SOTAH 33 (16 Kislev) - Today's Daf has been dedicated in honor of the Yahrzeit of Reb Moshe ben Eliyahu Feinberg by his daughter Libi.

1)

OATHS MAY BE SAID IN ANY LANGUAGE (Yerushalmi Perek 7 Halachah 1 Daf 29b)

ותפילה כדי שיהא יודע לתבוע צרכיו.

(a)

Tefilah [may be said in any language,] so he will know how to demand his needs.

וברכת המזון כדי שיהא יודע למי מברך.

(b)

Birkas ha'Mazon [may be said in any language] so he will know Whom [and for what] he blesses.

ושבועת העדות ושבועת הפקדון משביעין אותו בלשונו.

(c)

Shevu'as ha'Edus and Shevu'as ha'Pikadon - we impose the oath on him in his language (i.e. he understands it).

[צ"ל אף שבועת הדיינין בלשונם - ספר ניר]

(d)

(Beraisa): Also Shevu'as ha'Dayanim is in his language.

השביען שלא בלשונן ואמרו אמן הרי אילו פטורין

(e)

Question: If one imposed the oath on them not in their language, and they answered Amen, are they exempt?

כהדא דתני שבועת הדיינין כתניין שבלבנו לא כתניין שבלבכם.

(f)

Answer: This is like it was taught - Shevu'as ha'Dayanim (Modeh b'Miktzas) - it is according to the stipulation in our (the judges') hearts, and not according to the stipulation in your (the ones who swear) hearts;

אמר רבי יודן חזקה כתניין שבלבנו הוא משביעו. ולמה הוא מתנה עמו מפני הדיוטות שלא יאמרו יש תניין בשבועת.

1.

(R. Yudan): The Chazakah is, [even without saying so] according to the stipulation in our hearts he imposes the oath on him. Why does he stipulate with him? It is due to commoners, lest they say 'there is a stipulation in Shevu'os.' (Even if it was not his language, and he did not understand every word, if he answered Amen, he is liable. We explained this like SEFER NIR. Obviously, he must understand the basic content of the Shevu'ah he accepts - PF.)

תני רבי חנניה קומי ר' מנא והא כתיב [דברים כט יד] כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום.

(g)

Support (R. Chananyah, in front of R. Mana): It is written "Ki Es Asher Yeshno Po Imanu ha'Yom."

מה שמע מינה.

(h)

Question (R. Mana): How do you we learn from this?

אמר ליה [צ"ל מה - שערי תורת ארץ ישראל] הדורות הבאים אחרינו אין בלבם תניי [צ"ל אף אנו אין בלבינו תניי - שערי תורת ארץ ישראל, מנדרים ג:א]

(i)

Answer (R. Chananyah): Just like the generations that come after us, there is no Tenai in their hearts, also us, there is no Tenai in our hearts. (We explained this like SHA'AREI TORAS ERETZ YISRAEL.)

2)

MATTERS THAT MUST BE SAID IN LESHON HA'KODESH (Yerushalmi Perek 7 Halachah 2 Daf 29b)

מתני' ואילו נאמרים בלשון הקודש מקרא הביכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים וברכת כהן גדול ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם

(a)

(Mishnah): The following must be said in Leshon ha'Kodesh: Mikra Bikurim (what one recites when he brings the first of the seven species to ripen; the verses said at) Chalitzah; the Berachos and curses (said on Har Gerizim and Har Eival); Birkas Kohanim; the Berachos of the Kohen Gadol (on Yom Kipur); Hakhel (the Parshah the king reads when the nation gathers on Sukos); Eglah Arufah (beheading a calf when a murdered body is found); and what the Kohen anointed for war says to the soldiers.

מקרא הביכורים כיצד [שם כו ה] וענית ואמרת לפני י"י אלהיך ולהלן הוא אומר [שם כז יד] וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש

(b)

What is the source for Mikra Bikurim? "V'Anisa v'Amarta Lifnei Hash-m Elokecha", and below it says "v'Anu ha'Leviyim v'Amru El Kol Ish Yisrael Kol Ram" - just like the Aniyah said below (Berachos and curses) is in Leshon ha'Kodesh, also here (Mikra Bikurim) it is in Leshon ha'Kodesh.

חליצה כיצד [שם כה ט] וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו מה ענייה האמורה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש

(c)

What is the source for Chalitzah? "V'Ansah v'Amrah Kachah Ye'aseh la'Ish", and below it says "v'Anu ha'Leviyim v'Amru." Just like the Aniyah said below is in Leshon ha'Kodesh, also here it is in Leshon ha'Kodesh.

רבי יהודה אומר וענתה ואמרה ככה עד שתאמר בלשון הזה:

1.

R. Yehudah says, [we need not learn from the Leviyim]. It says "v'Ansah v'Amrah Kachah" - she must say in this language [written in the Torah].

גמ' תני בשם ר' יודה כל מקום שנאמר בלשון הזה ענייה ואמירה ככה וכה הרי הוא בל' הקודש.

(d)

(Gemara - Beraisa - in the name of R. Yehudah): Wherever it says in such an expression - Aniyah and Amirah, Kachah or Ko, it is in Leshon ha'Kodesh.

אמר ר' אלעזר בניין אב שבכולן [שמות יט יט] משה ידבר והאלהים יעננו בקול.

(e)

(R. Elazar): The source from which we learn all of them is "Moshe Yedaber veha'Elokim Ya'anenu v'Kol."

התיב ר' חגי והכתיב [בראשית כד נ] ויען לבן ובתואל אין תימר ע"י עניי'

(f)

Question (R. Chagai): It says "va'Ya'an Lavan u'Vesu'el." If you will say [that we learn from] Aniyah [alone, this is difficult, for presumably, he spoke in Arame'ic]!

[צ"ל ואין תימר דבעי נמי אמירה - ספר ניר] והכתיב ויאמרו [דף ל עמוד א] מי"י יצא הדבר.

1.

If you will say also Amirah is needed [to teach Leshon ha'Kodesh, it is still difficult, for] it says [there] "va'Yomeru me'Hashem Yazta ha'Davar! (We explained this like SEFER NIR.)

אין תימר בלשון הקודש והכתיב [שם לא מז] ויקרא לו לבן יגר שהדותא.

2.

If you will say that [Lavan spoke] in Leshon ha'Kodesh (this is not so, for) it says "va'Yikra Lo Yegar Sahadusa"!

ואין תימר קודם למתן תורה. הרי פרשת וידוי מעשר הרי הוא לאחר מתן תורה והוא נאמר בכל לשון.

3.

If you will say that this was before Matan Torah (and R. Yehudah discusses only after Matan Torah), Viduy Ma'aser is after Matan Torah, and it is said in any language! (Even though it says only Amirah, and not Aniyah, we are thinking that R. Yehudah holds that either suffices by itself.)

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך.

(g)

Answer: (Really, we learn only when it says both Aniyah and Amirah, and even before Matan Torah. Lavan spoke in Leshon Sursi. It is close to Arame'ic; it is the language of the Yerushalmi (RASHI 49b).) This teaches that Leshon Sursi should not be light in your eyes (for this, it is considered like Leshon ha'Kodesh)!

שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור. בתורה כתיב [שם לא מז] ויקרא לו לבן יגר שהדותא. בנביאים כתיב [ירמי' י יא] כדנה תימרון להון. בכתובים כתיב [דניאל ב ד] וידברו הכשדים למלך ארמי'.

(h)

[Leshon Sursi] is in the Torah, Nevi'im and Kesuvim. In the Torah it says "va'Yikra Lo Yegar Sahadusa." In Nevi'im it says "ki'Dinah Teimrun Lehom." In Kesuvim it says "va'Ydabru ha'Kasdim la'Melech Aramis."

1.

Note: This connotes like PNEI MOSHE, that Sursi is Arame'ic itself. However, RASHI and KORBAN HA'EDAH can say that the Gemara alludes to the end of the verse, and it is in Sursi, and not proper Arame'ic.

אמר ר' יונתן דבית גוברין ארבעה לשונות נאין להשתמש בהן העולם. ואילו הן לעז לזמר רומי לקרב סורסי לאיליי' עברי לדיבור.

(i)

(R. Yochanan): People of Beis Guvrin speak four nice languages for the world to use - Yevani for singing, Roman for war, Sursi for lamentations, and Ivri for speaking.

ויש אומרים אף אשורי לכתב.

1.

Some say that even Ashuri [is nice], for writing.

אשורי יש בו כתב ואין בו לשון. עברי יש בו לשון ואין בו כתב. בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי.

(j)

Ashuri has a writing (character set), but it has no language (they speak Arame'ic). Ivri has a language, but it has no writing. [Yisrael - PNEI MOSHE] chose the Ashuri writing and the Ivri language.

ולמה נקרא שמו אשורי

(k)

Question: Why is it called Ashuri?

שהוא מאושר בכתבו.

(l)

Answer #1: Its writing is Me'ushar (praiseworthy).

אמר רבי לוי על שם שעלה בידם מאשור.

(m)

Answer #2 (R. Levi): It is because they took it from Ashur (Ezra wrote the Torah in it).

כתיב [דברים כז יד] וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם. בקולו של רם. מלמד ששיתף הקדוש ברוך הוא קולו עמהן.

(n)

It says "v'Anu ha'Leviyim v'Amru El Kol Ish Yisrael Kol Ram" - in the voice of Ram (the Exalted One) - this teaches that ha'Kadosh Baruch Hu joined His voice with them. (BACH (OC 128:8) - we expound so, for the Torah could have written 'Kol Gadol.')

ד"א קול רם המעולה שבקולות.

(o)

Alternatively, "Kol Ram" is the most exalted of voices.

אמר ר' יצחק לא קטון ולא גדול אלא בינוני:

(p)

(R. Yitzchak): It is not small, nor big, rather, average.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF