[1] וכגון שכתוב על השטר תאריך לועזי, וכשאנו מכוונים לדעת באיזה יום בשבוע ובתאריך העברי נכתב שטר זה, מתברר לנו שתאריך זה נופל בשבת או ביום הכפורים, ומזה מוכח לנו שודאי לא נכתב זה השטר בתאריך זה, אלא שנכתב קודם וכתבו תאריך מאוחר יותר. וביאר רשב"ם בד"ה שטר מאוחר, שלחוש להיפך שמא הקדימו את התאריך בשטר ויהיה שטר מוקדם ופסול, אין אומרים כן, דסתם שטר כשר הוא, ועל הפוסלו צריך להביא ראיה, ולכן אמרינן שהוא שטר מאוחר ולא מוקדם, וכשר.

[2] וביארה הגמ' בעמ' ב' שמחלוקתם כאן תלויה במחלוקתם דלעיל, האם כותבים שובר. דלר' יהודה שאין כותבים שובר ולא יפרענו עד שיחזיר לו השטר ויקרענו, אין שום תקלה שיכולה לצאת משטר מאוחר כזה. אולם לר' יוסי שכותבים שובר, יש לחשוש בשטר מאוחר שיאמר שאבד, ויכתבו שובר, ולבסוף יוציא המלוה את השטר שזמנו מאוחר אפי' מזמן השובר ויאמר שזו הלואה אחרת חדשה ויגבה שוב. אולם זה דוקא כשלא מוכח מתוך השטר שהוא שטר מאוחר, דאז יש לחוש שמא יאמר כן, אבל אם מוכח מהשטר שהוא שטר מאוחר ובאופן הנ"ל, לא יוכל לומר כן, דיאמר לו הלווה שהשובר כן על ההלואה הזו, ורק השטר הוא שטר מאוחר כפי שהשטר מוכיח.