גמ' יד. - יז.
קרבן שזמנו קבוע דוחה שבת וטומאה
אין אחריות להקריב קרבן ציבור אחר זמנו [דבר יום ביומו] אלא נסכים [מנחתם ונסכיהם, מלבד שבתות ה' (ביו"ט אחר שבת)]
מנחת נסכים עם הזבח ביום [היקש ולנסכיכם ולשלמיכם]
בפנ"ע קידש וקרב אף בלילה [מנחתם ונסכיהם]
כותבי הלכות כשורף התורה (רש"י - אין מצילין, אסור להשהותן) והלמד מהן אינו נוטל שכר
דברים על פה אסור בכתב [כי על פי הדברים האלה] (חוץ מחידוש [עת לעשות])
וכן להיפך [כתוב לך את הדברים האלה]
וכן להיפך [כתוב לך את הדברים האלה]
חטאת ציבור שכפרו בעליה, ועברה שנתה -
לר"ש תרעה [לא גמירי דמתה - לא שייך ציבור בשאר המתות - וגמירי ביחד]
לר"י מתה [הללמ"ס] - בנמצאת אחר כפרה (ולרבי אפי' קודם כפרה)
הפריש חטאת לאבודה ונמצאת, יביא איזה שירצה [חטאת יביא]
אין הציבור מתים [שעירי רגלים מתרומת הלשכה - ודלמא מתו]
לל"ב דמביאין חטאת ע"ז רק על החיים - דוקא אי רוב הציבור שחטאו עדיין קיים
משמת יוסף בן יועזר בטלו האשכולות ולא היו למדין תורה כמשה רבינו והיה בהם דופי של סמיכה (מח'); יהושע למשה - כלום הנחתיך שעה אחת, ונשתכחו ג' מאות הלכות ונולדו ז' מאות ספיקות; בימי אבלו של משה נשתכחו ג' אלפים הלכות / 1700 ק"ו וג"ש ודקדוקי סופרים והחזירן עתניאל מתוך פלפולו; כלב לעכסה בתו - מי שכל רזי עליונים ותחתונים שלו יבקש ממנו מזונות; כלב חורגיה דקנז; יעבץ - ברכני בתורה/בפו"ר וכו'; אם מלמד תלמידו/מפרנס עני מאיר עיני שניהם ה'
ה' חטאות מתות - לר"ל ד' למיתה וא' לרעייה, ר' נתן - א' למיתה וד' לרעייה, ושכחו איזה והחמירו בכולם
תמורה בבע"מ אינו יוצא לחולין ליגזז וליעבד
ר' יוסי בר"י, רבנן דר"י - שוגג (כסבור מותר, אמר בטעות "שלמים", "שחור", כסבור תצא זו לחולין, המיר שלא מדעתו (לרש"י - לא ידע מה אומר)) כמזיד בתמורה (לרש"י - למלקות) [יהיה קודש]
י"ג דכסבור מותר להקדיש בע"מ אינו קדוש (ומרש"י קצת משמע דקדוש)
ר"א - כלאים, טרפה, יוצא דופן, טומטום, אנדרוגינוס - לא קדושין (רש"י - אלא קדושת דמים ונפדין בלי מום) אפי' בתמורה [דומיא דבהמה טמאה]
ורבנן חולקין בטרפה (לכה"פ)
שמואל - מקדיש טריפה חלה קדושת הגוף ואזלא למיתה [כרבנן דר"א]
ר' אושעיא - כמקדיש עצים ונפדין לכלבים
רש"י יד. - יז.
רש"י משמע שמוּסַף פסול אחר תמיד של בין הערבים
כותבי הלכות - אין מצילין מהדליקה; אסור להשהותן
הקדש טעות בבע"מ לא לקי דהא לא קדיש