גמ' ב. - ד:
גמ' ד: - ז:
גמ' ז: - י.
גמ' י. - יג:

גמ' ב. - ד:

חזור לראש הדף

יורש - לר"מ ומשנתנו סומך [יליף מתמורה], וממיר [ואם המר ימירנו]

לר"י אינו סומך [קרבנו], ואינו ממיר [יליף מסמיכה]

לר"מ לומדים מקרבנו שכל שותפין סומכין (רש"י), ב' לשונות בגמ' אי ר"י חולק ואינו טעון סמיכה

תמורה באשה [ר"מ - ואם, ר"י - המר ימיר], ספק בקטן שהגיע לעונת נדרים,

גוי - לר"ש אינו ממיר [רש"י - דאיתי' בלא ימיר איתי' בכלל יהיה קודש]

וספק בהפריש גוי לצורך ישראל [תחילת קדושה מכח אינו בר עונשין]

קדשי עכו"ם - ר"ש - לא נהנין מדרבנן ולא מועלין ואין פיגול נותר טמא תמורה [בני ישראל]
ור' יוסי מחמיר [לה']

יש מעילה בקדשי בדק הבית דגוי [ממעטין מחטא חטא מתרומה - קדושת הגוף דוקא] -
(לרש"י - לר"ש)

הממיר לוקה [כר"י דלוקין על לאו שאין בו מעשה, בדיבורו עשה מעשה (מחולין קדשים)]

לאו שאין בו מעשה שלוקין: מוציא שם רע, עדים זוממין, שבועת שוא [כי לא ינקה ה'], שבועת שקר לשעבר [שוא שוא - אם אינו ענין]

מקלל חברו בשם [אם לא תשמור לעשות וכו' ליראה את השם וכו' והפלא]

הקדים תרומה לביכורים, ומע"ש למעשר ראשון [מלאתך (ביכורים) ודמעך (תרומה) לא תאחר] -

לר' אלעזר לוקה [בדיבורו עשה מעשה]

לר' יוסי בר' חנינא אינו לוקה [ניתק לעשה - מכל מתנותיכם תרימו (הגם דלא סמיכי להדדי) (משא"כ תמורה הוי ב' לאוין וחד עשה, ל"ב דרש"י - הוי לאו ששוה בכל)]

רש"י ג: - ד:

שבועה שאוכל ולא אכל - אין קרבן

לר"י בר' מנחם ברש"י משמע למסקנא יש ב' תי' בגמ' אם לוקין על ש"ש לבטלה

לאחר שנתמלאה התבואה ונגמרה מלאכתו הוקבעו לביכורים

מעשר שהקדימו בכרי, חוזר ומפריש

גמ' ד: - ז:

חזור לראש הדף

לאביי אם עביד מהני [רש"י - הואיל ולקי] (לל"ק דגמ' - היכא דמהני לקי, ואי לא מהני לא לקי)

לרבא לא מהני (אפי' לאו הבא מכלל עשה)

אין תמורת בכור ומעשר קריבין [אם שור אם שה לה' הוא] אלא נאכלין במומן

אין דם העולין למזבח מבטלין זא"ז [רבא - "הם" הכתוב בבכור ומעשר, אביי - מדם הפר ומדם השעיר]

אלמנה לכה"ג תפסי קידושין [אביי - מהני, רבא - לא יחלל (לרש"י - חלל ולא ממזר - אלמא תפסי)]

מקדיש בע"מ למזבח או תמימין לבדק הבית - קדושה חלה [אביי - מהני, רבא - ולנדר לא ירצה]

שינוי בגזילה קונה [אביי - מהני, רבא - יחזיר כעין שגזל דוקא]

לרש"י למסקנא לרבא שינוי אינו קונה

מקדיש בע"מ למזבח (אפי' לשעיר המשתלח [לה']) עובר בבל תקריבו (= בל תקדישו),
בל תקריבו (= בל תשחטו), בל תזרקו, בל תקטירו כולו, בל תקטירו
מקצתו (לאביי או או - איתותב), לר' יוסי בר"י - אף על קבלת הדם

רבא - מקדיש בע"מ לדמי למזבח - אפי' לדמי נסכים לקי [כת"ק - נדבה וכו' ולנדר לא ירצה -
בזיא מילתא דשביק מידי דחזי]

לרבי לא לקי [בהרצאת גופו (ה"ז עולה) הכתוב מדבר]

תמימין לבדק הבית עובר בעשה [נדבה תעשה אותו (בע"מ)]

ובל"ת [ר"י - לאמר ("לא" נאמר, "לאו" אמור לישראל)]

רש"י ו:

נ"מ בין אביי לרבא - לרש"י - אי שינוי קונה

גמ' ז: - י.

חזור לראש הדף

ר"ע - אין הכהן ממיר בבכור [הוא ותמורתו יהיה קודש - כהקדש דחל בבית הבעלים]

ור' יוחנן ב"נ חולק [זוכה בו בחייו - לר"נ רק בבכור בחו"ל]

ר"נ אמר רבה ב"א - כהן יכול למכור בכור תם חי בזה"ז (לרב חסדא רק לכהן ולא לישראל [נר' כמסייע בבית הגרנות דמוזיל גביה] לרב אשי אף לישראל [שילם עבורו])

אבל לא בזמן ביהמ"ק [קאי להקרבה]

לבן עזאי רק בכור ממון בעלים - לר"נ דוקא בכור בחו"ל

קדם מום להקדשו אינו עושה תמורה [טוב ברע או רע בטוב - דוקא טוב מעיקרו]

לא יחליפנו בשל אחרים - כשבעה"ב אומר כל הרוצה יבא וימיר

ממירין א' על ק', וק' על א' [בהמה בבהמה - אפי' הרבה]

ר"ש - דוקא א' בא' [הוא ותמורתו דומיא דהוא, בבהמה לשון יחיד]

אבל יכול לחזור ולהמיר פעם שניה לר"ל, ור' יוחנן חולק

לר' יוחנן דאין חוזרין וממירין, ספק אם יחזיר וימיר בהמיר וחיללו על אחר (ב' גופין),
בניתק לעולה (ב' קדושות), ב' גופין וב' קדושות

ריב"ל - אין חומש להקדש שני (חילל על שני, רש"י - ותמורה) [ואם המקדיש]

וספק בב' גופין (רש"י - מחלל בע"מ על תם למזבח, והוי קדושה חדשה),

בב' קדושות (ניתק לעולה - רש"י - וטפל הוא לזה שנתכפר בו), בב' גופין וב' קדושות

המקדיש בלבד מוסיף חומש [ואם המקדיש], מתכפר עושה תמורה [רבא - דאם במקדיש, יתכן תמורה בציבור ע"י שליח], טובת הנאה לתורם משלו [מעשר תבואתך ונתת]

רש"י ז: - ח:

ישראל ממיר בבכור (לפני נתינה) דברשותו חלה הקדושה (אע"פ שאינו מתכפר בו)

כהן אינו מחויב להקריב בכורו במקום שיפסיד הבשר (ספק זר)

ממון המוטל בספק והמוציא מחברו עליו הראי' אין איסור גזל לכל טוען

איסור כהן המסייע בבית הגרנות משום חילול ה' דמיחזי כלוקח תרומה בשכירות

לרשי כז. - ממיר בע"מ בבע"מ (רע ברע) לא תפיס

גמ' י. - יג:

חזור לראש הדף

ת"ק - אין תמורה באברים ועוברים כלל [רש"י חולין סט: - בהמה בבהמה, היקש למעשר דאינו באברין ועוברין]

ר' יוסי - ממירין אברים חולין בשלימים הקדש [פשטה קדושה בכולה כהקדש [יהיה קודש]]

בר פדא - אין קדושה חלה על עובר תם במעי בעלת מום (אלא לדמים) בהקדשו בפנ"ע,
רש"י - ובהקדיש אמו הו"ל כולד קדשים [ירך אמו (פשטות המסקנא)]

ור' יוחנן חולק - חלה בפנ"ע ובהקדיש אמו הו"ל כהפריש העובר לאחריות [יכול לשיירו
דלאו ירך אמו]

קדושת דמים למזבח מפקיע בכורה מלחול, אסורה בעבודה

לר"י ור"מ דאין התפשטות הקדש [ממנו לה'] אבל מודו לר' יוסי ור"ש באבר שהנשמה תלויה בו (מח' אי אפי' דבר שעושהו טריפה, ירך עם חללה, או דוקא לב וכו')

ספק אם יש התפשטות בעוף, בהקדיש אבר לדמיו (תרי מיגו כדי שיחול קדושת הגוף)

ספק אי קדושת אבר א' אסור בגיזה, אי קדושת עורה בלבד אסור בעבודה מדרבנן [מכחיש]
או אף מדאורייתא

חולין במעי קדשים אינו חולין בעזרה, קדשים במעי חולין אינו שחוטי חוץ

דימוע לתוך חולין - למשנתנו משערינן כפי חשבון תרומה שבה

לר"א כל הדימוע נחשב תרומה [תרומה שנפלה היא שעלתה כולה בדימוע זו]

ר"א - צירוף שאור תרומה וחולין להחמיץ - זו"ז גורם אסור

ומשנתנו חולק - תלוי בחשבון התרומה

ראב"י - מקוה כ"א סאה, יכול להוסיף י"ט שאובין בהמשכה

רבין, רבנן לרש"י ור"י - כולו שאובין בהמשכה כשר

ג' לוגין בד' וה' כלים למקוה - לת"ק פסול,
ליוסף בן חוני ומשנתנו כשר [רש"י - דאין לוג שלם נופל כא']

מי חטאת - צריך אפר ע"ג מים [ג"ש מסוטה], לר"ש מהני אף מים ע"ג אפר [ונתן עליו מים]
(לת"ק ונתן עליו = לערבן אח"כ)

משנתנו, רבנן - אין בית הפרס עושה בית הפרס אלא ק' אמה ?? בכיוון החרישה

ר"א - עושה (לרש"י - ד' שדות מסביב)

משנתנו כר"ע דאין תרומה אחר תרומה בשותפין שתרמו

(לרש"י - אפי' דראשון דשניהם תרמו שלא מדעת הזולת)

אין עושין תמורה:

תמורה [ותמורתו], ולד קדשים [הוא] (ור"י חולק [יהיה]),

עופות ומנחות [בהמה], ציבור ושותפין [לשון יחיד, ר"ש - כמעשר בהמה שיצא מן הכלל],

בדק הבית [לרבי - "קרבן", ר"ש - כמעשר],

קדושת דמים למזבח (הקדיש בע"מ או נקבה לאשם וכו' לר"ש, או עוברה לבר פדא),

עולה הבאה מן המותרות (אפי' אי אזלי לנדבת יחיד) [ר"ש - כמעשר] (ולר"א עושה תמורה),

ר"א - כלאים, טרפה, יוצא דופן, טומטום, אנדרוגינוס שקדשו קדושת הגוף

תמורת מעשר אינה קריבה [כבבכור], אינה נפדית [לא יגאל], חל על בע"מ [רש"י - כמעשר] משא"כ תמורת שמו (קרא לי"א "עשירי")

רש"י י: - יא:

שוחט חטאת ומצא בה בן ד' חי - חולין למ"ד בהוייתן קדושים דלאו הוייתו הוא הואיל ולא כלו חדשיו

הקדיש אבר א', פשוט דעבודה אסורה בכל הבהמה - דמכחיש לאבר

הקדיש עורה מותר בגיזה

הקדיש מעוברת חוץ מעוברה לכו"ע אין העובר קדוש

עוד חומר לימוד
למסכת תמורה