[1] רשב"ם בד"ה מנין ובד"ה ואין, פירש שאסור אפי' מחל מוכר או קונה, והטעם שמא יראו אחרים וכו'.

[2] הנה תוס' פירשו את האיסור, שאזלינן בתר מנהג המקומות, ואף כשהקונה מוחזק לא יכול לומר אני לוקח רק גדוש, וכן להיפך כשהמוכר מוחזק לא יכול לומר אני נותן רק מחוק - כשאומרים כן נגד המנהג.

[3] וביאר ברשב"ם בד"ה ואין, דבין כה ילכו הקונים אצל זה שמוכר בזול, וע"י זה ע"כ ימכור גם הוא בזול, ולכך ל"צ להעמיד.

[4] הנה רשב"ם בד"ה ולא של שאר, פירש שמשקולות מתכת נשחקות, ולכן צריך לעשות דוקא מצונמא שהוא אבן חזק או מזכוכית.

[5] אולם ר"ת פירש שרק בשר ושומן אסור במשקולות של מתכות היות שהוא נדבק בהם, אולם אם ישקול בהם כסף וזהב מותר, מיהו במדות הקטנות צריך לחפות למשקולת בעור, היות שבשחיקה מועטת יש הפסד גדול כששוקלים כסף וזהב, אמנם בשאר משקולות גדולות ששוקלים בהם נחושת וברזל ל"צ.

[6] מפסק הרמב"ם פ"ז מגניבה הל' ג' משמע שבזה אין חולק על רב פפא דלא יטעו בזה, וכן משמע מפי' הא' שברשב"ם ד"ה מתרמי. אולם מפירוש הב' ברשב"ם שכתב שהלוקח עצמו מתוך טורדו אינו נותן לבו וכו', משמע שאסור, דמהטירדה חיישינן שלא יבדוק את החותם.

[7] דחיישינן שמא ימדוד בו בבין השמשות שהכל טרודין בו ואין מי שרואהו.