1)

TOSFOS DH HA'KOL SHOCHTIN

תוס' ד"ה הכל שוחטין

(SUMMARY: Tosfos refutes the opinion of Hilchos Eretz Yisrael, which invalidates women from Shechting).

כתוב בהלכות ארץ ישראל דנשים לא ישחטו מפני שדעתן קלות.

(a)

Ruling: It is written in Hilchos Eretz Yisrael that women are not permitted to Shecht, because they are not seriously minded.

ואין נראה, דאפילו במוקדשין שוחטות לכתחלה.

(b)

Refutation: This does not seem correct however, seeing as they are even permitted to Shecht Kodshim Lechatchilah.

כדאמרינן פרק כל הפסולין (זבחים דף לא:) 'כל הפסולים ששחטו - דיעבד אין לכתחלה לא? ורמינהי, "ושחט", 'מלמד שהשחיטה כשרה ... '? ומשני, 'הוא הדין דאפילו לכתחלה, אלא משום דבעי למיתני "טמא במוקדשים", דלכתחלה לא, תנא נמי "ששחט" '.

(c)

Source (Part 1): As we have learned in Perek Kol ha'Pesulim (Zevachim 31:) 'All the Pesulim who Shechted! Bedi'eved yes, Lechatchilah no? And the Gemara queries this from the Beraisa which states "ve'Shachat", 'this teaches us that Shechitah is Kasher ... ? And the Gemara answers that in fact, they are even permitted to Shecht Lechatchilah, and the reason that the Tana says 'she'Shachat' (Bedi'eved) is because he wants to mention 'Tamei be'Mukdashin', who is not permitted to Shecht Lechatchilah.

ולא קאמר משום דבעי למיתני נשים, דתנא להו ברישא. אלא ודאי משום דנשים שוחטות לכתחלה אפילו במוקדשין.

(d)

Source (Part 2): And the Gemara does not suggest that the Tana says 'she'Shachat' because of 'Nashim', which he mentions in the Reisha. This is surely because women are permitted to Shecht Lechatchilah - even Kodshim.

והא דלא קתני 'הכל שוחטין אחד אנשים ואחד נשים', כדקתני בתמורה (דף ב.)?

(e)

Implied Question: And our Mishnah does not find it necessary to say 'ha'Kol Shochtim, Echad Anashim ve'Echad Nashim, like it does in Temurah (2.) ...

התם אצטריך למיתנייה, כדפירש בריש תמורה 'משום דכל הפרשה כולה נאמרה בלשון זכר', אבל הכא אין חידוש באשה יותר מבאיש.

(f)

Answer: Because there the Tana needs to do so, as the Gemara explains at the beginning of Temurah 'because the entire Parshah is said in the masculine', whereas here there is no more Chidush by a woman that be a man.

ובפרק כל הפסולין (דף לא:) גבי קדשים, איצטריך למיתני 'נשים' ...

(g)

Implied Question: And in Perek Kol ha'Pesulin (31:), in connection with Kodshim, it needs to mention 'Nashim' ...

משום דבשאר עבודות נשים פסולות אפילו כהנות.

(h)

Answer: Because Kohanos are invalidated from performing all other Avodos.

2)

TOSFOS DH SHEMA YEKALK'LU ...

תוס' ד"ה שמא יקלקלו ...

(SUMMARY: Tosfos query Rashi, who explains that this speaks where others are watching a Chashu Shecht, and explain how the Mishnah will speak where in fact, they are not being watched).

בגמרא (לקמן יב:) דייק 'מדקתני 'שמא יקלקלו', ולא קתני 'שמא קלקלו', ש"מ אין מוסרין להן חולין לכתחלה'. ופ"ה, אפילו אחרים רואין אותן.

(a)

Explanation #1: The Gemara (Daf 12:) extrapolates from the fact that the Tana says 'Perhaps they will mess-up the Shechitah and not 'Perhaps they messed-up the Shechitah (already)', that one does not hand them (Chashu) Chulin to Shecht Lechatchilah. Rashi explains there that this speaks even if others supervise them whilst they Shecht.

וק' לפירושו, דהא מסיפא שמעינן לה 'וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן ... ', דמשמע דיעבד דוקא.

(b)

Question: The difficulty with this is that we already know this from the Seifa, which states 'And all of them who Shechted whilst others supervised them, their Shechitah is Kasher', implying Bedi'eved.

וליכא למימר דדיעבד נקט משום טמא במוקדשין או אין מומחין, אבל חש"ו אפילו לכתחלה שוחטין באחרים רואין אותן ...

(c)

Suggested Answer: Nor can we answer that the Tana mentions Bedi'eved because of Tamei be'Mukdashin or because of Shochtim who are not experts, but that a Chashu may Shecht even Lechatchilah if somebody supervises him ...

דהא רבא הוא דדייק 'שמא קלקלו לא קתני', ולרבא לא קאי 'וכולן ששחטו' אלא אחש"ו, כדאמרינן בגמרא.

(d)

Refutation: Since Rava is the one who extrapolates 'Shema Kilk'lu' Lo Katani', so that according to Rava 've'Chulan she'Shachtu ... ' refers specifically to a Chashu, as the Gemara explains.

וי"מ דגרס לקמן 'רבה', אבל רבא לא דייק בין יקלקלו לקלקלו, כי היכי דלא חייש בהא דלא קתני 'ואם שחטו'.

(e)

Answer: Some commentaries have the text 'Rabah'; according to them, Rava is not bothered by the difference between 'Yekalk'lu' and 'Kilk'lu', just as he is not bothered by the fact that Tana does not say 've'Shachtu ... '.

ור"ת מפרש דאין מוסרין להן חולין לכתחלה לשחוט - אפילו כדי להשליך לכלבים, דלמא אתי למטעי להכשיר שחיטתן מתוך שיראו שמוסרים להן.

(f)

Explanation #2: Rabeinu Tam explains that Lechatchilah one does not hand them Chulin to Shecht, even to feed to dogs, in case people who see how one authorizes them to Shecht will come to validate their Shechitah completely ...

כדפטר לקמן שחיטתן מכסוי. 'דלמא אתי למימר שחיטה מעלייתא היא'.

(g)

Precedent: Just as we will later exempt their Shechitah from Kisuy ha'Dam for the very same reason.

וניחא השתא, דבאין אחרים רואין אותן עסקינן כמו ברישא.

(h)

Observation: According to this, it can be speaking there where nobody is supervising them, like the Reisha.

3)

TOSFOS DH HASAM KE'DE'KATANI TA'AMA

תוס' ד"ה התם כדקתני טעמא

(SUMMARY: Tosfos query various comments made by Rashi and disagree with him. They also discuss diferent aspects of Meizid and Shogeg in the Sugya).

פירש בקונטרס' דעקר ליה ל'הכל' דרישא, דלא תימא לכתחלה הוא.

(a)

Explanation #1 (Part 1): Rashi explains that this comes to uproot 'ha'Kol' of the Reisha, that one should not think that it means Lechatchilah.

ולשון 'כדקתני טעמא' לא משמע כפירושו.

(b)

Refutation: The Lashon 'ke'de'Katani Ta'ama' does not tally with his explanation however.

ומה שפירש נמי במסקנא גבי 'דאי דיעבד, תרתי דיעבד למה לי?' - ואע"ג דבתמורה נמי תני והדר מפרש, התם לא תנא כי האי גוונא 'הכל ממירין ותמורתן תמורה' גבי הדדי. ואי משום 'לא שהאדם רשאי להמיר ... ', משום דבעי לאסוקי 'וסופג את הארבעים', לאשמועינן דלוקין על לאו שאין בו מעשה' ...

(c)

Explanation #1 (Part 2): Also what he explains in the Gemara's conclusion 'because if it was Bedi'eved, why do we need two cases of Bedi'eved?' - 'and even though in Temurah too, the Tana first states and then explains, there it does not juxtapose the two cases, to say 'ha'Kol Memirin u'Temurasan Temurah' (like it does here), and as for 'Lo she'ha'Adam Rashai ... ', that is needed for the conclusion 've'Sofeg es ha'Arba'im', to teach us that Temurah is subject to Malkos, even though no action is involved.

אין נראה, דמשום 'וסופג את הארבעים' לחודיה לא הוה ליה למיתני תרתי דיעבד, דהוה מצי למיתני 'הכל ממירים, והממיר סופג את הארבעים'?

(d)

Refutation #1: This is not correct, because for 've'Sofeg es ha'Arba'im' alone the Tana ought not to have mentioned two Bedie'veds, since it could just as well have said 'ha'Kol Mamirin, ve'ha'Meimir Sofeg es ha'Arba'im?

ועוד, דבריש תמורה (דף ב.) פריך 'הכל ממירים לכתחלה, ולא שהאדם רשאי להמיר דיעבד'? ומשני התם רב יהודה 'הכי קתני "הכל מתפיסים בתמורה, אחד אנשים ואחד נשים'.

(e)

Refutation #2 (Part 1): And furthermore, at the beginning of Temurah (2.) the Gemara asks 'ha'Kol Mamirin' implies Lechatchilah, whereas 've'Lo sha'ha'Adam Rashai Lehamir' implies Bedi'eved. And Rav Yehudah answers that what the Mishnah means is that everyone can be Matfis a Temurah, both men and women.

והוה ליה לשנויי דתנא ליה משום 'וסופג את הארבעים', כדפירש בקונטרס כאן

(f)

Refutation #2 (Part 2): Why did the Gemara not answer that the Tana mentions it because of 've'Sofeg es ha'Arba'im', like Rashi explains here?

ונראה לרבינו תם דשינויא דהכא הוי כההיא דתמורה, והכי קאמר 'התם כדקתני טעמא' - דלהכי תנא 'הכל ממירים' דמשמע לכתחלה, לאשמעינן שאפילו המיר במזיד דהיינו לכתחלה מומר, דלא תימא ארבעים בכתפיה וכשר? כדאמרן בהתודה (מנחות פא.).

(g)

Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains that the answer here is the same as the answer in Temurah, and this is what the Gemara means 'There, like the reason that it gives' - that the Tana says 'ha'Kol Mamirin', implying Lechatchilah, is to teach us that even if one declared a Temurah be'Meizid, which is Lechatchilah, his Temurah is valid

וקשה לפירושו, דבסוף פרק קמא דתמורה (דף יג.) משמע דמן הדין ראוי להיות תמורה במזיד יותר מבשוגג, דקאמר "יהיה", 'לרבות שוגג כמזיד'?

(h)

Question: But at the end of the first Perek of Temurah (13.), the Gemara implies that Temurah ought to be effective be'Meizid more than be'Shogeg, since it says there "Yih'yeh", 'to include Shogeg like Meizid'.

ויש לומר, דלענין בהמה שתהא כשרה למזבח פשוט לן שוגג יותר ממזיד.

(i)

Answer #1: Nevertheless, when it comes to an animal being Kasher to go on the Mizbe'ach, we consider Shogeg more obvious than Meizid.

אי נמי, התם איירי במזיד ולא אתרו ביה, דלא הוו ארבעים בכתפיה, וההוא מזיד פשוט לן יותר משוגג.

(j)

Answer #2: Alternatively, that Gemara is speaking with regard to Meizid where no warning was given, which is not subject to Malkos, and *that* Meizid is more obvious than Shogeg.

4)

TOSFOS DH VE'SOFEG ES HA'ARBA'IM

תוס' ד"ה וסופג את הארבעים

(SUMMARY: Tosfos explain why declaring a Temurah is not subject to two sets of Malkos).

וא"ת, הוה ליה למימר 'וסופג שמונים', דהא תרי לאוי כתיב "לא יחליפנו ולא ימיר"?

(a)

Question: Why did the Mishnah not say 've'Sofeg Shemonim', since one transgresses two La'avin "Lo Yachlifenu" and "Lo Yamir Oso"?

ויש לומר, דחד בשלו וחד בשל חברו, כדאמר בתמורה (דף ט.) ...

(b)

Answer: One of the La'avin refers to one's own animal and the other to that of one's friend, as the Gemara explains in Temurah (9.) ...

וכגון דאמר חברו 'כל הרוצה להמיר בבהמתו ימיר', דבענין אחר אין ממירין בשל אחרים.

(c)

Clarification: In a case where he latter announced that whoever wishes may declare his animal a Temurah, since there is no other way that one could declare someone else's animal a Temurah.

5)

TOSFOS DH U'CHESIV TOV ASHER LO SIDOR

תוס' ד"ה וכתיב טוב אשר לא תדור

(SUMMARY: Tosfos explains the order of the sources brought from the Torah).

מעיקרא מייתי מדברי תורה והדר מייתי מדברי קבלה.

(a)

Clarification: First the Gemara cites the Torah source and then the one from Divrei Kabalah (from T'nach).

6)

TOSFOS DH TOV MI'ZEH U'MIZEH SHE'EINO NODER KOL IKAR

תוס' ד"ה טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר

(SUMMARY: Tosfos disagree with Rashi regarding the source of this D'rashah).

פ"ה, דלעיל מיניה כתיב "את אשר תדור שלם", ואפילו הכי "טוב אשר לא תדור" - שמא תדור ולא תשלם.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that just before that, the Pasuk writes "Es asher Tidor Shalem!", and nevertheless "Tov asher Lo Tidor", 'in case you vow and fail to pay'.

וקשה לר"ת, דלא מייתי בגמרא ההוא קרא כלל?

(b)

Question: But, asks Rabeinu Tam, the Gemara does not quote the earlier Pasuk at all?

ונראה לר"ת, דכולי מלתא דריש מהאי קרא, דהוה ליה למיכתב 'טוב אשר לא תדור משתדור', ואנא ידענא דמשתדור ולא תשלם קאמר.

(c)

Explanation #2 (Part 1): It therefore seems to Rabeinu Tam that the entire D'rashah is based on the latter Pasuk; since it should have written "Tov asher Lo Tidor mi'she'Tidor" (and stopped), and we would know that it is referring to where he vows and fails to keep it.

אלא להכי קאמר "ולא תשלם" לגלויי על "משתדור", דמשתדור כדרך הנודרין קאמר שנודרין ומשלמין ...

(d)

Explanation #2 (Part 2): And the reason that it adds "ve'Lo Teshalem" is to reveal that "mi'she'Tidor" means the way of people who declare a vow, who generally vow and pay.

כדאמר גבי 'שכיר ותושב' - בא זה ולימד על זה (קדושין דף ד.).

(e)

Precedent: Like we find by "Sachir ve'Toshav", where the one reveals how to learn the other, as the Gemara explains at the beginning of Kidushin.

2b----------------------------------------2b

7)

TOSFOS DH AVAL AMAR HAREI ALAI LO

תוס' ד"ה אבל אמר הרי עלי לא

(SUMMARY: Tosfos discuss various aspects of the Machlokes between Rebbi Meir and Rebbi Yehudah, after establishing it like the second Lashon in Nedarim [with regard to Nedavah exclusively. Finally, they explain how Rebbi Meir will deal with a number of Pesukim which clearly permit making a Neder).

הך סוגיא כלישנא בתרא דפ"ק דנדרים (דף י.) דקאמר דפליגי בנודב, אבל ללישנא קמא קאמר דפליגי בנודר, אבל בנודב מודה רבי מאיר.

(a)

Clarification: This Sugya holds like the latter Lashon in the last Perek of Nedarim (10.), which maintains that they are arguing about 'Nodev', whereas according to the first Lashon there, they are arguing about Noder, but by Nidev, Rebbi Meir concedes that it is permitted.

וא"ת, כיון דקרא בנדר כתיב, מנא ליה לרבי מאיר דאין נודב טוב מנודר ומשלם?

(b)

Question (Part 1): Since the Pasuk is speaking about Neder, from where does Rebbi Meir learn that Nodev is not better than Noder u'Meshalem?

ולרבי יהודה נמי אמאי 'אם אמר הרי עלי, לא' ...

(c)

Question (Part 2): And according to Rebbi Yehudah as well, why if one says 'Harei Alai, one should not' ...

הא כל היכא דכתיב נדר הוי נדר דוקא, ונדבה הוי נדבה דוקא, כדמוכח בריש מנחות (דף ב.) וזבחים (דף ב.) גבי "כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה" דפריך 'האי נדבה נדר הוא ...

(d)

Question (Part 3): Since wherever the Torah writes 'Neder', it means specifically Neder, and wherever it writes 'Nedavah', it means specifically Nedavah, as is evident from the Gemaros at the beginning of Menachos (2.) and in Zevachim (2.), where, in connection with the Pasuk "Ka'asher Nadarta la'Hashem Elokecha Nedavah" - the Gemara asks 'This Nedavah is a Neder?'

וי"מ, דהתם פריך משום דשני קרא בדבוריה.

(e)

Answer #1: Some commentaries explain that the Gemara only asks there because the Pasuk changed its expression.

וי"ל, דקסבר כיון דחייש קרא לתקלה בנדר, ה"ה בנדבה, דהא איכא למיחש לתקלה דאפי' מביאה לעזרה ומקדישה, יכול להנות ולמעול בה ולבא לידי תקלה בכמה עניינים, דכ"ע לא בקיאי כהלל 'דמעולם לא מעל אדם בעולתו' (פסחים דף סו:)

(f)

Answer #2 (Part 1): Because he (R. Meir) holds, that since the Torah is concerned about Takalah by Neder, it stands to reason that it is also worried by Nedavah, since the Takalah that even if one brings the animal to the Azarah and declares it Hekdesh, one is likely to benefit from it and transgress the Dinim of Me'ilah on it in many different ways. Not everybody, after all is an expert like Hillel who says in Pesachim (66:) that 'A person will never be guilty of Me'ilah (with regard to a Nedavah)'.

ולרבי יהודה נמי משמע ליה קרא דוקא בנדבה, אע"ג דבנדר כתיב, דהא בנדר לא מצי למימר דנודר ומשלם טוב.

(g)

Answer #1 (Part 2): And according to Rebbi Yehudah too, the Pasuk is speaking about a Nedavah (despite the fact that it mentions 'Neder'), since by Neder it is impossible to say that Noder u'Meshalem is good.

, שהרי כתיב "וכי תחדל לנדור, לא יהיה בך חטא" - הא אם תדור יהיה בך חטא.

(h)

Proof: This is because the Pasuk writes "And when you stop making Nedarim, you will not sin, implying that as long as you make Nedarim, you will sin.

וללישנא קמא דנדרים, מפרשינן לקרא 'הא אם תדור, אפשר שיהיה בך חטא אם לא תשלם'.

(i)

Answer #1 (Part 3): Whereas according to the first Lashon in Nedarim (which establishes the Machlokes by Neder), we will explain the Pasuk to mean that 'But if you do make a Neder, you might come to sin if you don't pay'.

וא"ת[ לרבי מאיר, דאין טוב שיהא נודב ומשלם כל עיקר, אפילו מביא כבשתו לעזרה, להאי לישנא בתרא כדאמרינן בנדרים - 'היאך אכלו ישראל שלמים במדבר'?

(j)

Question: According to Rebbi Meir, who holds that it is not a good thing to be Nodev under any circumstances, even if one brings one's lamb to the Azarah (according to the second Lashon in Nedarim, as the Gemara explains in Nedarim, how did Yisrael bring Shelamim in the desert?

וי"ל, כיון שנאסרו בענין אחר בבשר תאוה, הוו כאילו צוה להם המקום לאכול על ידי שלמים.

(k)

Answer: Since Basar Ta'avah (Chulin meat) was forbidden to them, it was as if Hash-m had commanded them to eat meat by means of bringing Shelamim.

וא"ת, והא כתיב (בראשית כח) "וידר יעקב נדר", וכתיב (יונה ב) "את אשר נדרתי אשלמה"?

(l)

Question: But does the Torah not write in Vayeitzei (28) "And Ya'akov made a Neder"?, and the Pasuk in Yonah (2) ... "That what I vowed I will keep!"?

וי"ל, דבשעת צרה שרי, כדאמרינן בבראשית רבה "וידר יעקב נדר לאמר", 'לאמר לדורות שיהיו נודרים בעת צרה'.

(m)

Answer: In time of trouble it is permitted, as the Bereishis Rabah, commenting on the Pasuk "And Ya'akov made a Neder saying" explains "To say to generations that they should make Nedarim in times of trouble.

8)

TOSFOS DH ANA SHECHITASAN KESHEIRAH KO KASHYA LI

תוס' ד"ה אנא שחיטתן כשרה קא קשיא לי

(SUMMARY: Tosfos explains which Amora asked this question).

משמע שרב אשי הקשה אותה קושיא, ואע"פ שהיא סוגיית הגמרא.

(a)

Inference: This implies that it is Rav Ashi who asked the Kashya, even though it appears (anonymously) as part of the Sugya ...

ומכאן ראיה שרב אשי סידר הגמרא.

(b)

Ramification: A proof that Rav Ashi arranged the Gemara.

אע"ג דאביי ורבא נמי אתו לשנויי הך קושיא, והם קדמו הרבה לרב אשי ...

(c)

Implied Question: Even though Abaye and Rava also come to answer the Kashya, and they preceded Rav Ashi ...

שמא גם בימיהם הקשוה כבר.

(d)

Answer: Perhaps the Kashya was asked in their time as well.

9)

TOSFOS DH TAMEI BE'CHULIN MAI LEMEIMRA

תוס' ד"ה טמא בחולין מאי למימרא

(SUMMARY: Tosfos discuss as to why there is no problem with rendering Chulin in Eretz Yisrael Tamei or even with rendering oneself Tamei whilst eating them).

ואע"ג דאסור לגרום טומאה לחולין שבא"י ...

(a)

Implied Question: Even though it is forbidden to cause Chulin in Eretz Yisrael to become Tamei ...

היינו דוקא בפירות דשייכא בהו תרומה, אבל בשר לא ...

(b)

Answer: That only applies to fruit, which is subject to Terumah, but not to meat.

ואפילו יהא אסור לטמאות גופו באוכלין טמאין, כדדרשינן "והתקדשתם והייתם קדושים" אזהרה לבני ישראל שיאכלו חוליהן בטהרה ...

(c)

Implied Question: And even if there is a prohibition against being Metamei oneself with Tamei food, as we learn from the Pasuk "Vehiskasdishtem Vi'heyisem Kedoshim" - 'This is a warning that Yisrael should eat their Chulin be'Taharah' ...

מכל מקום יכול לטמאותן ולאוכלן בימי טומאתו.

(d)

Answer: Nevertheless, it is possible to render them Tamei and to eat them when one is Tamei.

10)

TOSFOS DH U'VE'MUKDASHIN SHEMA YIGA BE'BASAR

תוס' ד"ה ובמוקדשין לא ישחוט שמא יגע בבשר

(SUMMARY: Tosfos reconcile the concern that one might become Tamei by touching a Shechted animal, in spite of the Din that a Mefarcheses is considered alive).

אע"ג דאמרינן לקמן (דף קכא:) ד'מפרכסת הרי היא כחיה'?

(a)

Implied Question: Even though the Gemara will say later (on Daf 121:) that a Mefarcheses (an animal that shudders after being Shechted) is considered alive ...

חיישינן שמא יגע אחר פירכוס.

(b)

Answer #1: We are nevertheless afraid that he will touch it after the Pirchus has terminated.

א"נ, דוקא לענין העמדה והערכה הויא כחיה, אבל לענין טומאה, כיון ששחט שנים או רוב שנים, מקבלת טומאה, דחשיב אוכל ...

(c)

Answer #2: Alternatively, it is only with regard to the Din of Ha'amadah and Ha'arachah (being stood and assessed) that it is considered alive, but as far as Tum'ah is concerned, the moment the two (or the majority of the two) Simanim have been cut, it is subject to Tum'ah, since it is considered food ...

כדאמר בהעור והרוטב (לקמן שם) 'השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים ומפרכסת, מטמאה טומאת אוכלין, אבל לא טומאת נבילות'.

(d)

Source: Like the Gemara says in Perek ha'Or ve'ha'Rotev (Ibid.) 'Someone who who Shechts a non-Kasher Mefarcheses animal for a Nochri, it is Metamei Tum'as Ochlin, but not Tum'as Neveilos.

11)

TOSFOS DH SHEMA YIGA BE'BASAR

תוס' ד"ה שמא יגע בבשר

(SUMMARY: Tosfos first of all discuss a. how Tum'ah applies here at all, since the blood of Kodshim is not subject to Tum'ah, and b. why we are not worried that the Shochet might enter the Azarah. Then they the query the abnormal size of knife that would be needed in this case).

אע"ג דדם קדשים אינו מכשיר, חיבת הקדש מכשרת, או שהעבירה בנהר ועדיין משקה טופח עליה, כדקאמר בפ"ק דפסחים (דף כ.).

(a)

Implied Question: Even though the blood of Kodshim is not Machshir, 'Chibas ha'Kodesh' is; or if he passed it through a river, and it was still wet when Shechted it, as the Gemara explains in the first Perek of Pesachim (20.).

וא"ת, ואמאי לא קאמר דלא ישחוט משום 'דלמא אתי לימשך בפנים'; דאפילו טהור גמור לבן זומא דאמר (יומא דף ל.) 'הנכנס למקדש טעון טבילה', ואסור לשחוט בסכין ארוכה, דלמא אתי לאמשוכי?

(b)

Question: Why does the Gemara not attribute the reason for the prohibition of Shechting it to the fear that he nay be drawn inside, since even a person who is completely Tahor is forbidden to Shecht using a long knife, in case he comes to be drawn inside - according to ben Zoma, who says in Yoma (Daf 30.) that 'Anyone who enters the Beis-Hamikdash requires Tevilah'?

וי"ל, דבטהור איכא למגזר טפי, דילמא אתי לאמשוכי, אבל טמא מזהר זהיר ומידכר.

(c)

Answer #1: There is more reason to issue a decree with regard to someone who is Tahor, who may allow himself to be drawn in, whereas a Tamei person is more careful, and will remember not to enter.

אי נמי, נקט הכא 'שמא יגע בבשר' משום דבעי למימר 'ואם שחט ואמר ברי לי שלא נגעתי'.

(d)

Answer #2: Alternatively, it mentions the reason of 'Shema Yiga be'Basar' here because it wants to conclude 've'Im Shachat ve'Amar "Bari li she'Lo Naga'ti, Shechitaso Kesheirah".

הקשה רבינו אפרים, איך יתכן שתהא סכין ארוכה כל כך מהר הבית עד עזרת ישראל ...

(e)

Question (Part 1): Rabeinu Efrayim asks how it is possible for a knife to be long enough to reach from the Har ha'Bayis to the Ezras Yisrael ...

דהאי 'טמא' מוקמינן לה בסמוך אף בטמא מת, ותנן בפ"ק דכלים (מ"ח) 'החיל מקודש מהר הבית - שאין טמא מת ועובדי כוכבים נכנסים לשם; עזרת נשים מקודשת הימנו שאין טבול יום נכנס לשם' ...

(f)

Question (Part 2): Seeing as the Gemara will shortly establish the 'Tamei' by a Tamei Meis, and the Mishnah in the first Perek of Keilim (Mishnah 8) rules that the Chil is more holy than the Ha ha'Bayis in that a Tamei Meis and Nochrim are not allowed there, and the Ezras Nashim is more holy than the latter in that a T'vul-Yom is not permitted to enter.

ואפילו למאן דמוקי לה בנטמא בשרץ, והלא עזרת נשים ארוכה קל"ה אמה, ואיך יתכן שתהא סכין ארוכה כל כך?

(g)

Question (Part 3): And even according to those who establish the 'Tamei' by a Tamei Sheretz (is allowed to enter the Chil), the Ezras Nashim itself was a hundred and thirty-five Amos long, so how is it possible to find a knife that is that long?

וי"ל, דלמאי דפיר"ת בעלמא דלא גזור היכא דנטמא בפנים, ניחא.

(h)

Answer #1: According to Rabeinu Tam who generally holds that the Rabbanan did not decree there where one became Tamei inside, the problem is solved (See Tosfos ha'Rosh).

וכן לפירוש ר"י, דפירש דלא החמירו אלא בעזרת נשים שהוא מקום כניסה ויציאה, אבל בשאר מקומות יכול ליכנס עד סמוך למחנה שכינה ממש, אתי נמי שפיר - ואין כאן מקומו.

(i)

Answer #2: Neither is there a problem according to the Ri, who explains that the Chachamim were only strict in the Ezras Nashim which serves as the entrance and the exit (via the Sha'ar Nikanor), but other areas a Tamei is able to enter right up to the Machaneh Shechinah (But this is not the place to elaborate).

וי"מ, דהכא מיירי בבמה. ובזה יתיישב נמי בסמוך.

(j)

Answer #3: Other commentaries explain that this Sugya is speaking by a Bamah, which will also help us better understand the Gemara shortly (as Tosfos will explain at the end of the Amud).

12)

TOSFOS DH SHEMA YISH'HU

תוס' ד"ה שמא ישהו

(SUMMARY: Tosfos explain what type of Ikur we are not concerned about).

ולהגרמה ועיקור לא חיישינן דמינכר, ומיהו עיקור דסכין פגומה לא מינכר.

(a)

Clarification: We are not however, concerned about Hagramah and Ikur (two of the five Pesulim that invalidate Shechitah), which are easily discernable. Ikur that is caused by a defective knife, however, is not easily discernable (See Tosfos ha'Rosh).

13)

TOSFOS DH ILEIMA A'CHASHU ALAH KA'I

תוס' ד"ה אילימא אחש"ו עלה קאי

(SUMMARY: Tosfos explains that the Gemara questions whether the Mishnah is referring exclusively to Chashu).

פירוש עלה לחודה קאי.

(a)

Clarification (Part 1): This means that it refers to a Chashu exclusively ...

אבל הא פשיטא דעלייהו נמי קאי, דדייקינן עלה לקמן (דף יב:) 'מאן תנא דלא בעי כוונה לשחיטה?'

(b)

Clarification (Part 2): Because it is obvious that it refers to them as well, as we see from the Gemara later, which, in connection with Chashu, asks 'Who is the Tana who does not require Kavanah for Shechitah?'

14)

TOSFOS DH DE'LEISEIH KAMAN DE'NESHAILEIH'.

תוס' ד"ה דליתיה קמן דנשייליה

(SUMMARY: Tosfos clarify why the normal rule of Safek Tum'ah is not applied in the Azarah).

ואע"ג דעזרה רה"ר היא, כדאמר בפ"ק דפסחים (דף יט:), והיה לנו לטהר כאן מספק?

(a)

Implied Question: Even though the Azarah is considered a R'shus-ha'Rabim, as the Gemara explains in the first Perek of Pesachim (19:), in which case, we ought to have declared it Tahor out of doubt.

האי ספק לא דמי לשאר ספק טומאה ברה"ר משום דרוב פעמים, לא יכול להזהר מליגע.

(b)

Answer #1: This Safek is not comparable to other cases of Safek Tum'ah in the R'shus ha'Rabim, since in the majority of cases, one is not able to avoid touching.

ואי איירי בבמה אתי שפיר.

(c)

Answer #2: And if it is speaking about a Bamah (as Tosfos explained earlier), which is a R'shus ha'Yachid, the problem falls away.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF