גמ' מ. - מא:
גמ' מא: - מג:
גמ' מד. - מה.
גמ' מה: - מז.
גמ' מז. - מח.
גמ' מ. - מא:

חזור לראש הדף
יוצא דופן - רבנן - אינה לידה [כי תזריע וילדה - במקום שמזרעת]

ר"ש - ולד [תלד], בכור לנחלה [לידה לידה מאשה],
אבל א"א להקדיש [לידה לידה, אמו אמו מבכור, ואפי' נולד מקדשים - זאת תורת
העולה - אם עלה ירד] (לר"א בר"י קדוש)

ר"ש - פסולן בקודש (לרש"י - לאחר שבאו לעזרה) אם עלו לא ירדו
[על מוקדה - זאת תורת העולה, ר"י - יש להן הכשר במקום אחר]

חוץ: לר"י - נשחטה בלילה, נשפך דמה, יצא דמה [זאת, היא, העולה],
שחיטה בדרום (וכן רבה לר"ש), ר' יהושע - חוץ למקומו, בשר קדשים [ממנו לאשים בבל תקטירו], מליקת העוף למטה לרב יוסף לר"י, קבלה וזריקה ע"י מי שלא חזי לעבודת ציבור לר"י, אף לר"ש נשפך דם מהצואר

אין פסולן בקודש ירדו אפי' נולד מקדשים [זאת]

דם דרך דופן - לר"ש טהור [מקור מקומו טהור (רש"י - כדם מכה)]

לרבנן הטיפה מטמאה במגע, האשה - לר"ל טמאה ז', לר' יוחנן טהורה [דוה וגלה ערותה]

מקור שנעקר, ב' טיפי לבן - טמאה טומאת ערב [רש"י - מקור מקומו טמא]

גמ' מא: - מג:

חזור לראש הדף
מטמאה בבית החיצון (חוץ לבין השינים, מקום הדישה) [בבשרה]

פולטת שכ"ז -

לרבנן מטמאה בפנים [יהיה, רואה הויא]

לר"ש כשיוצא לחוץ [דיה כבועלה]

אבל יש טומאת ערב מפני תשמיש [ורחצו וטמאו עד הערב]

(נ"מ בטבלה במטה ולא נתהפכה (אחר טבילה, בשעת תשמיש))

וסותרת נקיים, ושיעורו בכל שהוא [רואה הויא, רש"י - דיה כבועלה]

יולדת שירדה לטבול ובירידתה נעקר דם (לרש"י - לבית החיצון)

ויצא לחוץ אח"כ - טמאה טומאת ערב

ר' אושעיא - לידה יבשתא - טמאה, כילוד ביציאת הראש חוץ לפרוזדור (לרש"י - בבית החיצון)

זב וקרי מטמא בחוץ [מבשרו] [ממנו]

אותו מקום - לאביי בלוע הוי, לרבא בית הסתרים הוי ומטמא במשא ולא במגע

בית הבליעה - לאביי בלוע הוי [דוקא נבלת עוף טהור טמא - בה ולא באחרת]

לרבא בית הסתרים הוי

שיעור נושא ונוגע נבלה בכזית [והאוכל - כאוכל]

קנה בקומטו של זב והסיט הטהור - טהור [וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף - בגלוי]

להיפך - טמא [רש"י - משא [והנושא אותם - כ"ש זב עצמו]]

ג' לשונות לשמואל -

שכ"ז מטמא 1) כשיש עקירה בהרגשה [שכבת זרע - ראויה להזריע]

2) יצאה בהרגשה (כחץ) - ואף הטלת מים [רובה בהרגשה]

3) בלי הרגשה [מקרה]

עקירת שכ"ז דגוי (קולא), מי רגלים (מצי נקיט) דזבה, דנכרית (דרבנן) לפני טבילה ויצא אחר טבילה - תיקו

קרי: שיעור הרואה - לכו"ע במשנתנו כ"ש, רב הונא כב. - פי האמה [נוגע הוי]

שיעור נוגע - ר"א בר"ש - כעדשה [או איש - כנגיעה דשרץ],
תנא - כ"ש [אוקי באתרא - כרואה, או איש וכו' שכבת זרע - כרואה],
ר"ש פסחים - פי האמה [כזב לר' נתן בשם ר' ישמעאל ושמואל [או החתים בשרו]]

זב - ג' ראיות לקרבן [רבנן - זאת תהיה טומאתו בזובו, רר בשרו, את זובו;
ר' ישמעאל ור' סימאי - רש"י - בזובו, רר בשרו את זובו, או החתים מזובו]

ב' לטומאת משכב [רבנן - מזובו טמא - מקצת זובו; ר' סימאי - כי יהיה זב מבשרו, זובו טמא, רש"י לה. - והזב, את זובו]

רש"י מג.

לרש"י מגע בית הסתרים טהור נלמד מזב

רש"י ו. - היסט הזב בכלי חרס [וכלי חרס אשר יגע בו הזב - מגעו שהוא ככולו]

גמ' מד. - מה.

חזור לראש הדף
בן יום א' - לטומאת נדה [ואשה], זיבה [איש איש, לזכר ולנקבה], נגעים [אדם], מת [נפשות], ליבום, לתרומה, לירושה, לאבילות (נפל מגג), לרציחה [כל נפש]

אף עובר פוסל בת כהן לתרומה [כנעוריה]

רב ששת - עובר של גרושה לכהן לא פוסל עבדים לרבנן דר' יוסי [לרש"י - אין זכייה לעובר]

רב ששת - עובר אינו נוחל אמו [הוא מת קודם] (חוץ מנהרגה, על המשבר)

רבא - אין עובר ממעט חלק בכורה [וילדו לו]

אין עובר מקבל פי שנים [יכיר]

בת ג' לר"מ (ר' ינאי - יום אחרון דשנת ג', ר' יוחנן - ל' יום בשנה ג', ברייתא - יום א' דשנת ג'),
בת ג' ויום א' לרבנן - ביאתה ביאה לקנין, עריות, בועל נדה, אשת כהן לתרומה;
קודם לכן - כשרה לכהונה [הללמ"ס]

פחותה מג' שבתוליה הולכים וחוזרים - ראתה דם בביאה קודם ואחר ג' - שניהם דם בתולים ולא נדה

בן ט' ויום א' ביאתו ביאה, ומדרבנן כמאמר ביבמה - בעי גט וחליצה ואינו מאכיל בתרומה

רש"י מה.

נבעלה לאחר אחר ג' שנים זונה היא ופסולה לכהונה

גמ' מה: - מז.

חזור לראש הדף
רבי - בת י"א ויום א' [בינה יתירה], בן י"ב ויום א' - נדריהם נבדקים אם יודעים לשם מי נדרה [מופלא]

בת י"ב, בן י"ג ויום א' - נדר אפי' לא יודעים [איש, רש"י - סופו לבא לכלל דעת (ושוטה רק המקרע וכו')]

רשב"א - איפכא [ערמומית מבית רבו]

בן י"ב שהביא שערות - רב, ר' חנינה, רב המנונא, רבא, ר' זירא - שומא

ר' יוחנן, ריב"ל - בר עונשין

לר' יוסי בר"י - שערות מבן ט' הוי סימן כשעודן בו כשהגדיל

רבא - בת י"ב חזקה שהביאה שערות

חוץ: בדקו ולא אשכחו (להל' חוששין שנשרו לענין מיאון כשבעל אחר י"ב), לחליצה

רב הונא - מופלא שהקדיש ואכל לוקה [איש כי יפליא, ולא יחל - כל שישנו]

אבל אין עליו קרבן [זה הדבר]

אכלו אחרים או כשיגדל - לרב כהנא אין לוקין (אלא מדרבנן) [מופלא דרבנן - רק אסמכתא]

לר' יוחנן ור"ל לוקין [מופלא דאו']

נישואין יתומה דרבנן - בעלה מפיר נדריה [על דעת בעלה נודרת]

תרומת מופלא - לר' יוסי תרומה [מופלא דאו'/דרבנן מתקן תרומה דאו'/דרבנן בזה"ז]

לר"י לא (גי' כאן)

דימוע - לר"מ ור"י חייב בחלה, לר' יוסי ור"ש פטור [מח' אי חלה בזה"ז דאו' או דרבנן]

בזה"ז - דבי רב - לכו"ע חלה דאו' [ז' שכבשו וחלקו - חלה ולא מעשר]
רב הונא בדר"י - דרבנן [בבואכם - כולכם]

רש"י מו: - מז.

קטן לאו בר קבולי עליה תקנתא דרבנן

ז' שכבשו וחלקו חייבין בחלה [בבואכם]

ופטורין ממעשר [רש"י כאן - תבואת זרעך - כאו"א שלו,

רש"י כתובות כה. - בשנה השלישית שנת המעשר - תלוי במנין שמיטה,

רש"י ב"מ פט. - עשר תעשר - במקום אשר יבחר - שילה]

גמ' מז. - מח.

חזור לראש הדף
מח' אם מותר לבייש עבד - לשמואל אסור [תעבודו ולא לבושה]

מח' בשיעור סימן עליון - רבי - הל' ככולן להחמיר (רש"י ל"ק - איזה מאלו הויא בוגרת, ל"ב - בוגרת ואינה בוגרת (אין כח להפקיע קידושין))

חצר שקובעת למעשר: ר"ש - שומר בפתח, לר"ע - בת שימור, ר' נחמיה - אינו בוש לאכול,
ר' יוסי - שואלים למה נכנסת, ר"י - חצר הפנימית; רבי - הל' ככולן להחמיר
(לל"ב דרש"י - אבל לא להפריש על טבל אחר אא"כ יש שומר קבוע)

איילונית וסריס - עם סימני סריס - לב"ה בת כ' ובן כ' [רש"י - הילכתא],

לרבי וב"ש בת י"ח ובן י"ח, לר"א בת י"ח ובן כ'

רב - ויום א', עולא - אפי' יום א' בשנת י"ח/כ', רבי ור"א (להל') - ל' יום בשנת י"ח/כ'

בלי סימני סריס - רוב שנותיו

רש"י מז.

סימני קמט, יטו, פיטומת, עוקץ - לרש"י סימן בגרות