[1] פי', בפסח שני ימכר לטמא או מי שהיה בדרך רחוקה. ואם לא הקריבו בשני יכול להמתין איתו לשנה הבאה - ויקרב לשנה הבאה.

[2] כלומר, אף שהוא טרוד בו כל הזמן להקריבו לא חיישינן שמא יבוא להקריבו שלא בזמנו, אלא סמכינן עליה שישמרנו בטוב עד שיגיע זמן הקרבתו ויקריבנו כדינו.

[3] רבי ס"ל שמונים לשנה בקדשים 365 יום בין אם תהיה שנה פשוטה ובין אם היתה מעוברת, ואם היתה בין פסח לפסח שנה פשוטה והקדישו בתחילה מיד ביום השמיני ללידתו שהוא ראוי לקרבן, הרי שיהיה הכבש הזה עדיין בתוך שנתו של 365 יום של ימות החמה גם בערב פסח שנה הבאה ויהיה כשר להקריב.

[4] שביטנו צבה כמו בסוטה, דכן עשה משה שטחן את העגל וזרה אותו על המים והשקם.