמרו כל שטר מוקדם כשר ואתי למיחתם בשטר מוקדם
Even if the borrower commands them, it is unreasonable [that they may do so]. If [they could], people would say that every predated document is Kosher, and they will come to sign on a predated document.
אבל במה שיכתבו לו ב''ד מזמן ראשון לא יבא לחתום בשטר מוקדם כי ידעו שהוא פסול ובזה יתלו הכשרו שב''ד אלימי לאפקועי ממונא
Distinction: This that Beis Din writes from the first date will not lead one to sign on a predated document, for people know that it is Pasul. They will attribute its Hechsher because Beis Din is powerful to uproot money.
והלשון מגומגם ביותר:
Disclaimer: The wording is very difficult.
TOSFOS DH Kosvin Afilu Asarah Shetaros
תוספות ד"ה כותבין אפילו עשרה שטרות
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara above.)
ואם תאמר למאי דס''ד דבאחריות מיירי תקשי הא דאמר לעיל (דף קסח:) אבל בשטרי מקח וממכר כותבין חוץ מאחריות שבו
Question: According to the Havah Amina that we discuss with Achrayus, it is difficult what it says above (168b) "but documents of sale, they write without Achrayus"!
וי''ל דלעיל הכי פירושו דהוא אמר אבד שטרי (הגהת הרש"ש) וחיישינן דלמא טריף והדר טריף
Answer: Above, it means as follows. He says that he lost his document, and we are concerned lest he take from buyers and later take from buyers again;
אבל הכא מיירי בשידוע לנו שנאבד או ראינוהו שנשרף
However, here we discuss when we know that it was lost, or we saw that it was burned.
TOSFOS DH mi'Zman Rishon
תוספות ד"ה מזמן ראשון
(SUMMARY: Tosfos points out that R. Yehudah did not explicitly say so.)
ר' יהודה לא פירש לר' יוסי מזמן ראשון אבל ברייתא היא שנויה במילתיה דרבי יהודה לפי האמת
Explanation: R. Yehudah did not explain to R. Yosi that [it is from the first date]. However, the Beraisa teaches about R. Yehudah's opinion according to the truth.
TOSFOS DH she'Im Huzkaknu l'Eduso Shel Shtar
תוספות ד"ה שאם הוזקקנו לעדותו של שטר
(SUMMARY: Tosfos discusses why we do not assume that they erred about Rosh Chodesh.)
הא לישנא משמע שאין כתוב להדיא כך אלא ג' בניסן והוא חל ביום חמישי ועתה נמצאת ג' בניסן מכוונת בשבת
Inference: This expression connotes that it is not written explicitly so [that it is Shabbos or Yom Kipur], rather, it says the third of Nisan, and [Rosh Chodesh Nisan] was on Thursday, and now it turns out that the third of Nisan is on Shabbos;
וכן ביום שני בשבת שניה של תשרי והוא חל בשבת נמצאת עונתו מכוונת ביום הכפורים
And similarly "on Monday in the second week of Tishrei", and [Rosh Hashanah] was on Shabbos, so it turns out that the date is Yom Kipur.
ותימה נימא דטעה בקביעא דירחא ויהיה כשר לרבי יוסי ואמאי פסול
Question #1: We should say that he erred about which day was declared Rosh Chodesh, and it should be Kosher [even] according to R. Yosi. Why does he disqualify?
ולר' יהודה נמי ניחא טפי למימר הכי ממה שנאמר שנכתב (לחוכא) בעלמא
Question #2: Also according to R. Yehudah it is better to say so (that he erred about Rosh Chodesh) than to say that [the date] was written in jest;
בשלמא ליום הכפורים לא קשיא מידי כיון שמזכיר באיזה יום לשבוע שאותו יום היה ידוע שהיה יום הכפורים שבזה לא היה טועה אלא משבת קשה
Answer - part 1: This is not difficult at all regarding Yom Kipur. Since it mentions the day of the week, it was known that that day is Yom Kipur. He would not err about this. However, it is difficult from Shabbos!
ואומר ר''י דמיירי אחר רובו של חדש כדאמר בהיו בודקין (סנהדרין דף מא:) דאי אפשר דלא שמע:
Answer - part 2 (Ri): The case is, [the date] is after the majority of the month, like it says in Sanhedrin (41b) that it is impossible that he did not hear (which day was fixed to be Rosh Chodesh).
171b----------------------------------------171b
TOSFOS DH Maskif Lah Abaye
תוספות ד"ה מתקיף לה אביי
(SUMMARY: Tosfos explains that Abaye accepted Rava's answer.)
נראה לר''י דקבלה מרבא
Assertion (Ri): He accepted Rava's answer.
והא (הגהת הב"ח) דאמרי' בסוטה (דף ז: ושם ד''ה אמר) על משנה שוברת כתובתה ויוצאת ש''מ כותבין שובר אמר אביי תני מקרעת
Implied question: In Sotah (7b) on the Mishnah of "she is Shoveres (partially pays) her Kesuvah and leaves", it says that this shows that we write a receipt. Abaye said that the text should say "Mekara'as" (she tears. This implies that he holds that we do not write a receipt!)
נראה דדיחויא הוא דמההיא ליכא למשמע מינה דהא בשמעתא דהטוען אחר מעשה ב''ד פרק שנים אוחזין (ב''מ דף יז: ושם ד''ה הוציאה) משמע דס''ל דכותבין שובר
Answer: This is a mere Dichuy, that we cannot learn from [that Mishnah], for in the Sugya of one who claims that he paid an act of Beis Din (Bava Metzi'a 17b) it connotes that [Abaye] holds that we write a receipt.
TOSFOS DH Basra d'Amar Leu Rav Safra l'Safrei Ki Kasvinhu Hai Tavra v'Chulei
תוספות ד"ה בתר דאמר ליה רב ספרא לספריה כי כתביתו האי תברא כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why they began writing this in receipts.)
שמא היו שוכחין לכתוב האי שטרא כו' ע''כ כתבו זה:
Explanation: Perhaps they used to forget to write "this document [was not written on this date...]" Therefore, they wrote [the date of the document in the receipt].