תמיד דף כז. א

כיצד ילפינן מהפסוק בדברי הימים (א', כו:יז-יח) "לַמִּזְרָח הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, וְלָאֲסֻפִּים שְׁנַיִם שְׁנָיִם. לַפַּרְבָּר לַמַּעֲרָב - אַרְבָּעָה לַמְסִלָּה, שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר"
שהלוים שומרים בכ"א מקומות [1]:

לאביי לאיבעית אימא [2]
לַמִּזְרָח שִׁשָּׁה
לַנֶּגְבָּה אַרְבָּעָה
לַצָּפוֹנָה אַרְבָּעָה
וְלָאֲסֻפִּים (שם מקום) שנים [3] שְׁנַיִם שְׁנָיִם
לַמְסִלָּה אַרְבָּעָה
לַפַּרְבָּר (כלפי חוץ) אחד (והשני לצוותא עמו) שְׁנַיִם

להאי תנא דאמר "חמשה על ה' שערי ההעזרה", כמה שערים היו לעזרה, וכמה שומרים היו?

כמה שערים? כמה שומרים?
לאביי שבעה חמשה, ושנים לא צריכים שימור של לוים [4]
לרבא [5] חמשה חמשה

תמיד דף כז: א

האם היה כלאים באבנט?

באבנט כהן גדול של כל השנה באבנט של כהן הדיוט
למ"ד דאבנט דכה"ג של כל השנה והדיוט שוים היה כלאים היה כלאים [6]
למ"ד דאינם שוים היה כלאים לא היה כלאים

-------------------------------------------------

[1] אכן פסוק זה מדבר על המשכן בזמן דוד. אמנם בבית המקדש היו שומרים במקומות אחרים וכמו שאמרה הברייתא, אבל מנין השומרים הוא אותו דבר.

[2] לתירוץ זה באמת נמנו כאן כ"ד שומרים, ומתוכם ג' לכהנים, ונשארו כ"א ללוים.

[3] ומה שאמר "שנים שנים" משום שהוא סוף פסוק ודרך המדבר לכפול דבריו בסוף.

[4] דכיון שלמדנו שהכהנים שומרים בג' מקומות: בית אבטינס ובית הניצוץ ובית המוקד. ובית הניצוץ ובית המוקד הם ג"כ שנים משערי העזרה, לכך לא צריך שישמרו שם ג"כ לוים.

[5] רבא מתרץ דכמו שמצינו שיש מחלוקת האם היו שבעה שערים או שמונה, כן יש תנא שלישי שסובר שהיו רק חמשה.

[6] וגם למ"ד זה אין ראיה מדין כלאים שהיו מניחים את הבגדי כהונה רק כנגד ראשיהם ולא תחת ראשיהם, דהגם שיש איסור כלאים אפי' שלא בעלאה ואפי' בעשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהם אסור מדרבנן. מ"מ יש להעמיד שהו מניחים תחת ראשיהם לשאר בגדי כהונה שאין בהם כלאים. ורב אשי אמר בגדי כהונה קשים הם מלֶבֶד ולא שייך בהם כלאים.

עוד חומר לימוד על הדף