יבמות דף עח. א

באופנים דלהלן האם אזלינן בתר האב או בתר האם?

ממזר שנשא שפחה מצרי שני שנשא מצרית ראשונה
לרבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן הולד עבד -
וכשיחררו אדונו הוא כשר [1]
הולד שלישי וכשר לבוא בקהל [2]
לרב דימי בשם ר' יוחנן הולד שני ופסול לבוא בקהל [3]

מה דין חציצות דלהלן? [תוד"ה רובו].

כולו בין מקפיד בין לא רובו
המקפיד
רובו שאינו מקפיד
מיעוטו המקפיד
מיעוטו
שאינו מקפיד
בשרו לרש"י בסוכה חוצץ מהתורה
לר"ת חוצץ מהתורה הלכה למשה מסיני [4] גזירה דרבנן אינו חוצץ
בשערו לכו"ע חוצץ מהתורה הלכה למשה מסיני גזירה דרבנן אינו חוצץ

יבמות דף עח: א

מה דין ממזרים זכרים ונקבות אחר עשרה דורות?

זכרים נקבות
לריש לקיש ולתנא דכוותיה אסורים לעולם מותרות [5]
לתנא דמתניתין אסורים לעולם אסורים לעולם

-------------------------------------------------

[1] ובזה אין מחלוקת דכיון שיש גזה"כ גבי שפחה שהולד נמשך אחריה, דכתיב (שמות כא:ד) האשה וילדיה תהיה לאדוניה" ומבואר בפסוק זה שעבד עברי שנשא שפחה כשהוא משתחרר הולדות נשארים להיות עבדים כנעניים לאדון ומתייחסים אחר האשה השפחה.

[2] ס"ל דאזלינן בתר דידה וכיון שהוא מצרי שני בנו שלישי.

[3] ס"ל דאזלינן בתר האם, וכיון שהיא מצרית ראשונה בנה שני. ותחילה הבין אביי בסברת הדבר, שס"ל לר' יוחנן שעובר ירך אמו ולכן אזלינן בתר האם, ועל זה הקשה שהרי מצינו שס"ל לר' יוחנן שאם הפריש חטאת מעוברת חשיב כאילו הפריש שתי חטאות לאחריות ולא אמרינן עובר ירך אמו להחשב כולד חטאת שלמיתה אזלא. ולבסוף אמר אביי דלעולם ס"ל לר' יוחנן דעובר לאו ירך אמו, והטעם שכאן הוי מצרי שני ואזלינן בתרה, כיון דכתיב גבי מצרי (דברים כג:ט) "בנים אשר יולדו להם" ש"מ שהכתוב תלאן בלידה ולכן אזלינן בתרה ולא בתריה.

[4] פי', דבאה ההלכה למשה לפרש את דין התורה שאמרה "את בשרו" - לרבות שערו.

[5] הנה בממזרים לא כתוב בו איסור לעולם, אלא כתוב (דברים כג:ג) "לא יבא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא לו", אלא דילפינן מעמוני ומואבי (שם:ד) דכתיב ביה "לא יבא עמוני ומואבי וגו' עד עולם", וס"ל כתנא "דון מינה ומינה" - מה שם גבי עמוני נקבות מותרות גם כאן נקבות מותרות. אלא שאין להתיר את הנקבות מן הדור הראשון, ומשום שהגז"ש נלמדת רק לדור ועשירי ולמעלה אבל קודם דור עשירי מפורש איסורן בפסוק.

עוד חומר לימוד על הדף