בבא בתרא דף פ"ט ע"א א
אין מוחקים במקום שגודשים ואין גודשים במקום שמוחקים,
מה הדין באופנים דלהלן? [תד"ה מנין].
האם מעמידים ממונה להעניש את המפקיעי שערים ומעוותי מידות?
למפקיעי שערים | למעוותי מדות | |
לשמואל | אין מעמידין [3] | מעמידין |
לקרנא | מעמידין | מעמידין |
דיני מאזנים המבוארים בברייתא.
מרחק הנפש (עמוד) מן התקרה ומהארץ |
גודל קנה המאזנים | אורך כל אחד מהחבלים |
|
מאזני שוקלי נחושת וברזל | ג' טפחים | ד' טפחים | ד' טפחים |
מאזני מוכרי צמר וזכוכית | ב' טפחים | ג' טפחים | ג' טפחים |
מאזני חנוני ובעה"ב | טפח | ב' טפחים | ב' טפחים |
מאזני שוקלי כסף וזהב | ג' אצבעות | איני יודע | איני יודע |
בבא בתרא דף פ"ט ע"ב
האם מותר לעשות משקולות ממתכות?
מתי אסור להשהות מדה חסירה בתוך ביתו אפי' לעביט של מי רגלים?
כשממוני המלך בודקים המדות | כשאינם בודקים | |
במקום שממונה המלך חותם על המדות וזו לא חתומה |
מותר | מותר [6] |
במקום שאינו חותם | לרב פפא: מותר לבעל הגמ': אסור [7] |
אסור |
איזה מדות עושים כדי למכור ביבש? [רשב"ם].
הקדמה: ביאור סימן אסקל"ב גוד"ו: א'יפה= ג' סאין. ס'אה = ו' קבין. ק'ב = ד' לוגין. ל'וג = ו' ב'יצים.
1. סאה = ו' קבין.
2. תרקב = חצי סאה = ג' קבין.
3. חצי תרקב = רבע סאה = 1.5 קבין.
4. קב = ד' לוגים.
5. חצי קב = ב' לוגים.
6. רובע קב = לוג = ו' ביצים.
7. תומן = שמינית קב = חצי לוג = ג' ביצים.
8. חצי תומן = אחד חלקי ט"ז מהקב = רביעית הלוג = 1.5 ביצים.
9. עוכלא = אחד חלקי כ' מהקב = חמישית הלוג = ביצה וחומש ביצה.[1] רשב"ם בד"ה מנין ובד"ה ואין, פירש שאסור אפי' מחל מוכר או קונה, והטעם שמא יראו אחרים וכו'.
[2] הנה תוס' פירשו את האיסור, שאזלינן בתר מנהג המקומות, ואף כשהקונה מוחזק לא יכול לומר אני לוקח רק גדוש, וכן להיפך כשהמוכר מוחזק לא יכול לומר אני נותן רק מחוק - כשאומרים כן נגד המנהג.
[3] וביאר ברשב"ם בד"ה ואין, דבין כה ילכו הקונים אצל זה שמוכר בזול, וע"י זה ע"כ ימכור גם הוא בזול, ולכך ל"צ להעמיד.
[4] הנה רשב"ם בד"ה ולא של שאר, פירש שמשקולות מתכת נשחקות, ולכן צריך לעשות דוקא מצונמא שהוא אבן חזק או מזכוכית.
[5] אולם ר"ת פירש שרק בשר ושומן אסור במשקולות של מתכות היות שהוא נדבק בהם, אולם אם ישקול בהם כסף וזהב מותר, מיהו במדות הקטנות צריך לחפות למשקולת בעור, היות שבשחיקה מועטת יש הפסד גדול כששוקלים כסף וזהב, אמנם בשאר משקולות גדולות ששוקלים בהם נחושת וברזל ל"צ.
[6] מפסק הרמב"ם פ"ז מגניבה הל' ג' משמע שבזה אין חולק על רב פפא דלא יטעו בזה, וכן משמע מפי' הא' שברשב"ם ד"ה מתרמי. אולם מפירוש הב' ברשב"ם שכתב שהלוקח עצמו מתוך טורדו אינו נותן לבו וכו', משמע שאסור, דמהטירדה חיישינן שלא יבדוק את החותם.
[7] דחיישינן שמא ימדוד בו בבין השמשות שהכל טרודין בו ואין מי שרואהו.