תוס' ד"ה ואידך הני שכיחן

(SUMMARY: Tosfos presents the Machlokes regarding tying the Tefilin knots every day.)

כדאמר (ב"מ דף כט:) תפילין בי בר חבו משכח שכיחי.


Source: As the Gemara says in Bava Metzi'a (Daf 29:) 'Tefilin are readily available in the house of bar Chavu'.

מכאן מדקדק רבינו תם דאין צריך לקשור בכל יום תפילין כשמניחן.


Halachah (Opinion #1): Rabeinu Thought that am learned from here that it is not necessary to tie one's Tefilin each day when putting them on.

שרבינו אליהו היה מצריך לקושרן ...


Halachah (Opinion #2): As opposed to Rabeinu Eliyahu, who rules that one is obligated to ...

מדקאמר בהקומץ רבה (מנחות לה: ע"ש בתוס' ד"ה משעת') 'תפילין מאימתי מברך עליהן, משעת הנחה ועד שעת קשירה'.


Source: From the Gemara in 'ha'Kometz Rabah (Menachos 35: [See Tosfos there DH 'mi'Sha'as]) 'At which point does one recite the B'rachah over Tefilin? From the time that one lays them until the time of tying'.

ולרבינו תם נראה דההיא קשירה היינו הידוק, שמהדקו סביב ראשו ...


Refutation: Rabeinu Tam however, interprets 'Keshirah' as 'tightening' - Answer: Indeed, this is true one tightens the shel Rosh around the head.

כמו (נדה דף כו:) 'שליא קשורה בו', וכמו (ע"ז דף ה.) 'קשורה בו ככלב'.


Precedent: Like the Gemara in Nidah (26:) 'There is a placenta attached (fitted tightly) to it ...

דאי קשירה ממש, וכי בכל יום ילך אצל בר חבו?


Proof #1: Because if it meant literally tying, is a person supposed to go each day to house bar Chavu?

ועוד, דבריש המוצא תפילין (עירובין דף צז. ושם) משמע דאסור לקשור קשר של תפילין בשבת, משום דהוי קשר של קיימא, דקאמרינן 'ישנות מכניסן זוג זוג', אבל חדשות לא'.ומפרש בגמרא דחדשות קרי שאינן מקושרות.


Proof #2 (Part 1): Furthermore, at the beginning of 'ha'Motzei Tefilin' (Daf 97.) it is implied that tying one's Tefilin on Shabbos is forbidden, since it is a permanent knot; for the Gemara says there that 'One may bring old Tefilin into one's house pair by pair; but not new ones' (which the Gemara there interprets as Tefilin that have not been tied).

ואם היה עשוי לקשור ולהתיר בכל יום, א"כ לא הוי קשר של קיימא.


Proof #2 (Part 2): Now if one had to tie and untie them every day, they would not fall under the category of 'a permanent knot'?



תוס' ד"ה כולהו תנינהו

(SUMMARY: Tosfos discuss the problems concerning the definition of 'Ikur' according to Rashi and according to the Halachos Gedolos).

פירש בקונטרס 'עקור' - דתנן 'שחט את הושט ופסק את הגרגרת'.


Explanation #1: Rashi explains 'Ikyur' - as we learned in the Mishnah 'If one Shechted the esophagus and broke the wind-pipe.

ותימה, דאין זה שייך להלכות שחיטה? דזה פסול מפני שלא שחטו, ולא דמי לשאר הלכות שחיטה?


Question: But this has nothing to do with the Dinim of Shechitah? It is Pasul because he did not Shecht the animal, and is not comparable to the other Hilchos Shechitah"?

ויש לומר, דאיירי ששחט בסכין פגומה או במגל, וזה נקרא 'פסק את הגרגרת', ופסולה הוי משום דאין שוחטין אלא חונקין, כדתנן בפירקין (לקמן דף טו:) 'חוץ מן המגל והמגירה ... '.


Answer: It speaks where one Shechted with a defective knife or with a scythe; and it is referred to as 'Broke the wind-pipe, which is Pasul because it is not called 'Shechitah', but 'strangulation', as we learned in the Mishnah later (15:) ' ... except for a scythe and a saw ... '.

ובהלכות גדולות פירש 'עקור' - שנעקר הסימן ונשחט חוץ ממקומו.


Explanation #2: The Halachos Gedolos defines 'Ikur' as - 'Where

ותימה, דמה ענין זה להלכות שחיטה, והלא לא עשה כלום אלא שהסימן נשמט מאליו? ואפילו שחטו בסכין, תיפוק ליה מטעם הגרמה?


Question: What does that have to do with Hilchos Shechitah, seeing as he didn't do anything, and it was the Siman that moved by itself? And even if he Shechted it there, it is already Pasul because of 'Hagramah'?

ויש לומר, דאיירי כשנשמט הסימן ואחר כך שחטו.


Answer (Explanation #2 [Part 1]): It is speaking where one Shechted the Simon after it moved from its place.

`וכולהו תנינהו' דקאמר, היינו מדתנן בפרק כסוי הדם (לקמן דף פה.) 'הנוחר והמעקר פטור מלכסות'.


Explanation #2 (Part 2): And 've'Chulhu Teninhu' refers to the Mishnah in Perek Kisuy ha'Dam (85.) where

ואם תאמר, פשיטא דלא מהניא ביה שחיטה, שכבר נטרף?


Question: Is it not obvious that the Shechitah is not effective, seeing as it has already become a T'reifah?

ויש לומר, לדברי הלכות גדולות לאו טרפה היא, אלא שכן הלכה למשה מסיני, דאין שחיטה מועלת בסימן שמוט הנשמט חוץ למקום חיבורו, בין בושט בין בקנה.


Answer (Part 1): According to the Halachos Gedolos it is not a T'reifah; rather it is 'Halachah le'Moshe mi'Sinai' that Shechitah is not effective on a Siman outside the location where it is attached to the neck.

ואפילו עוף שהכשרו בסימן אחד, אם נשמט האחד, אין שחיטה מועלת בשני.


Answer (Part 2): And even a bird; which is permitted with the Shechitah of one Siman, if either of the Simanim moves from its place, Shechitah of the other Simon is ineffective.

ואם תאמר, ולמה אינו מונה בהלכות שחיטה 'פסק הגרגרת בסכין פגומה', כמו שמונה לפירוש הקונטרס?


Queston: Why, according to the Halachos Gedolos, does the Gemara not list of 'someone who broke the wind-pipe with a defective knife' among the Dinim of Shechitah, like it does according to Rashi?

ויש לומר, דהתם אין כאן שחיטה שאינו אלא חונק.


Answer #1: Because that is not Shechitah, only strangling.

ולפירוש הקונטרס ניחא, שאינו מונה שמוטה דהלכות גדולות, דהוי טרפה ששחטה, ואין צריך להזכירו.


Answer #2: Why the Gemara does not mention the case of Shemutah (of the Halachos Gedolos), because he considers it a T'reifah, in which case it is not necessary to mention it.

ומיהו לא הוי השתא עקור לפירוש הלכות גדולות מעין שאר הלכות שחיטה, שהן בגוף השחיטה, ועקור אינו בגוף השחיטה אלא ששוחט סימן שנעקר?


Question #1: It transpires however, that 'Ikur' of the Halachos Gedolos is not equivalent to the other Hilchos Shechitah, which concern the actual Shechitah, whereas it merely concerns Shechting a Siman that has moved from its place.

וגם קצת קשה לשון 'נוחר ומעקר' - משמע שאינו אלא מעקר הסימן ואין עושה שחיטה אחרת רק שמיתתו בעיקור כמו בנחירה, ואינו כן, שבכך לא היה מת?


Question #2: Also a little difficult is the Lashon 'Nocher u'Me'aker', which implies that no other Shechitah is involved, and that (like 'Nocher') it dies via the 'Ikur'.

ומה שקשה מלקמן לפירוש הקונטרס ומפרק אלו טרפות, וליישב הלכות גדולות - אפרש כל אחד במקומו בעזרת השם יתברך.


Statement: The problems with Rashi's explanation from later (Daf 20. & 20:) and from Perek Eilu T'reifos (Daf 44.), and resolving the explanation of the Halachos Gedolos - Tosfos will explain each point in its place be'Ezras Hash-m.



תוס' ד"ה כדי ביקור טבח חכם

(SUMMARY: Tosfos explain the corollary between the length of the knife and the size of the animal).

ואף על פי שיש סכין גדולה וסכין קטנה, משערינן לכל בהמה בסכין שיש בה כמלא צואר וחוץ לצואר כמלא צואר.


Clarification: Even though there are large knives and small knives, we assess the knife with regard to each animal, that it should be two kneck-breadths long.



תוס' ד"ה ואסורה באכילה

(SUMMARY: Tosfos explains as to why the Chachamim mid'Oraisa not declare it a Neveilah).

משום דרוב פעמים שוחט שפיר ושריא מדאורייתא, לא החמירו לעשות נבלה.


Clarification: The Chachamim were not strict to declare it a Neveilah, because most times one Shechts correctly, in which case it is permitted min ha'Torah.



תוס' ד"ה אמר ליה אין חוששין שמא במקום נקב נקב

(SUMMARY: Tosfos explains why the Chachamim are lenient in this case, even where there are reasons to suspect that it is T'reifah).

ואפילו יש שם נקבים הרבה שלא במקום שיניו' ,מסתברא דתלינן כולהו בזאב, כי היכי דמכשרינן (לקמן מט.) היכא דממשמשא ידא דטבחא.


Clarification: Even if there many holes there not in the location of the teeth, it is logical to attribute them all to a wolf, in the same way as we declare Kasher later wherever the hand of the Shochet reaches.




תוס' ד"ה התם הלכתא גמירי לה מסוטה

(SUMMARY: Tosfos clarify when we learn 'Safek Tum'ah bi'Reshus ha'Rabim Tahor' from Sotah and when we don't, and the ramifications of the difference).

תימה, דמשמע הכא דהא דמטהרין ספק טומאה ברה"ר מסוטה גמרינן לה ...


Inference: It implies here that we learn 'Safek Tum'ah bi'Reshus ha'Rabim Tahor' from Sotah.

וקשה, דבפרק ב' נזירים (נזיר נז. ושם) תנן 'אמר להם אחד "ראיתי א' מכם שנטמא, ואיני יודע איזה מכם", שניהם מביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה'.


Gemara Nazir (Part 1): The Mishnah in Perek Sh'nei Nezirim (Nazir 57.) however, states that 'If a person said to two Nezirim "I saw one of you becoming Tamei, but I don't which one", they are both obligated to bring a Korabn Tum'ah'ah and a Korban Taharah'.

ופריך בגמרא ד'הני ב' נזירים והך דקאי גבייהו, הרי תלתא, והוה ליה 'ספק טומאה ברה"ר וספקו טהור', ולא היה להם להביא כלל קרבן טומאה אלא קרבן טהרה?' ומשני 'באומר "ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם" '.


Gemara Nazir (Part 2): The Gemara asks that seeing as the two Nezirim plus the person who is standing with them makes three, it falls under the category of 'Safek Tum'ah bi'Reshus-ha'Rabim Tahor', in which case they ought not to bring a Korban Tum'ah at all, only Korban Tahor? To which the Gemara answers that the third person says that he saw a Tamei object being thrown into their midst (though he was standing in a different domain).

ואכתי מאי תירץ? דהשתא הוה ליה ספק טומאה ברה"י והוה ליה ודאי טמא, כדמוכח בריש נדה (דף ב: ושם) גבי 'מקוה שנמדד ונמצא חסר' - דקאמר ר' שמעון 'ברה"י תולין'. ופריך הש"ס - 'ואי מסוטה גמרינן לה, אמאי תולין?'


Gemara Nazir (Part 3): What is the Gemara answering? Now that it is a case of 'Safek Tum'ah'ah bi'Reshus ha'Yachid,which is Vaday Tamei, as is evident at the beginning of Nidah (2:), in the case of 'a Mikvah which was measured and found to be lacking' - where the Gemara queries Rebbi Shimon who rules that in the R'shus-ha'Yachid 'Tolin' (Safek Tamei) - that if we learn it from Sotah, why 'Tolin', and not Tamei Vaday?

ואם כן, תרוייהו לייתי קרבן טומאה ולא קרבן טהרה, כמו מעיקרא דס"ד דהוי רה"ר, דפריך ד'לייתי קרבן טהרה'?


Gemara Nazir (Part 4): In which case both Nezirim ought to bring a Korban Tamei, and not a Korban Tahor, like at first, when we thought that it was a R'shus ha'Rabim, and where we asked 'Let them bring a Korban Taharah (only)?

אלא ודאי היינו טעמא דלא מייתו קרבן טומאה גרידא כי הוי רה"י, משום דלא ילפינן מסוטה אלא דבר שיכול להיות כמו סוטה, וזה ודאי שלא נטמאו שניהם!


Question (Part 1): The reason that they do not bring a Korban Tum'ah'ah only if it is a R'shus-ha'Yachid, must therefore be because we only learn from Sotah something that is possible (like Sotah); And there is no doubt that they did not both become Tamei!

אבל מעיקרא דס"ד דהוי רה"ר ניחא דמייתו שניהם קרבן טהרה, אע"ג שודאי האחד מהן נטמא, דלאו מסוטה גמרינן להו אלא מטהרין להו מכח דמוקמינן כל חד וחד בחזקת טהרה?


Question (Part 2): Whereas initially, when we thought that it is a R'shus ha'Rabim there was no problem if both of them brought a Korban Taharah, even though one of them is definitely Tamei, since we do not learn 'Safek Tum'ah'ah bi'Reshus ha'Rabim from Sotah, only from the fact that we place each one on a Chezkas Taharah?

וי"ל, דמסוטה גמרינן לטהר ברה"ר היכא דליכא חזקה לטהרה, כי ההיא דמקוה שנמדד ונמצא חסר, דליכא חזקה לטהרה...


Answer (Part 1): We learn from Sotah to declare Tahor in a R'shus ha'Rabim, wherever there is no Chezkas Taharah, such as the case of a Mikvah that was measured and found to be lacking, where there is no Chazakah ...

דאי משום העמד המקוה בחזקת שלם, אדרבה העמד טמא על חזקתו, ומטהר ר' שמעון ברה"ר משום דגמרינן מסוטה.


Answer (Part 2): Since if we try to place the Mikvah on a Chezkas Shaleim (seeing as it was originally full), on the contrary, place whoever Toveled in it on a Chezkas Tum'ah. And that is when Rebbi Shimon declares it Tamei because we learn it from Sotah.

והשתא דבעי למימר דלא מוקמינן באיסור א'חזקתיה כמו בסכנתא, אפילו היכא דאיכא חזקה, ילפינן מסוטה; והיכא דלא אפשר למילף מסוטה, כי ההיא דשני נזירים (דף נז.), לא נטהר מספק מכח חזקה.


Answer (Part 3): And now that we are trying to say that, regarding Isur we do not place on a Chazakah like we do regarding Sakanah, even where there is a Chazakah we learn from Sotah, and wherever this is not possible (such as by the case of two Nezirim on Daf 57.) they are not Tahor because of Chazakah.

וההיא פרכא דהתם הוי לפי המסקנא דהכא, דאזלינן בתר חזקה.


Answer (Part 4): And the Gemara's Pircha there (that we cited earlier) goes according to the conclusion of the Gemara's conclusion here - that we do go after Chazakah.

וכן דבר שאין בו דעת לישאל דהוי ספקו טהור, דילפינן מסוטה, היינו היכא דליכא חזקה, כי ההיא (טהרות פ"ג מ"ח) ד'תינוק שנמצא בצד העיסה', דמטהר רבי מאיר משום דאין בו דעת לישאל, מטעם "סמוך מיעוטא לחזקה", והויא ליה פלגא ופלגא, כדאמרינן ביבמות (דף קיט:).


Clarification: Similarly, something that does not have the ability to ask, where we rule 'S'feiko Tahor', and which we learn from Sotah, that is specifically where there is no Chazakah, like the case in Taharos (Perek 3, Mishnah 8) of a baby who was found playing beside next to a dough, whom Rebbi Meir declares Tahor, because he does not have the sense to ask, and based on the principle 'Semoch Mi'uta le'Chazakah' (add the minority to the Chazakah ... ), turning into 'Palga u'Palga' (half-half), like we learned in Kesuvos 119:).

ואם תאמר, ומסוטה היכי מצי למילף, והא סוטה אית לה חזקת טהרה?


Question: How can we learn from Sotah, who has a Chezkas Taharah?

וי"ל, כיון דקינא לה ונסתרה, יש רגלים לדבר, ואתרע לה חזקתה.


Answer: Since her husband warned her, and she nevertheless concealed herself with another man, the strong likelihood exists that she sinned, which weakens her Chazakah.

ואם תאמר, כל ספק טומאה ברה"י מנא לן דטמא, היכא דאיכא חזקת טהרה? אי מסוטה, הא אתרע לה חזקה?


Question: On hat basis do we then declare Tamei every Safek Tum'ah bi'Reshus ha'Yachid, even where there is a Chezkas Taharah? If it is from a Sotah, but did we not just explain that a Sotah's Chazakah has been weakened

וי"ל, דגמרינן שפיר מסוטה דעשאה הכתוב כודאי, ולא מוקמינן לה אחזקתיה; דאע"ג דאיתרע לה חזקתה, מ"מ אי מוקמינן לה אחזקתה, לא היה לה להיות ודאי טמאה.


Answer: We do indeed learn it from Sotah, whom the Pasuk gave the Din of a Vaday, by not placing her on a Chazakah; because if we were to contend with her Chazakah (weakened though it may be), she ought not to be Vaday Tamei.

והא דקאמרינן בפרק כשם (סוטה כט. ושם) דאיצטריך סוטה לטהר ברה"ר, דאי מדרב גידל, ה"א דבר שיש בו דעת לישאל, אפילו ברה"ר ספקו טמא ...


Clarification (Part 1): And that what we say in Perek ke'Shem (Sotah 29.) that we need Sotah to teach us the Din of Tahor bi'Reshus 'Rabim, because as far as Rav Gidal is concerned, we would have thought that Safek of a Davar she'Ein bo Da'as Lisha'el is Tameieven in the R'shus ha'Rabim ...

ה"מ למימר דאיצטריך לטומאה ברה"י אפילו היכא דאיכא חזקה דטהרה; דאי מדרב גידל, דילמא היינו היכא דליכא חזקה דטהרה.


Clarification (Part 2): The Gemara might just as well have said we need it to teach us that Tum'ah bi'Reshus ha'Yachid is Tamei even where there is a Chezkas Taharah, because as far as Rav Gidal is concerned, we perhaps it wouldonly be Tamei there where there is no Chezkas Taharah.



תוס' ד"ה טמאה שאני אומר כו'

(SUMMARY: Tosfos discuss as to when specifically vessels that are not subject to Tum'ah must be used for the preparation of the Parah Adumah, and when all vessels are eligible).

פירוש, גם הצלוחית.


Clarification: This refers even to the flask ...

דאע"ג שכל מעשה פרה בכלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, כדאיתא בריש יומא (דף ב.) ובריש פרק הישן (סוכה כא.) ...


Implied Question: Since even though all the vessels connected with the Parah Adumah were made of either marble, stone or earth (which are not subject to Tum'ah, as we learned at the beginning of Yoma (2.) and in Perek ha'Yashein (Succah, 21a).

היינו קודם שריפת הפרה - כדתנן במסכת פרה (פ"ג מ"א ב) ז' ימים קודם שריפת הפרה היו מביאין ... , לפי שכל מעשיה בכלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה.


Answer (Part 1): That refers specifically to the period before the burning of the cow, as we learned in the Mishnah in Parah (Perek1,Mishnah 1/2) 'Seven days prior to the burning of the Cow they would bring ... , because all its preparations required vessels made of marble, stone or earth.

אבל לאחר שריפת הפרה, היו מקדשים בכל הכלים, כדתנן במסכת פרה, פרק המביא כלי חרס לחטאת (מ"ה) 'בכל מקדשין, ואפילו בכלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה' משמע דכ"ש בשאר כלים.


Answer (Part 2): But once the Cow has been burned, one may 'sanctify' it in whichever vessel one fancies, as we learned in Maseches Parah, Perek ha'Meivi K'lei Cheres (Mishnah 5) 'Anything is eligible for sanctifying even vessels made of marble, stone or earth', implying that other vessels are certainly eligible.

והנך איצטריך; סד"א לאו כלים נינהו, כדאמרינן בפ"ק דשבת (דף טז:).


Answer (Part 3): And the reason that the Tana mentions those three, is because we would otherwise have thought that they are not considered Keilim, as we say in the first Perek of Shabbos (16:).



תוס' ד"ה שאני אומר אדם וכו'

(SUMMARY: Tosfos explain why is some Sugyos the Gemara attributes the current ruling to the fact that a Tamei person having handled and handed over a certain object, yet elsewhere it attributes it to a Tahor having done so).

וא"ת, דהכא תלינן באדם טמא; וכן בפ"ק דפסחים (דף י:) גבי 'קרדום שאבד בבית'.


Question (Part1): In this Sugya, we attribute it to a Tamei person, as does the Gemara in the first Perek of Pesachim (Daf 10:) regarding a spade that became lost in the house' ...

ואילו גבי ככר הנתונה על גבי הדף, תלינן באדם טהור בפ"ק דנדה (דף ד.)


Question (Part 2): Whereas the Gemara in the first Perek of Nidah (4.) regarding a loaf that is placed on a board,attributes it to a Tahor person?

ואומר ר"ת, דהיינו טעמא דהכא ודפסחים - משום דגזרו על ספק כלים הנמצאים, אבל על ספק אוכלים לא גזרו.


Answer #1: Rabeinu Tam explains that the reason here and in Pesachim is because the Chachamim issued a decree on all Safek vessels that are found, whereas on Safek food they did not.

ועוד י"ל, דההיא דנדה, שמדף טמא מונח תחתיה, ואי אפשר לככר ליפול אלא אם כן נגע למדף טמא, שייך לתלות באדם טהור שנטלה במתכוין שלא תטמא הככר; אבל אדם טמא למה היה נוטלה?


Answer #2: Furthermore, one could answer that it is specifically in the case in Nidah, where there was a Tamei board underneath the loaf, and it was impossible for the latter to fall without touching the board that we attribute it to a Tahor person who deliberately removed the loaf to prevent it from becoming Tamei; whereas there would be no reason for a Tamei person to have removed it.

וכן בההיא דכסוי הדם (לקמן פו.) ד'רוב תינוקות מטפחין', לפי מה שמפרש ר"ת, 'מטפחין בעיסה, ומיעוט אין מטפחין', ותלינן באדם טהור שנתן לו, לפי שהיה חושש שלא יטמא התינוק את העיסה.


Clarification: Similarly, in the case cited in Perek Kisuy ha'Dam (86.) regarding 'The majority of children play ... ', according to Rabeinu Tam's explanation there, that 'The majority of children play with the dough, and a minority don't', the Gemara attributes the ruling there to a Tahor person having handed him a piece of the dough, because he was afraid that the child should not render the dough Tamei.



תוס' ד"ה אם יכולה חולדה לשתות

(SUMMARY: Tosfos present a variety of reasons as to why a weasel drinking from it renders it Pasul).

פירוש בקונטרס בלשון הראשון, ד'כל המקיא פוסל', הואיל והפריש מהן לשתות, הרי נעשית בהן מלאכה - ונפסלו. וכשמקיאה, פוסלת הראשונות.


Explanation #1: In the first Lashon, Rashi explains that 'Any creature that "sicks up" the water invalidates it' because, having removed water in order to drink, it is considered as if work has been performed with it - which renders it (the water that it separated) Pasul. Consequently, when it 'sicks it up', it renders the original water Pasul.

וקשה לפירוש זה, וכי מה מלאכה שייכא בשתייה?


Question: What has 'work' got to do with drinking?

ונראה לפרש דאי קודם קידוש איירי, מפסלי משום דלא הוי "מים חיים אל כלי", 'שיהא חיותן בכלי' - שלא ימלא כלי זה ויערה בכלי אחר קודם קידוש, כדפירש בקונטרס בלשון אחר;


Explanation #2 (Part 1): One therefore needs to explain that if it is speaking prior to the Kidush, it is Pasul because it does not conform with "Spring water into the vessel" - 'that the spring water must be poured directly into the vessel, and not to fill one vessel and then pour it into another vessel, before the Kidush - like Rashi actually explains in the second Lashon.

ואי אחר קידוש איירי, ונקט טמאה משום כלי, או כמו שאפרש אחר כך מיפסלי משום רוק שבפיהן המעורב במים, וקסבר 'יש בילה', והזאה צריכה שיעור (ודלא כר' אליעזר דפרק התערובת (זבחים פ.) דאמר 'יזה שתי הזיות'


Explanation #2 (Part 2): Whereas if it is speaking after the Kidush (in which case it mentions 'Temei'ah' on account of the vessel), or as Tosfos will explain later that it is Pasul because of the spit in their mouths which is now mixed with water, and the Tana holds a. 'Yesh Bilah' and b. the Haza'ah (sprinkling) requires a certain Shi'ur (as opposed to Rebbi Eliezer in Perek ha'Ta'aroves (Zevachim 80 who holds. [in connection with a flask of Mei Chatas into which water fell] that one must sprinkle two Haza'os).

אי נמי, פסולה בהזאה אחת קאמר כמו לר' אליעזר, דר' אליעזר נמי איירי בה, שהוא מוסיף 'אף העכבר'.


Explanation #3: Alternatively, the Tana means that it is Pasul with one Haza'ah, like Rebbi Eliezer, who also speaks in this Mishnah, since he specifically adds 'also the mouse!'

ה"נ מפרש בתוספתא טעמא דר' יהושע, דאמר ד'אף במים מקודשין לא פסל כשיטה, כמו שאמר ר' אליעזר, אלא כשישתה, משום משקה פיו המעורב במים.


Proof: And this is how the Tosefta explains the reason of Rebbi Yehoshua, who says that 'also the sanctified water does not become Pasuk through tipping, only through drinking, just as Rebbi Eliezer said, because of the liquid in his mouth that is mixed with water.

ולכך אם גירגר, כשר - היינו ששופך המים תוך גרונו, שאין שם משקה פיו.


Ruling: That explains why if the weasel first made 'Girgur' (i.e. it poured the water into its throat, so that nothing remains in its mouth, it is Kasher.

והשתא הוי דומיא ד'ירד בה טל בלילה' - דמפסלי מטעם תערובת.


Observation: According to this explanation, it is similar to dew that fell on it during the night, which the Tana juxtaposes to it.



תוס' ד"ה או נחש לדברי ר"ג

(SUMMARY: Tosfos explain why the Gemara declines to mention also the mouse, according to Rebbi Eliezer [in the Mishnah in Parah]).

משנה היא במסכת פרה (פ"ט מ"ג) 'כל השרצים אין פוסלין במי חטאת חוץ מן החולדה, מפני שהיא מקיאה; ר"ג אומר- אף הנחש, מפני שהוא מקיא; ר"א אומר - אף העכבר'.


Clarification: It is a Mishnah in Maseches Parah (9:3) "The only Sheretz to invalidate Mei Chatas is the weasel, because it 'sicks up' the water. Raban Gamliel adds the snake, since it too, 'sicks up' what it drinks. Rebbi Eliezer adds the mouse'.

והא דלא תנא הכא 'אף העכבר לדברי ר"א'?


Implied Question: Why does the Gemara here not also mention 'Rebbi Eliezer adds the mouse'?

משום דר' אליעזר שמותי הוא.


Answer: Because Rebbi Eliezer is a 'Shamuti' (either from Beis Shamai or in Cherem).



תוס' ד"ה או שירד בה טל בלילה פסולה

(SUMMARY: Tosfos discuss a. as to why the Gemara cites the Beraisa rather than the Mishnah, and b. Why the Beraisa, as opposed to the Mishnah, uses the word 'Temei'ah' in the Reisha and 'Pesulah' in the Seifa).

ברייתא היא זו, דבמשנה במסכת פרה ברישא נמי קתני 'פסולה'.


Clarification: This is a Beraisa, although the Mishnah in Maseches Parah also says 'Pesulah'.

ותימה, שלא הביא כאן המשנה?


Question: Then why did the Gemara not cite the Mishnah?

ושמא ניחא ליה להביא הברייתא, שמפורש בה 'שאני אומר אדם טמא נכנס לשם', ובמשנה אינו כן.


Answer: Perhaps he prefers to cite the Beraisa, which adds' Because I say that a Tamei person entered', which the Mishnah does not.

ואע"ג דבמשנה תני ברישא נמי 'פסולה', ובברייתא קתני ברישא 'טמאה'?


Implied Question: Even though the Reisha of the Mishnah also says 'Pesulah', whereas the Reisha of the Beraisa uses the word 'Temei'ah' ...

משום דאיכא למ"ד בפרק דם חטאת (זבחים צג.) 'מי חטאת שנטמאו מטהרין'.


Answer #1: That is due to the opinion in Perek Dam Chatas (Daf 93:) which rules that 'Mei Chatas she'Nitm'u, Mitaharin'.

אי נמי, לפי שהפסול בא מחמת טומאה, קתני ברישא 'טמאה'.


Answer #2: Or because the P'sul is the result of Tum'ah, the Beraisa says 'Temei'ah'.

ועוד, משום דגם הצלוחית עצמה טמאה, כיון דתלינן באדם טמא.


Answer #3 (Part 1): Moreover, because the flask itself is Tamei, seeing as we attribute it to a Tamei person.

אבל בסיפא הצלוחית טהורה.


Answer #3 (Part 2): Whereas in the Seifa, the flask is Tahor (therefore the Tana says 'Pesulah').

ועוד יש חילוק בין מי חטאת שנטמאו למי חטאת שנפסלו, כדתנן במסכת פרה פרק תשיעי (מ"ח).


Observation: There is also another difference between Mei Chatas which became Tamei and Nei Chatas which became Pasul, as we learned in the ninth Perek of Maseches Parah (Mishnah 8).