סוכה דף טז. א

האם מטה מקבלת טומאה באופנים דלהלן? [תוד"ה בארוכה].

בארוכה ושתי רגלים בקצרה ושתי רגלים
לר' אליעזר [1] אינה מקבלת אינה מקבלת
לחכמים דסוגיין - ר' נחמיה [2] מקבלת מקבלת
לחכמים דמס' פרה אינה מקבלת מקבלת

הבונה את הדפנות מלמעלה למטה או מלמטה למעלה באופנים דלהלן האם הם כשרות?

מלמעלה ולמטה - עשרה טפחים
ועד הארץ יש יותר מג'
מלמטה למעלה - עשרה טפחים
ועד הסכך יש הרבה
לתנא קמא פסולה [3] כשרה
לר' יוסי כשרה [4] כשרה

בור שבין שתי חצרות שלא עירבו [5], באיזה אופנים יהיה מותר לבני החצרות למלא ממנו?

באיזה תקנה יהיה מותר?
לתנא קמא כשעשה מחיצה גבוהה י' בין מלמעלה ובין מלמטה [6]
לרשב"ג בדעת בית שמאי כשעשה מחיצה גבוהה י' מלמעלה
בדעת בית הלל כשעשה מחיצה גבוהה י' מלמטה
לר' יהודה בלא שום תקנה, דסגי במחיצה שעוברת מעליו

עירובין דף טז:

האם מחיצה תלויה מתרת?

על פני המים בבור שבין ב' חצרות בסוכה
לר' יהודה
ולר' ישמעאל בר' יוסי [7]
מתרת מתרת לר' יוחנן: מתרת
לדחיית הגמ': לא [8]
לר' יוסי מתרת לר' יוחנן: מתרת
לדחיית הגמ': לא [9]
מתרת

-------------------------------------------------

[1] ס"ל לר' אליעזר שמטה מקבלת טומאה כשהיא חבילה - היינו שכולה ביחד, וכן נטהרת רק באופן זה.

[2] בסוגיין פירש רק חנן בשם רבי את דברי חכמים שאמרו שמטה מטמאת אברים, שמיירי בין בארוכה ושתי כרעים ובין בקצרה ושתי כרעים, דכיון שבשתי האופנים האלו ראויה המטה להסמך על הכותל ולהשתמש בה, לכך היא מקבלת טומאה וגם נטהרת באופן הזה. אכן התוס' (בד"ה בארוכה) כתבו, ע"פ המשנה בפרה דזו היא דעת ר' נחמיה דוקא, אבל דעת חכמים שם היא דדוקא בקצרה ושתי כרעים, אבל ארוכה ושתי כרעים טהורה.

[3] ורק אם יש פחות מג' טפחים עד הארץ - דאמרינן לבוד אז כשרה.

[4] ס"ל דכיון שיש בדופן עשרה טפחים כשרה אפי' שהיא תלויה.

[5] פי', הבור נמצא ממש באמצע ביניהם והמחיצה שבין החצרות עוברת על גביו, ומיירי באופן שלא עירבו החצרות ביניהם (או שאינם יכולות לערב ביניהם, וכגון שאין להם פתח), שהדין הוא שכל חצר אוסרת על השניה להשתמש במים, דכיון שהמים מעורבים אם ידלה נמצא שמשתמש במים הנמצאים בחצר השניה.

[6] ובתוך אוגנו של הבור, ולמעלה הכוונה רחוק מהמים, ולמטה הכוונה שהמחיצה מגיעה עד המים ממש.

[7] מצאנו שהקל ר' ישמעאל בר' יוסי ברשויות דרבנן, שהתיר להעביר ס"ת מבית דרך החצר לבית הכנסת אף שלא עירבו בחצר, ע"י שתלו סדינים (שלא הגיעו לג' טפחים לארץ) ועשו מפתח הבית שבו היה הס"ת עד הבית הכנסת כעין מבוי קטן. וזה כסברת ר' יהודה דס"ל שברשויות דרבנן הקילו במחיצה תלויה. אך יתכן שס"ל לר' ישמעאל בר' יוסי כאבוה להתיר מחיצה תלויה גם בסוכה.

[8] דדוקא כאן בעירוב חצרות דרבנן הקל ר' יהודה אבל בסוכה דאורייתא לא.

[9] דדוקא בסוכה שהוא רק איסור עשה הקל ר' יוסי, אולם שבת שבכללותה היא איסור סקילה, גם הדיני דרבנן שבה הם חמורים, ד"כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון".

עוד חומר לימוד על הדף