1) TOSFOS DH KACH (CONT.)

תוספות ד"ה כך

(SUMMARY: Tosfos quotes many different explanations regarding when skins and barrels of Nochrim are forbidden.)

ואפי' היה בהם זפת אלא שנקלף דיין בשכשוך סגי כדמוכח בפ' אחרון (לקמן דף עד:) דפריך מההוא דאע"פ שנקלף הזפת אסורה לההיא דגת ומחץ שאינם זפותין ויין ששם בשעת זפיתה אינו אלא כזורק מים לטיט

(a) Opinion#3 (cont.): Even if they had pitch in them and the pitch was peeled away, it is enough to wash out the skins. This is apparent from the Gemara later (74b), where the Gemara asks from the Mishnah that says that (if it was made out of earthenware) even if the pitch was peeled away it is forbidden, on the law that a press and pitcher that do not have pitch in them are permitted. Wine that is put in when the container is being coated with pitch is merely like putting water in plaster (and does not forbid the container).

חדשים זפותים אסורים פי' חדשים שדומה שלא היה בהם יין מעולם אפ"ה אסורים שמאחר שהם זפותים דלמא רמא בהו עובד כוכבים חמרא ולא ידיע והזפת מבליע ואע"פ שאין מכניסן לקיום צריכין עירוי מפני שהזפת מבליע אף בפעם אחת

1. Opinion#3 (cont.): "New coated with pitch is forbidden." This means that new barrels that do not seem like they ever had wine in them are still forbidden. Being that they are coated with pitch which absorbs, we suspect that the Nochri put wine in it, and it is no longer apparent. Even though the wine was not put in for storage, the vessel must have water poured in it (see 33b) because the pitch absorbs even if it only has wine in it one time.

ומסיים בה עובד כוכבים ריבבן ועבדן כו'

2. Opinion#3 (cont.): The Beraisa concludes that the Nochri can coat it with pitch and tan it etc.

ובברייתא אחרת תניא קנקנים של עובדי כוכבים חדשים מותרין ישנים ומזופתין אסורין פי' חדשים מותרין פי' דודאי עובד כוכבים לא נתן בהם יין מעולם כי מאחר שאינם זפותין אילו נתן בהם יין מינכר ישנים זפותין נמי אסורין ואפילו נראין חדשים כי שמא נתן בהן העובד כוכבים יין ואינו ניכר ישנים אפי' לא נתן בו אלא פעם אחת אסורין מפני שמכניסו לקיום

3. Opinion#3 (cont.): A different Beraisa said that barrels of Nochrim that are new are permitted. If they are and have pitch they are forbidden. This means that new barrels are permitted as the Nochri certainly never put any wine in it. Being that they are not coated with pitch, if he would have put wine in them it would be obvious. Old barrels coated with pitch are also forbidden, even if they look new, being that the Nochri might have put wine in it and it would not be recognizable. Old barrels are therefore forbidden even if wine was put in once, being that it was put in for storage.

ולפי שיטת ר"ת יש לאסור קנא"ש וישטא"ש שלנו הזפופות במגע עובד כוכבים וצריך להגעיל אותם או לעשות בהם עירוי ואע"פ שאין מכניסן לקיום כדין נודות זפותות וכן אם קנה אותם חדשים זפותים מן העובד כוכבים הכל כדין נודות

(b) Observation: According to Rabeinu Tam, we should forbid our kanash and yustash (types of earthenware containers) that are coated with pitch if a Nochri touches it when there is wine inside. One should have to do Hagalah (i.e. scald) or pour water in them, even though they are not used for storage, as they have the same law as skins that are coated with pitch. Similarly, if he bought these new and coated with pitch from a Nochri, they should have the law of skins.

וקשה ממנהג העולם שנהגו בכ"מ לקנות חדשים מן העובדי כוכבים ואין עושין בהן לא עירוי ולא הגעלה

(c) Question: This is difficult based on the custom everyone has to buy new vessels from Nochrim without doing Iruy (pouring) or Hagalah (scalding).

ור"י היה מפרש לישב המנהג דדוקא בימיהם שהיו רגילים להטיל בהם יין בשעת זפיתה יש לאסור דנהי דיין בשעת זפיתה אינו אלא כזורק מים לטיט כדפרישית גבי נודות יש לחוש שמא אחרי כן הטיל שם יין ולא ידיע אבל עתה שאינן רגילין להטיל בהם יין בשעת זפיתה אם נתן בהם יין אחר זפיתה היה ניכר ומ"מ שלנו שנגע העובד כוכבים במשקה טופח לא מצינו היתר

(d) Answer: The Ri explains that we can defend the custom. Only in the days of the Gemara, when it was common to pour wine in these containers when they were coating it with pitch, was there reason to forbid these vessels (without scalding or pouring). Even though putting wine in the vessel while coating it with pitch is considered like pouring water into plaster, as we explained regarding skins, there is still reason to suspect that after this process was done the Nochri added some more wine which would not be detected. However, now that they do not normally put wine in when the plaster is put in, if they would put wine in after the process it would be obvious. Even so, we still do not know of a leniency for a case where a Nochri touches our wine (as the barrel should seemingly become forbidden).

ור"ת עצמו חזר בו בסוף והתחיל להתיר אף שלנו במגע עובד כוכבים בשכשוך בעלמא והראה טעם משום דאיכא תרתי לטיבותא דהא שהן של עץ ולא נבלע בהם היין כ"כ ע"י זפת

(e) Opinion#4: Rabeinu Tam eventually retracted his opinion. He started to permit even a barrel that contained our wine that was touched by a Nochri by just washing it out. He explained that there are two favorable reasons to permit this. Firstly, our barrels are made out of wood, meaning that the wine does not get very absorbed through the pitch.

ולא דמי לנודות שהן של עור ורך הוא לבלוע יותר ע"י זפיתה

1. Opinion#4 (cont.): This is unlike the case of skins that are made of leather, as they are soft and can more easily absorb wine through their coating of pitch.

ועוד כי אינם טרודות כ"כ ביין ולא דמי לכלי הגת ומחץ ומשפך דלקמן שהיין נבלע בהם ע"י זפיתה לפי שהן טרודות ביין

2. Opinion#4 (cont.): Additionally, the Nochrim do not often put wine in their skins. This is unlike the press, pitcher, and funnel quoted later as absorbing a lot through a coating of pitch. This is because these things are often used with wine.

וכתב ר' ברוך כי אעפ"כ לא היה עושה מעשה לכתחלה להתירן בשכשוך אבל בדיעבד אם נתנו בהם יין אחר מגע העובד כוכבים לא היה אוסר

3. Opinion#4 (cont.): Rabeinu Baruch wrote that even so, Rabeinu Tam did not actually rule Lechatchilah that one can use these vessels after merely washing them out. However, b'Dieved if he put wine in them after the Nochri touched them (when they contained wine), he would not forbid the wine.

בסיומא בברייתא דקנקנים תניא בתוספתא ושכנס בהם עובד כוכבים מים ישראל מותר להכניס לתוכם יין ושכנס בה עובד כוכבים יין ישראל ממלא אות' מים ג' ימים מעת לעת וכונס לתוכה יין ואינו חושש ושכנס בה עובד כוכבים יין וישראל ציר ומורייס מותר להכניס לתוכה יין ועלה בעי תלמודא לכתחלה או דיעבד פי' מה שאומר וישראל ציר או מורייס רוצה לומר דלכתחלה יתננו שם כמו שכר או דוקא דיעבד ומיהו אף בדיעבד יתן יין אחריו דציר שורף

(f) Explanation: The Beraisa concludes that if a Nochri put water in the barrels, a Jew can put wine in them. If the Nochri put wine in them, a Jew must fill them up for three days, with each day meaning twenty-four hours, and he can then put water in them without worry. If a Nochri put wine in them and then a Jew put fish brine or fish oil in them, one can put wine in them. The Gemara asks, is this Lechatchilah or b'Dieved? The Gemara means that is this last case where a Jew puts in fish brine or fish oil a Lechtachilah thing to do like putting in beer, or is this only valid b'Dieved? However, it is clear that he can put wine in b'Dieved, as fish brine burns (away any absorbed wine).

וניחא דפשיטא ליה לתלמודא בסמוך ציר שורף אור לא כ"ש

1. Explanation (cont.): This is understandable, as the Gemara later states as an obvious fact that if fish brine burns, certainly fire burns!

אבל לגירסת הספרים דגרסי עובד כוכבים נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן ציר או מורייס קשה

(g) Text: However, according to the Sefarim that have the text that if a Nochri puts in wine a Jew can put in fish brine or fish oil, this is difficult.

מאי קבעי פשיטא דלכתחלה קאמר דהא קתני בהדיא נותן

(h) Question#1: Why is this a question? It is obvious that the Beraisa is saying that one can do so Lechatchilah, as the Beraisa says the Jew can do this!

ועוד קשה מנא ליה לתלמודא דציר שורף ליין שמותר ליכנס בו יין אחריו

(i) Question#2: There is another difficulty. How does the Gemara know that if a Jew puts in fish brine that burns wine, it is now permitted to put in wine? (The Beraisa never says that one can store wine in this barrel according to this text!)

2) TOSFOS DH OVED KOCHAVIM

תוספות ד"ה עובד כוכבים

(SUMMARY: Tosfos explains that whether the text is Rivivan or Rivdan, the meaning is basically the same.)

ובתוספתא גריס ריבדן

(a) Text: The Tosefta has the text "Rivdan" (instead of Rivivan).

ונראה דריבבן וריבדן הכל אחד וה"ג במסכת שבת פרק אלו קשרים (דף קיד.) כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה ואמרי לה רבד

(b) Opinion: It seems that Rivivan and Rivdan have the same meaning. This is as the text states in Shabbos (114a), "Any Torah scholar who has a "Ravav" -- "stain" found on his clothing is liable to be killed. Some say the text reads "a Ravad." (The similarity in meaning to our Gemara is that in both cases the Gemara is discussing something that was stuck to something else, whether it be dirt to clothing or pitch to a container.)

3) TOSFOS DH HAI OVED

תוספות ד"ה האי עובד

(SUMMARY: Tosfos and Rashi argue regarding the definition of "Bei Milchi.")

פ"ה בכלי מלא מלח

(a) Opinion#1: Rashi explains that this refers to a vessel that is full of salt.

וקשה דמה ענין זה לגבי זורק מים לטיט הרי טעמו ניכר במלח ומאי סלקא דעתיה דרב פפי

(b) Question: What does this have to do with throwing water into plaster? The taste of wine would still be recognizable in the salt! Why would Rav Papi think it would be permitted?

לכך פר"ת לבי מילחי מקום עשיית המלח וקאמר רב (זביד) [פפי] דאע"פ שהעובד כוכבים משליך שם יין המלח מותר מפני שהאור שורפו וכלה שם כזורק מים לטיט כי גם טעם היין אינו ניכר בו ורב אשי פריך דמ"מ לא אזיל לאבוד כמו נודות דזוהמת העור מבטלת היין

(c) Opinion#2: Rabeinu Tam therefore explains that Bei Milchi is the place where the salt is made. Rav Papi is saying that even though the Nochri throws the wine there, the salt is permitted because the fire burns the wine and destroys it. This makes it similar to water being thrown into plaster, as the taste of the wine is no longer recognizable. Rav Ashi asks, even so, the wine does not go lost as it does when it is put into a skin being coated with pitch, as the residue on the leather nullifies the wine!

ואומר ר"ת כי האי אתקפתא דרב אשי אינה אלא דחויא בעלמא כלומר דמדרב זביד לא תשמע אלא מכל מקום הלכה כרב פפי

1. Opinion#2 (cont.): Rabeinu Tam says that this question of Rav Ashi is just pushing aside the law of Rav Papi. It is as if he says that there is no proof from Rav Zvid that this is the law. However, even so the law follows Rav Papi.

ומתוך כך התירו המלח אף על פי שרגילים שמשימים עליו דם בשעת רתיחה ללבנו

2. Opinion#2 (cont.): Due to this, they permitted salt even though it is common that they put blood on it while it is boiling in order to make it white. (The Chidushim u'Biurim explains that there is less than Shishim of blood in the salt.)

33b----------------------------------------33b

4) TOSFOS DH BA'A MINEI

תוספות ד"ה בעא מיניה

(SUMMARY: Tosfos notes that this is not the Rebbi Yehudah Nesi'ah who permitted oil of Nochrim.)

נראה דאינו ר' יהודה נשיאה דשרא מישחא כי אותו בן בנו של רבינו הקדוש היה ואף בברייתא הוא נזכר ותני עלה ורבותינו התירוה לינשא ובתוספתא (פ"ה) נמי גרס רבי יהודה התיר את השמן

(a) Opinion: It appears that this does not refer to Rebbi Yehudah Nesiah who permitted oil of Nochrim, as he was the grandson of Rebbe. His opinion is even quoted in a Beraisa, as in Gitin (76b) the Beraisa states that "our Rabbanim" permitted her to marry (and the Gemara there says this was Rebbi Yehudah Nesiah that permitted oil). In the Tosefta (4:11), we also have the text that Rebbi Yehudah permitted oil (and this was clearly Rebbi Yehudah Nesiah).

אלא אחריו היה ושמא בן בנו של ר' יהודה דגזר על השמן הוה והוא ר' יהודה הנשיא דמועד קטן (דף יב:) דקאמר התם דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה ושמע רב (אסי) ואיקפיד

1. Opinion (cont.): Rather, it must have been the Rebbi Yehudah after him. Perhaps this was the grandson of Rebbi Yehudah Nesiah who decreed that oil of Nochrim is permitted. This would be the Rebbi Yehudah Ha'Nasi regarding whom the Gemara says in Moed Katan (12b) that he drank water that a Nochri baker warmed up, and this upset Rav.

5) TOSFOS DH KINSA

תוספות ד"ה קינסא

(SUMMARY: Tosfos discusses kashering through a fire lit inside a pot, and how to kasher barrels of Yayin Nesech.)

פ"ה ולא דמי להחזירן בכבשן דהתם כיון שהוסקו מבחוץ עד שנשרה זפתן כבר נתלבן החרס אבל הכא כיון שמכניס האור מבפנים מיד זפתן נושר וכן הדין בחביות שלנו

(a) Opinion#1: Rashi explains that this is incomparable to returning them to the fire. In that case, being that they were already heated up from the outside until their pitch fell off, the earthenware already became white hot. However, when the fire is put inside the vessel the pitch falls off immediately (and the outer part of the vessel is not heated up very much). The same applies to our barrels.

ומשמע לפירושו כי אם היה מסיקו מבפנים עד שאם היה זפת מבחוץ והיה נושר כי די בכך

(b) Observation: Rashi implies that if he would light a fire inside the vessel to the point that if there was pitch on the outside of the vessel it would fall off, this would be sufficient.

ואין נראה לרבינו אלחנן כי יש לחוש דלמא חס עליה דלמא פקעה דאף בשל חרס אמר פרק כל שעה (פסחים דף ל:) דלא נימלי לקדירות גומרי דחייס עלייהו דלמא פקעי כ"ש בחביות דחייס שלא ישרפו

(c) Question: This does not appear correct to Rabeinu Elchanan. One should suspect that he will be careful not to light too much of a fire inside the vessel, as it might break from the heat. The Gemara in Pesachim (30b) even says regarding earthenware vessels that people do not fill them with coals because they are scared they will break. Certainly people are scared that their barrels will burn up!

וכתב הרב ר' משה מקוצי דאע"ג דפסקינן הלכתא כמאן דאסר מ"מ לכפות החבית על האש אם האש גדול כל כך וחזק מבפנים שידו סולדת מבחוץ מותר וחשוב כמו הגעלה

(d) Opinion#2: Rav Moshe Mi'Kutzi wrote that even though we rule that the law follows the one who forbids this, one may still turn a barrel over onto a fire if the fire is very big inside the vessel to the point where one would remove his hand due to the heat if he would touch the outside of the barrel. This is considered like Hagalah (i.e. scalding).

וענין הגעלה התיר ר"ת להגעיל חבית לטהר מיין נסך אם פתח אחד משוליה וזורק רותחין לתוכה ומהפך המים על שוליה אילך ואילך

(e) Opinion#1: Regarding Hagalah, Rabeinu Tam permitted Hagalah to Kasher a barrel that contained Yayin Nesech if one of its boards on the bottom of the barrel was opened. The person would then pour hot water inside the barrel, and swish the water around the bottom of the barrel.

דאע"ג דבשאר איסורין לא סלקא הגעלה בהכי דאפילו עירוי מכלי ראשון ליכא

1. Implied Question: This is despite the fact that for other prohibitions this type of Hagalah would not suffice, as this is not even pouring from a Kli Rishon. (Why should it help here?)

הכא מ"מ איכא למימר ביין נסך דתשמישו בצונן שרי

2. Answer: Even so, being that Yayin Nesech was used in this barrel when it was cold, it is permitted.

ומביא ראיה מדקא"ר יוסי לקמן בפ"ב (עה.) חולטן במי זיתים ובשאר איסורין לא מהניא חליטת מי זיתים

(f) Proof: The Gemara brings a proof from Rebbi Yosi later (75a) who says that one can wash out a press with the water in which he cooked olives (as it is somewhat bitter). Regarding other prohibitions, this would not help.

ור"י אומר כי מצוה מן המובחר להגעיל כל נסר לבד ולזרוק עליה מאותו כלי עצמו שהוא רותח על האור ודי בכך אע"פ שפסקה הרתיחה כשמעבירה מן האור ויש משימין קערה בתוך מחבת על האש עד שהרתיחות עולות תוך הקערה ומאותה קערה מגעילין ובזה מסופק ר"י אם זה מועיל ככלי ראשון אם לאו ותלה הדבר להחמיר ואסר בהן להגעיל דחשיב ככלי שני

(g) Opinion#2: The Ri says that it is a choice Mitzvah (See Tosfos Ha'Rosh and Rosh who say that the Ri required this) for one to do Hagalah to each board separately, and to throw on it part of the vessel that was boiling on the fire, even if it was no longer boiling. Some put a pot in a frying pan over the fire until the water boils in the pot, and they do Hagalah with water from that pot. However, the Ri is unsure whether or not this is considered a Kli Rishon, and resolved that one should be stringent. He therefore forbade using these waters for Hagalah, as they are considered water from a Kli Sheini.

ולענין מליגת תרנגולת נמי אסר דחשיב ליה ככלי ראשון

1. Opinion#2 (cont.): Regarding boiling a chicken in water in order to make it easier to take off its feathers, the Ri was stringent to treat this water like a Kli Rishon. (It is forbidden to cook the chicken whole before the blood has been taken out, as the blood gets absorbed in the meat and can no longer be taken out through kashering. However, it is only forbidden to cook it in a Kli Rishon, not a Kli Sheini, as a Kli Sheni is not considered cooking. Accordingly, the Ri was always stringent regarding the water in the pot, whether the stringency was due to the water being a Kli Sheini and therefore not sufficient to kasher, or whether it was due to the water being a Kli Rishon, making the chicken treif.)

6) TOSFOS DH V'HILCHASA

תוספות ד"ה והלכתא

(SUMMARY: Tosfos explains why it was necessary to rule like the stringent opinion.)

בכל התורה כולה אמר רבינא לקולא ורב אחא לחומרא והלכתא כרבינא לקולא כדאמרינן פרק (כל הבשר) [גיד הנשה] (חולין דף צג:) ולכך הוצרך לפסוק כאן כמאן דאסר

(a) Observation: In the entire Torah (i.e. Talmud), we see that Ravina is lenient and Rav Acha is stringent, and we always rule like Ravina's lenient opinion, as stated in Chulin (93b). We therefore have to explicitly state here that we rule like the stringent opinion.

7) TOSFOS DH SHARA

תוספות ד"ה שרא

(SUMMARY: Tosfos explains that beer, in this case, includes all liquids besides wine.)

אומר ר"י דה"ה מים וכל שאר משקין לבד מיין

(a) Opinion: The Ri says that one can also put any water or other liquids in this barrel, aside from wine.

8) TOSFOS DH KLI NESER

תוספות ד"ה כלי נתר

(SUMMARY: Tosfos explains that there are three different types of Neser.)

אומר ר"י דתרי גווני נתר שעושין ממנו כלים וזה אינו אותו דפ"ק דשבת (דף טז.) דקאמר כלי נתר וכלי חרס טומאתן שוה

(a) Explanation: The Ri explains that there are two types of Neser from which vessels are made. This is not the Neser mentioned in Shabbos (16a) which says that vessels of Neser and earthenware are equal in impurity (as this Neser does not have the same status as earthenware, see Maharsha).

ויש עוד נתר שלישי שאין עושין ממנו כלים אלא מכבסין בו את הכלים והוא ששנינו (נדה דף סא:) אצל שבעה סמנין המעבירים את הכתם נתר כו'

1. Explanation (cont.): There is a third type of Neser which is not used to make vessels, but rather is used to launder clothes. This Neser is one of the seven elements listed in the Mishnah in Nidah (61b) which is used to test a stain on clothing (to see if it is blood which makes a woman impure).

9) TOSFOS DH KASI

תוספות ד"ה כסי

(SUMMARY: Rashi and Rabeinu Tam argue regarding the definition of, "the first and second are forbidden, the third is permitted.")

פרש"י כוסות של חרס ואין מכניסן לקיום אלא שותין בהן ואי שתי בהו עובד כוכבים פעם ראשון ושני אסור דאיידי דרכיכי בלעי ואסירי עד שימלאם מים ג' ימים כדאמר לעיל

(a) Opinion#1: Rashi explains that this refers to earthenware cups which are not used for storage, but rather are used to drink from. If a Nochri drinks from them the first or second time they are ever being used, they are forbidden. Being that they are soft, they absorb (the wine of the Nochri). They are therefore forbidden until one fills them with water for three days, as stated earlier.

ולפי זה נהגו העולם ליתן מים בכלי חרס חדש ולהשהות בו זמן גדול קודם שישתמשו בהם יין לפי שאם יגע בהם עובד כוכבים אח"כ לא יצטרך עירוי

(b) Observation: Based on this, the custom is to put water in a new earthenware vessel and let it sit for a long time before they use it for wine. This is in order to protect it from requiring a pouring of water for three days, which would be required if a Nochri will touch the wine inside of it (the first or second time it is used).

אבל קשה לר"ת מהא דאמר לקמן בפ"ב (דף עד:) מודה רבי בקנקנים שהן אסורין לפי שמכניסן לקיום הא לאו טעמא דמכניסן לקיום כמו בכלי חרס סגי בניגוב בעלמא כמו בגת ומחץ ומשפך והדחה בשאר כלים מועיל כמו ניגוב בגת כי גם ניגוב אינו להפליט רק להסיר הזוהמא שנדבק מבחוץ

(c) Question: However, this seems difficult according to Rabeinu Tam due to the Gemara later (74b). The Gemara says that Rebbi admits that barrels are forbidden, because they are used for storage (of wine). This implies that without this reason, just like earthenware, they should be permitted even if they are merely wiped down. The law is indeed like this regarding a press, pitcher, and funnel. Rinsing helps by other vessels just as wiping down helps for a press, as wiping down as well is only to take away the residue that has stuck to the surface (not what has been absorbed).

ואין סברא לומר כי בקנקנים נשתמש עובד כוכבים מים בתחלת תשמישו

1. Question (cont.): It is illogical to say that the case of barrels is where the Nochri used them with water when he started using them (and that is why they would be permitted as long as they were not used for storage).

לכך פר"ת דמיירי הכא בכסי בין חדשים בין ישנים ושתה בהם עובד כוכבים יין כמה פעמים וה"פ הלכתא פעם ראשון ושני כלומר שתי הדחות במים אינם רוצים להכשירו שלישי מותר פי' דאז ודאי בהדחה שלישית נפלט הכל

(d) Opinion#2: Rabeinu Tam therefore explains that the case here is regarding both new and old cups. The Nochri drank wine in them many times. The Gemara means as follows. When it says, "the law is that if it was the first or second time etc." it means that rinsing it out twice with water is insufficient. However, if it is rinsed a third time it is permitted, as after the third rinsing everything that was absorbed already came out.

וכיוצא בדבר מצינו פרק התערובות (זבחים דף עט:) גבי חרסן של זב וזבה פעם ראשון ושני טמא שלישי טהור פירוש הוא כלי שהטילו בו הזב והזבה מימי רגלים וקאמר דמים ראשונים ושניים טמאים שמעורב בהם מי רגלים של זב אבל מים שלישיים טהורים

1. Opinion#2 (cont.): We similarly find this phraseology in Zevachim (79b) regarding the earthenware toilet (sans plumbing) of a Zav or Zavah. The Mishnah says that the first and second are impure, while the third is pure. The explanation is that this is a vessel in which the Zav or Zavah has urinated. The Mishnah means that the first waters put in it (i.e. to clean it out) are impure, as they are mixed with the urine of the Zav. The third time water is put in it, the water is pure.

וגם במדרש אסתר גבי ישנו עם אחד שא"ל המן לאחשורוש אם זבוב נופל לכוסו של אחד מהם זורקו ושותהו ואילו אדוני המלך נוגע בהם חובטו בקרקע ולא עוד אלא שמדיח כוסו שלש פעמים ודוקא בכוסות של חרס

2. Opinion#2 (cont.): In Medrash Esther regarding the Pasuk, "There is a certain nation etc." the Medrash says that Haman said to Achashveirosh, "If a fly would fall into the cup of wine of a Jew, he would throw out the fly and drink the wine. However, if your majesty would touch the wine, he would throw it down on the ground. Moreover, he would rinse out his cup three times."

אבל של עץ או של מתכת וזכוכית אין צריך להדיח רק פעם אחת מיהו בהרבה מקומות בתלמוד מצינו כוסות סתם שהם של מתכות וזכוכית ונכון להדיח שלש פעמים בכל הכלים

3. Opinion#2 (cont.): However, if they are made out of wood, metal, or glass they only have to be rinsed once. However, in many places throughout the Talmud we find that cups refer to meal or glass cups. Accordingly, it is appropriate to rinse each such cup out (no matter what is made from) three times.

10) TOSFOS DH KUNYA

תוספות ד"ה קוניא

(SUMMARY: Rashi and Rabeinu Tam argue regarding the definition of Kunya.)

פ"ה כלי חרס מצופה באבר פלומי"ן בלע"ז

(a) Opinion#1: Rashi explains that this refers to an earthenware vessel coated with lead known as a plume (in Old French).

וקשה לר"ת (דאמר בזבחים פרק קדשי קדשים) גבי מזבח מני סיד וקוניא ולא קאמר אבר שהוא לשון התלמוד כדאמר פתילה של אבר

(b) Question#1: Rabeinu Tam has difficulty with this. Regarding the Mizbe'ach, the Gemara says in Zevachim (54a) that one should bring lime and Kunya, and it does not say "Aiver" - "lead" which is usually how lead is referred to in the terminology used by the Gemara. This is as the Gemara in Sanhedrin (52a) states, "a wick of Aiver."

וע"ק מי גרע חיפוי אבר מאם היה כולו ממנו

(c) Question#2: There is another difficulty. Is a coating of lead worse than if the entire thing was made out of lead?! (The Maharsha and Maharam argue regarding the explanation of this question of Tosfos.)

וע"ק דאמר ירוקי אסירי משום דבלעי דמצריף ובשלנו איכא ירוקי ולא מצריף

(d) Question#3: There is another difficulty. The Gemara says that if they are green they are forbidden because the earth from Tzrif that is found in them absorbs. We have such vessels that are green and do not have earth from Tzrif (yet Rashi implies that all green vessels of this type are forbidden).

לכך פר"ת קוניא היתוך כלי זכוכית שלא נתבשל של צרכו והוא מן החול כמו כלי חרס כדאמרינן פ"ק דשבת (דף טו:) הואיל ותחילת ברייתו מן החול שוינהו רבנן ככלי חרס כדאמרינן

(e) Opinion#2: Rabeinu Tam therefore explains that Kunya refers to glass vessels that have not been totally cooked. They are made from sand, just like earthenware vessels. This is the Gemara states in Shabbos (15b) that being that it is made from sand, the Rabbanan equated it to earthenware vessels (as we stated).

ואע"ג דכלי זכוכית שלם לא בלע

(f) Implied Question: This is despite the fact that whole glassware does not absorb. (How, then, can we say this should be forbidden?)

הכא כיון דאין בו אלא חיפוי על החרס בלע וכן פירש הערוך

(g) Answer: In our Gemara, being that there is only a coating on the earthenware it absorbs. This is also the explanation of the Aruch.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF