תוס' ד"ה מהו דתימא כי אזלינן בתר רוב דיעות לחומרא אבל לקולא לא קמ"ל

(Summary: Tosfos explains why we need this Chidush here, in spite of Mishnahs elsewhere in Shas which seem to teach us the same thing.)

ואם תאמר, הא ממתני' בפרק האשה שהלכה (יבמות ד' קיז:) וממתני' דפרק עגלה ערופה (לקמן דף מז.) שמעינן לה?


Question: But we already know this from the Mishnah in Perek ha'Ishah she'Halchah (Yevamos, Daf 117b) and the Mishnah in Perek Eglah Arufah (later, Daf 47a)?

י"ל, דהכא איצטריך דאפילו לקולא, אע"ג דרגלים לדבר?


Answer #1: We nevertheless need it here to teach that we even apply it le'Kula, despite the fact that there are strong grounds for suspicion.

ועוד, דלא תנא פסולי העדות בהדיא במתני', להכי תנא גבי כל חד וחד.


Answer #2: Moreover, in those Mishnahs it does not specifically mention the Din by Pesulei Eidus in our MIshnah; that is why it mentions it there by each one.



תוס' ד"ה אלו נאמרין בלשונם

(Summary: Tosfos Tosfos discusses the difference between the implication of 'bi'Lesahanom' and 'be'Chol Lashon'.

ופירושו - כל אדם בלשונו שהוא שומע, לאפוקי למדי שאינו אומר בלשון פרסי אם אינו שומעו.


Clarification: This means in any language that he understands, to preclude a Median who may not read it in Persian if he does not understand it.

אבל הגירסא 'בכל לשון' משמע בין שומע בין אינו שומע.


Clarification (cont.): But the text 'be'Chol Lashon' implies whether one understands it or not.

ובגמרא לא משמע הכי.


Reservation: Though the Gemara (on Amud Beis) does not seem to say that.



תוס' ד"ה קרית שמע ותפלה

(Summary: Tosfos discusses why the Tana omits a number of B'rachos from the list.)

תימה, אמאי שייר הלל וקידוש של שבת וברכת הפירות וברכת המצות?


Question: Why does the Tana omit Hallel, Kidush on Shabbos, Birchas ha'Peiros and Birchas ha'Mitzvos?

וליכא למימר דלא נקט אלא דאורייתא ...


Refuted Answer: One cannot answer the he only mentions B'rachos that are d'Oraysa ...

דהא בפרק מי שמתו (ברכות דף כא.) משמע דתפלה וקרית שמע דרבנן?


Refutation #1: Since in Perek Mi she'Meiso (B'rachos, Daf 21a) it implies that Tefilah and K'ri'as Sh'ma (See Hagahos ve'Tziyunim) are de'Rabbanan?

ועוד דהתם (דף כ:) משמע דקידוש דאורייתא.


Refutation #2: Moreover, there (Daf 20b) it implies that Kidush is d'Oraysa?

והכי משמע נמי בריש מסכת נזיר (דף ג:).


Proof: And this is also implied in Maseches Nazir (Daf 3b).

בשלמא מקרא מגילה איכא למימר להכי שייר, דתנן בפ"ב דמגילה (דף יז.) 'הלועז ששמע אשורית יצא.'


Question (cont.): This answer will hold water with regard to Megilah, as we learned in the Mishnah in the second Perek of Megilah (Daf 17a) 'A foreigner who heard it in Ashuris is Yotzei'.

אלא הני אמאי שייר?


Refutation (concl.): But why does he leave out these four?

ונראה, דהני נאמרים בכל לשון אפי' אינו שומע. הלכך לא דמו להני דמתני' דנאמרין דוקא בלשונם.


Answer: It therefore appears that those four can be said in any language even in a language that one does not understand. Therefore they are not comparable to those in the Mishnah, which can be said specifically in a language that one does.




תוס' ד"ה איהו הוא דקא מכסיף נפשיה

(Summary: Tosfos reconciles this Gemara with the Gemara in Menachos, which learns that people do not notice the difference between a male and a female animal.)

תימה, והא אמר בשמעתא קמייתא דמנחות (דף ג.) דבין זכרים לנקיבות לאו דעתייהו דאינשי?


Question: But the Gemara says in the first Sugya in Menachos (Daf 3a) that people do not pay attention to the difference between male and female animals?

ואמר רבי, התם דווקא אמרי [הכי] דאין מעשיו מוכיחים, מפני שסומכין השומעין על דבורו שהוא שוחט חטאת לשם עולה, אבל בסתמא כי הכא ודאי מרגישים בדבר.


Answer: Tosfos' Rebbe answers that the Gemara says that specifically there where his actions do not indicate one way or the other, where they simply rely on his words that he is Shechting a Chatas as an Olah, but in a S'tam case, such as here, people certainly notice the difference.



תוס' ד"ה ליכסיף וליזיל כי היכי דליכפר ליה

(Summary: Tosfos explains why the Torah did not then go further and fix a difference location for the same reason.)

וא"ת, יחלוק כמו כן בקביעות מקום שחיטתה כי היכי דליהוי ליה כפרה גמורה?


Question: Why does the Torah then not fix a different location for the Shechitah, so that he should have a proper Kaparah?

י"ל, כיון שחלק הכתוב בדבר אחד שיש היכר בדבר, מה צריך יותר, מ"ר.


Answer: Seeing as it drew one distinction between them to attract attention as to the difference, why does it need more (Tosfos' Rebbe).



תוס' ד"ה ורבי שלא יקראנה למפרע מנליה

(Summary: Tosfos discusses the discrepancy between the Sugyos that holds that Keri'as Sh'ma is d'Oraysa and those that hold that it is de'Rabbanan.)

תימה, דהכא משמע דבין רבי ובין רבנן אית להו דקריאת שמע דאורייתא?


Case #1: The Gemara here implies that according to both Rebbi and the Rabbanan Keri'as Sh'ma is d'Oraysa.

וכן תנאי דפליגי התם 'בקורא את שמע ולא השמיע לאזנו'.


Case #2: Similarly, the Tana'im who argue there (in B'rachos, 15a) regarding someone who reads the Sh'ma and who does hear what he is reading'.

וכן ב"ש וב"ה התם בפרק קמא דברכות (דף י:) דתנן בית שמאי אומרים 'בערב כל אדם יטה ויקרא, ובבקר יעמוד, שנאמר "בשכבך ובקומך" ...


Case #3: And also Beis Shamai and Beis Hillel there in the Mishnah in the first Perek (Daf 10b) where Beis Shamai says that 'At nighttime everybody should lean and read the Sh'ma, and in the morning he should recite it standing, as the Torah says "When you lie down and when you get up" ...

וב"ה אומרים 'בשעה שבני אדם שוכבין ... '


Case #3 (cont.): Whereas Beis Hillel explain 'At the time that people lie down ... '.

אלמא דתרוייהו סבירא להו דקרא משתעי בק"ש.


Case #3 (concl.): So we see that both opinions interpret the Pasuk in connection with Keri'as Sh'ma.

וסתמא דגמרא נמי התם פריך 'תנא היכא קאי?' דקתני 'מאימתי'? תנא א'קרא קאי, דכתיב "בשכבך ובקומך".


Case #4: And the S'tam Gemara there too Daf 2a), asks 'Where is the Tana holding, when he says 'From when can one recite the Sh'ma'? And it answers that 'He is holding by the Pasuk "be'Shochb'cha u'Vekumecha".

ותו בפ"ב (שם דף יג:) בפלוגתא דרבי זוטרא ורבי יאשיה - דתניא "והיו", שלא יקראם למפרע; "הדברים על לבבך". רבי זוטרא אומר 'עד כאן מצות כוונה, מכאן ואילך מצות קריאה'.


Case #5: Furthermore, in the second Perek (Ibid, daf 13b) regarding the Machlokes between Rebbi Zutra and Rebbi Yashiyah, in connection with the Beraisa "ve'Hayu" - that one may not read the Sh'ma backwards; "ha'Devarim al Levavecha" - where Rebbi Zutra says 'Until here (the end of the first paragraph) is the Mitzvah to read it with Kavanah, from here onwards, is the Mitzvah of reading'.

רבי יאשיה אומר, 'עד כאן מצות קריאה, מכאן ואילך מצות כוונה'.


Case #5 (cont.): Whereas Rebbi Yashiyah says 'Until here is the Mitzvah of reading, from here onwards is the Mitzvah to read with Kavanah'.

אמר מר, 'רבי זוטרא ... . מ"ש מכאן ואילך מצות קריאה? דכתיב "לדבר בם", ה"נ הא כתיב "ודברת בם" ... '?


Case #5 (cont.): The Gemara explains: 'Rebbi Zutra ... ': Why does he say that from here onwards is the Mitzvah to read'? Because the Torah says "le'Daber bam", there too (in the first paragraph) it says "ve'Dibarta bam"?

אמר מר, רבי יאשיה ... '. מ"ש מכאן ואילך מצות כוונה, דכתיב "על לבבכם", ה"נ הא כתיב "על לבבך"?


Case #5 (cont.): The Gemara explains continues: 'Rebbi Yashiyah says ... '. Why does he say that from here onwards is the Mitzvah of reciting it with Kavanah? Because it says "al Levavchem"? There too, it says "al Levavcha"?

אלא עד כאן מצות כוונה וקריאה, מכאן ואילך כוונה בלא קריאה. ומ"ש עד כאן מצות כוונה וקריאה דכתיב "ודברת בם".


Case #5 (cont.): We must therefore explain that 'Until here is the Mitzvah of reading with Kavanah; from here onwards is the Mitzvah of Kavanah without reading. Why until here it is a Mitzvah to read with Kavanah? Because the Torah writes "ve'Dibarta bam".

ה"נ הא כתיב "לדבר בם"? ההוא בדברי תורה כתיב'.


Case #5 (cont.): There too, the Torah writes "le'Daber Bam"? And the Gemara answers 'That is speaking about the Mitzvah of Torah-study'.

מדקאמר 'ההוא בדברי תורה', מכלל "ודברת בם" דוקא בק"ש.


Case #5 (concl.): Now since the Gemara concludes that 'That is speaking about the Mitzvah of Torah-study', we can extrapolate that "ve'Dibarta bam" is speaking about Keri'as Sh'ma.

ותו התם: 'הפועלים שעשו מלאכה אצל בעל הבית, קורין ק"ש ומברכין לפניה ולאחריה; ואוכלים ומברכין לאחריה שתים.


Case #6: Furthermore there (16a) we learned that 'Laborers who are working for their employer must recite the Sh'ma together with the B'rachos both before and after it, and when they eat, they recite two B'rachos after the meal.

כיצד? ברכה ראשונה כתיקנה, שניה כולל "בונה ירושלים" בברכת הארץ, ולא מברך "הטוב והמטיב" משום דמדרבנן היא, דביבנה תקנוה'.


Case #6 (cont.): How is that? They recite the first B'rachah as normal, they incorporates 'Boneh Yerushalayim in the second one and omit 'ha'Tov ve'ha'Meitiv' altogether, seeing as it is mi'de'Rabbanan, since they instituted it in Yavneh.

מכלל דק"ש דחייב לקרות דאורייתא.


Case #6 (cont.): So we see that the obligation to recite the Sh'ma is d'Oraysa.

ובפרק מי שמתו (ברכות ד' כא.) בגמרא 'דבעל קרי, פריך סתמא דגמרא 'קריאת שמע דרבנן?'


Question #1: Whereas in Perek Mi she'Meiso (B'rachos, Daf 21a) in the Gemara concerning a Ba'al Keri, the Gemara asks S'tam that 'Keri'as Sh'ma is de'Rabbanan?'

אהא דקאמר ד'ק"ש וברכת המזון דאורייתא'?


Question #1 (cont.): On the Gemara's statement that Keri'as Sh'ma and Birchas ha'Mazon are d'Oraysa?

ותו אמרינן התם (דף כא. ע"ש) 'אמר שמואל, ספק קרא ק"ש ספק לא קרא, אינו חוזר וקורא; ספק אמר "אמת ויציב" ספק לא אמר, חוזר'. ואומר מאי טעמא? ק"ש מדרבנן'?


Question #2: Furthermore the Gemara says there (Daf 21. See there) 'Shmuel says that, someone is unsure as to whether he recited the Sh'ma or not does not need to repeat it; whereas if he is unsure whether he recited 'Emes ve'Yatziv' or not, he does'. And the Gemara explains that this is because Keri'as Sh'ma is de'Rabbanan?

ודוחק לומר דכל הני דמשמע מינייהו דמדאורייתא הוי אסמכתא בעלמא ...


Refuted Answer: It is a Dochek to say that all the cases that imply that Keri'as Sh'ma is d'Oraysa as merely Asmachta.

דאין שיטת הגמרא לדייק כל כך על אסמכתא, רבי ורבנן?


Refutation #1: Since it is not the way of the Gemara to get so involved as Rebbi and the Rabbanan on an Asmachta.

ועוד, דאמר 'לימא קסבר כל התורה בכל לשון נאמרה?' ואי הוי אסמכתא בעלמא, לא הוה מצי למידק מיניה?


Refutation #2: Moreover, when the Gemara suggests here that 'Rebbi holds the entire Torah was given in all languages?', it would not be able to make such an inference if it was only an Asmachta?



תוס' ד"ה ורבנן סברי לה כמ"ד הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא

(Summary: Tosfos asks why it is necessary to say this, and he cites the Gemara in B'rachos to prove his point.)

תימה, מאי דוחקיה למימר הכי ...


Question: What pushes the Gemara to say this ...

הוה מצי למימר 'ורבנן תרתי שמעינן מיניה' ...


Question (cont.): When it could have said the Rabbanan learn both things from there?

כדאמר בפרק היה קורא (ברכות דף טו.) דתנן 'הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו, יצא; רבי יוסי אומר לא יצא'.


Precedent: Like the Gemara says in Perek Hayah Korei (B'rachos, Daf 15a) where the Mishnah says that 'Someone who is reading the Sh'ma and does not hear what he says is Yotzei; Rebbi Yossi says that he is not'.

ומפרש בגמרא 'מ"ט דר' יוסי? משום דכתיב "שמע", 'השמיע לאזניך'. ות"ק - "שמע", 'בכל לשון שאתה שומע'.


Precedent (cont.): And the Gemara there explains that Rebbi infers from the word "Sh'ma" 'Hear with your ears', whereas the Tana Kama learns "Sh'ma" - in any language that one understands.

ואידך, 'תרתי ש"מ'.


Precedent (concl.): And it concludes that Rebbi Yossi learns both things from there.