יבמות דף עב. א

מה דין משוך?

האם צריך לחזור ולמול האם יכול לאכול בתרומה
לרבנן צריך למול מדרבנן לרב הונא מדאורייתא אוכל ומדרבנן לא
לר' יהודה לא ימול דיעשה כרות שפכה למסקנא לל"ק ברש"י וגירסתנו: אוכל מדרבנן
לל"ב ברש"י דמסייע ליה: כרב הונא

האם מילת זכרים דלהלן, צריכה להיות דוקא ביום?

קטן בן שמונת ימים
- מילה בזמנה
משוך, גר שכבר היה מהול [1],
מילת קטן שלא בזמנה, ב' ערלות [2]
לתנא קמא דוקא ביום דוקא ביום [3]
לר' אעלזר בר' שמעון דוקא ביום אפי' בלילה

יבמות דף עב: א

האם אנשים דלהלן כשרים לקדש לתת ולערב את אפר הפרה על מי מעיין חיים?

ערל [4] טומטום אנדרוגינוס אשה קטן חרש ושוטה
לרבנן פסול פסול כשר כשרה פסול פסולים
לר' יהודה פסול פסול פסול פסולה כשר פסולים

מה הדין בעבודות הפרה דלהלן?

ע"י קטן ע"י אשה
אסיפת אפר הפרה פסול כשרה
קידוש האפר
במים חיים
לרבנן פסול כשרה [5]
לר' יהודה כשר פסולה [6]

-------------------------------------------------

[1] אכן קטן שנולד כשהוא מהול לכו"ע עושים זאת ביום השמיני - ביום. ולכן מחק המהרש"ל תיבות "ונולד כשהוא מהול" מהגמ'.

[2] פי', שיש לו ב' עורות של ערלה זו על גב זו.

[3] דכתיב (ויקרא יב:ג) "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" - ודרשינן ו' יתירא דמצי למכתר "ביום השמיני" ללמד שגם מילה שלא בזמנה נימול ביום השמיני, ולכך גם משוך שהוא רק מדרבנן "כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון", ותיקנו שתהיה מילתו ביום כמו כל מילה שלא בזמנה.

[4] אכן כל ברייתא זו היא אליבא דר' עקיבא דס"ל דערל כטמא ולכן פוסלו מלקדש וה"ה מלהזות, אכן ר' אליעזר חולק וסובר שערל מותר לקדש ולהזות.

[5] דכתיב "ולקחו" ולמדנו שאלו פסולים באסיפה פסולים בקידוש ואלו שכשרים כשרים.

[6] מדכתיב "ולקחו" ולא כתיב "ולקח", דרשנו שאפי' מי שפסול באסיפה מותר בקידוש - ומזה למדנו לרבות קטן. אכן אשה יש למעט מדכתיב "ונתן" (קרא יתירא, - תוד"ה ונתן) ולא כתיב "ונתנה" ש"מ שאשה פסולה. ובסברת הדבר כתבו התוס' (בד"ה הנך), דקטן אתי לכלל איש ולכן יש להכשיר בו יותר.

עוד חומר לימוד על הדף