תענית דף יד. א

כיצד יתיישבו ג' הברייתות דלהלן גבי "עוברות ומניקות" הסותרות לכאורה זו לזו?

ראשונות אמצעיות שלשיות
מתענות בראשונות ואין מתענות באחרונות ----- מתענות [1] אין מתענות
מתענות באחרונות ואין מתענות בראשונות אין מתענות מתענות [2] -----
אין מתענות לא בראשונות ולא באחרונות אין מתענות ----- אין מתענות

במה מתריעין?

בשופרות בעננו [3]
לרב יהודה מתריעין אין מתריעין [4]
לרב יהודה בד"ש ב"ש בשם רב מתריעין מתריעין [5]

תענית דף יד: א

גזרו על הציבור י"ג תעניות ולא נענו האם מוסיפים לגזור עוד תעניות או לא?

בעצירת גשמים בשאר צרות
לר' יהודה נשיאה, לר' אבא, וכרשב"ג אין גוזרים [6] גוזרים
לר' אמרי, וכרבי [7] אין גוזרים אין גוזרים
-------------------------------------------------

[1] ונקראות האמצעיות ראשונות לעומת האחרונות.

[2] ונקראות האמצעיות אחרונות לעומת הראשונות.

[3] פירש ר"י (בתוד"ה ורב) שהיינו עננו שבסליחות, ולא עננו שבתפלת תענית דאותה אומרים גם בשלש ראשונות.

[4] דס"ל דבעננו לא נקרא התרעה אלא נקרא צעקה, וכמו שמצינו ברייתא שאומרת שעל שאר כל מיני פורעניות המתרגשות כגון חיכוך וכו' לא היו מתריעין אלא צועקין, ע"כ. וחזינן שהברייתא מחלקת בין צעקה לפה להתרעה, וכאן שנאמר במשנה התרעה על כרחך הוא בשופר ולא בפה בעננו.

[5] ס"ל שגם בפה נקרא התרעה, וכן מצינו כשיטתו בדברי ר' יוסי בברייתא שאמרה "על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גייס וכו', ואמר ר' יוסי מתריעים לעזרה אבל לא לצעקה, ע"כ. והיינו שמתריעים לקרוא לבני אדם לעזור להם, אבל לא התירו להתריע בצעקה ובתפלה, ומטעם שאין אנחנו בטוחים כל כך שתועיל תפלתנו ולכן לא התירו לצעוק עליהם בשבת, ועכ"פ חזינן שגם צעקת פה נקראת התרעה. ותרועה זו ודאי לא היתה בשופר, דאסור לתקוע בשופר בשבת.

[6] ומשום שכבר יצאה זמנה של רביעה, ולפ"ז בשאר צרות כן גוזרים.

[7] ס"ל שאין מטריחים על הציבור יותר מדאי.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף