[1] אכן כתבו התוס' (בד"ה הא) שאין הכוונה שתנשא לכתחילה, אלא שלא תצא מהיתרה הראשון שאם נישאת אפי' עכשיו אחר שבא העד השני אין מוציאים אותה.

[2] ס"ל שכל מקום שהאמינה תורה עד אחד "הלך אחר רוב דעות" וממילא שתי נשים או שני פסולי עדות הרי הם כשני עדים כנגד עד אחד והדין הוא כדלעיל שאפי' נשאת תצא.

[3] דכיון שלא התירוה עדיין, אין כח לעד הראשון יותר מהעד השני, והוי עד כנגד עד והוא ספק ולא תנשא.

[4] ס"ל דכל מקום שהאמינה תורה לעד אחד והתירוה על פיו, אפי' שיבואו אח"כ מאה נשים אינם נחשבות אלא כעד אחד, וכמו שעד אחד לא נאמן נגד עד אחד היכא שכבר התירוה להנשא כך גם הם לא נאמנים.

[5] כך תרצה האיבעית אימא את דברי ר' נחמיה דה"ק ד"כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות", ולכך עשו שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש אחד, ולכן אפי' אם נשאת תצא.

[6] וקמ"ל דהא דאמר ר' נחמיה דאזלינן בתר רוב דעות הוא גם לקולא שלא תצא מההיתר, ולא רק לחומרא (במקרה ההפוך) - להוציאה מבעלה.