RETURNING DUE TO A WIFE (Yerushalmi Perek 8 Halachah 6 Daf 38a)
מתני' [דברים כ ז] ומי האיש אשר אירש אשה ולא לקחה וגו' אחד המארש בתולה ואחד המארש את האלמנה אפי' שומרת יבם ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו
(Mishnah): "Mi ha'Ish Asher Iras Ishah v'Lo Lekachah" - the same applies to one who was Mekadesh a virgin or Mekadesh a widow, or even if a Shomeres Yavam [fell to him to do Yibum], and even if he heard that his brother died in the war, he returns.
כל אילו שומעין דברי כהן מערכי המלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים:
All of these people hear the Kohen Gadol's words from the ranks of war, and return and supply water and food [for the soldiers], and fix the roads.
גמ' אשר ארש אשה אין לי אלא רובה שנשא ריבה. מניין רובה שנשא אלמנה. אלמון שנשא ריבה מנין
(Gemara) Question: "Asher Iras Ishah" teaches only a bachelor who married a Besulah. What is the source for a bachelor who married a widow, or a widower who married a Besulah?
תלמוד לומר אשה מכל מקום.
Answer: "Ishah" - in any case.
מה תלמוד לומר חדשה
Question: Why does it say [Devarim 24:5, if a man will take "Ishah] Chadashah" [he does not go to war]?
פרט למחזיר את גרושתו.
Answer: It excludes one who remarries his divorcee.
אמר רבי יוסי זאת אומרת הנושא את האיילונית הואיל ואין מצוה לישב עמה אינו חוזר.
Inference (R. Yosi): (Above (37b), we said that "v'Lo Chanacho" excludes a house in Chutz la'Aretz, that it is not a Mitzvah to inaugurate it.) This teaches that one who marries an Ailonis, since there is no Mitzvah to dwell with her, he does not return. (SEFER NIR, DEVAR AVRAHAM 1:8)
אפי' שומרת יבם לחמשה אחים.
Even a Shomeres Yavam to five brothers [causes all of them to return from war].
ודכוותה אפילו בית אחד לחמשה אחין.
Question: Similarly - does even one house [exempt] five brothers [who jointly own it]?
תמן אין כל אחד ואחד ראוי לישב בו. ברם הכא כל אחד ואחד ראוי לייבם.
Answer: (No.) There, not everyone is proper to dwell [in the house, until he pays the others for their share]. Here, each is proper to do Yibum. (PNEI MOSHE)
מה דמי לה קידש אשה מעכשיו לאחר י"ב חדש ושלם הזמן במלחמה חוזר ובא לו:
What resembles [a Yevamah whose husband died during the war]? If one was Mekadesh a woman from now and after 12 months, and the time finished in the war. He returns.
HOUSES FOR WHICH ONE DOES NOT RETURN (Yerushalmi Perek 8 Halachah 7 Daf 38a)
מתני' ואילו שאין חוזרין הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת
(Mishnah): The following do not return - one who built a Beis Sha'ar, an Achsadra, or a balcony;
והנוטע ארבעה אילני מאכל או חמשה אילני סרק
One who planted four fruit trees, or five barren trees;
והמחזיר את גרושתו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר
One who remarried his ex-wife, or [a woman forbidden to him, e.g.] a widow to a Kohen Gadol, a divorcee or Chalutzah to a regular Kohen, a Mamzeres or Nesinah to a Yisrael, or a Bas Yisrael to a Mamzer or Nasin, he does not return.
רבי יהודה אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר
R. Yehudah says, even one who rebuilds his house like it used to be, does not return;
רבי לעזר אומר אף הבונה בית לבינים בשרון לא היה חוזר:
R. Lazar says, even one who builds a brick house in Sharon (which will not last very long) does not return.
גמ' תני רבי יודה אומר אם חידש בה דבר חוזר ואם לאו אינו חוזר
(Gemara - Beraisa - R. Yehudah): If he made something new [in his house], he returns. If not, he does not return;
סדו בסיד ופתח בה חלונות לא היה חוזר. היה גדול ועשאו קטן חוזר ואחד ועשאו שנים.
If he plastered it or opened windows in it, he does not return. If it was big and he made it small, he returns, and all the more so] if it was one and he made it two.
תני רבי אלעזר אומר אף אנשי השרון לא היו חוזרין שהן מתחדשין פעמים בשבוע
(Beraisa - R. Eliezer): Even people of Sharon did not return [for rebuilding their houses], for they renew them twice in seven years.
אף כהן גדול היה מתפלל עליהן ביום הכיפורים שלא ייעשו בתיהן קבריהן:
Even the Kohen Gadol used to pray for them [in the Kodesh ha'Kodoshim] on Yom Kipur that their houses not [collapse, and] become their graves.
MEN WHO DO NOT GO AT ALL (Yerushalmi Perek 8 Halachah 8 Daf 38b)
[דף לח עמוד ב] מתני' ואילו שאינן זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחיללו והנושא את ארוסתו והכונס את יבמתו
(Mishnah): The following stay home and do not budge from their place (they do not even go to the border) - one who built a house and inaugurated it, one who planted a vineyard and redeemed [the fruits], and one who made Nisu'in [full marriage] with his Arusah or entered (did Yibum with) his Yevamah;
שנא' [דברים כד ה] נקי יהיה לביתו נקי לביתו זה ביתו יהיה זה כרמו [דברים כד ה] ושמח את אשתו זו אשתו [דברים כד ה] אשר לקח להביא את יבמתו
"Naki Yihyeh l'Veiso" - Naki l'Veiso teaches about for his house; Yihyeh teaches about his vineyard; "v'Simach Es Ishto" (the continuation of the verse) teaches about his wife; "Asher Lakach" includes his Yevamah.
ואינם מספקין מים ומזון ואינם מתקנין את הדרכים:
These [men] do not supply water and food, and do not fix the roads.
גמ' בנה בית וחנכו ולא שהא בתוכו י"ב חדש נטע כרם וחיללו ולא שהא בתוכו שנים עשר חודש. וכולהן למידין מן האשה מה אשה צריכה שנים עשר חודש אף כולהן צריכים שנים עשר חדש.
(Gemara): If one who built a house and inaugurated it and did not delay in it 12 months, or he planted a vineyard and redeemed it and did not delay in it 12 months - we learn all of these from a wife. Just like a wife, he needs 12 months, also all of them need 12 months.
תני כל אילו שהיו אומרים יושבין בטילין בתוך העיר ואינן מספקים מים ומזון ואינן מתקנין את הדרכי' שנאמר [דברים כד ה] ולא יעבר עליו לכל דבר. עליו אינו עובר אבל עובר הוא על אחרים:
(Beraisa): All of these that they said [that they do not budge], they dwell idle in the city, and do not supply water and food, and do not fix the roads - "v'Lo Ya'avor l'Chol Davar" - [the obligation to supply and fix] does not fall on him, but if falls on others (who go to the border and return).
WE TELL FEARFUL MEN TO RETURN (Yerushalmi Perek 8 Halachah 9 Daf 38b)
מתני' [שם כ ח] ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו רבי עקיבה אומר הירא ורך הלבב כשמועו שאינו יכול לעמוד בקישוי המלחמה ולראות חרב שלופה
(Mishnah): "V'Yasfu ha'Shotrim Ledaber El ha'Am v'Amru Mi ha'Ish ha'Yarei v'Rach ha'Levav Yelech v'Yashov l'Veiso" - R. Akiva says, one who fears, and his heart is soft, is like the simple meaning. He cannot stand in the thick of combat, and to see a drawn sword;
ר"י הגלילי אומר הירא ורך הלבב זה שהוא מתיירא מן העבירות שבידו לפיכך תלת לו התורה את כל אילו שיחזור בגללן
R. Yosi ha'Glili says, ha'Yarei v'Rach ha'Levav is someone who is afraid of his sins. Therefore, the Torah attributed for him all these to return for them (one who built a house, planted a vineyard or was Mekadesh a woman, so people will think that he returns for one of them).
רבי יוסי אומר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין זהו הירא ורך הלבב:
R. Yosi says, [a forbidden marriage, e.g.] a widow to a Kohen Gadol, a divorcee or Chalutzah to a regular Kohen, a Mamzeres or Nesinah to a Yisrael, or a Bas Yisrael to a Mamzer or Nasin, this is ha'Yarei v'Rach ha'Levav.
גמ' כתיב ויספו השוטרים. אין ל' זה ויספו אלא לשון תוספת כאינש דאמר מוסיף אני על דברי רבי.
(Gemara - Beraisa #1): It is written "v'Yasfu ha'Shotrim" - this is always an expression of an addition, like one who says 'I add to Rebbi's (the Kohen Gadol's) words.'
תני האחרונין מן התוספת.
(Beraisa #2): The latter words [Mi ha'Ish ha'Yarei v'Rach ha'Levav] is the addition.
אמר רבי יוסי תרין תניין אינון מאן דאמר מוסיף אני על דברי רבי אחד הראשונים ואחד האחרוני' אמרן הוא (אמרין) [צ"ל אמרן - דפוס ויניציה] רבו
(R. Yosi): Two Tana'im taught [these two Beraisos]. The one who says 'I add to Rebbi's words', both the first and last [words, the officer] said them, and his Rebbi (the Kohen Gadol) said them. (V'Yasfu means, he repeats them.)
[דף לט עמוד א] מאן דאמר האחרונים מן התוספת הראשונים אמרו הוא אמרו רבו והאחרונים אמרו הוא ולא אמרו רבו.
The one who says 'the latter words are the addition', the first words, the officer said them, and his Rebbi said them. The latter words, the officer said them, and his Rebbi did not say them. (V'Yasfu means, he says an additional matter.)
א"ר מנא חד תניי הוא ראשונים אמרין הוא אמרן רבו האחרונים אמרן הוא לא אמרן רבו.
(R. Mana): One Tana taught them. The first words, the officer said them, and his Rebbi said them. The latter words, the officer said them, and his Rebbi did not say them. (V'Yasfu means, he says an additional matter.)
מתניתא פליגא על רבי יוסי [צ"ל בספר שוטר - שערי תורת ארץ ישראל] שומע פרשה מפי כהן ואומרה לעם בכל לשון
Question (against R. Yosi - Beraisa): At the border, the officer hears the Parshah ("Shema Yisrael Atem Kereivim...") from the Kohen, and says to the nation in every language. (This implies that at the ranks of war, when he says who should go home, he does not hear this from the Kohen!)
וסיפא פליגא על ר' מנא [צ"ל אבל בערכי המלחמה כהן אומרה בכל לשון ושוטר משמיע לעם בכל לשון - שערי תורת ארץ ישראל]
Question (against R. Mana - Seifa): However, at the ranks of war, the Kohen says it in every language and the officer broadcasts it to the nation in every language.
[צ"ל פתר לה - שערי תורת ארץ ישראל] עוד דבר אחד היה מוסיף. משלו.
Answer: We can say that [the Kohen discusses one who built...., and the officer broadcasts this,] and he adds another matter on his own (one who fears...)
אין תימר כן אפילו על דרבי יוסי לית הוא פליגא (דתני) [צ"ל תיפתר כמאן דאמר - שערי תורת ארץ ישראל] הראשונים אמרן הוא אמרן רבו האחרונים אמרן הוא לא אמרן רבו.
Consequence: If so, also [the Reisha] does not argue with R. Yosi. He can say that it is like the opinion that the first words, the officer said them, and his Rebbi said them. (The Reisha connotes that the Kohen said only "Shma Yisrael...", but due to the Seifa, we are forced to say that he says also 'one who built....') The latter words, the officer said them, and his Rebbi did not say them. (We explained this like SHA'AREI TORAS ERETZ YISRAEL.)
תני כולהן צריכין להביא ראייה לדבריהן חוץ מזה שעדיו עמו.
(Beraisa): All of them [who return] must bring a proof for their words (that they built, planted or were Mekadesh), except for one whose witnesses are with him (all can see that he is afraid).
ואתייא כמאן דאמר שאינו יכול לעמוד בקישרי המלחמות וחרב שלופה. ברם כמאן דמר שהוא מתיירא מעבירות שבידו עוד הוא צריך להביא ראייה.
Limitation: This is like the opinion that he cannot stand in the thick of combat, and a sword is drawn. However, according to the opinion that he is afraid of his sins, he must bring a proof.
לפיכך תלת לו התורה את כל אילו שיחזור בגללן שלא לפרסם את החטאים.
Therefore, the Torah attributed for him all these to return for them, not to publicize the sinners. (If one must bring a proof of his sins, they are publicized! SHIREI KORBAN - such people can build, plant or betroth, to avoid publicizing their sin. LECHAYIM BI'YRUSHALYIM – he brings a proof in front of the Mashu'ach Milchamah and his top officers, but no one else knows why he returns. This is like a Chatas (mentioned after this) – the Kohen must know to offer and it eat like a Chatas, but others do not know.)
ואתייא כיי דמר רבי לוי בשם ר' שמעון בן לקיש [ויקרא ו יח] במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני י"י שלא לפרסם את החטאים:
This is like R. Levi said in the name of Reish Lakish, "bi'Mkom Asher Tishachet ha'Olah Tishachet ha'Chatas Lifnei Hash-m", not to publicize the sinners (lest people know that he brings a Chatas. They can think that he brings an Olah!)
ENSURING THAT SOLDIERS NOT FLEE (Yerushalmi Perek 8 Halachah 10 Daf 39a)
מתני' [דברים כ ט] והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם בעקיבו של עם
(Mishnah): "V'Hayah k'Chalos ha'Shotrim Ledaber El ha'Am u'Fakdu Sarei Tzeva'os b'Rosh ha'Am" - at the end of the nation.
מעמידין זקופין מלפניהן ואחרים מאחריהן וכשילים של ברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידיהן לקפח את שוקיו
They appoint valorous men at the front, and others in back of them, with iron axes in their hands, and they are allowed to cut the legs of anyone who wants to go back.
שתחילת נפילה ניסה שנאמר [שמואל א ד יז] נס ישראל מפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם ולהלן הוא אומר [שם לא א] וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע
This is because falling is the beginning of fleeing - "Nas Yisrael Lifnei Felishtim v'Gam Magefah Gedolah Haysah va'Am", and below it says "va'Yanusu Anshei Yisrael Mipnei Felishtim va'Yiflu Chalalim b'Har ha'Gilbo'a."
במה דברים אמורים במלחמת הרשות [דף לט עמוד ב] אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה
What does this discuss? It is an optional war, but in a war that is a Mitzvah, everyone goes to fight, even a Chasan from his room and a Kalah from her bridal canopy;
אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה:
R. Yehudah says, all this applies to a war that is a Mitzvah; but in an obligatory war, everyone goes to fight, even a Chasan from his room and a Kalah from her bridal canopy.
גמ' כתיב והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם. אין לי אלא בראש העם. בסוף העם מניין
(Gemara) Question: It says "v'Hayah k'Chalos ha'Shotrim Ledaber El ha'Am u'Fakdu Sarei Tzeva'os b'Rosh ha'Am" - I know only at the head of the nation. What is the source for at the end of the nation?
תלמוד לומר פקדו ופקדו.
Answer: [Instead of] Fakdu, [it says] u'Fakdu [to include at the back].
עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל.
Question: This is like R. Akiva (who expounds the prefix Vov - Sanhedrin 51b). According to R. Yishmael [who does not, how can we answer]?
רבי ישמעאל כר' מאיר דר' מאיר צווח לסופיה דחבל' רישיה.
Answer: R. Yishmael holds like R. Meir, who calls the end of a rope 'Rosho' (its head. We do not need an inclusion for the back, for it is like the front; the enemy can come from either side.)
אמר ר' מאיר כתיב [קהלת ב יד] החכם עיניו בראשו. הכסיל במה ברגליו.
Question (R. Meir): "Ha'Chacham Einav b'Rosho" - where are a fool's eyes - on his feet?!
אמר רבי אבא מרי החכם עד שהוא בראשו של דבר הוא יודע מה בסופו.
Answer (R. Aba Mari): A Chacham, when he is at the beginning of a matter, he knows what will be in its end.
Note: Our text connotes that R. Meir could not explain the verse, and no one answered it until R. Aba Mari, who was a late Amora! There must be a textual error; perhaps some texts said 'Amar', and some said 'Amrei', and a scribe wrote both of them, and a later scribe assumed that 'Amrei' is the acronym of 'Aba Mari.' (PF)
[בראשית מט יט] גד גדוד יגודנו. גייסא אתי מגייסתיה והוא מגייס ליה.
"Gad Gedud Yegudenu" - a troop comes to despoil him (Gad), and he despoils [the attacker].
כיני מתניתא שתחילת נפילה ניסה.
Our Mishnah should say that fleeing is the beginning of falling.
אמר ר' יוחנן משמעות ביניהון. ר' יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצא אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה.
(R. Yochanan): [The first Tana and R. Yehudah] differ [only] about connotations. R. Yehudah calls [what the first Tana calls] a war of Reshus, he calls it Milchamas Mitzvah, but [what R. Yehudah calls Milchamas] Chovah, even a Chasan leaves his room and a Kalah from her bridal canopy.
אמר רב חסדא מחלוקת ביניהון. רבנין אמרין מלחמת מצוה זו מלחמת דוד מלחמ' חובה זו מלחמת יהושע.
(Rav Chisda): They argue about the Halachah. Rabanan hold that Milchamas Mitzvah is the war of David [to conquer additional territory]. Milchamas Chovah is the war of Yehoshua;
רבי יהודה היה קורא מלחמת (רשות) [צ"ל מצוה - פני משה] כגון אנן דאזלין עליהון. מלחמת חובה כגון דאתיין אינון עלינן.
R. Yehudah calls Milchamas Mitzvah when we attack others. Milchamas Chovah is when they attack us. (We explained this like PNEI MOSHE.)
כתיב [מלכים א טו כב] והמלך אסא השמיע את כל יהוד' אין נקי. מהו אין נקי.
Question: "Veha'Melech Asa Hishmi'a Es Kol Yehudah Ein Naki" - what does it mean "Ein Naki"?
ר' סימון ורבנין רבי סימון אין נקי לביתו (שעה) [צ"ל שנה - פני משה] אחת
Answer #1: R. Simon and Rabanan argued about this. R. Simon said, [even a Chasan] is not free to [stay in] his house for a year (for it was Milchamas Chovah. We explained this like PNEI MOSHE.)
ורבנין אמרין לית רבי בריבי:
Answer #2 (Rabanan): There is no [exemption for a] Rebbi, even a great Chacham.
WHEN EGLAH ARUFAH APPLIES (Yerushalmi Perek 9 Halachah 1 Daf 39b)
מתני' עגלה ערופה בלשון הקודש שנאמר [דברים כא א ב] כי ימצא חלל באדמה וגו' ויצאו זקניך ושופטיך
(Mishnah): Parshas Eglah Arufah (beheading a calf when a murdered body is found) is said in Leshon ha'Kodesh, for it says "Ki Yimatzei Chalal ba'Adamah... v'Yatz'u Zekenecha v'Shoftecha";
ושלשה מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאין
Three judges of the great Sanhedrin in Yerushalayim go out;
רבי יהודה אומר חמשה שנאמר זקניך שנים ושפטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד:
R. Yehudah says, five go, for "Zekenecha" teaches two, "v'Shoftecha" teaches two, and we do not make an even Beis Din (i.e. with an even number of judges), so we add one more.
גמ' לא מסתברא דלא וענו ואמרו. [דף מ עמוד א] בא להתחיל מתחילת הפרשה.
(Gemara): Presumably, [we know that Eglah Arufah must be in Leshon ha'Kodesh] only because it says "v'Anu v'Amru" (and we learn from "v'Anu ha'Leviyim v'Amru" - they said the Berachos and curses in Leshon ha'Kodesh. Our Mishnah does not mean that we learn from "Ki Yimatzei Chalal...";, it merely) starts from the beginning of the Parshah.)
כי ימצא לא בשעה שהן מצויין. כי ימצא לא שתהא חוזר ומצותת עליו כי ימצא אין מציאה בכל מקום אלא בעדים.
"Ki Yimatzei", and not at a time when [murder is widespread, and corpses] are commonly found. "Ki Yimatzei" (you happen to find) - you need not pursue [to see if there is a Mes - PNEI MOSHE]. "Ki Yimatzei" - everywhere, Metzi'ah means with witnesses.
לא נודע מי הכהו. הא נודע מי הכהו אפילו עבד אפילו שפחה לא היו עורפין וכא את אמר אכין.
Question: "Lo Noda Mi Hikahu" - but if it is known who killed him, even if a male or female slave knows, we do not behead. And here you say so (there must be witnesses)?!
כאן להורג כאן לנהרג.
Answer: This refers to the murderer (if he is known, we do not behead). This refers to the victim (there must be witnesses).
ודא דאת אמר אפי' עבד אפי' שפחה לא היו עורפין. באותן שאמרו אם רואין אנו אותו מכירין אנו אותו. אבל באותן שאמרו אם רואין אנו אותו אין אנו מכירין אותו היו עורפין
Limitation: You say that if it is known who killed him, even if a male or female slave, we do not behead - this is when they say 'if we see him, we will recognize him.' However, if they say 'if we see him, we will not recognize him', we behead.
[בית דין שראו את ההורג אמרו אם רואין אנו אותו אין אנו מכירין אותו לא היו עורפין] דכתיב [דברים כא ז] ועינינו לא ראו. והרי ראו מכל מקום.
If Beis Din saw the murderer, [even] they say 'if we see him, we will not recognize him', they do not behead, for it says "our eyes did not see', and here they saw, in any case.
ובית דין שראו את ההרוג. אית תניי תני יעמדו שנים ויעידו לפניהם. אית תניי תני יעמדו כולם ויעידו במקום אחר.
If Beis Din saw the victim - some teach that two stand and testify in front of [the rest of] them, and some teach that all of them stand and testify elsewhere (in front of another Beis Din).
רבי יהודה בן פזי בשם ר' זעירא כשם שהם חלוקין כאן כך הן חלוקין בעדות החדש.
(R. Yudah ben Pazi citing R. Zeira): Just like they argue here, so they argue about Edus ha'Chodesh. (If Beis Din saw the new moon, some teach that two stand and testify in front of [the rest of] them, and some teach that all of them stand and testify elsewhere.
רבי יודה בר פזי בשם רבי זעירא [שם א] חלל ולא מפרכס.
(R. Yudah bar Pazi): "Chalal", and not one who is quivering.
ראוהו מפרפר כאן (ובא) [צ"ל ובאו - מאירי מה:ב] לאחר זמן ולא מצאו אני אומר נעשה לו ניסים וחיה.
If they saw him shaking here (and assessed that he will die), and they came afterwards and did not see him, I say that a miracle occurred for him, and he lived.
ראוהו מפרכס כאן (ובא) [צ"ל ובאו - מאירי מה:ב] ומצאו מת במקום אחר. מודדין ממקום שנמצא.
If they saw him quivering here, and they came and found him dead elsewhere, we measure from when he was found [dead, for it says "Ki Yimatzei Chalal"].
[שם א] אשר י"י אלהיך נותן לך פרט לחוצה לארץ. לרשת' פרט לירושלים שהיא לכל השבטים וכרבי ישמעאל
"Asher Hash-m Elokecha Nosen Lecha" excludes Chutz la'Aretz; "Lerishtah" excludes Yerushalayim, which is of all the Shevatim (no Shevet received it, and it teaches also) like R. Yishmael;
דר' ישמעאל אמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו. שבע שכיבשו ושבע שחילקו.
R. Yishmael says, wherever it says 'Bi'ah' (entering Eretz Yisrael) in the Torah, it is after 14 years - seven of conquest and seven that they divided. (Here, all hold like R. Yishmael, for it says Lerishtah. We explained this like MEICHAL HA'MAYIM.)
א"ר פנחס בי ר' בון נאמר כל אותן ארבע עשרה שנה מצויינין היו.
(R. Pinchas bei R. Bun): We will say that all 14 years, [when they found and buried a murdered body], they marked the place.
תני כיצד היו עושין שלוחי בית דין יוצאין ומלקטין את סימניו (ומוכרין) [צ"ל וחופרין וקוברין - קרבן העדה] אותו. ומציינין על קברו כדי שיצאו בית דין מלישכת הגזית וימודו.
How did they do? Sheluchim of Beis Din went out and gathered his Simanim, dug and buried him, and marked his grave, so [after the 14 years of conquest and division finish,] Beis Din will go out from Lishkas ha'Gazis and measure. (SEFER NIR - they gathered Simanim in order to identify the victim, to enable his wife to remarry. Or, if witnesses saw this person murdered, we do not bring Eglah Arufah. I (PF) suggest that the Simanim specify where he was found, so later, Beis Din will be able to find it later.)
Note: How did this apply 'all 14 years', i.e. even at the beginning of the conquest? The coming Mishnah says that if there is a Nochri city nearby, Eglah Arufah does not apply! It applied in Ever ha'Yarden, and also west of the Yarden, in a place where they had already destroyed all the nearby Nochri cities. The finder would mark the grave only if he knew that this had been done. Or, he recorded the date, and Beis Din recorded the dates that they destroyed each city, so they would know whether or not a Nochri city was nearby at the time. (PF)