1) TOSFOS DH Paratz Petzimav Metamei Kol Sevivav

תוספות ד"ה פרץ פצימיו מטמא כל סביביו

(SUMMARY: Tosfos brings two explanations of this.)

פי' הקונטר' כל סביביו ד' אמות כקבר

(a) Explanation #1 (Rashi): It is Metamei everything around it for four Amos, like a grave.

ואין נראה לר' שמשון כיון דמסיימי מחיצות וליכא למיחש שמא יעלה על הבית ויאהיל עליו לית לן למימר שיטמא ד' אמות סביביו

(b) Rebuttal (R. Shimshon): Since there are tall walls, and there is no concern lest he go on top of the house and tower above it, we should not say that it is Metamei four Amos around it.

כדמוכח בפ' משוח מלחמה (סוטה דף מד.) גבי חצר הקבר העומד בתוכה טהור ה"מ חצר הקבר דמסיימי מחיצו' אבל בעלמא תפיס

(c) Source: This is proven in Sotah (44a) regarding the Chatzer of a grave. One who stands in it is Tahor. This is only for Chatzer ha'Kever, which has tall walls, but in general, [a grave] is Tofes (seizes the four Amos around it, and is Metamei them).

לכך נראה לו לפרש כגון שיש זיזין הרבה בולטין מן הבית מכל צד ויש בהן פותח טפח לכל אחד

(d) Explanation #2 (R. Shimshon): The case is, there are many ledges sticking out from the house in every direction, and each has a Pose'ach Tefach (towers over a cubic Tefach).

ובשלא פרץ פצימיו אף על פי שסתמו אינו מטמא תחת השאר זיזין שסתמו של מת עומד לצאת דרך פתח

1. If he did not remove the doorposts and lintel, even if he closed it, it is not Metamei under the other ledges, since Stam, the Mes is destined to leave through an opening;

אבל אם פרץ פצימיו וחזר ובנאן כשאר כותל ואין כאן פתח כלל מטמא כל סביביו דכל זיז וזיז איכא לספוקי דשמא דרך תחת אותו זיז יצא מן הבית

2. However, if he removed the doorposts and lintel, and returned and built them like a regular wall, and there is no opg at all, it is Metamei all around, for every ledge, there is a Safek if he will take the Mes out of the house from under that ledge.

ויש לישב פי' הקונטרס דבית נמי לא מסיימי מחיצתא דאע"ג דליכא למיחש שמא יעלה על הבית מ"מ איכא למיחש שמא יגע בכתלי'

(e) Defense of Explanation #1: Also a house is not Mesaimei Mechitzta (we do not say that tall walls avert the chance of Tum'ah). Even though there is no concern lest he go on top of the house, in any case there is concern lest he touch the walls;

דקבר מטמא במגע אפי' מן הצד כדמוכח בספרי בפרשת פרה אדומה

1. A grave is Metamei through touching, even from the side, like is proven in the Sifri in the Parshah of Parah Adumah;

בקבר זה קבר סתום או אינו אלא פתוח אמרת ק"ו ומה אהל שהוא מקבל טומאה אינו מטמא מכל הצדדין כשהוא פתוח

2. Citation (Sifri): "B'Kever" is a sealed grave. Or, perhaps it is open? A Kal v'Chomer refutes this. An Ohel, which is Mekabel Tum'ah, is not Metamei all the sides around it when it is open;

הקבר שאינו מקבל טומאה אינו דין שלא יטמא מכל הצדדין כשהוא פתוח

3. Citation (cont.): A grave, which is not Mekabel Tum'ah, all the more so it is not Metamei all the sides around it when it is open!

משמע דכשהוא סתום מטמא אף בנוגע בו מן הצד:

i. Inference: When it is sealed, it is Metamei even one who touches it from the side.

2) TOSFOS DH Metzar she'Hecheziku Bo Rabim Asur Lekalkelo

תוספות ד"ה מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו.

(SUMMARY: Tosfos explains that this is only if the Chazakah was with permission.)

היינו כשהחזיקו ברשות אבל אם באין להחזיק שלא ברשות יש למחות בידם ולנקוט פיזרא וליתיב כדמוכח בהמניח (ב"ק דף כח. ושם):

(a) Explanation: This is when they became established to use it with permission. However, if they come to establish using it without permission, he can protest against them and hold a stick and sit there [and strike people who go there], like is proven in Bava Kama (28a).

3) TOSFOS DH v'Lo Pligi Mar Ki Asrei u'Mar Ki Asrei

תוספות ד"ה ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה

(SUMMARY: Tosfos explains why the law differs in different places.)

פי' ר"י ב"ר מרדכי דבאתריה דרבי יהודה היה קרקע חשוב וטוב והיה חשוב לטרוח בתשעה חצאי קבין

(a) Explanation (Rivam): In the place of R. Yehudah, the land was important and good, and it was worth toiling for nine half-Kabim;

אבל באתריה דתנא קמא לא היה קרקע טוב כל כך שיהיה חשוב לטרוח בפחות מתשעה קבין

1. However, in the place of the first Tana, the land was not so good that it would be worth toiling for less than nine Kabim.

ואף על פי שלא היה בו כדי חרישת יום ראוי היה לטרוח

2. Even though (nine or nine half-Kabim) is not large enough to plow for an entire day (it is inefficient to hire workers or rent animals for less than a day's work), it was worth toiling for.

והשתא בעי בבבל מאי שאין הקרקע טוב כל כך ואינו ראוי כשיעור השנוי במשנתינו:

i. Now, we ask what is the law in Bavel? The land was not so good, and it is not proper [to work a field] the size taught in our Mishnah.

4) TOSFOS DH Hachi Garas R. Chananel v'Iba'is Eima b'Karva v'Zar'a uv'Hadurei

תוספות ד"ה ה"ג ר"ח ואי בעית אימא בכרבא וזרעא ובהדורי.

(SUMMARY: Tosfos explains that he seeds it when returning.)

פירוש בית חרישת יום ושפיר הוי יומא לזרעא

(a) Explanation: This is the area one plows in one day. This properly requires a day when seeding;

דכשיבא לזורעה חורש ובחזירתו עוד מושך המחרישה על הקרקע וזורע וזה בהדורי:

1. When he comes to seed it, he plows, and in his return, he again pulls the plow on the land and seeds it. This is "b'Hadurei" (in his return).

5) TOSFOS DH v'Iba'is Eima Yoma d'Zar'a

תוספות ד"ה ואי בעית אימא יומא דזרעא

(SUMMARY: Tosfos explains that he spends the extra time plowing again.)

ודקאמרת לא הוי תרי יומי כרבא

(a) Implied question: We asked that this is not two days of plowing [before the time of seeding]!

כריב יומא ופלגא והדר תני וכריב עד דשלים יומא:

(b) Answer: He plows [before the time of seeding] for a day and a half, and plows again until the day ends.

6) TOSFOS DH Davla

תוספות ד"ה דוולא

(SUMMARY: Tosfos prefers Rashi's explanation to R. Chananel's.)

פר"ח ארץ שמשקין אותה בדלי לכל אחד ארץ שדולין לה יום אחד

(a) Explanation #1 (R. Chananel): Land that they irrigate with a bucket, everyone must receive a land that takes [at least] one day to irrigate.

וקשה לר"י דא"כ הוה ליה למיבעי (הגהת הב"ח) בבבל מאי כדבעי באינך

(b) Objection (Ri): If so, it should have asked "what is the amount in Bavel", like it asked in the other cases!

ע"כ נראה כפ"ה:

(c) Explanation #2: It seems that Rashi's explanation is correct. (We divide a pit only if everyone receives a share for which it is one day's labor to irrigate land from it.)

7) TOSFOS DH Amar R. Yosi Eino Elu Ela Divrei Nevi'us

תוספות ד"ה א"ר יוסי אין אלו אלא דברי נביאות

(SUMMARY: Tosfos explains that this is said critically.)

לא לשבח קאמר אלא כלומר שאומר בלא טעם

(a) Explanation: [R. Yosi] did not say so to praise [Sumchus' opinion], rather, to say that there is no reason for it.

דכי האי גוונא בסוף מומין אלו (הגהת הב"ח) (בכורות דף מה. ושם ד"ה עשו) גבי יתרת שאין בה ציפורן מטמא במגע ובמשא אבל לא באהל

(b) Support #1: We find like this in Bechoros (45a) regarding an extra finger without a nail. (If it was cut off,) it is Metamei through touching or moving, but not b'Ohel;

וקאמר עשו דבריהן כדברי נביאות מה נפשך אי אבר הוא ליטמא באהל ואי לא אבר הוא לא ליטמא כלל

1. Citation (45a - R. Yochanan): They made their words like words of prophecy! No matter what you will say, this is difficult! If it is a limb, it should be Metamei b'Ohel. If it is not a limb, it should not be Metamei at all!

וכן י"ל בסוף פ' כיצד מעברין (עירובין דף ס: ושם ד"ה אין):

(c) Support #2: It is proper to explain like this in Eruvin (60b).

8) TOSFOS DH Atu Chacham Lav Navi Hu

תוספות ד"ה אטו חכם לאו נביא הוא

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not ask similarly elsewhere.)

וא"ת בפ' בן סורר (סנהדרין דף עה.) דקאמר משחרב בהמ"ק ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה

(a) Question: In Sanhedrin (75a), it says that after Churban Beis ha'Mikdash, the pleasure of Bi'ah was removed, and given to transgressors;

תקשי ליה נמי אטו קודם שנחרב לא הוה להו טעם ביאה לעוברי עבירה הא מפיק ליה מדכתיב מים גנובים ימתקו (משלי ט) כדפריך הכא

1. We should challenge [Rav Avdimi, who inferred that those who received, did not have it before] also [there], before the Churban, did [transgressors] not have pleasure of Bi'ah?! We learn from the verse "Mayim Genuvim Yimtaku", similar to how we ask here!

וי"ל דאיכא לשנויי התם כדמשני הכא ניטל טעם ביאה ומעוברי עבירה לא ניטלה ולא חש להקשות בכל מקום: [וע"ע תוס' גיטין עב. ד"ה ומשום וכו']:

(b) Answer: We can answer there like we answer here, that pleasure of Bi'ah was removed, but it was not removed from transgressors. The Gemara was not concerned to ask this in every place.

12b----------------------------------------12b

9) TOSFOS DH Kol ha'Meri'in Lo Lo bi'Meherah Metivin Lo

תוספות ד"ה כל המריעין לו לא במהרה מטיבין לו

(SUMMARY: Tosfos resolves this with a slightly different version of Rav Acha's words.)

ובשילהי מרובה (ב"ק דף פ: ושם ד"ה לעולם) דקאמר רב אחא גופיה לעולם אין מטיבין לו

(a) Implied question: In Bava Kama (80b), Rav Acha himself said that [once evil befalls a person,] they never do good to him!

איכא למימר דמתחל' אמר לא במהרה מטיבין שהיה מצפה שיחזירוהו לגדולתו וכשראה שלא החזירוהו שוב אמר לעולם אין מטיבין לו:

(b) Answer: Initially, he said that they are not quick to do good to him. He hoped that they would return him to his greatness. When he saw that they did not return him, he later said that they never do good to him (one to whom evil started to come).

10) TOSFOS DH Chelek Bechor v'Chelek Pashut Yahavinan Lei a'Chad Metzra

תוספות ד"ה חלק בכור וחלק פשוט יהבינן ליה אחד מצרא

(SUMMARY: Tosfos gives the source of this.)

כדנפקא לן ביש נוחלין (לקמן דף קכד.) מדכתיב פי שנים מקיש חלק בכורה לחלק פשוט:

(a) Explanation: This is like we learn below (124b) from "Pi Shenayim." It equates the [extra] share of a Bechor to the regular share.

11) TOSFOS DH a'Meitzra d'Vei Nashi

תוספות ד"ה אמיצרא דבי נשי

(SUMMARY: Tosfos brings two texts.)

אית דגרס בתר הכי אמרי אחוותא א"כ בי נשיה היינו חמיו ולא היו לחמיו בנים כי אם בנות

(a) Version #1: Some texts say after this "the sisters said..." If so, "Bei Nashyah" is his father-in-law. His father-in-law had no sons, only daughters.

ואית דגרס אמרי אחי א"כ בי נשיה היינו אביו [ועי' תוס' שבת כג: ד"ה דבי נשא]

(b) Version #2: Some texts say "the brothers said..." If so, "Bei Nashyah" is his father. (See Tosfos Shabbos 23b DH d'Vei Nashya.)

12) TOSFOS DH Kegon Zeh Kofin Al Midas Sedom

תוספות ד"ה כגון זה כופין על מדת סדום

(SUMMARY: Tosfos discusses how Rabah understands why verses are needed.)

תימה לר"י לרבה אמאי איצטריך קרא בבכור דיהבינן ליה אחד מצרא

(a) Question (Ri): According to Rabah, why do we need a verse for a Bechor, that we give to him on one border? (In any case we do so, for Kofin Al Midas Sedom!)

ואומר ר"י לפי שלא נתן לו הכתוב כח (הגהת הב"ח) אלא כב' אחיו ואילו היו שני אחיו רוצים להשתתף לא כפינן לשלישי לתת להם חלק ביחד

(b) Answer #1 (Ri): This is because the Torah gave to him rights only like two brothers. If two brothers wanted to join, we do not force the third to give to them a share together.

ועוד דבכור מתנה קרייה רחמנא כדאמר ביש נוחלין (שם) דכתיב לתת לו פי שנים ואין לכוף את הנותן

(c) Answer #2: The Torah calls [the extra portion of] a Bechor "a gift", like it says below (124a) "Lases Lo Pi Shenayim", and we do not force a giver [to give in a particular way].

ולאביי נמי אי לאו דקרייה רחמנא בכור ה"א יקום על שם אחיו כאילו הוא ואחיו קיימין

1. Also according to Abaye (who learns from a verse that a Yavam can demand to receive his shares together, he can hold that Kofin Al Midas Sedom.) Had the Torah not called [a Yavam] "Bechor", one might have thought that "Yakum Al Shem Achiv" as if he and his brother are alive. (They cannot demand to receive adjacent shares.)

וריצב"א מפרש דהא דאמר רבה כופין לא מדין תורה קאמר דבדין היה יכול למחות שכנגדו דאיכא קפידא ברוחות כדאמר בכמה דוכתין

(d) Explanation (Ritzva): Rabah says that Kofin Al Midas Sedom. This is not based on Torah law, for according to letter of the law the other party can protest, for there is adamancy about the directions, like it says in several places;

ועוד הא דכופין על מדת סדום בזה נהנה וזה לא חסר היינו בשכבר דר בחצר חבירו שאינו מעלה לו שכר

1. Also, Kofin Al Midas Sedom is when this one benefits and this one does not lose, i.e. he already lived in his friend's Chatzer, that he does not pay wages;

אבל הא פשיטא שיכול למחות בו שלא יכנס לדור בביתו אפי' בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דהוה זה נהנה וזה לא חסר

2. However, obviously he can protest that he not enter to live in his house, even in a Chatzer that is not standing to be rented, and a man who does not normally pay rent, in which case this one benefits and this one does not lose!

אלא מתקנת חכמים קאמר הכא דכופין

i. Rather, [Rabah] said here due to an enactment of Chachamim that we force.

והשתא אין להקשות כלל אמאי איצטריך קרא בבכור:

(e) Answer #3 (to Question (a)): Now it is not difficult at all why we need a verse for a Bechor.

13) TOSFOS DH Mailinan Lei k'Nichsei d'Var Meryon

תוספות ד"ה מעלינן ליה כנכסי דבר מריון

(SUMMARY: Tosfos explains that they need not claim that it is superior.)

פירש הקונטרס בשדה הבעל שיכולים לומר שפעמים מתברכת משאר שדות

(a) Explanation #1 (Rashi): Regarding a Sedeh ha'Ba'al (rain suffices for it. One need not irrigate it), they can say that sometimes it is blessed more than other fields;

ובתרתי ארעתא אתרי נגרי לא שייך למימר מעלינן כיון שצריך להשקות ואין מתברכת זו יותר מזו

1. Regarding two fields on two rivers, we cannot say Mailinan (they cannot say that it is worth more), since he needs to irrigate it, and one is not blessed more than the other.

ואין נראה דגם אותם שצריך להשקות מתברכת אחת מהם פעמים יותר שאחת לוקה בשידפון ואחת אינה לוקה

(b) Rebuttal #1: Also those [fields] that must be irrigated, sometimes one is blessed more, for one is stricken through blasting, and one is not stricken.

ופר"ת מעלינן כנכסי דבר מריון לא ניתן לך זכות שיש לנו בשדה זו אם לא בדמים יקרים כמו בני מריון שהיו עשירים ולא היו מוכרים קרקעותיהם אלא בדמים יקרים

(c) Explanation #2 (R. Tam): Mailinan like property of Bar Meryon, i.e. we will not give to you rights that we have in this field, if not for a high price, like Bnei Meryon, who were rich, and they sold their lands only for a high price.

ותרתי ארעתא אתרי נגרי לא קאי אעובדא דההוא גברא אלא מילתא באנפי נפשיה

1. "Two fields on two rivers" does not refer to the episode of that man (who bought property near the land of his father or father-in-law). Rather, it is an independent matter;

כלומר שתי שדות שיש לכל אחד נגר ורוצה האחד שיחלקו כל אחת לשתים שיקח חצי שדה זו וחצי שדה זו

i. I.e. there are two fields, each of which has a river, and one [brother] wants to divide each into two, that he will take half of each;

אמר רבה כופין על מדת סדום ויטול כל אחד (הגהת הב"ח) שדה שלם כדי שיהא לכל אחד חלק אחד מצרא

2. Rabah said that kfs, and each takes a whole field, so each will have a portion on one border.

וכן יש לפרש תרתי ארעתא אחד נגרא שהנגר מפסיק בין שתי השדות ואם יחלקו כל שדה לשתים לא יהיה חלקו אחד מצרא

3. Support: So we can explain two fields on one river. The river separates between the two fields. If they will divide each field into two, his portion will not be on one border.

והשתא בהני לא שייך למימר מעלינן כנכסי דבי בר מריון דאטו אם האחד רצה לחלוק לעשרים נאמר שיחלקו משום מעלינן

(d) Support: Now, with these, we cannot say Mailinan like property of Bei Bar Meryon. If one wanted to divide to 20, will we say that they divide due to Mailinan?!

ולשון מעלינן נמי אינו מתיישב לפ"ה:

(e) Rebuttal #2 (of Explanation #1): The expression "Mailinan" cannot be resolved according to Rashi.

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF