1)

TOSFOS DH GIRSA RISHONAH MEISEIVEI ACHAS ZONAH V'ACHAS AVODAS KOCHAVIM (continued from previous Amud).

תוס' ד"ה (גירסא ראשונה) מיתיבי אחת זונה ישראלית ואחת זונה עובדת כוכבים

(Summary: Tosfos presents another explanation to that of Rashi and cites an alternative text and clarifies it.)

ורבינו נתנאל פירש הואיל ובנין אב הוא דמשוי דין אתנן לדין איסורא דכהן מזונה, כדאמרינן דכל ביאה שהיא אסורה לכהן הוי אתנן, ואפי' מפנוי א'פנויה ...

(a)

Explanation #2: Rabeinu Nesanel therefore explains (See Shitah Mekubetzes Hashmatos) that since it is a Binyan Av that equates the Din of Esnan with the Isur of a Kohen and a Zonah - as the Gemara says 'Any Bi'ah that is Asur to a Kohen is subject to Esnan', even that of a Panuy and a Penuyah ...

ה"נ ילפינן דין אתנן דכהן מזונה, דומיא דזונה בכהן הוי אתנן - כלומר שאין בה שם אחר ...

1.

Explanation #2 (cont.): In the same way we would learn the Din of Esnan of a Kohen from Zonah - in that if it is similar to a Zonah and a Kohen it is subject to Esnan, i.e. if there is no other Isur ...

אבל באלמנה לכ"ג דאין בה איסור משום זונה אלא שם אחר יש בה, לא הויא אתנן ...

2.

Explanation #2 (concl.): But Almanah le'Kohen Gadol, which is not Asur because of Zonah but because of another Isur, ought not to be subject to Esnan ...

קמ"ל דבהאי נמי היא אתנן.

(b)

Conclusion: Therefore it teaches us that it too, is subject to Esnan.

ועוד יש גירסא אחרת בספרים - 'מיתיבי ... ' עד 'הא דקתני בסיפא ... '; ומשני 'הא מני ר"ע היא דאמר "אין קדושין תופסין בחייבי לאוין", והא קמ"ל דכל זונה דומיא דאלמנה לכ"ג - דלא תפסי בה קדושין.'

(c)

Alternative Text: Another text cited in the Sefarim reads 'Meisveih ... ' until 'Ha de'Katani be'Seifa ... '; and it answers 'Ha Mani Rebbi Akiva hi, de'Amar "Ein Kidushin Tofsin be'Chayvei La'avin", ve'Ha ka'Mashma-Lan de'Chol Zonah Dumya de'Almanah le'Kohen Gadol - de'Lo Tafsi bah Kidushin'

וצ"ע, מאי הוי קשיא ליה - ומאי הוצרך לאגמורי למילתיה 'הא קמ"ל', הא תירץ שפיר - כיון דאמר 'הא מני ר"ע היא'?

(d)

Question: However, the question on this is - 'Why we need to conclude 'Ha ka'Mashma-Lan ...', seeing as the Gemara already gave a good answer, when it established it like Rebbi Akiva?

וי"ל, דהוה קשיא ליה הא דקתני סיפא 'כגון אלמנה לכ"ג' - אמאי איצטריך למיתני הכי, ולאוקומי כר"ע, לא ליתני אלא רישא 'אחת זונה ישראלית', ותיתי ככ"ע? ...

(e)

Answer (Abaye): The Problem is why, in the Seifa, the Tana finds it necessary to mention 'K'gon Almanah le'Kohen Gadol' and to establish it like Rebbi Akiva, let what it writes in the Reisha 'Achas Zonah Yisre'eilis' suffice, and let it go according to everybody? ...

ובכל ביאה דהוה בה זונה הויא אתנן - לרבנן בחייבי כריתות ולר"ע בחייבי לאוין ...

1.

Answer (Abaye [cont.]): Inasmuch as any Bi'ah that makes her a Zonah is subject to Esnan - Chayvei Kerisos according to the Rabbanan, and Chayvei La'avin, according to Rebbi Akiva ...

ולהכי אגמריה למילתיה 'הא קמ"ל דומיא דאלמנה לכ"ג' - דאי לא הוה תני אלא רישא 'אחת זונה ישראלית', איכא למיטעי ולומר דהויא זונה כבר כגון שנבעלה לחייבי כריתות ...

2.

Answer (Abaye [cont.]): That is why the Gemara concludes 'It teaches us 'Similar to Almanah le'Kohen Gadol' - Because had it only said 'Achas Zonah Yisre'elis', one could have erred and said that a woman who is already a Zonah, such as where she had relations with Chayvei K'risos ...

א"נ זונה מופקרת הויא זונה לגבי אתנן, אפילו היא נשכרת ונבעלת למותר לה ...

3.

Answer (Abaye [cont.]): Or a Zonah who is promiscuous - is a Zonah with regard to Esnan, even if she is hired out to a man to whom she is permitted ...

להכי תנא סיפא 'כגון אלמנה לכ"ג' - לאשמועינן דלא הויא אתנן אלא מביאה דלא תפסי בה קדושין, דומיא דאלמנה לכהן גדול לר"ע.

4.

Answer (Abaye [concl.]): That is why the Tana learns the Seifa 'K'gon Almanah le'Kohyen Gadol' - to teach us that she is only subject to Esnan via a Bi'ah on which Kidushin does not take effect, similar to an Almanah to a Kohen Gadol according to Rebbi Akiva.

'ולרבא' - דאמר אפי' תפסי בה קדושין הויא אתנן, בין שהיתה זונה כבר כגון שנבעלה כבר לחייבי כריתות, אי נמי כגון זונה מופקרת - 'מאי שנא דקתני "כגון אלמנה לכה"ג"?' ...

(f)

Answer (Rava): And according to Rava, who declares it an Esnan even if Kidushin take effect, even if she was already a Zonah, such as where she had relations with Chayvei K'risos or because she was promiscuous - 'Why does the Tana say "K'gon Almanah le'Kohen Gadol"?'

ומשני 'דומיא דאלמנה, מה אלמנה סתמא לא לקי עד דמתרו בה, אף זונה עד דאמר לה "היליכי אתנן!" ' - ואז הוי אתנן, דזנות הוא, כיון שמזכיר לה לשון אתנן, אבל בסתמא לא הויא אתנן ...

1.

Answer (Rava [cont.]): And the Gemara answers 'Similar to an Almanah - Just as an Almanah S'tam is not subject to Malkos until she is warned, so too, a Zonah, it is only an Esnan when if he says to her "Here is an Esnan!" ', because then, since he mentioned a Lashon Esnan, it is considered Z'nus, but not S'tam (if he did not) ...

'ולאפוקי מדר' אלעזר דאמר "פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה" ' - ולדידיה אפי' בחדא זימנא אפי' בסתמא הויא זונה ...

2.

Answer (Rava [cont.]): 'And to preclude Rebbi Elazar, who says 'Panuy ha'Ba al ha'Penuyah As'ah Zonah" ' - because according to him, even just once, and even S'tam, she is a Zonah ...

אבל היכא דהויא זונה מעיקרא, אתננה אסור אפילו בסתמא, דמופקרת היא ואתנן זונה מיקרי, כפרש"י.

3.

Answer (Rava [concl.]): But where she was a Zonah initially, her Esnan is forbidden even by S'tam, since she is promiscuous, and it is called the Esnan of a Zonah, as Rashi explains.

ודוחק הוא לפרש היכא אשכחנא דבסתמא לא הויא אתנן לרבנן (היא) ...

(g)

Question: It is a Dochek however, to explain how we find that by S'tam it is not an Esnan according to the Rabbanan ...

אי בפנויה - הא לית להו דהויא אתנן כלל, אפי' אמר לה 'הילך אתנן' ...

1.

Reason: Because regarding a Penuyah - they do not hold of Esnan at all, even where he said 'Here is an Esnan'? ...

ואי בזונה כבר, כגון שנבעלה לחייבי כריתות או מופקרת, הא אמרו דאפי' בסתמא הויא אתנן?

2.

Reason (cont.): Whereas as far as a woman who was already a Zonah is concerned, such as one who had relations with a Chayvei Kareis or a woman who is promiscuous, they say that even by S'tam it is an Esnan?

לכ"נ לפרש 'אף זונה עד דאמר לה הילך אתנן' - כלומר אי נתן אתנן לזונה שנבעלה כבר לחייבי כריתות או לזונה שהיא מופקרת, לא הויא אתנן אא"כ מפרש לה בהדיא 'הילך טלה זה באתננך' ...

(h)

Explanation #2: What the Gemara therefore means when it says 'Af Zonah ad de'Amar lah Heilech Esnan' is - that if he gives an Esnan to a Zonah who previously had relations with a Chayvei K'risos or to one who is promiscuous, it is not an Esnan unless he specifically states 'Here is this lamb for your Esnan' ...

אבל נתן לה בסתמא ולא פירש, לא הויא אתנן ...

1.

Explanation #2 (cont.): Byut if he gave it to her S'tam without a statement, it is not an Esnan ...

'ולאפוקי מדר' אלעזר' - דלדידיה דמחמיר בזונה כל כך דאפילו פנוי הבא על הפנויה עשאה זונה, אפי' בסתמא נמי הוי אתנן ...

2.

Explanation #2 (cont.): 'To preclude Rebbi Elazar' - according to whom, since he is so stringent as to declare even a Panuy ha'Ba al ha'Penuyah a Zonah, even by S'tam it is an Esnan ...

'אבל היכא דזונה היא מעיקרא' - פירוש לרבנן נמי, היכא דהויא זונה בההיא ביאה שהוא נותן לה האתנן, כגון אם הוא נותן לאחותו או לאחד מחייבי כריתות, אפי' בסתמא הויא אתנן ...

3.

Explanation #2 (cont.): 'But where she was a Zonah beforehand' - even according to the Rabbanan, there where she becomes a Zonah with the Bi'ah by which he gives her the Esnan - i.e. if he gives it to his sister or to one of the Chayvei K'risos, even bi'S'tam, it is an Esnan ...

כיון דבאותה ביאה הויא זונה ...

(i)

Reason: Seeing as through that Bi'ah she becomes a Zonah ...

כדאמר לר' אלעזר - דמשום דמשוי לה זונה אפי' בפנוי הבא על הפנויה, הויא אתנן, ה"נ אפי' בסתמא, היכא דהיא נעשית זונה באותה ביאה ...

1.

Precedent: As the Gemara says according to Rebbi Elazar - that because he makes her a Zonah - even though it is a Panuy who has relations with a Penuyah, it is an Esnan, So too (according to the Rabbanan) it is an Esnan even bi'S'tam, there where she becomes a Zonah with that Bi'ah ...

אבל היכא דנעשית זונה כבר, ובא אחר דתפיס בה קידושין ונתן לה אתנן, לא הויא אתנן בסתמא, אא"כ פירש בהדיא 'הילך טלה זה באתננך'.

(j)

Conclusion: But there where she was a Zonah already, and along comes a man with whom Kidushin is effective and gives her an Esnan, it is not an Esnan bi'S'tam, unless he specifically states 'Here is this lamb as your Esnan!'

2)

TOSFOS DH V'IDACH LISHT'RU

תוס' ד"ה ואידך לישתרו

(Summary: Tosfos clarifies the reason behind the question and, after elaborating, answers a number of questions regarding B'reirah.)

פירוש מטעם ברירה ...

(a)

Reason: Because of B'reirah ...

והשתא ניחא לפר"י דפסק הילכתא בכולי הש"ס ד'יש ברירה'.

1.

Clarification: Which ggoes well with the Ri, who Paskens throughout Shas 'Yeshy B'reirah'.

אבל לר"ת דפסק הילכתא ד'אין ברירה', היכי פריך כ"כ בפשיטות 'ואידך לישתרו?'?

(b)

Question: According to Rabeinu Tam, whoever, who Paskens 'Ein B'reirah', how can the Gemara simply ask that 'The rest should be permitted?'?

וי"ל, משום דאיכא תנאי טובא דאית להו ברירה, פריך ליה ממתני' דלא כוותייהו מיתוקמא.

(c)

Answer: Since there are many Tana'im who hold of B'reirah, the Gemara asks deom the Mishnah, which cannot go like them?

ויש לתמוה, דהכא משמע שאם איסור מעורב בהיתר, נוטל האיסור, וסומכין על ברירה לומר שזהו האיסור שנסתלק.

(d)

Introduction #1 to Questions: It implies here that if Isur is mixed with Heter, one removes the Isur, relying on B'reirah to say that it is the Isur that was removed.

וכן בההיא ד'הלוקח יין מבין הכותים (דמאי פ"ז מ"ד) "שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, וסומך על ברירה ולומר שזהו החולין שהוא שותה.

1.

Introduction #2 to Questions: Similarly, in the case in D'mai (7:4) of 'Someone who purchases wine from among the Kutim, and declares "The two Lugin that I am going to separate are T'rumah", and who relies on B'reirah to ascertain that what he subsequently drank was Chulin.

וכן ההיא ד'ג' שלקחו קיניהן בשותפות, ומתה אחת מהן' - דפריך הש"ס בפשיטות במס' יומא (דף נה:) 'ונשקול ד' זוזי ונישדינהו, ואידך לישתרו משום ברירה?' ...

2.

Introduction #3 to Questions: And likewise the case where 'Three people purchased their bird Korbanos in partnership, and one of the birds subsequently dies' - on which the Gemara at the end of Yoma (Daf 55b) asks matter-of-factly 'Why not take four Zuzim and throw them out, and permit the rest on account of B'reirah?'

וא"כ בכל איסור המעורב בהיתר, נסמוך א'ברירה, ונשקול כשיעור האיסור, ואידך לישתרו?

(e)

Question #1: In which case, why do we not rely on B'reirah whenever Isur becomes mixed up with Heter? Why not simply take away the Shi'ur Isur and permit the rest?

וכן 'זבחים שנתערבו בשור הנסקל', דאמרינן (זבחים דף ע:) 'ימותו'...

(f)

Question #2: And by the same token, 'Korbanos that became mixed up with a Shor ha'Niskal', why does the Gemara say in Zevachim (70b) 'Yamusu'? ...

ואמאי, נהי דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי, מ"מ נשקול חד מינייהו, ואידך לישתרו?

1.

Question #2 (cont.): Granted, live animals are Chashuv and are not subject to Bitul, why can one nevertheless not take one away, and permit the rest on account of B'reirah?

ואומר מורי הרמ"ר כלל גדול בדין זה - דודאי כל דבר שהוברר האיסור מתחלה ואח"כ נתערב בהיתר, לא סמכינן א'ברירה ...

(g)

Answer: Tosfos' Rebbe, ha'Rav Mordechai presents a major principle with regard to this Din - Certainly, he says, in any case where the Isur was initially discernable and became mixed up with Heter afterwards, we do not rely on B'reirah ...

כיון שתערובתו היה באיסור ...

1.

Reason: Since it became mixed up be'Isur ...

אבל הני תערובתן בהיתר - כי האיסור לא היה מבורר קודם תערובתו, ולאחר התערובת נולד האיסור ...

2.

Answer (cont.): Whereas the above cases became mixed up be'Heter - seeing as the Isur was not clearly discernable before the mix-up and the Isur was only born after it occurred ...

אז סמכינן אברירה, [ועי' היטב תוספות בכורות נו: ושייך לדף נז. ד"ה לברור וע"ע תוספות סוטה יח. ד"ה חזר].

3.

Answer (concl.): that is when we rely on B'reirah (Examine Tosfos in Bechoros [56b] which belongs on 57a DH 'Liveror', and see also Tosfos Sotah, 18a DH 'Chazar').

30b----------------------------------------30b

3)

TOSFOS DH MINA HA MILSA D'AMRI RABBANAN EIN Z'NUS LI'BEHEIMAH

תוס' ד"ה מנא הא מילתא דאמרי רבנן אין זנות לבהמה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

דקתני במתני' 'אתנן כלב מותר'. לשון רש"י.

(a)

Explanation #1: As the Mishnah states 'Esnan Kelev Mutar' (Rashi's wording).

וקשיא, וכי לא היה יודע דמתני' קרא דריש דב' ולא ד'?

(b)

Question #1: Did the Gemara not know that the Tana learned it from the Pasuk "Two", 'and not four'?

ועוד, מאי קמהדר 'לא לישתמיט ... ', וכי (לא) ר"ל לו סברא חדשה שאינה במשנה?

(c)

Question #2: Moreover, how can the Gemara answer 'Lo Lishtamit ... '? Is he telling him (the questioner) a new S'vara that is not mentioned in the Mishnah?

ועוד, כי מייתי ברייתא ד"ב' ", 'ולא ד' ', אמאי לא מייתי מתני' דקתני נמי הכי?

(d)

Question #3: Furthermore, when the Gemara cites the Beraisa "Two", and not four', why did he not cite the Mishnah, which says the same thing?

ונראה למורי, דודאי רב אחא מפרזיקא היה יודע המשנה והפסוק ד"ב' ", 'ולא ד' ...

(e)

Explanation #2: Tosfos' Rebbe therefore explains that of course Rav Acha from Parzika knew the Mishnah and the Pasuk "Two", 'and not four' ...

והיה פשיטא ליה דאם היה נותן האתנן לכלבתא דאינו אתנן, משום קרא דשנים ולא ארבעה ...

1.

Explanation #2 (cont.): And he took for granted that if he gave the Esnan to the dog that it was an Esnan, precisely on account of the Pasuk ...

אבל היה בעי להפך - אם אדם נותן אתנן לזונה על מנת שילין כלבו אצלה, אם ביאת כלב מיקריא ביאת זנות או לא?

2.

Explanation #2 (cont.): And his She'eilah was the reverse case - where a man gives an Esnan to a Zonah on condition that the dog sleeps with her, whether relations with the dog is considered a Bi'as Z'nus or not?

ואף על גב דאין אתנן שאדם נותן לכלבתא אסור, מ"מ אתנן שנותן כלב לאשה אסור.

3.

Explanation #2 (cont.): Because even though an Esnan that a man gives to a bitch is not forbidden, perhaps one that a dog gives a woman is.

ומשני 'לא לשתמיט תנא דליתני ,'אתנן שנותן אדם לה, ואתנן שהכלב נותן לה'.

4.

Explanation #2 (cont.): And the Gemara answers that 'The Tana'im would not fail to insert 'An Esnan that a man gives her and the Esnan that a dog gives her' ...

והלשון דחוק קצת?

(f)

Question: Though the Lashon is somewhat forced?

ובתר הכי מייתי מן הברייתא ד'כי היכי דאמר דאין ביאת אדם בבהמה ביאת זנות, כך אין ביאת בהמה באשה קרויה זנות'.

(g)

Explanation #2 (cont.): It then cites the Beraisa that 'Just as the Bi'ah of a man with an animal is not considered Z'nus, so too, is the Bi'ah of an animal with a woman not considered Z'nus'.

וממתני' לא רצה להביא, משום דמשנה אין דרכה לפרש, אבל ברייתא, אם היה אתנן אשה הנבעלת לכלב אסור, היה לה לפרש.

1.

Explanation #2 (concl.): It declined to cite the Mishnah, because it is not the way of a Mishnah to elaborate, whereas as far as the Beraisa is concerned, had the Esnan of a woman who has relations with a dog been Asur, the Tana ought to have said so.

וביבמות (דף נט:) מוכיח דמילתא דרב אחא נאמר על אשה שנבעלה לכלב - דאיכא התם 'מעשה בריבה אחת בהיתלו שהיתה מכבדת ורבעה כלב כופרי מאחוריה; בא מעשה לפני חכמי' והכשירוה'.

(h)

Proof: And in Yevamos (Daf 59b) it is clear that Rav Acha's statement refers to a woman who has relations with a dog - since it cites there the story of 'A woman in Hislu, who was sweeping the house when a wild dog raped her from behind; and when the story came before the Chachamim, they declared her Kasher'.

ועל המעשה בעא רב אחא מפרזיקיא מנא הא מילתא.

(i)

Conclusion: And it is in connection with that story that Rav from Parzika asked 'From where do they know ... ?'

4)

TOSFOS DH D'NICHA LEIH B'NAFCHUSEIH

תוס' ד"ה דניחא ליה בנפחותיה

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Avodah Zarah.)

תימה, דהכא גבי נעבד אסרינן ולד נעבד, ובמס' ע"ז (דף מו:) בעי 'המשתחוה לקמה, סולת מהו למנחות, יש שינוי בנעבד או אין שינוי בנעבד?

(a)

Introduction to Question: Here by Ne'evad, the Gemara declares the V'lad of a Ne'evad forbidden, whereas in Maseches Avodah Zarah (Daf 46b) the Gemara regarding 'Someone who prostrates himsel before standing corn', what the Din will be with regard to the flour being eligible for Menachos, whether there is Sinuy (a change) by Ne'evad or not?

ומייתי הך מילתא דרבא ד'ולד נעבד אסור', ומשני 'התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה, ובבא הוא דאחידא באפיה, אבל קמה מעיקרא חיטין והשתא סולת' ...

1.

Introduction to Question: And, after citing the current statement of Rava that 'V'lad Ne'evad is Asur', it retorts that 'There it was an animal to begin with, only the door was closed in front of it (See Shitah Mekubetzes, 27), whilst the standing corn (in the case there) was initially wheat which now became flour' ...

אלמא שרינן טפי בשינוי מבנולד, וגבי אתנן הוי סברא דב"ש להפך - דאמרו 'שינוי במקומו הוא עומד' ו'חיטין ועשאן סולת אסורין', ובולד מודו דשרי, מדרשא ד"הם", 'ולא ולדותיהם'?

(b)

Question: So we see that there is more S'vara to permit something that has changed than a V'lad, whereas in connection with Esnan, Beis Shamai holds the opposite - that Shinuy retains its status, inasmuch as 'Wheat which one ground into flour remains Asur', but they concede that a V'lad is permitted, due to the D'rashah "Heim", 've'Lo V'ladoseihem'?

ויש טעם לחלק - דודאי גבי עבודת כוכבים ולד אסור, כדמפרש הכא, 'דניחא ליה בנפחיה', ודעתו להשתחוות לכל הנפח ...

(c)

Answer: There is reason to differentiate however - in that certainly, with regard to Avodas Kochavim, the V'lad is forbidden, as the Gemara explains here, because 'he is pleased with the swelling', and he has in mind to prostrate before the swelling too ...

אבל משתחוה לקמה אין דעתו להשתחוות אלא למה שהוא רואה, דהיינו את החיטין ולא את הסולת ...

1.

Answer (cont.): Whereas someone who prostrates himself before standing corn only has in mind what he sees, i.e. the wheat and not the flour ...

אבל גבי אתנן, דעתה א'עיקר אתנן. לפיכך גבי בהמה דדעת הזונה לבהמה ולא לולד, וגבי קמה דעתה לסולת שהיא עיקר.

2.

Answer (concl.): On the other hand, regarding Esnan, her mind is on the main article. Consequently, by an animal, her mind is on the animal and not the V'lad, whereas by standing corn it is on the flour, which is the Ikar.

5)

TOSFOS DH REBBI ELIEZER OMER V'LAD T'REIFAH LO YIKAREV

תוס' ד"ה רבי אליעזר אומר ולד טרפה לא יקרב

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi and elaborates.)

פרש"י אבל להדיוט ד"ה שרי, דלא מגופה קא רבו.

(a)

Refuted Explanation: Rashi explains that - to a Hedyot, everyone agrees, it is permitted, seeing as it does not grow from its body.

ולא נהירא, דבפ' אלו טרפות (חולין נח.) מפרש בהדיא דאפי' להדיוט נמי אסור ...

(b)

Refutation: That is not correct however, since in Perek Eilu T'reifos (Chulin, Daf 58a) the Gemara specifically states that (according to Rebbi Eliezer) it is Asur to a Hedyot as well ...

והא דפליגי לגבוה (נמי שרי) ...

(c)

Implied Question: And they only argue by Gavohah ...

להודיעך כחן דר"י דאפי' לגבוה נמי שרו. לכך נראה דאף להדיוט אסור ...

1.

Answer: To teach us how far Rebbi Yehoshua goes, that he even permits to Gavohah. It would therefore seem that even to a Hedyot it is also Asur.

והא דנקט 'לא יקרב' ...

(d)

Implied Question: And the reason that the Tana says 'Lo Yikarev' ...

משום רבנן דאמרי 'יקרב' נקטיה.

1.

Answer: Is because the Rabbanan say 'Yikarev'.

6)

TOSFOS DH AVAL NIRVE'U V'LI'BESOF IBRU DIVREI HA'KOL MUTARIN

תוס' ד"ה אבל נרבעו ולבסוף עיברו ד"ה מותרין

(Summary: Tosfos clarifies the statement and reconciles it with the Sugya in Pesachim.)

פירוש - 'דזה וזה גורם מותר'.

(a)

Clarification: Because 'Zeh ve'Zeh Gorem is Mutar'.

וקשה, דשמעינן ליה לר' אליעזר דאית ליה בפרק כל שעה (פסחים כז.) 'זה וזה גורם, אסור'?

(b)

Question: But Rebbi Eliezer says in Perek Kol Sha'ah (Pesachim, Daf 27a) that 'Zeh ve'Zeh Gorem is Asur'?

וי"ל, דהתם מיירי בדבר שאסור אף להדיוט, והכא מיירי באיסור גבוה לבד [וע' תוס' סנהדרין פ: ד"ה אלא].

(c)

Answer: There it is speaking about something that is Asur also to a Hedyot, whereas here it is speaking about Isur Gavohah exclusively (See Tosfos, Sanhedrin, Daf 80b DH 'Ela' [There in Pesachim, Tosfos leaves this Kashya unanswered]).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF