[1] אכן קטן שנולד כשהוא מהול לכו"ע עושים זאת ביום השמיני - ביום. ולכן מחק המהרש"ל תיבות "ונולד כשהוא מהול" מהגמ'.

[2] פי', שיש לו ב' עורות של ערלה זו על גב זו.

[3] דכתיב (ויקרא יב:ג) "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" - ודרשינן ו' יתירא דמצי למכתר "ביום השמיני" ללמד שגם מילה שלא בזמנה נימול ביום השמיני, ולכך גם משוך שהוא רק מדרבנן "כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון", ותיקנו שתהיה מילתו ביום כמו כל מילה שלא בזמנה.

[4] אכן כל ברייתא זו היא אליבא דר' עקיבא דס"ל דערל כטמא ולכן פוסלו מלקדש וה"ה מלהזות, אכן ר' אליעזר חולק וסובר שערל מותר לקדש ולהזות.

[5] דכתיב "ולקחו" ולמדנו שאלו פסולים באסיפה פסולים בקידוש ואלו שכשרים כשרים.

[6] מדכתיב "ולקחו" ולא כתיב "ולקח", דרשנו שאפי' מי שפסול באסיפה מותר בקידוש - ומזה למדנו לרבות קטן. אכן אשה יש למעט מדכתיב "ונתן" (קרא יתירא, - תוד"ה ונתן) ולא כתיב "ונתנה" ש"מ שאשה פסולה. ובסברת הדבר כתבו התוס' (בד"ה הנך), דקטן אתי לכלל איש ולכן יש להכשיר בו יותר.