בבא בתרא דף צ' ע"א א
איזה מדות עושים כדי למכור בלח? [רשב"ם]
1. הין = י"ב לוג = תרקב = ג' קבין.
2. חצי הין = ו' לוג = חצי תרקב = 1.5 קב.
3. שלישית ההין = ד' לוג = קב.
4. רביעית ההין [1] = ג' לוג.
5. לוג = רובע הקב = ו' ביצים.
6. חצי לוג = תומן = שמינית הקב = ג' ביצים.
7. רביעית הלוג = חצי תומן = ביצה ומחצה.
8. שמינית הלוג = רבע תומן = שלושת רבעי ביצה.
9. קורטוב = שמינית שבשמינית שבלוג.
כמה גרה - מעה יש בשקל - סלע? [תד"ה והשקל [2]].
הקדמה: שקל קודש - סלע = ד' דינרים = כ"ד מעות - גרה.
דינר = ו' מעות - גרה.
| קודם ההוספה (שקל = כ' מעה - גרה) |
אחר ההוספה (שקל = כ"ד מעה - גרה) |
|
| מנה קודש = 1200 מעה - גרה | 60 שקלים - סלעים (1200=20*60) |
50 שקלים - סלעים (1200=24*50) |
| מנה חול = 600 גרה - מעה | 30 סלעים (600=20*30) |
25 סלעים (600=24*25) |
בבא בתרא דף צ' ע"ב א
באיזה אופנים מותר לאצור פירות שיש בהן חיי נפש, ובאיזה אסור?
| פירות שדהו | פירות מהשוק | |
| בשאר שנים | מותר | אסור |
| בשנה השישית | מותר | מותר לאצור לג' שנים |
[1] כתב רשב"ם ד"ה רביעית, שלא עשו מדת חצי רביעית (שמינית) ההין שהוא לוג ומחצה, משום דאתי למיחלף בחצי קב דהיינו ב' לוגין. ומשמע מדברין שיש כאן גם מדה של ב' לוגין שהיא שישית ההין אף שלא הוזכרה (ולא נראה שהכוונה שיוחלף במדת היבש, דמוכח בסוגיא שהם היו מדות שונות).
[2] ר"ת ור"י לא נחלקו אלא מתי היתה ההוספה שכל שקל - סלע יהיה שוה כ"ד מעין - גרה, דלר"ת ההוספה היתה בימי חכמים, ולר"י ההוספה היתה בימי יחזקאל בעצמו, ויחזקאל הזכיר את המנין שהיה קודם. ולענינינו כאן אין נפק"מ, אלא שיש נפק"מ איך לפרש את הפסוק והתרגום שלו, ורש"י בפי' יחזקאל פי' כר"י.