ירושלמי מגילה
הלכה א (א. - ג:)
כפרים מקדימים מגילה ליום ב' או ה' [בזמניהם (אנשי כנסת הגדולה תקנו זמנים אחרים; מסרו לחכמים לקבוע); משפחה ומשפחה; שיהו פנויים בפורים לספק מים ומזון]
מי"א וי"ב אדר [כימים אשר נחו = 2 (וי"ג יום מלחמה)],
ולר' נתן מר"ח (למפרשי ים ושיירא) [החודש אשר נהפך]
ולר' נתן מר"ח (למפרשי ים ושיירא) [החודש אשר נהפך]
ולא ט"ז וי"ז [ולא יעבר]
לשאר ישראל מגילה וסעודה באותו יום [היקש נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה]
אסתר בעי שרטוט וניתנה להדרש בהיקש [דברי שלום ואמת - כאמיתה של תורה]
מגילת תבנית המקדש שמסר שמואל לדוד ניתנה להדרש [עלי השכיל]
כרכים המוקפין מימות יהושע [לכבוד א"י שהיתה חריבה בימי אחשורוש; ג"ש ישיבה ישיבה, פרזי פרזות] קוראין בט"ו [מדינה ומדינה]
לר' יהושע בן קרחה ור' יוסי בר"י מימות אחשורוש [כשושן; עיר ועיר - מ"מ]
סמוך (כמרחק חמתה לטבריא) או נראה קוראין בט"ו אא"כ השתא אין ישראל בכרך (לר"ן וגר"א פי' אחר)
לחזקיה ספק אם טבריא (ים מצד אחד) חשיב מוקף חומה [כרשב"י דאינו בתי ערי חומה],
לר' יוחנן כן [הקילו במגילה הסמוך ונראה]
בית שמש היתה עיר קטנה - וברוח אחד נ' אלף איש [קפצה לה (נתרחבה) א"י עד שגלו]
עיירות בספר יהושע - לר"ל מוקפות חומה, לר' יוסי בר"ח סמוכות לספר
לוד ואונו (גיא חרשים) מוקפות חומה
בדיעבד הכל יוצאין בי"ד בלבד
לר' שמואל בר נחמן ימי פורים אסור אף במלאכה
ורבי חולק [ר' חביבה - לא כ' שקבלו עליהם ליו"ט]
הלכה ב' (ג:)
לא מקדימים כשנופל י"ד ביום ב' או ה'
בזה"ז י"ד אינו ביום ב' או שבת [שלא תהא יו"כ סמוך לשבת]
הלכה ג' (ג: - ד:)
י"ד בשבת - עיירות קוראין ביום ה', ולתנא אחד ע"ש
ט"ו בשבת - למשנתינו (להל') ורבי לגי' תוס' רי"ד כרכים קוראין בערב שבת [לקמן פ"ג ה"ד - אין קורין כתבי הקודש בשבת] ולא יום ה' [כבוד כרכים שלא קוראין עם כפרים; לתוס' רי"ד - שלא יקדמו לעיירות; י"ד גם זמנה]
לברייתא ורבי לגי' שלנו כולם קוראין ביום ה' [כל נדחה קורא ביום הכניסה ולא יקדמו כרכים לעיירות [בבלי - בכל שנה ושנה - שוות]]
לרב יהודה שלא בזמנה בעי עשרה, ורבנן חולקין
מח' רב חונה ורב יהודה אם אף בזמנה בעי עשרה
הלכה ד' (ד: - ו:)
עיר גדולה = יש עשרה בטלנים מצויין בביהכ"נ
מקום שאין נכנסין ב' וה' (לראשונים בעיירות, לרמב"ם בכפרים) קוראין בזמנה
מגבת פורים לפורים אפי' קודם שהגיע לגזבר (ולא שאר צדקה), והעני לא ישנה מלקנות לסעודה
נותנין לכל הפושט ידו
ט"ו בשבת - מקדימין מגילה ושולחנות במקדש לתרומת שקלים
אבל מאחרין ליום א':
סעודת ר"ח, סעודת פורים [סעודת שבת בידי שמים ואינו ניכר שעושה בשביל הנס],
זמן המתנדבין עצים לקרבן (לר' אחא - לר' יוסי שיחיד מוסר לציבור,
לר' אילא - במכשירי קרבן לכו"ע),
ט' באב [בעשירי נשרף] (ורבי ביקש לעקרו [הואיל ונדחה ידחה]),
חגיגה [יש תשלומין [חג הקציר - למחר חוגג וקוצר (מותר במלאכה) לצורך מאכלו
(ושאר מלאכה אסורה ביום הבאת קרבן)],
הקהל [תוקעין; עושין בימה]
סעודת ר"ח, סעודת פורים [סעודת שבת בידי שמים ואינו ניכר שעושה בשביל הנס],
זמן המתנדבין עצים לקרבן (לר' אחא - לר' יוסי שיחיד מוסר לציבור,
לר' אילא - במכשירי קרבן לכו"ע),
ט' באב [בעשירי נשרף] (ורבי ביקש לעקרו [הואיל ונדחה ידחה]),
חגיגה [יש תשלומין [חג הקציר - למחר חוגג וקוצר (מותר במלאכה) לצורך מאכלו
(ושאר מלאכה אסורה ביום הבאת קרבן)],
הקהל [תוקעין; עושין בימה]
אין עושין בימה להקהל לפני יו"ט [לא לדחוק העזרה; לא תטע]
המקדימין מותרין בהספד ותענית בי"א אדר,
אבל לא בי"ג [יום הריגת נקנור] ולא בי"ב [יום שלפני איסור הספד]
אבל לא בי"ג [יום הריגת נקנור] ולא בי"ב [יום שלפני איסור הספד]
במגילת תענית האסורין בהספד (פורים) לר"מ כ"ש אסורין בתענית, ולהחולקין להיפך
רשב"ג - בלילה מותרין בהספד ותענית
המקבל תענית מבעוד יום מתענה אף ביו"ט דמגילת תענית, ומזכיר עננו אף בערבית
יום שאסור בהספד - יום שלפניו לר"מ ואף לאחריו לר' יוסי אסור בתענית ומותר בהספד
אבל לפני ואחרי שבת ויו"ט מותר בתענית [דב"ת א"צ חיזוק]
ט"ז אדר יום תחילת בנין חומת ירושלים - אסור בהספד
י"ז אדר יום פורקן בילקים ובית זבדים
משחרב המקדש בטלה מגילת תענית חוץ מחנוכה ופורים
אחרים שנו מחלוקת ורבי שנה סתם - הלכה כסתם
כשרבי שנה ת"ק סתם ויחיד חולק - אין הלכה כסתם
לא קיים משלוח מנות בדבר מועט
תני - במקום סכנה (בט"ו) קוראין בי"ד, ר' יוסי - לא קוראין כלל
הלכה ה' (ו: - ז:)
קוראין באדר שני [בכל שנה ושנה - הוקש לאינה מעוברת שקוראין סמוך לניסן; לסמוך גאולה לגאולה; הנס באדר שני]
ואפי' כבר קראו באדר ראשון [לקיים את אגרת הפורים הזאת שנית]
מגילת אסתר בין הכתובים [כתוב זאת, זכרון, בספר - תנ"ך; קיים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר - נאמרה למשה מסיני]
נביאים וכתובים עתידין ליבטל
ולא תורה [ולא יסף], מגילת אסתר [וזכרם לא יסוף], הלכות שבעל פה [הליכות עולם לו]
יקדים כספן של בני (שקלים) לכספו של אותו רשע
אדר ראשון תוספת ואדר שני עיקר (נ"מ - כבש בן שנה עד אדר שני) [ראי' - מעברין השנה בל' אדר דעדיין לא עברה כל השנה]
לכתחלה אדר ראשון מלא ושני חסר
באדר ראשון איסור הספד ותענית, ולמשנתינו יצא ידי ד' פרשיות - ורשב"ג (להל') חולק
בשטרות כותבין "אדר תניין", לר"י "אדר ת'",
לגי' מסכת שקלים - לת"ק "אדר", לר"י "תניין" (ואדר ראשון סותם)
לא משמיעין באדר ראשון על השקלים [נשאר ס' יום ויפשע]
וכלאים [עדיין הצמחים קטנים ואינן נכרין]
וכלאים [עדיין הצמחים קטנים ואינן נכרין]
הלכה ו' (ז: - ח:)
יו"ט קיל משבת: מותר באוכל נפש ולר"י אפי' מכשירי אוכל נפש (לחדד שפוד או להשחיז סכין ע"ג חברתה; להוציא אש), מלקות ולא סקילה וכרת כשבת,
מותר להשחיל פירות בארובה מפני הגשם, שוחקים עצי בשמים אחרי/לפני (לגי' החרדים - לרפואה) מילה [מתוך], מפקיעין וחותכין חבל חותמות שבקרקע
למשנתינו אמרינן קם לי' בדרבה מיניה אף בכרת [לר"ש בן מנסיא - יליף כרת במיתת ב"ד,
לר' נחוניה בן הקנה יו"כ כשבת (אבל יש קנס לנדה ואחות אשה [יש היתר לאיסורן])]
לר' נחוניה בן הקנה יו"כ כשבת (אבל יש קנס לנדה ואחות אשה [יש היתר לאיסורן])]
לרשב"י בשם ר"ט אין מלקות בניתן לאזהרת כרת [יו"כ כשבת] (ומשנה במכות חולק)
לר' יוחנן יש מלקות במקום לאו אחר של מיתת ב"ד וכ"ש של כרת, וספק בלאו עצמו שניתן לאזהרת כרת,
לר"ל אין מלקות במקום לאו דמיתת ב"ד וספק במקום כרת
לר"ל יש מח' תנאים אם לוקה ומשלם בלאו שאין בו כרת
ור"ל ס"ל דאין תשלומין אפי' במקום חייבי מלקיות שוגגין (ור' יוחנן חולק)
המאנס יבמתו אין לה קנס
הלכה ז' (ח: - ט.)
המודר מהנאת מאכל מותר בדריסת רגל ובכוסות וקערות ותמחויין [מכניסין המאכל ולא מתקנין], וספק בכלי לקצור ולבצור וקרדום לבקוע וחגורה שאפשר לנפות בה קמח
הרי זו (נדבה) - אינו חייב באחריותו
אמר הרי עלי והפריש ואמר הרי זו לנדרי - אין איסור קל חל על חמור, אבל להיפך - עובר פעמיים בבל תאחר
הלכה ח' (ט. - י.)
זב בראיה שלישית מביא קרבן ולרבנן דר' אלעזר אפי' ראה מחמת אונס
ר' אלעזר - ראה מחמת אונס סותר כל ז' נקיים אבל קרי רק סותר יום א'
רק מצורע מוחלט חייב בפריעה ופרימה [כל ימי אשר הנגע בו יטמא - משא"כ מוסגר שטומאתו תלויה בספירה], תגלחת וציפרים [ביום טהרתו - משנטהר ביום אחד (שנרפא) משא"כ מוסגר בעי ספירה]
פרח הנגע בכולו מביא צפרים - לר' אלעזר רק במוחלט [מן הצרוע],
לר' יוחנן אף במוסגר (אבל לא קרבנות [דאין תגלחת])
לר' יוחנן אף במוסגר (אבל לא קרבנות [דאין תגלחת])
הלכה ט' (י. - יג.)
תפילין ומזוזות נכתבין רק בלשה"ק ובכתב אשורית
משא"כ תנ"ך [לשון יפת באהלי שם - תרגום], ולרשב"ג רק התירו יוונית [להיתרגם כל צורכה]
דור הפלגה דברו דברים אחדים - מח' אי שבעים לשון או לשה"ק; מח' אי תירס הוא פרס או תרקא; לעז נאה לזמר, רומי למלחמה, סורסי לקינה, לשה"ק לדיבור, אשורי לכתב; ישראל בחרו כבת אשורי ולשון עברי; ראוי עזרא שתינתן תורה על ידו - וניתן כתב ולשון על ידו (ע"י מלאך שכתב על קיר המלך); לר' יוסה ור"נ התורה ניתנה בלשון רעץ, לרבי ור' אלעזר המודעי - אשורית עד שחטאו; בתורת הראשונים לא היה ה' (ח) או מ' סתום; עקילס (אונקלוס) תירגם התורה לפני ר"א ור' יהושע וקילסו אותו
תפילין ומזוזות נכתבין בעמוד אחד (כל פרשה)
אין כותבין עמוד א' על ב' חתיכות
כשנכתב באותיות קטנות אין תולין תיבה בין השיטין
ריוח מועט בין התיבות/העמודים כשר כשכל הפרשה כתובה כך
לרב חסדא ורב מהני גרירה לעשותו מוקף גויל (ואין בילה מעכבת), לר' זעירה אשיין בר נדבה חולק,
לחבריא לכו"ע מהני בנכתב האות מעיקרא בהכשר
לחבריא לכו"ע מהני בנכתב האות מעיקרא בהכשר
ספק בנגע אמצע רגל "ך" באות שלפניה אם נחשב נכתב בהכשר
לא יתפלל במקום גבוה [ממעמקים], כשצריך לנקביו [הכון] - לר' אלכסנדרי בגדולים אם יכול לסבול יסבול
יהא נקי בשעת מיתתו
לרב יהודה כותבין ג' שורות כמגדל - ג' תיבות, ב', א'; לרב חסדא כסימפון - ל', ספק, ב'
דְיו שסותם נקב כשר
מחלוקת אם מותר לתלות השם בין השיטין, להל' אסור חוץ מאני ה' אלקיכם [ג' תיבות;
יש בו חול (וספק אי לה' בה' נחשבת חול)]
יש בו חול (וספק אי לה' בה' נחשבת חול)]
הלה' תגמלו זאת - ה למטה מגג הלמ"ד (קטנה; פ"מ - גדולה אבל למטה מראש הלמ"ד)
מח' אי בין הפרשיות דמזוזה סתומה (מתחיל באמצע שיטה הבאה) [כמו בתורה] או פתוחה (מתחיל מראש השיטה) [אין זה מקום פ' שנייה בתורה] וכן הלכה
מותר למחוק עד ג' שיטין לכתוב פסוק שהשמיט, מותר לתפור קרע עד ג' שיטין, מתקן עד ג' טעיות בכל דף ובספר קטן עד סה"כ פ"ה טעיות ואם מצא דף שלם (ספק אם לגמרי או פחות מד') מתקן את כולו
רצועה שנפסקה ותפרה פסולה [וקשרתם - קשירה תמה], דלא כרב חונה וכרב קטינה
הלכה למשה מסיני: תפירת ס"ת (ולא יתפור בראש ובסוף היריעה [שלא יקרע הגיד; הללמ"ס]),
קשרי תפילין, כתיבה בעורות ובדיו, שירטוט, כריכת שיער (וי"א אף מטלית) על פרשיות תפילין, י"א מדבק מטלית על קרע, י"א מדבק ד' פרשיות של יד, תפירה בגיד,
משייר כמלא אות בין האותיות, כמלא שיטה בין השיטין, כמלא גודל בין העמודים,
ב' אצבעות מלמעלה וג' מלמטה, לרבי בתורה ג' מלמעלה וטפח מלמטה,
ד' שיטין בין חומשים ונביאים, ג' בין נביאי תרי עשר,
ב' אצבעות מלמעלה וג' מלמטה, לרבי בתורה ג' מלמעלה וטפח מלמטה,
ד' שיטין בין חומשים ונביאים, ג' בין נביאי תרי עשר,
יגמור ויתחיל חומש ותרי עשר באמצע הדף [שלא יבא לחתוך]
יריעה בין ג' לח' דפים, ובסוף אפי' כל שהוא (פסוק אחד)
כותבין בגויל (עור שלם) בצד השיער, בקלף (מחצה החיצונית) בצד הבשר,
ולא יכתוב חציו על גויל וחציו על קלף
ולא יכתוב חציו על גויל וחציו על קלף
כותבין חציו על בהמה וחציו על החיה
כותבין ע"ג עור נבילה וטריפה [מין המותר בפיך]
עמוד עץ בסוף נ"ך, ובכל צד של ס"ת ולרב חייה בר יוסף אפי' ב' יריעות מכל צד
גולל למקום התפר
ספר בלי מפה - הופכו על הכתב [שלא יתבזה]
מנצפ"ך כפופים בסוף התיבה או להיפך פסול
תינוקות בבית הוועד (ר"א ור' יהושע מהם) - כפילות מנצפ"ך = ממאמר/נאמן/צדיק/פה/כף ידו
של הקב"ה לשל משה; היו כותבין תוספת ה לירושלים/צפון/תימן; י"ג שינויים לתלמי המלך
של הקב"ה לשל משה; היו כותבין תוספת ה לירושלים/צפון/תימן; י"ג שינויים לתלמי המלך
לה', בה', וכו' - חול ונמחקין [לה' מובדל בציץ], אלקינו, אלקיכם קודש [כבר קידשם השם]
שמות שאינן נמחקין: הוי"ה, י-ה, אדנות, א-ל, אלקים, אלקיך וכו', שקי, צבקות (דלא כבית חגירה),
אקיה אשר אקיה
אקיה אשר אקיה
כתב ב' אותיות ראשונות נמחקין חוץ מ י-ה/א-ל
מח' אם כאשר התעו אותי אלקים חול או קודש,
כל השמות אצל פסל מיכה חול (חוץ מ"בית אלקים"), אצל נבות קודש
עמיאל עמישדי וכו' אינן נחלקין; פוטי פרע, הללו י-ה (כשמואל) נחלקין
לרב הללוקה תיבה א' ונמחק, לר' יהושע בן לוי אינו נמחק [שם ושבח כלולין בו]
לר' יונה עונין הללוקה אחר הקורא הלל, לר' אבהו ור' לעזר א"צ לענות אלא ראשי פרקים
החייב בברכה ולא שמעה וענה אמן וסומך לצאת בה הוי אמן יתומה
הלכה י' (יג. - יד:)
פר על הוראת היתר - למשנתינו רק לכהן המשוח בשמן המשחה (ולא משוח מלחמה [המשיח]),
לר"מ אף מרובה בגדים [הכהן המשיח]
כהן שעבר יש לו קדושת כה"ג ואינו עובד ככה"ג [איבה]
ואינו מביא חביתים, ובדיעבד אם הביא כשר (ואין הכה"ג צריך עוד)
ואינו מביא חביתים, ובדיעבד אם הביא כשר (ואין הכה"ג צריך עוד)
ליו"כ מתקינין כהן אחר תחת הכה"ג ואין מייחדין אותו עמו [יהרגנו מחמת איבה]
ואין מושחין אותו [המשח אותו; איבה],
וכששימש מקריב פר משל ראשון ומתמנה בפה (בלי שמן ובגדים) [וכפר הכהן - מ"מ]
ואין מושחין אותו [המשח אותו; איבה],
וכששימש מקריב פר משל ראשון ומתמנה בפה (בלי שמן ובגדים) [וכפר הכהן - מ"מ]
ז' בני קמחית שימשו בכהונה גדולה בזכות צניעותה;
פנחס - לפנים ה' עמו דמיחה בזמרי ולא בפילגש בגבעה
משוח מלחמה אינו מביא חביתין [תחתיו מבניו - את שבנו עובד תחתיו בירושה], אבל נשאל באורים ותומים בח' בגדים ואינו עובד אפי' בד' בגדים [יאמרו כה"ג פעמים עובד בד']
כהן בעל מום תוקע להקהל ולא לקרבן ציבור
ממנים זקנים בפה וא"צ סמיכה
הלכה י"א (יד: - טז:)
אין קרבן ציבור או פסח בבמה קטנה, והשוחט (אף פסח בזמנו שלא לשמו) עובר בלאו [לא תוכל לזבוח את הפסח באחד (בבמת יחיד)]
קודם העגל עבודה בבכורות והכל עולה (לבני נח) בלי הפשט וניתוח וכה"ג לבש בגדי עשו החמודות
מקריבין בבמה אף חיות ועופות, ורק טהורים [ציוה להרבות בהמות טהורות בתיבה לקרבנות], תמימים (לא מחוסרי אבר) [מכל החי - שחיין ראשי איבריהם, כל כנף - ולא עוף ממורט], וא"צ הפשט וניתוח, וכן עכו"ם בזה"ז ואסור לסייעו [אטו עבודה] ואבניו טעונות גניזה
מותר לגוי לעשות ולהקטיר קטרת [לא תעשו לכם]
י"א אנטונינוס התגייר; רבינו הקדוש - שלא הביט במילתו, נחום איש קודש הקדשים - שלא הביט בצורת מטבע
לר' לעזר בני נח הקריבו שלמים [והבל וכו' ומחלבהן (ולא כליל), ויזבחו זבחים שלמים (קודם מ"ת), ויקח יתרו עולה וזבחים]
לר' יוסי בן חנינה רק עולות [ובואי תימן - נתחדש שלמים הנשחטים בדרום; היא העולה (מכבר), השלמים אשר יקריב (להבא)]
לר' ינאי קודם מ"ת בא יתרו, ליהודה ברבי לאחר מ"ת
וישמע יתרו - מח' אי קריעת ים סוף, מלחמת עמלק, מ"ת
פרים ושעירים הנשרפים הקרבין בבמה (לר"י) א"צ שריפה במקום טהור
למשנתינו אין חובות יחיד (לר' יוחנן אף נזירות) אפי' בבמה גדולה [לא תעשון בגלגל וכו' אלא איש כל הישר בעיניו (נדרים ונדבות)] ולר"ש אפי' קרבנות ציבור שאין קבוע להם זמן (העלם דבר; נדבת ציבור),
לר"י מביא חטאות ואשמות [לא תעשון בבמת יחיד וכו' אלא הישר בעיניו]
לר' יוחנן אשה אינה מקריב בבמה [איש כל הישר]
לרבי אין נסכים בבמה (אולי של יחיד) [בקדש הסך - בפנים]
פסח שלא בזמנו כשר בבמת יחיד [קרב שלמים],
אבל לא יביא עולה בדמי אשם שנתכפרו בעליה [אינו נידר ונידב]
אבל לא יביא עולה בדמי אשם שנתכפרו בעליה [אינו נידר ונידב]
אלינו הקריב בהר הכרמל ע"י הדיבור [ובדברך עשיתי]
הלכה י"ב (טז: - יח.)
בהוראת שעה הקריב שמואל ג' עבירות (מחוסר זמן, לילה, בלי הפשט)
וגדעון ז' עבירות (במה בזמן שילה וכו')
וגדעון ז' עבירות (במה בזמן שילה וכו')
חזה ושוק, עור העולה, תרומת לחמי תודה לבעלים בבמה קטנה [לכהן המקרב - ואין כיהון]
לילה פסול בבמה
משכן שילה של קרשים בריחים עמודים ואדנים נטוים ע"ג בנין אבנים,
ויריעות מלמעלן [משכן שילה - בית ה' שילה]
ויריעות מלמעלן [משכן שילה - בית ה' שילה]
כל חופות (השראת השכינה) היו בחלק בנימין, ומזבח ואכילת קדשים בשילה בחלק יוסף שנכנס לחלק בנימין [ורצון (קדשים המרצין) שוכני סנה]
בשילה קדשים קלים ומעשר שני נאכלין בכל הרואה [ורצון שוכני (שכינה) בסנאיו (חלק אחיו) של יוסף; פן תעלה (ולא פן תאכל) עולותיך (עלייתך)]
וצריך לראות אף את כל המשכן
ספק אם יש היתר במות בזמן שילה כשיצא הארון למלחמה לשעה
מעשר שני בזמן היתר במות נאכל רק בנוב וגבעון בכל הרואה
[שם שם מארון - הבמות אסורות; ג"ש אזכרה אזכרה]
[שם שם מארון - הבמות אסורות; ג"ש אזכרה אזכרה]
יצא חובת מצה בחלה תרומה ומעשר שני [תאכלו מצות - ריבה]
ולא ביכורים [בכל מושבותיכם - הנאכלת בכל מושב (ומע"ש ראוי להיפדות)]
ולא בחלות תודה ורקיקי נזיר אף בזמן היתר במות (דנאכלין בכל ערי ישראל) [שבעת ימים מצות תאכלו - הנאכלת כל ז']
שלמי חגיגה בבמה כשר ולא עלו לשם חובה
לר"י קריבין בבמה גדולה ועולה לשם חובה
ומודה ר' יוחנן (דס"ל דקרבן נזירות כחובה) דאם קרבה חטאת נזיר בשילה, מקריבין עולתו ושלמיו בנוב וגבעון [כבר הותר ביין וליטמא ודומים לנדבה] ונאכלין בכל ערי ישראל
מח' אם המנוחה/נחלה זו שילה/ירושלים
יש היתר במות בנ"ז שנים (י"ג נוב, מ"ד גבעון) בין שילה וירושלים [אל המנוחה ואל הנחלה - הא ביניהם שרי]