סוכה דף יג. א

כמה קלחים [1] צריך בשביל לקיים מצות אזוב - להזאת מי חטאת?

למצוה לעכב בשיריו [2]
לרבנן שלשה שנים אחד
לר' יוסי שלשה שנים

סוכה דף יג: א

צריפי דאורבני [3], האם מותר לסכך בהם, או יש בהם גזירת אוצר?

האם צריך להתיר קשר העליון האם צריך להתיר קשר התחתון
לרב פפא צריך להתיר צריך להתיר
לרב הונא בריה דרב יהושע צריך להתיר אין צריך להתיר [4]

הבוצר או קוצר לצרכים דלהלן, האם יש לפירות "ידות לטומאה" [5]?

הבוצר ענבים לגת - לעשות יין הקוצר תבואה לצורך סכך
לר' אבא בשם רב הונא אין לו ידות יש לו ידות [6]
לרב מנשיא בר גדא בשם רב הונא אין לו ידות [7] אין לו ידות

ענפים של סוגי פירות שיש עמהם פירות ורוצה לסכך בהם,
האם צריך שהפסולת תהיה מרובה רק מהאוכל או גם תהיה מרובה מהידות?

בקצצן לסיכוך בקצצן לאכילה ונמלך עליהם לסיכוך
לר' אבא לת"ק: אין ידות - ולא צריך לבטלם
לאחרים: יש ידות - וצריך לבטלם
יש ידות - וצריך לבטלם
לרב מנשיא אין ידות - ולא צריך לבטלם לת"ק: אין ידות - ולא צריך לבטלם [8]
לאחרים: יש ידות - וצריך לבטלם

-------------------------------------------------

[1] ובכל קלח יש גבעול אחד. והתוס' (בד"ה בהן) הביאו את דעת ר' יהודה במשנה בפרה, שחולק וסובר שצריך בכל קלח ג' גבעולים.

[2] שלקח בתחילה יותר, ותוך כדי הזאה נשרו קלחים מהאגודה, והנידון כמה ישארו ויהיה כשר להזאה.

[3] לרש"י פירושו, צריפים העשוים מענפי ערבות ונראים כמו פירמידה עגולה, ויש להם קשר קטן מלמעלה לאגוד את כל ראשי הענפים, וכן הם קלועים למטה בקשר גדול.

[4] ס"ל דכל אגד שאין עשוי לטלטל את הדבר ע"י אגד זה - אינו אגד.

[5] כלומר, שאם נגעה בהם טומאה המועלת לטמא אוכלים - הם מעבירים את הטומאה לאוכל ונחשב כאילו נגע באוכל עצמו. או שאין להם ידות, ואינם מעבירים את הטומאה.

[6] דס"ל דדוקא גבי יין שהידות מפסידות אותו - לכך אין לו ידות, אולם גבי תבואה שהוא נהנה ממה שמחובר האוכל אל הפסולת, כי עי"ז יש כובד לסכך ולא יתפזר - כן יש לו ידות.

[7] וכ"ש הוא דהא ס"ל דאין ידות לסיכוך וא"כ ודאי לא ניחא ליה בידות גבי בצירה, דהרי הם מפסידות.

[8] ומיירי שעשה איזה מעשה להורות שאינו רוצה בידות.

עוד חומר לימוד על הדף