גור אריה: בפסוק הקודם כתוב "כי השחית כל בשר" דהיינו זנות, ועל זה ממשיך הפסוק "קץ כל בשר". ¹

גור אריה: בערוך כתוב שזהו דֶבֶר, ויש במדרש שמלאך המוות היה הולך במי המבול, ולכן ציוה הקב"ה את נח להסתתר בתיבה. עיי"ש.

גור אריה: מחמת שגם הטובים נהרגים נזקק נח לעשות תיבה כדי להבדל מהם, וכשנבדל הצדיק מהרשע אינו נאבד עמו.

גור אריה: היצר הוא משחית, ולכן כאשר חוטאים ביצר של עריות ניתנת רשות למשחית, והשחתה עוקרת מהיסוד- והצדיקים הם יסוד ועיקר העולם.

גור אריה: העובד ע"ז חוטא בה' [בכך שהוא כופר בו] ולכן הקב"ה נפרע ממנו בעצמו והוא מבחין בין טוב לרע, לעומתו- החוטא בעריות נענש ע"י ה'משחית' שאינו מבחין בין טוב לרע ¹ .

גור אריה: חטא של עריות נעשה בגוף, וכשבא כליון על הגוף אין הבחנה בין צדיק לרשע שהרי גופם שווה, אבל בנפש הם נבדלים ולכן בחטא של ע"ז אין הצדיקים נאבדים.

גור אריה: מין העונש (שנאבדו טובים ורעים) בא בגלל הזנות (ככתוב "קץ כל בשר"- גם הטובים), אבל הגזרה עצמה באה בגלל החמס (ככתוב "בא לפני כי מלאה הארץ חמס")

גור אריה: הקב"ה חס על העולם ואינו ממהר להביא את הגזירה, אבל הגזלנים מחריבים את העולם ואז גם הקב"ה לא חס.

גור אריה: כאשר האדם גוזל בחוזקה את של חבירו, גם מלמעלה מתעוררת גזירה חזקה וחתומה שאין לה חזרה.

גור אריה: הגזירה לא נחתמת כאשר אפשר לשוב בתשובה, אבל הגוזל את הרבים אין לו תשובה [כי אינו יודע למי להשיב] ולכן נחתם גזר דינם.

גור אריה: קשה ש"את הארץ" מיותר, שהרי פשוט שנשחתו מהארץ? לכן פירש 'עם הארץ'.

גור אריה: הארץ ניתנה לבני אדם, וכאשר חטא האדם השחית הקב"ה גם את מה שנצרך לאדם- ג' טפחים של עומק המחרישה.