1) TOSFOS DH u'Machazirin

תוספות ד"ה ומחזירין אצל אביהן וחוזרין וחולקין בשוה

(SUMMARY: Tosfos gives three explanations of how this worked.)

. בפירוש חומש פרש''י דמחזירין אצל אבי אביהן

(a) Explanation #1: In Rashi's Perush on Chumash (Bamidbar 26:55), he said that [those who entered Eretz Yisrael] returned [their shares] to their grandfathers.

ורוצה לפרש אדם שיצא ממצרים ולו שני בנים ולאותן שני בנים לזה בן אחד ולזה שלשה (הגהת דבש תמר) והשתא כשמחזירין לאבי אביהן יש לחזור ולחלוק בשוה

(b) Explanation: He means that a man (Yakov) who left Mitzrayim and he has two sons, and one of those sons (Dan) has one son, and the other son (Levi) has three sons, now when they return to their grandfather, [Dan and Levi] return to divide equally;

שמכחו באין ואין לו לירש לזה יותר מלזה

1. This is because they come from [Yakov's] power, and this one (Levi) should not inherit more than this one (Dan);

שאם לא יצא אבי אביהן ממצרים אלא אבותיהן עצמן למה יחלקו בשוה כשמחזיר כל אחד לאביו הלא כל אב יחזיר ויוריש לבניו ולא לבני אחיו

2. Reason: Had the grandfather (of the sons of Dan and Levi) not left Mitzrayim, rather, the fathers (Dan and Levi) themselves, why should they share equally when each returns [his share] to his father? Each father returns and bequeaths to his sons, and not to the sons of his brother!

הא דקאמר הכא משל לב' אחים כהנים ואין מזכיר אביהן

(c) Implied question: Why does it say that a parable is two Kohanim brothers, and it does not mention their father?

לא נקטינהו אלא למשל בעלמא

(d) Answer: It says so for a mere parable. (It is not precise.)

וקשה דלפירוש זה היה למיכתב לשמות מטות אבות אבותם דכשאין אבי אבות אלא אבות לבדם לא נפקא מינה מידי בחזרה

(e) Question #1: According to Explanation #1, [the Torah] should have written "li'Shmos Matos Avos Avosam", for when there are not grandfathers (who left Mitzrayim), rather, only fathers, there is no consequence of returning [inheritance to the fathers].

ועוד בתוספתא שהביא רבינו שמואל לא קתני אלא שני אחין שהיו מיוצאי מצרים לזה יש לו ט' וכו' ולא קתני שני אחין ואביהן

(f) Question #2: The Tosefta that the Rashbam brought teaches only two brothers who left Mitzrayim. One has nine sons.... It does not teach two sons and their father!

ונראה לריב''א דגזרת הכתוב הוא כשמחזירין אצל אביהן שחולקין אותו שני אחין בשוה אע''ג דבעלמא אין הדין כך הכא גזרת הכתוב מהנך שני מקראות

(g) Explanation #2 (Riva): It is a Gezeiras ha'Kasuv that when they return to their fathers, the two brothers share equally, even though normally this is not the law, here it is a Gezeiras ha'Kasuv, from these two verses;

ודקאמר מתים יורשים את החיים

(h) Implied question: It says that the dead inherit the living! (This connotes that it works like inheritance!)

לאו כדין ירושה ממש אלא כעין ירושה

(i) Answer: It is not truly the law of inheritance, rather, it resembles the law of inheritance.

וא''ת מאי נפקא מינה בין למאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ בין למאן דאמר לבאי הארץ נתחלקה

(j) Question: What is the difference between the opinion that [Eretz Yisrael] was divided among those who left Mitzrayim, and the opinion that it was divided among those who entered Eretz Yisrael?

דהשתא כשמחזירין כל באי הארץ לאבותיהן כל מה שנטלו והאבות יחלקו בשוה הרי הוא כאילו ליוצאי מצרים נתחלקה

1. Now (according to Explanation #2), when those who entered the land return to their fathers everything that they received, and the fathers divide equally [to their sons], it is as if it was divided among those who left Mitzrayim!

וי''ל דדוקא כשהן אחין חוזרין וחולקין בשוה אבל אם אינן אחין לא ואם לזה תשעה בנים ולזה אחד זה נוטל ט' לתכים וזה נוטל לתך אחד

(k) Answer: Only when they are brothers, they return to divide equally. However, if they are not brothers, no. If this one has nine sons, and this one has one son, [the former] receives nine Lesechim (i.e. the area in which nine half-Korim are sown), and [the latter] receives one Lesech;

אבל למאן דאמר ליוצאי מצרים כולן נוטלין בשוה

1. However, according to the opinion that [Eretz Yisrael] was divided among those who left Mitzrayim, everyone receives equally.

והא דפ''ה דראובן ושמעון שיצאו ממצרים והולידו בנים במדבר זה עשרה וזה אחד אי אזלינן בתר יוצאי מצרים היה נוטל האחד כנגד כולן אבל עכשיו י' נוטלים עשרה והאחד נוטל חלק אחד

(l) Implied question: The Rashbam explained that if Reuven and Shimon left Mitzrayim and fathered sons in the Midbar, this had 10 sons and this had one, if we follow those who left Mitzrayim, the one would receive as much as all of them. However, now [i.e. according to the opinion that it was divided among those who entered Eretz Yisrael], 10 receive 10 portions, and the one receives one!

לא מיירי בראובן ושמעון אחים דא''כ גם למ''ד לבאי הארץ היו חולקין בשוה אלא נכרים הם

(m) Answer: He does not discuss Reuven and Shimon brothers, for if so, also according to the opinion that it was divided among those who entered the land, they would divide equally! Rather, they are strangers.

ור''ת מפרש דכשהבנים מחזירין לאבותיהן כל אבות ישראל חולקין בשוה

(n) Explanation #3 (R. Tam): When the sons return to their fathers, all fathers in Yisrael divide equally.

ונפקא מינה בין למ''ד ליוצאי מצרים בין למ''ד לבאי הארץ לענין טפלים שאם היו האבות בני עשרים מיוצאי מצרים ומתו במדבר ובניהן כשנכנסו לארץ כולם טפלים או נשים כבנות צלפחד

1. A difference between the opinion [that it was divided among] those who left Mitzrayim, and the one who says those who entered the land, is regarding those who died in the Midbar and their children entered the land all young (below 20) or women, like Tzlafchad's daughters;

למאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה היו נוטלין ולמ''ד לבאי הארץ לא היו נוטלים כלום

i. According to the opinion that it was divided among those who left Mitzrayim, they received. According to the opinion [that it was divided among] those who entered the land, they did not receive at all.

או איפכא אם יצאו ממצרים טפלים ולא אבות וכשבאו לארץ היו בני עשרים או הם או בניהם למאן דאמר לבאי הארץ נוטלין ולמאן דאמר ליוצאי מצרים אין נוטלין

2. Another difference is oppositely - if children left Mitzrayim, and not fathers, and they entered the land they were [at least] 20 years old, they or their children, according to the opinion "those who entered the land", they received. According to the opinion "those who left Mitzrayim", they did not receive.

וקשיא לפירושו דאמאי נקט בתוספתא שני אחין

(o) Question #1 (against Explanation #3): Why did the Tosefta mention two brothers?

ועוד קשיא לריב''ם דלשמות מטות אבותם משמע אחין דוקא דבכל מקום קוראין לאחין אבות כגון לא יומתו אבות על בנים ומפקינן (סנהדרין דף כז:) דבן אחיו פסול לו לעדות

(p) Question #2 (Rivam): "Li'Shmos Matos Avosam" connotes specifically brothers, for everywhere brothers are called fathers, e.g. "Lo Yumsu Avos Al Banim", and we derive (Sanhedrin 27b) that one's brother's son is Pasul to testify about him.

וגם מבנים לא יומתו על אבות נפקא לן (שם) דאחי האב פסול

1. Also, from "Banim Lo Yumsu Al Avos" we derive there that one's father's brother is Pasul [to testify about his nephew].

וגם משם יש להוכיח שיש להחזיר אצל האבות ולא אצל אבי אביהן

(q) Question #3 (against Explanation #1): Also, from there we can prove that we return to the fathers, and not to the grandfather. (This Dibur continues on Amud B.)

117b----------------------------------------117b

ועוד הקשה דמאי פריך לקמן אלא למאן דאמר לבאי הארץ אמאי צווחו בני יוסף [ולפי] פר''ת כך שפיר צווחו למאן דאמר לבאי הארץ כמו למאן דאמר ליוצאי מצרים

(r) Question #3 (against Explanation #3 - Rivam): What was the question below (118a) "according to the opinion 'those who entered the land', why did Bnei Yosef complain"? According to Explanation #3, they properly complained according to the opinion "those who entered the land", just like according to the opinion "those who left Mitzrayim"!

דמ''מ לא נטלו אלא כפי מה שהיו האבות שיצאו ממצרים כיון שכל אבות ישראל חולקין בשוה

1. In any case they received only based on the [number of] fathers who left Mitzrayim, since all fathers in Yisrael share equally!

אבל אם אין חולקין בשוה אלא אחין אתי שפיר הא דפריך ואע''פ שהיו אבות בני יוסף מועטין הרי החזירו להן בניהן לפי מה שנתרבו

2. However, if only brothers share equally, it is a proper question. Even though there were a small number of fathers in Bnei Yosef, they returned to their sons according to how they increased!

וצריך לומר לפר''ת שאין מחזירין אלא לאותן אבות שבאותו שבט ולא לכל ישראל

(s) Answer: According to R. Tam's Perush, we must say that they return only to fathers within the same Shevet, and not to all of Yisrael.

והכי משמע לשמות מטות אבותם ינחלו דוקא לאבות שבאותו מטה

(t) Support: "Li'Shmos Matos Avosam Yinchalu" connotes that only fathers in that Shevet [receive from the children who entered the land].

ורבינו תם דחק לתרץ בענין אחר ודוחק

(u) Remark: R. Tam gave a different answer. It is difficult.

2) TOSFOS DH mi'Kan umi'Kan Notel Chelko mi'Kan umi'Kan

תוספות ד"ה מכאן ומכאן נוטל חלקו מכאן ומכאן

(SUMMARY: Tosfos questions this opinion, and resolves it.)

באדם א' איירי שנוטל ב' חלקים בשביל עצמו שהיה מיוצאי מצרים ומבאי הארץ כדמוכח בתוספתא שהביא בקונטרס עצמו

(a) Explanation: We discuss one man who receives two portions for himself, for he left Mitzrayim and came to the land, like is proven in the Tosefta that the Rashbam himself brought;

דקתני ר''ש אומר אף נתחלקה ליוצאי מצרים כיצד היה מיוצאי מצרים ולא מערבות מואב מבאי הארץ ולא מיוצאי מצרים נוטל חלק אחד מכאן ומכאן נוטל חלק מכאן ומכאן (הגהת הרש"ש) וכו'

1. Citation (Tosefta - R. Shimon): It was divided even to those who left Mitzrayim. What is the case? If he was from those who left Mitzrayim, but not from Arvos Mo'av, or from those who entered the land, but not from those who left Mitzrayim, he receives one portion. If he was from those and from those, he receives a portion from (i.e. due to) here and from here...

וכן היה ר' שמעון אומר יהושע וכלב נטלו שלשה חלקים בארץ שהיו מיוצאי מצרים ומן העומדים בערבות מואב ונטלו חלקם של מרגלים

2. Citation (cont.): So R. Shimon used to say, that Yehoshua and Kalev received three portions in the land. They were from those who left Mitzrayim, and from those who stood on Arvos Mo'av, and they received the portions of the [other] Meraglim.

ותימה דא''כ יהושע וכלב מחמת ביאת הארץ נמנו בערבות מואב דהא כתיב לאלה תחלק הארץ ואם כן בערבות מואב (הגהת הב"ח) נמנו יתרים מבני ס'

3. Question: If so, Yehoshua and Kalev were counted in Arvos Mo'av [to receive portions] for entering the land, for it says "la'Eleh Techalek ha'Aretz". If so, men above 60 years old were counted in Arvos Mo'av!

דהא יהושע היה בן מאה ועשר ולא פרנס את ישראל אלא כ''ח שנה וכן כלב היה נמי בן שמונים כדכתיב (יהושע יד) בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה עבד ה' וגו'

i. Source: Yehoshua was 110 [when he died], and he led Yisrael only 28 years (so he was 82 at Arvos Mo'av), and also Kalev was [at the time almost] 80, like it says "Ben Arba'im Shanah Anochi bi'Shlo'ach Moshe Eved Hash-m..."

ולא גמרינן מערכין כדגמרינן לקמן דלא נגזרה על בן ס' מערכין

ii. We do not learn from Erchin, like we learn below, that there was no decree against men [above] 60, from Erchin;

אע''ג דכתיב במנין של ישראל מבן עשרים ומעלה לא גמרינן מעלה מערכין

iii. Even though it says in the count of Yisrael "from 20 and above", we do not learn "above" from Erchin [to say that it is only until 60].

ומדנמנו בערבות מואב יתרים מבני ס' נמנו כמו כן במדבר סיני וא''כ היכי כתיב במנין של ערבות מואב ובאלה לא היה איש מפקודי משה וגו' ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון

4. Summation of question: Since men above 60 were counted in Arvos Mo'av, the same applies to [those counted] in Midbar Sinai. If so, why does it say in the count in Arvos Mo'av "there was no man counted by Moshe... and no man remained, except for Kalev ben Yefunah and Yehoshua bin Nun?"

וכיון דנמנו יתרים מבני ס' הלא נשאר יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה שנולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו לארץ

i. Since men above 60 were counted, there remained also Ya'ir ben Menasheh and Machir ben Menasheh, who were born in the days of Yakov, and did not die until after they entered the land!

כדאמרינן לקמן דלא נגזרה גזרה על פחות מבן עשרים ויתרים מששים

ii. We say so below that there was no decree against men less than 20 or above 60!

ונראה לרשב''א דהכי קאמר קרא ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן שהיו ראוין שתגזר עליהם גזירה כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון דלא היו בני ס' במנין ראשון

(b) Answer (Rashba): The verse means as follows. There was no man counted by Moshe and Aharon, on whom it was proper to decree, except for Kalev ben Yefunah and Yehoshua bin Nun, who were less than 60 at the first count.

3) TOSFOS DH Bishlama l'Man d'Amar l'Yotz'ei Mitzrayim...

תוספות ד"ה בשלמא למ''ד ליוצאי מצרים...

(SUMMARY: Tosfos concludes like a different text.)

כלומר לרב ביציאת מצרים תרבה אע''פ שהוא מועט בכניסתו לארץ ולמעט ביציאת מצרים תמעיט אע''פ שהוא עתה רב בכניסת הארץ

(a) Explanation #1 (Rashbam): To [a family] that was large when it left Mitzrayim, give a big portion, even though it is small at the time of entering the land, and to one that was small when it left Mitzrayim, give a small portion, even though now it is big at the time of entering the land;

דהכי דריש בסיפרי כמו שהביא בקונטרס דתניא בהדיא

(b) Support (Rashbam, for himself): It expounds like this in the Sifri, like the Rashbam brought explicitly;

לרב תרבה הרי שיצאו עמו י' בנים ממצרים ובכניסתן לא נמצאו אלא חמשה קורא אני עליהן לרב תרבה

1. Citation (Sifri): "La'Rav Tarbeh" - if a man left Mitzrayim with 10 sons, and there were only five at the time of entering, I apply to them "la'Rav Tarbeh."

פירוש שנוטלין חמשה שנשארו עשר חלקים הרי נתרבה נחלתן

2. Explanation: The five who remain receive 10 portions. Their inheritance was increased.

ומיהו סיפא לא דמיא להא דקתני שיצאו עמו חמשה בנים ממצרים ובכניסתן נמצאו עשרה קורא אני עליו למעט תמעיט

(c) Question: The Seifa is unlike what was taught 'if he left Mitzrayim with five sons, and there were 10 at the time of entering, I apply to them "la'Me'at Tam'it"!

דהשתא נחלת אותן חמשה לא נתמעטה במה שנמצאו עשר דמ''מ נוטלין ה' חלקים (מכאן מדף הבא) וחמשה שנולדו חולקים בחלק אביהן עם החמשה הראשונים

1. Now, the inheritance of those five was not diminished through there being 10 now, for in any case they receive five portions. The five who were born share in their father's portion with the first five.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF