1)

TOSFOS DH VE'HA IKA TZEDADIN

תוס' ד"ה והא איכא צדדין

(SUMMARY: Tosfos extrapolates a basic Halachah in Shechitah from this Gemara).

משמע מכאן שאם בשעת שחיטה ניקב הוושט כנגד מה ששחט, טריפה.

(a)

Halachah: From here one can extrapolate that if during the Shechitah the part of the esophagus that has been Shechted is found to be punctured, the animal is T'reifah

דהכא הוה בעי למיסר משום צדדין אי לאו משום דמרווח רווח.

(b)

Proof: Since here the Gemara would have forbidden it due to the sides, if not for the fact that the cut opens wide.

2)

TOSFOS DH METZM'IN BE'SHAVU'A ECHAD BI'SHENEI SIMANIM BI'SE'AR LAVAN U'VE'FISYON

תוס' ד"ה מטמאים בשבוע אחד בשני סימנים בשער לבן ובפסיון

(SUMMARY: Tosfos present the order of events of Nega'im after the first week terminates).

כך דינו דבסוף שבוע ראשון - מטמא אם פשה, או אפי' לא פשה מטמא כי איכא שער לבן; וכן בתחלה מטמא בשער לבן.

(a)

Clarification (Part 1): The Halachah at the end of the first week is - that he is Tamei if it spreads, and even if it is did not, if there are two white hairs - Initially, he is Tamei too, if there are two white hairs.

אבל בסוף שבוע, אם אין שער לבן ולא פשה, אע"ג דעמד בעיניו ולא כהה, טהור.

(b)

Clarification (Part 2): But if, at the end of the week, neither is there a white hair, nor did it spread, then he is Tahor.

אבל שאר נגעים בעי הסגר פעם שנית.

(c)

Clarification (Part 3): But other forms of Nega'im require a second week of quarantine.

והלשון קצת קשה, דלא הוה ליה למימר 'מטמאים' אלא 'מטהרים', שאין כן בשאר נגעים, דבעו הסגר שנית?

(d)

Question: The Lashon is a little difficult however; It ought not to have said ''Metam'in', but rather 'Metaharin', as opposed to other kinds of Nega'im, which require a second week of quarantine.

וי"ל, דה"נ קאמר מטמא בשער לבן ובפסיון דוקא, אבל אי אין שער לבן ולא פשה, אע"ג דלא כהה, טהור.

(e)

Answer: That is precisely what the Gemara means ... It is Metamei specifically with white hairs or spreading; otherwise, if neither occurs, even though the Nega did not become weaker, he is Tahor.

3)

TOSFOS DH BE'CHAMEI TEVERYAH VE'CHOL DAVAR SHE'LO MACHMAS HA'OR

תוס' ד"ה בחמי טבריא וכל דבר שלא בא מחמת האור

(SUMMARY: Tosfos explain how it is possible to go even according to Rebbi Yossi, who considers Chamei Teveryah Toldos ha'Or).

אפילו רבי יוסי דחשיב ליה בפ' כירה (שבת דף לט.) תולדת האור משום דמיחלפא א'פיתחא דגיהנם, שמא כאן היה מודה דנדון משום שחין ולא משום מכוה, כיון דהאי אור בידי שמים.

(a)

Clarification: It is possible that even Rebbi Yossi in Perek Kirah (Shabbos 39.), who considers it Toldos ha'Or, since it passes in front of the entrance to Gehinom, will concede here that it has the Din of 'Sh'chin and not of Michvah, since the fire of Gehinom is a Heavenly one.

4)

TOSFOS DH MUTAR LISHECHOT BAH MEKALKEL HU

תוס' ד"ה מותר לשחוט בה מקלקל הוא

(SUMMARY: Tosfos explain the difference between Hilchos Shabbos and deriving benefit from Avodah-Zarah when it comes to balancing Tikun against Kilkul).

אע"ג דבסוף פרק אלו דברים בפסחים (דף עג.) מחייב לענין שבת, גבי 'שוחט בשבת בחוץ לעבודת כוכבים', משום תיקון כל דהו דתקן להוציא מידי אבר מן החי?

(a)

Implied Question: Even though at the end of Perek Eilu Devarim (Pesachim (73.) the Gemara declares him Chayav regarding Shabbos, in a case where someone Shechts on Shabbos outside the Azarah to Avodas-Kochavim, because of the element of Tikun - that he removed the animal from the status of Eiver min ha'Chai?

שאני שבת 'דמלאכת מחשבת אסרה תורה'; וכיון שיש תקון פורתא חשיב 'מלאכת מחשבת', שלכך נתכוין, אע"פ שקלקולו יתר על תקונו.

(b)

Answer (Part 1): Shabbos is different, in that we hold 'Meleches Machsheves Asrah Torah', and as long as there is the slightest Tikun, it falls into the category of 'Meleches Machsheves' (since that is what he had in mind when he performed the Melachah), despite the fact the overall damage exceeds that of the Tikun.

אבל לענין נהנה מעבודת כוכבים לא חשיב הנאה, כיון שקלקולו יתר על תקונו.

(c)

Answer (Part 2): As far as Avodah-Zarah is concerned however, once the overall damage exceeds that of the Tikun, it is not considered Hana'ah.

5)

TOSFOS DH SHE'LIBNAH BE'OR (This Tosfos belongs to Amud Beis).

תוס' ד"ה שלבנה באור

(SUMMARY: Tosfos discuss the Kashering of knives; when they require Libun, when they require Hag'alah and when they require neither).

הא דתנן בסוף מסכת ע"ז (דף עה:) 'סכין שפה בקרקע והיא טהורה' - דסגי בנעיצה בקרקע עשר פעמים ולא בעי ליבון, היינו לחתוך בה צונן, כדאמר התם בגמרא.

(a)

Clarification (Part 1): The Mishnah at the end of Maseches Avodah-Zarah (78:), which permits sticking a knife ten times into hard earth, without needing to make 'Libun' is speaking with regard to cutting cold things, as the Gemara there explicitly states.

והכא דמוקי לה כשליבנה באור, כדי ליישב אפילו יהא בית השחיטה רותח.

(b)

Clarification (Part 2): And the Gemara here, establishes that the knife requires 'Libun' in fire in order to satisfy the opinion that considers the location of the Shechitah boiling.

ותימה, דמשמע הכא דבעי ליבון, וכן משמע נמי התם בתוספתא דמסכת ע"ז (פ"ט) דקתני 'השפודים והאסכלאות והסכינים מלבנן באור'. ותימה דבפרק כל שעה (פסחים דף ל:) משמע דסגי בהגעלה, דקאמר 'הני סכיני דפיסחא היכי עבדינן להו?' ומסקינן 'הלכתא אידי ואידי ברותחין?'

(c)

Question: The Gemara here seems to hold that a knife requires 'Libun', and so is implied by the Tosefta in Avodah-Zarah (Perek 9), where it rules that spit-rods, metal grills and knives require 'Libun' in fire; Whereas from the Gemara in Perek Kol Sha'ah (30:) it seems that 'Hag'alah' (in boiling water) will suffice, as the Gemara asks there 'What do we do with knives on Pesach?' And it concludes that 'both things require Hag'alah (and not 'Libun').

ואור"ת, דיש לחלק גבי חמץ משום דהיתירא בלע, דבענין זה מחלק בסוף מסכת ע"ז (דף עו.).

(d)

Answer Explanation #1: Rabeinu Tam therefore explains that Chametz is different, inasmuch as it absorbed Heteira (what was permitted [in similar vein to the Gemara's distinction in Maseches Avodah-Zarah, 76.]).

אע"ג דהשתא דפליט הוי איסורא?

(e)

Implied Question: Even though at the time when it exudes, it is Isura ...

מ"מ בשעת בליעה הוי התירא.

(f)

Answer: At the time that it was absorbed it was Heteira.

אע"ג דרב אשי גופיה מחלק כן במסכת ע"ז (דף עו.) ובפסחים (דף ל:) קאמר רב אשי 'לדידי חדתי עבדי לי'?

(g)

Implied Question: Since Rav Ashi himself made this distinction in Maseches Avodah-Zarah, (76.) why in Pesachim 30:) did he state that he would make new knives for Pesach (Why did he not rely on his own ruling in Avodah-Zarah?

מחמיר על עצמו היה.

(h)

Answer: Because he was strict with himself.

ונראה, דהא דמסיק 'והלכתא אידי ואידי ברותחין' הוי מסקנא דמילתא דרב אשי.

(i)

Conclusion: It appears that what the Gemara conclusion 've'Hilch'sa Idi ve'Idi be'Roschin' are, in fact, the concluding words of Rav Ashi.

ועוד אור"ת, דהכא ובתוספתא איירי בסכינין גדולים שצולין בהן בשר, והוי תשמישן על ידי האור, ולהכי בעי ליבון.

(j)

Explanation #2: Furthermore, says Rabeinu Tam, the Tosefta here is speaking about large knives with which one roasts meat, and which are therefore used with fire - which explains why they require Libun.

ודיקא נמי דקא חשיב להו בתוספתא בהדי שפודין ואסכלאות. אבל סכיני דפיסחא מיירי בקטנים.

(k)

Proof: And this is borne out by the fact that the Tana lists them toetherwith spit-rods and metal grills; whereas the Pesach knives refers to small knives.

והסכינים ישנים שאנו לוקחים מן העובדי כוכבים היה אומר הר"י בן ה"ר מאיר שצריכין ליבון מפני שדרך העובדי כוכבים לתקן בהן נר שדולק בהן חלב, וגם מהפכין בהן בשר על גבי גחלים, וחותכין.

1.

Halachah: The Rivam rules that the used knives that one purchases from Nochrim require Libun, seeing as they tend to use them in attending to their lamps, which contain Cheilev, as well as for turning over the meat that is roasting on the coals and cutting it.

ור"ת היה אומר כיון דאין עיקר תשמישן לכך, לא חיישינן דלמא אתרמי ועבד הכי.

2.

Refutation (Part 1): Rabeinu Tam however rules that since that is not their main used main use, we do not contend with the fact that they may have happened to use them for that purpose.

ועוד, אפילו אתרמי ואשתמש בו על ידי האור, סגי בהגעלה - דכל מה שסופו לפלוט על ידי רותחין, פולט בהגעלה ראשונה.

3.

Refutation (Part 2): And besides, even if they did happen to use them with fire, Hag'alah will suffice - since whatever eventually exudes through Hag'alah with boiling water, will exude after the first Hag'alah.

ואין זה דיוק, דדילמא כיון שנשתמש בו על ידי האור, אין יוצא מידי דופיו לעולם בהגעלה בלא ליבון, ופולט תמיד בכל הגעלותיו ...

4.

Refutation Overruled: This is not a good S'vara however, since it is possible that once a knife has been used with fire, it never exudes the Isur completely through Hag'alah, without Libun, only it keeps on exuding a little each time it is boiled in water ...

מידי דהוה א'כלי חרס, דלא סגי ליה בהגעלה, ולא אמר כל מה שעתיד לפלוט פולט בהגעלה ראשונה, אלא אינו יוצא מידי דופיו לעולם.

5.

Precedent: Similar to earthenware, which cannot be Kashered through Hag'alah, where we do not say that they exude whatever they have absorbed after the first Hag'alah, but rather that they never exude from it completely.

8b----------------------------------------8b

6)

TOSFOS DH HA'SHOCHET BE'SAKIN SHEL OVDEI-KOCHAVIM RAV AMAR KOLEF

תוס' ד"ה השוחט בסכין של עובדי כוכבים רב אמר קולף

(SUMMARY: Tosfos prove that S'tam vessels of Nochrim are not B'nei Yoman, and discuss the corollary between 'B'nei Yoman' and 'Nosein Ta'am li'Fegam').

צריך להעמיד ביודעין בה שהיא בת יומא.

(a)

Clarification (Part 1): We need to establish this where one knows that it was a bas Yoma (used within twenty-four hours [and which therefore gives a good taste]).

דאי לאו הכי, אמאי קולף לרב, הא סתם כלים של עובדי כוכבים אינן בני יומן?

(b)

Proof (Part 1): Otherwise, why would Rav require peeling, bearing in mind that S'tam vessels belonging to Nochrim are assumed not to be B'nei-Yomon'.

וגבי עכברא בשיכרא בפרק בתרא דמסכת ע"ז (דף סח:) מסופק ליה לגמרא אם סבר רב נותן טעם לפגם מותר או אסור.

(c)

Proof (Part 2): And in connection with a mouse that fell into beer in the last Perek of Avodah-Zarah (68:) the Gemara is not sure as to whether Rav holds 'Nosein Ta'am li'Fegam (something that gives a bad taste) is permitted or forbidden.

וראיה דסתם כלי עובדי כוכבים אינן בני יומן, משמן של עובדי כוכבים - דתנן בפרק אין מעמידין (ע"ז דף לה:) דאסור; ומפרש שמואל בגמרא משום דזליפתן של כלים אוסרתן; וקאמר ד'רבי יהודה נשיאה ובית דינו נמנו עליו והתירוהו משום דקסברי "נותן טעם לפגם מותר" ' - ו'טעם לפגם' דקאמר היינו משום דאינן בני יומן.

(d)

Proof #1 (Part 1): And we have a proof that vessels belonging to Nochrim are assumed to be not B'nei Yoman from oil of a Nochri, which the Mishnah in Perek Ein Ma'amidin (Avodah-Zarah 38:) forbids; and Shmuel there attributes this to the exuding of the vessels which renders them forbidden. However, the Gemara concludes there that Rebbi Yehudah Nesi'ah and his Beis-Din took a count and permitted it, because they held 'Nosein Ta'am li'Fegam is permitted, and the 'Ta'am li'Fegam' to which they refer is based on the fact that the vessels are not B'nei Yoman'.

דאין לומר דאפילו הוה השמנונית בעין הוא נותן טעם לפגם בשמן.

(e)

Alternative Explanation: It is not possible to explain that even if the fat was actually visible it would be considered Nosein Ta'am li'Fegam into the oil ...

דא"כ קשיא מתני' - דהתם דשריא דבש; ומפרש בגמרא 'למאי ניחוש לה, אי משום איערובי, מסרי סרי', ואי משום גיעולי עובדי כוכבים, "נותן טעם לפגם מותר" !' וגבי שמן אסורה?

(f)

Refutation: Because then there would be a Kashya on our Mishnah, since there (in Avodah-Zarah) the Gemara permits honey because 'What is there to worry about? - if it is because of a mixture, it smells putrid; whereas if it is because of what vessels belonging to Nochrim have absorbed, "Nosein Ta'am li'Fegam" is permitted!' Then why is it forbidden by oil?

אלא היינו טעמא, דגבי דבש אפילו שמנונית בעין, נותן טעם בדבש לפגם, אבל השמן אין הפגם אלא משום שאינו בן יומו.

(g)

Proof #1 (Part 2): The reason must therefore be because with regard to honey, even if there fat that is visible, it gives a bad taste to the honey, whereas by oil, the bad taste is due to the fact that it is not ben Yomo.

ועוד דמפרש התם טעמא דקורט של חלתית דאסור, משום דמפסקי ליה בסכינא, אע"ג דנותן טעם לפגם מותר, אגב חורפא דחילתית מחליא ליה ומשויא ליה לשבח; ואי סתמייהו בני יומא נינהו. לא הוה צריך לאותו טעם.

(h)

Proof #2: Furthermore, the Gemara there explains that the reason that a grain of Chiltis (a sharp spice) is forbidden is because they (the Nochrim) cut it with a knife, even though Nosein Ta'am li'Fegam is permitted, nevertheless, due to its sharpness, it transforms the taste into a good one. Now if S'tam vessels of Nochrim were 'B'nei Yoman', that reason would be unnecessary.

7)

TOSFOS DH AGAV DUCHKA DE'SAKINA BAL'AH

תוס' ד"ה אגב דוחקא דסכינא בלעה

(SUMMARY: Tosfos discuss the implications of 'Duchka de'Sakina', and proves that it is only applicable by hot).

הר' יצחק בר מאיר היה מצריך מתוך כך לאחר שנקרו החלב מן הבהמה, לחזור ולקלוף בכל המקומות שחתך בסכין, משום דבלע מן החלב אגב דוחקא דסכינא.

(a)

Implied Halachah #1: As a result, the Rivam instituted that, after the Nikur (the removal) of the Cheilev from the animal, one should then peel all the areas where the knife cut, since, due to 'Duchka de'Sakina' (the pressure of the knife), the animal absorbed some of the Cheilev.

וכן כשמביאין בשר מטבחי עובדי כוכבים, מצריך לקלוף בכל מקום שחתך עובד כוכבי' בקופיץ שלו או בסכינו.

(b)

Implied Halachah #2: Similarly, when bringing meat from the Nochri butcheries, he necessitated peeling all the areas where the Nochri cut with his chopping-knife or knife.

ויש למצוא טעם על המנהג שלנו שנהגו להקל?

1.

Question: And one needs to justify our Minhag to be lenient in this matter.

ודילמא בית השחיטה דוקא שרותח קצת, מהני דוחקא דסכינא.

2.

Answer: Perhaps it is because it is only by the neck of the animal, which is slightly hot, that Duchka de'Sakina is effective.

תדע, מדדייקינן בסמוך דהתירא נמי קא בלע מאבר מן החי, ומשני 'לאימת קא בלע, לכי חיימא ... '. והשתא ללישנא דדוחקא דסכינא, תקשי ליה הכי דהתירא נמי אגב דוחקא דסכינא קא בלע, דלא מצי לשנויי הכי?

3.

Proof #1 (Part 1): Since the Gemara will shortly extrapolate from Eiver min ha'Chai that it also absorbs Heter, but counters that it only absorbs when it becomes hot. Now, according to the Lashon that attributes it to Duchka de'Sakina, the Gemara ought to have asked that the Heter too, it only absorbs due to Duchka de'Sakina, in which case it could not refute it in that way ...

אלא ודאי אגב דוחקא דסכינא נמי לא בלע אלא בסוף השחיטה, דחיימא.

4.

Proof 1# (Part 2): Unless we say that even when it absorbs via 'Duchka de'Sakina', that is only at the end of the Shechitah, when it is hot.

ועוד אמר בפרק כל הבשר (לקמן דף קיא:) 'צנון שחתכו בסכין של בשר, אסור לאוכלו בכותח' - דאגב חורפא דצנון פליט הסכין ובלע צנון, אבל משום דוחקא לא.

5.

Proof #2: Furthermore, later in Perek Kol ha'Basar (111:) the Gemara will issue a ruling forbidding a radish that one cut with a meaty knife together with a Kutach (a preserve containing bread) - because, due to the sharpness of the radish, the knife exudes what it is has absorbed and the radish absorbs it - but not on account of Duchka de'Sakina!

8)

TOSFOS DH SAKIN TEREIFAH P'LIGI ETC.

תוס' ד"ה סכין טריפה פליגי כו'

(SUMMARY: Tosfos explain why it is permitted to Shecht with a Sakin Tereifah).

משמע דסכין כשרה לכולי עלמא בצונן, והיינו דוקא לענין לשחוט בה פעם אחרת ...

(a)

Inference: This implies that it is unanimously Kasher for use with cold, specifically that is, to Shecht with it another time

ואע"פ דמלוכלך הסכין בדם הרבה.

(b)

Question: Even though the knife is very dirty with blood ...

בלאו הכי יש דם הרבה בבית השחיטה מן הבהמה עצמה, ולא בלע ליה משום דטרידי סימנין לפלוט דם.

(c)

Answer: What difference does it make since the neck of the animal anyway contains a lot of blood from the animal itself, which it does not absorb because the 'Simanim are busy exuding blood'.

אבל לחתוך בה רותח אפילו שחט בה כשרה, אסור.

(d)

Qualification: But to cut hot things, even after Shechting a kasher animal is forbidden.

ואמר בפרק כל הבשר (ג"ז שם) 'סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח'.

(e)

Proof: Indeed the Gemara in 'Kol ha'Basar (111:) specifically states 'A knife with which one Shechted may not be used for cutting hot things'.

9)

TOSFOS DH VE'HILCH'SA AFILU BE'TZONEN VE'I IKA B'LISA DE'PARSA ETC.

תוס' ד"ה והלכתא אפילו בצונן ואי איכא בליתא דפרסא כו'

(SUMMARY: Tosfos explain a. when a knife requires Ne'itzah ten times and when it doesn't, and the difference between a knife that contains Cheilev and one that contains Dam).

והא דבעי בסוף מסכת ע"ז (דף עו: ושם ד"ה אמר) 'נעיצה י' פעמים בקרקע לחתוך בה צונן בסכין של עובדי כוכבים'?

(a)

Implied Question: Why does the Gemara at the end of Maseches Avodah-Zarah (76:) require sticking a knife of Avodas-Kochavim into virgin soil ten times, before using it to cut a radish?

לא דמי לסכין טריפה דהכא, דבאקראי בעלמא; אבל בסכין של עובדי כוכבים מתוך שחותכין בו איסור תמיד, נדבק בו השמנונית ואין יוצא ממנו בלא נעיצה.

(b)

Answer #1: It is not comparable to the knife of T'reifah in our Sugya, which is only used casually, whereas the knife of Avodas-Kochavim, which is used to cut Isur regularly, the fat sticks to it and does not leave it without sticking it into earth.

ור"ת פירש משום דהתם חותך בו איסור רותח, אבל הכא קסבר בית השחיטה צונן.

(c)

Answer #2: Rabeinu Tam explains that it is because there the knife is used to cut hot things, whereas here the neck is cold.

וקשה לפירושו, דבפ' כל הבשר (לקמן דף קיא:) אמר שמואל 'סכין ששחט בה, אסור לחתוך בה רותח', ואפילו הדיחה ...

(d)

Question: In Perek Kol ha'Basar (Daf 111:) Shmuel forbids using a knife with which one Shechted to cut hot things, even if one subsequently washes it?

כדמשמע בתר הכי - דקאמר 'לחתוך בה צונן, אמרי לה בעי' הדחה' - פירוש הסכין, ולא כפי' הקונטרס דפירש התם דא'בשר קאי', מדנקט בעיא לשון נקבה

(e)

Proof #1: As is implied a little later, where it continues 'To cut cold things, some say that they (the knife) require washing (not the meat, as Rashi explains, since the Gemara uses the word needs (Ba'i [with an 'Alef' at the end]) denoting the feminine form.

ועוד, דתקנת סכין אתא לאשמועינן, כדקאמר 'אסור לחתוך בה רותח, וכן ,לחתוך בה צונן' - אלמא קסבר בית השחיטה רותח, אפילו הכי לחתוך בה צונן לא בעי נעיצה?

(f)

Proof #2: Moreover, the Gemara is coming to teach us how to rectify the knife, like it says 'One may not use it to cut hot things' and similarly 'to cut with it cold things'.

ויש לומר, שאני התם, דליכא איסורא אלא משום דם, ודם (צונן) לא בלע כל כך, דדם משרק שריק.

(g)

Answer: The case there is different, since the Isur there is only that of blood, and blood, which slides of the surface on which on which it finds itself does not absorb so much.

ומכל מקום, אסור לחתוך בה רותח או אפילו צונן בלא הדחה (או קינוח לאמרי לה דלא בעי הדחה), משום שיש רוב דם על הסכין ...

(h)

Reservation: It is nevertheless forbidden to us it for cutting hot things or even cold tings without washing it (or at least wiping it (according to those who do not require washing)

כמו כבדא עילוי בישרא, דאסור לכתחלה - ולא אמר משרק שריק, לפי שיש רוב דם בכבד.

(i)

Precedent: Like we find with regard to liver that is lying on top of a piece of meat, which is forbidden Lechatchilah (and we do not say that it merely slides off), since the liver contains a lot of blood.

10)

TOSFOS DH VELISKAN CHADA VE'LACHTOCH BAH BASAR ETC.

תוס' ד"ה וליתקן חדא ולחתוך בה בשר כו'

(SUMMARY: Tosfos first qualify the Gemara's suggestion, and then discuss why the Gemara does not ask about cutting with the Shechitah-knife after having Shechted with it).

ופעם אחרת כשירצה לחזור ולחתוך בשר, יהא זכור להכשירה.

(a)

Clarification: And the next time that he wants to cut meat with it, he should remember to Kasher it.

ועל הסכין ששחט בה לא פריך שישחוט והדר יחתוך ...

(b)

Implied Question: And on the knife with which he Shechted the Gemara does ask why he cannot Shecht and then cut with it ...

דסכין ששוחטין בה רגילין לשומרה שלא תתקלקל.

(c)

Answer: Because one tends to protect one's Shechitah-knife from getting spoilt.

ולענין שבת נמי אמר ד'כיתד של מחרישה דמי'.

(d)

Proof: And regarding Shabbos too, the Gemara considers it like the peg of a plow, which is Muktzah because of its preciousness - 'Muktzeh Machmas Chasaron Kis'), because one does not use it for other things so that it should not become spoilt.

11)

TOSFOS DH LO LIS'CHOF INASH KIFLEI ILAVEI BISRA

תוס' ד"ה לא ליסחוף איניש כפלי עילוי בישרא

(SUMMARY: Tosfos restricts this Din to where the flesh has not yet become cold).

היינו לאחר ניתוח מיד, קודם שנצטנן הבשר, אבל לאחר שנצטנן, אין

(a)

Clarification: This refers to immediately after it is cut, before the flesh has become cold; but once it becomes cold, it is unnecessary ...

לחוש כדכתיב (ויקרא ט) "וישימו את החלבים על החזות".

(b)

Source: As the Pasuk writes in Shemini "And they placed the fat pieces on top of the breasts".

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF