גמ' לא: - לד.
סתם בנות כותים נדות מעריסתם [כר"מ דחייש למיעוט השכיח דחזיין - והם לא דרשי ואשה כי יזוב זוב, ר' ישמעאל - ולנקבה - בת יום א' לנדה ובת י' ימים לזיבה]
כותים נשואין בועלי נדות מדרבנן [יושבות על דם ירוק ומשלימות ז' ימים באדום, סופרות מקצת היום שפוסקת לנקיים]
סיכת תרומה כשתייה [ולא יחללו, כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו]
ואשה אשר ישכב איש אותה שכ"ז - למעוטי איש משכ"ז אדום
ואשה כי תהיה זבה - למעוטי איש מדם
ואיש כי תצא ממנו שכ"ז - למעוטי אשה מלובן
בן יום א' לזיבה [ר"י - איש איש, ר' ישמעאל בריב"ב וב"ש - לזכר, ב"ה - זאת תורת הזב]
לראייה ראשונה [זאת תורת הזב - גדול וקטן, הו"א - ראויה להצטרף]
הללמ"ס - בת ג' לטומאת ביאה, בן ט' לשכ"ז
עליונו של זב מטמא רק אוכלין [אשר יהיה תחתיו יטמא והנשא - רק טומאה קלה (לרש"י - הלימוד מתחתיו)]
תחתונו של בועל נדה מטמא רק אוכלין [וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא]
ספק לרמי ב"ח - פולטת סותרת נקיים יום א' כקרי [רואה], הו"א דרבא - לא סותרת [אחר תטהר - רצופין]
אין שורפין תרומה שנגע כותי ערום אחר שטבל [ספק ספיקא], אבל בלא"ה שורפין [בגדי ע"ה]
לת"ק סתם בנות צדוקין ככותיות, לר' יוסי כישראלית
ברגל הגם דאין לו טומאת ע"ה [כאיש אחד חברים], אבל הוי ספק בועל נדה
גמ' לד. - לו.
טיפת דם נכרית - לב"ש טהור [היכר בדלא שכיח - ושלא יבא לחלק בדם ישראלית בין לח ליבש],
לב"ה טמא לח ולא יבש [כזב - עם היכר] ולא גזרו כתם בגוי
לב"ה טמא לח ולא יבש [כזב - עם היכר] ולא גזרו כתם בגוי
לכו"ע טיפת זב נכרי טמא מגע, וקריו טהור [היכר בדתלי במעשה]
דם טוהר של מצורעת - לב"ש טהור [לאו מעיין]
לב"ה טמא לח ולא יבש [(רש"י - יש לו דין מעיין -) לזכר ולנקבה לרבות מעיינות המצורע - אם אינו ענין]
טיפת דם יולדת שלא טבלה אחר ימי טומאה, ילדה בזוב שספרה ולא טבלה -
ב"ש - מטמא לח ולא יבש [רש"י - גזרה לאחר ז' אטו תוך ז' - עם היכר, מדאו' טהור דתלוי בימים לבד ואפי' לא פסקה הוי דם טהור לכו"ע]
ב"ה (וב"ש בזבה שלא ספרה) - לח ויבש (רש"י - אב הטומאה) [כנדה, צריכה ימים וטבילה (לב"ש ימים וספירה [ואחר תטהר]) כדי לטהר,
ללוי - שופעת מימי טומאה - מעיין טמא]
ללוי - שופעת מימי טומאה - מעיין טמא]
זב (ראייה א' לזב קטן, ב' לזב גדול, ג' לקרבן - אפי' באותו יום) (ג' ימים לזבה גדולה ולקרבן):
ראייה ראשונה [היקש לבעל קרי] -
טיפת זוב - לא מטמא במשא [היקש לקרי] אלא במגע, י"מ ברש"י אף במשא [זובו טמא הוא]
של מצורע מטמא במשא [לזכר למעיינותיו - היקש לזב גמור]
של מצורע מטמא במשא [לזכר למעיינותיו - היקש לזב גמור]
רב הונא - מטמא באונס [כשכ"ז] אבל לא מצטרף לקרבן
ראייה שנייה -
זוב מטמא במשא [זובו טמא הוא, הו"א - רבא - לאחרים גורם טומאה כ"ש לעצמו]
ובמגע לטמא בגדים שעליו [נה: - זובו לזכר ולנקבה - מקיש זובו לו]
ובמגע לטמא בגדים שעליו [נה: - זובו לזכר ולנקבה - מקיש זובו לו]
מעיינותיו מטמא במשא [בטהור - במה שביד טהור]
ובמגע לטמא בגדים שעליו [נה: - בטהור - טמאתי מה שטהרתי במגע ונבלה]
ובמגע לטמא בגדים שעליו [נה: - בטהור - טמאתי מה שטהרתי במגע ונבלה]
באונס אינו טמא [מבשרו ולא מחמת אונסו]
ראייה שלישית -
באונס - לת"ק גם מביא קרבן [1הזב, 2זובו, 3לזכר היקש לנקבה] ור"א חולק
ראייה רביעית -
ר"א - אף באונס (רש"י - סותר נקיים) [1הזב, 2את, 3זובו, 4לזכר היקש לנקבה]
שכ"ז - מבשר חי, קשורה, כלובן ביצה שאינה מוזרת fertilized, רש"י נו: - מתעגל ויוצא
משא"כ זוב
דם טוהר - לרב (ולהל') מעיין א' - ואינו עולה לנקיים [דותה תטמא]
ללוי ב' מעיינות וצריך הפסקה משהו ביניהם - ומאז עולין לנקיים אפי' תראה
ולב"ש מעיין א' הוא
ולב"ש מעיין א' הוא
(נ"מ בין רב ללוי: שופעת מי"ד לט"ו (לנקבה), מפ' לפ"א, אם דם טוהר עולה לנקיים, להפסקת ג' עונות, אם דיה שעתה בראייה ראשונה כמה ימים אחרי דם טוהר)
רש"י לה. - לו.
לאחרים גורם טומאה - לרש"י - הטיפה גורמת שבעלה מטמא במשא - עליונו דזב
לרש"י - ראייה ראשונה אחרי דם טוהר = מניקה ודיה שעתא
גמ' לו: - לח:
דם קושי מחמת ולד (ר"מ - מ' יום לבריאה, נ' לחולה; ר"י - חודש הלבנה התשיעי [שופר גורם] ואפי' שפתה מדם וצער בינתיים; ר' יוסי ור"ש - י"ד יום [שבועים כנדתה ולא כזיבתה]):
בימי נדה - נדה [ר"ל - תשב על דמי טהרה - ישיבה אחרת כזו - רק בזיבה,
אבוה דשמואל - וטמאה שבועים כנדתה - ולא כזיבתה]
אבוה דשמואל - וטמאה שבועים כנדתה - ולא כזיבתה]
בימי זיבה אינה זבה גדולה [דמה ולא מחמת ולד] (מא. - חוץ מיוצא דופן לרבנן דר"ש)
הו"א דרב - הוי נדה ליומא ובערב טובלת
שמואל - שומרת יום כנגד יום מדרבנן [שמא תשפה]
רש"י לל"ב דלוי - מדאו' [דמה בזבה גדולה כתיב]
לרש"י - מסקנת רב, ר' יצחק - טהורה, וכן כל ההמשך טהורה עד:
רש"י - ל"ק - ללוי יום י"א, לרב י"ח (ואז ז' ימי נדה), לר' אדא ב"א לרב לעולם
ל"ב - ללוי יום ט', לרב י"א
ויכוח שילא בר אבינא ורב אסי (איסי בן יהודה), עשו שלום כשנפטרו
דם קושי מטמא בשפתה סמוך ללידה [רש"י - היתה רואה גם בלי קושי]
לר"א מעל"ע, לר' יהושע (ולרש"י חנניא בן אחי ר' יהושע) לילה ויומו
אבל לא אם שפתה מצער ומדם לר' חנינא [חיילות לפני המלך]
ורב חסדא חולק - טמאה [דאין חיילות לפני ביאתו] חוץ מר"י
אין קושי לנפלים
דם קושי בימי טוהר - לרבנן טהורה אף בימי נדה [ק"ו משופי]
לר"א טמאה [דיו - ימי זיבה, וטהרה ממקור דמיה - ולא מחמת ולד]
רש"י - אף בימי זיבה [תשב - ישיבה א' לכולן]
דבר שאינו גורם טומאה (דם קושי, זיבת אונס לר"א, ימי לידה (רש"י)) -
רש"י - סותר יום א'
לר"א - סותר ז' נקיים (ספק לרבא)
לרבנן - אינו סותר
ר' מרינוס - אין לידה סותרת נקיים
אביי - אבל ימי לידה נקיים אינם עולים [דותה תטמא - נקיים מלידה, כימי נדתה - אין ספירה בם (דנין מא"א, היקש)]
רבא - עולה [ואחר תטהר - בלי טומאה מפסקת, וספרה לה מזובה ולא מלידתה]
לר"א - סותרת נקיים
ר"י בשם ר"ט - ב' ימים דם קושי בחודש ח' וא' בט' = זבה [רוב]
ר"י - יולדת בחודש ט' אפשר למקוטעין
חסידים ראשונים - דוקא שלמים [כמנין הריו"ן] אבל יולדת בחודש ז' אפשר למקוטעין [לתקופות הימים]
גמ' לט. - לט:
כל י"א ימי זיבה בחזקת טהרה
רב יהודה - דא"צ בדיקת שחרית וערבית [רש"י - נתרוקן דמיה]
רב חסדא - היתר לשמש אשה שאין לה וסת לר"מ
לרבא - אין מעל"ע (איתותב)
שמואל - א"א לקבוע וסת, סח. - אבל דיה שעתה
ר"פ - אבל חוששין (לרש"י - רגילות ט"ו - לא תשמש בט"ו הבא), לרב הונא בד"ר יהושע אין חוששין
ר' יוחנן ור"ל - קובעת וסת (לרש"י יא. - פעם ג' לא בי"א יום)
ר"פ - דילגה יום הוסת - מנינן יום הוסת מיום שהיתה ראויה לראות ופתחי נדה מיום שראתה
רב הונא בדר"י - מנינן מיום שראתה [כתרנגולת - כדלקמיה נקטה]
ר"מ - במחבא בחזקת טהורה [חרדה מסלקת דמים]
בימי ספירה בחזקת טומאה