הלכה א' (יז: - יט:)

בתעניות וכשמעמדות מתענין נושאין כפיים לר"מ אף במנחה ונעילה [אין שכרות],
לר"י לא, לר' יוסי בנעילה

נשיאת כפים רק בתפלה בחזרת הש"ץ

שתוי יין אסור בנשיאת כפיים [סמיכות לפ' נזיר; היקש לשרתו ולברך בשמו]

מום גלוי או נראה כקטן לא ישא כפיו [מסיח דעתם] אא"כ דש בעירו (משא"כ ברגל [אורחים])

אסור להסתכל בכהנים כשמברכין אם יסיח דעתו

נשיאת כפיים במוסף [כאהרן שבירך בירידתו למזבח (בעודו במזבח) - אחר עבודה]

ברכה בעמידה [היקש לשירות; ויקמו הכהנים וכו'], וצריך זכות המתברכים [כדורו של חזקיהו ולא של חורבן]

נעילה בתענית [כל ציבור המרבה בתפלה נענה (ומח' ביחיד)]

לרב שיגיע לשקיעת החמה [נעילת שערי שמים] ופוטר ערבית [רשות] (ואמוראים חולקין [חובה]), לר' יוחנן מבעוד יום [נעילת שערי היכל]

מזכירין שבת ור"ח בנעילה, חנוכה במוסף, תענית במוסף (מח' אי בהודאה או בעבודה או בפנ"ע)

קריאת התורה תענית בר"ח - לר' יוסי ברכות וקללות, לר"י בן פזי בר"ח, לאביו רק בעין טב (מקום קידוש החודש) [לפרסם]

שבת ר"ח - בר"ח, ר"ח בחנוכה - לר' יצחק בר"ח וא' בחנוכה [כמו בשבת ר"ח חנוכה [תדיר]], לר' אבודמא דחיפה להיפך [רביעי מחמת ר"ח]

רבי ור' חייה בר בא ור' יוסי ס"ל כר"י דמתפלל ערבית מבעוד יום

ור' יוחנן חולק ויכול להודות בערב שבת [תוספת שבת]

ערבית לר"ג חובה, לר' יהושע רשות (בית ר' ינאי - א"צ לרדת ממטתו) [כנגד הקטרת אימורים דלא מעכבי]

החליפו ר"ג בראב"ע (בן 16) שהוא עשירי לעזרא והוסיפו 80\300 ספסלים של ת"ח,
וכשפייס ר"ג את ר' יהושע החזירוהו ומינו ראב"ע אב ב"ד

הלכה ב' (יט: - כא.)

כ"ד משמרות של ישראל בירושלים [שלוחי ישראל לעמוד על קרבן ציבור] ובעריהן להתפלל וקוראין במעשה בראשית [העולם עומד על הקרבנות]

מעמדות מעכבין הקרבן [וכל הקהל משתחוים; בגשת בני ישראל אל הקודש]

לויים ושיר (אולי כלי שיר) מעכבין הקרבן [והשיר משוררי וכו' עד לכלות העולה; ואתנה את הלויים וכו' לכפר על בני ישראל (השיר קרוי כפרה)]

משמרות כהונה - ח' ע"י משה, ח' ע"י דוד ושמואל, והוסיפו ח' מאלעזר; כ"ד משמרות שכל אחד נוטל בשדה אחוזה בכ"ד יובלות; ד' משמרות עלו מן הגולה ונתחלקו לכ"ד, וכשיהויריב הגיעו נעשו טפילה לידעיה (לרש"י אחרי ה' משמרותיו, לתוס' מסייעין); משמרות נתחלקו ל- 5 עד 9 בתי אב, יש שהיו קבועין ליום, יש שהגרילו כל שבוע או שמיטה; רבי מינה הראש ישיבה כל שנה מחדש, משמת רבי ממנה לעולם - ר' פס, זקן, ר' חנינא בר חמי (הסכים להתמנות שלישי והאריך ימים); שמואל קבל לשֶבת שלישי בבית הנשיא אחרי רב ובית שילא, ג' ספרים מצאו בעזרה - וכ"א תיקנו ע"פ השנים; מגילת יוחסין מצאו בירושלים

סדר הסיבה וקבורת אבות - גדול בראש והשני למטה ממנו,
כשיש ג' הגדול באמצע, השני למעלה, והשלישי למטה

העוסק בתורה ובגמילות חסדים ישב בצלו של הקב"ה;

נעשה דין נעשה אמת נעשה שלום - דבר אחד הן

הלכה ג' (כא. - כב.)

ג' קרואים במעשה בראשית של אותו יום ויום הבא

להשלים י' פסוקים [כנגד י' דברות] מח' אם חוזר פסוקים או חותך ויהי ערב פסוק בפנ"ע

בשבת מפטיר בנביא כ"א פסוקים [כנגד ז' קרואים]

אנשי מעמד וחלק מסנהדרין מתענין ביום ב' על מפרשי ימים, יום ג' על יוצאי דרכים, יום ד' על אסכרה, יום ה' על נפלים ומיתת יונקים [אין מתענין על שני דברים כאחת]

לא מתענין ערב שבת ויום א' [כבוד שבת; בבלי - חלש יום א' מנטילת נשמה יתירה]

לרבנן קוראין רק בשחרית, לר"מ אף במוסף וכל אחד בעל פה במנחה

אין מתכנסין במנחה ערב שבת

אין מעמד: בחנוכה שחרית אין קוראין [יש הלל],

בר"ח להו"א דר"ע אף נעילה (לרש"י אין תחנונים, לתוס' אין מתפללין כלל) [טרודין בסעודה ותדיר קודם; לרש"י טרידין בעצים ומים לקרבן מוסף], ולבן עזאי אין מנחה,

בקרבן עצים להו"א דר"ע מנחה וי"א מוסף, ולבן עזאי נעילה [דב"ס אינו דוחה מנחה שמדב"ת]

נהגו ב' ימים ר"ח כשנכנסו לדון בקידוש החודש וקידשו למחר

הלכה ד' (כב. - כב:)

ט' משפחות שהתנדבו עצים כשעלו מן הגולה מתנדבים בכל שנה ושלהן תחלה לר' יוסה דמקבלים מיחיד שמוסר לציבור; לרב אחא לרבנן עשו יו"ט בלבד (איתותב),
לר' אילא מודו רבנן דמקבלים מיחיד מכשירי קרבן (עצים, כתונת לכהן)

כשמתענין י' באב בני סנאה בן בנימין לא משלימין

משפחה שרימו את השומרים כדי להביא ביכורים ועצים (כמין סולם) לביהמ"ק

הלכה ה' (כב: - כה:)

ה' דברים שאירעו בי"ז בתמוז ובט' אב

כל דור יש קצת (פרעון) מחטא העגל; לא יהא דן אומדות (עד שיראה); יפה עשית ששיברת; משה והקב"ה תפסו בטפחיים של לוחות ומשה חטפן מהקב"ה [ולכל היד החזקה], הלוחות בקשו לפרוח, היו משאוי מ' סאה והכתב היה סובלן עד שפרח הכתב ונפלו; בימי יוונים העלו ב' גדיים והאיר הקב"ה עיניהם ומצאו ב' כבשים וקרבו התמיד בד' שעות, בימי רומי העלו חזירים ונעץ החזיר ונזדעזעה א"י מ' פרסה ובטל התמיד; קלקלו חשבונות לחשוב שבתשעה בתמוז הובקעה העיר ובא' אב החורבן (כ"א יום); צום העשירי לר"ע י' בטבת, לרשב"י ה' בטבת שבאת השמועה של החורבן לגלות; מח' אי צלם בהיכל ע"י מנשה או אפסטומוס

בי"ז תמוז אין לילו עמו [לא קבלו רוב הציבור; לא הוכפל צרות; וחי בהם - מ' יום בין תעניות לחזרת מאור עיניו]

נתאוו תאוה בכ"ג אייר, צרעת מרים כ"ג סיון, כשחזרו מרגלים עסקו ישראל בהלכות חלה וערלה, עתידין אתם לבכות בכייה של ממש, ארץ אוכלת יושביה, כי חזק הוא ממנו כביכול, חורבן ביהמ"ק ראשון ושני במוצ"ש ובמוצאי שמיטה ולויים אמרו שיר וישב עליהם את אונם וכו'

לר' יוחנן אומרים שיר בלא נסכים [אמרו שיר של יום החורבן],
ור"ל חולק [הביאו נסכים לאחר זמן ואמרו שיר של יום הקרבן]

בלע ה' ולא חמל - 60 מעשים של פורענות; ר"ע טעה בבן כוזיבא שהוא משיח;
לבן כוזיבא מאתים אלף קצוצי אצבע ומאתים אלף עוקרי ארז וסמך על חילו, חשד והרג ר' אלעזר המודעי שהתפלל כל יום ונלכדה ביתר ונהרג ע"י נחש, ריבוי דם, רק רשב"ג נשאר מתשב"ר שנשרפו, אנדריינוס הקיף כרמו בהורגי ביתר, הטוב שלא סרחו והמטיב שניתנו לקבורה,
חרבה ביתר על ששמחו על חורבן ביהמ"ק שלא יחמסו החשובים את שדותיהם כשעלו לרגל;
ב' ארזים גדולים בהר המשחה; חרב הר שמעון [זנות; משחקין בכדור (בשבת; ביטול תורה);
חרב 10,000 עיירות בהר המלך - ג' הגדולות מפני המחלוקת, כשפין, זנות; ריבוי יושבי א"י; הריגת שמונים אלף פרחי כהונה ג"פ: נקמת דם זכריה ע"י נבוזראדן ע"ג סלע בעזרת כהנים,
נשרפו בביהמ"ק ונשאר יהושע בן יהוצדק הכה"ג, מתו בצמא מרוח הנודות דישמעאלים; קפצה (נתרחבה) א"י, חציפה א"י שהיא עושה פירות אע"פ שגלו, נ"ב שנה לא טס עוף בא"י; מתיקה (כתמרים) מרגלת הלשון לתורה; דגים (חוץ משיבוטא) וחגבים ועופות טהורים גלו
וחזרו עם ישראל מבבל; אשרי הרואה במפלתה של תרמוד [שותף בחורבנות]

הלכה ו' (כה: - כו.)

משנכנס אב ממעטין בבנין של שמחה, לשמואל אין בונין כותל שנוטה ליפול אא"כ ישן אצלו

מותר לארס בט' באב [שלא יקדמנו בתפלה (ואפ"ה לא תתקיים בידו)]

משבוע שחל ט' באב אסור לספר (חוץ מיום ה' [לכבוד השבת])
ולכבס כדי ללבוש מיד (להפוסקים אף להניח)

ולאחר ט' באב לר' יוחנן אסור ולר"ל מותר (וב' פי' בדעת רב)

ט' באב בשבת - לפניו ולאחריו מותר (לפי' א' לאחריו אסור לר"ל)

מנהג דרומאי לאסור מר"ח, מנהג ציפורי לאסור כל החודש

מתענין בט' באב [התחילה הפורענות] וריב"ל ור' אבון התענו אף בעשירי, ור' לוי בליל עשירי

ביקש רבי לעקור ט' באב שחל בשבת

בסעודת המפסקת אחר חצות אסור בב' תבשילין, בשר ויין, ולרשב"ג ימעט מהרגלו,
לר"י כופין המטה (ורבנן חולקין [כאונן]), ובשבת מותר כסעודת שלמה

רב טבל פתו באפר ואמר זו היא עיקר סעודת ט' באב

הלכה ז' (כו. - כו:)

ט"ו באב: יפה לקוץ עצים, הושע ביטל שומרים של ירבעם (אבל לא ציוה שיעלו),
הותרו שבטים זב"ז, שבט בנימין מותר בקהל, בטל חפירות קברים לדור המדבר

כל הבגדים טעונין טבילה אחרי יו"כ וט"ו באב [שמא נטמאו] ואפי' שבתיבה [מתוך כך משאילן]

בנות מכוערות אומרות אל תתן עיניך בנוי, נאות אומרות תן עיניך במשפחה

הדרן עלך מסכת תענית

עוד חומר לימוד
למסכת תענית