יבמות דף מו. א

עבד שנתגייר והטביל עבדיו, מה דין העבדים?

פירשו בטבילתן לשם בן חורין טבלו בסתמא
טבלו העבדים לפניו קנו עצמן בני חורין [1]
טבלו העבדים אחריו קנו עצמן בני חורין לא קנו עצמן בני חורין

גר שנתגייר באופנים דלהלן, האם מהני?

מל ולא טבל טבל ולא מל
לר' אליעזר הוי גר - דכן מצינו באבותינו [2] הוי גר - דכן מצינו באמהות
לר' יהושע לא הוי גר - וגם אבותינו טבלו [3] הוי גר - דכן מצינו באמהות [4]
לחכמים - ר' יוסי אינו גר - עד שימול ויטבול
לר' יהודה באחד מהם הוי גר באיזה שיהיה - ולכן מטבילין גר גם בשבת
-------------------------------------------------

[1] דכיון שטבלו הרי הם גרים והוא עכו"ם, ועכו"ם אינו קונה את ישראל (וה"ה עבד, ע' רש"ש) לגופיה. ולכן גם בטבלו בסתמא הם גרים גמורים. [וכמובן שהיה קבלת עול מצות בפני שלשה כדין].

[2] בזמן שיצאו ממצרים ויצאו מכלל בני נח לקבל את התורה מלו ולא טבלו, וחזינן שהועיל להם להיות גרים.

[3] דהא כתיב "ויקח משה את הדם ויזרוק על העם" - וגמירי דאין הזאה בלא טבילה. ופירש ר"ת (בתוד"ה דאין), דהכוונה בלא טבילה לפני הזאה - דהטבילה כדי לקבל הזאה.

[4] שלא שייך בהן מילה, וס"ל שילפינן אפשר משאי אפשר.

-------------------------------------------------