12th CYCLE DEDICATION
SOTAH 23-25 - A week of study material has been dedicated by Mrs. Rita Grunberger of Queens, N.Y., in loving memory of her husband, Reb Yitzchok Yakov (Irving) ben Eliyahu Grunberger. Irving Grunberger helped many people quietly in an unassuming manner and is dearly missed by all who knew him. His Yahrzeit is 10 Sivan.

1)

TOSFOS DH SHE'EINAH RE'UYAH LEI'LED

תוס' ד"ה שאינה ראויה לילד

(Summary: Tosfos queries Rashi's explanation from the Gemara in Kesuvos, and presents an alternative explanation.)

רש"י פי' שתת כוס עיקרין.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that she drank a cup of sterility.

אבל בפ' אע"פ (כתובות דף ס:) לא משמע הכי ...

(b)

Refutation: The Gemara in Perek Af-al-Pi (Kesuvos, Daf 60:) however, does not seem to say that ...

דמייתי התם ברייתא ותני בה 'או שהיתה היא עקרה זקינה ואיילונית ושאינה ראויה לילד'. אלמא ד'שאינה ראויה לילד' לאו 'עקרה' - ולפרש"י שתת כוס עיקרין היינו עקרה.

1.

Refutation (Cont.): When it cites a Beraisa, which says 'Or if she is barren, old an Aylonis or unfit to have children'. So we see that 'unfit to have children' is not synonymous with 'barren', whereas according to Rashi, drinking a strile cup is synonymous with 'barren'?

וזה לשון ר"ח התם 'איכא למישאל היינו איילונית היינו עקרה היינו שאינה ראויה לילד? ותשובה, שאמרנו בפרק יש נוחלין (ב"ב דף קיט:) ניסת לכ', יולדת עד מ'. ניסת למ', שוב אינה יולדת.

(c)

Rabeinu Chananel: This is what Rabeinu Chananel writes there: 'One can ask that Aylonis and barren are one and the same? And the answer lies with what we said in Perek Yesh Nochlin (Bava Basra, Daf 119:) 'If she marries at twenty, she can have children until forty; but if she marries at forty, she can no longer have children'.

וה"ה שנוכל לפרש 'שאינה ראויה לילד' - ששהתה אחר בעלה עשר שנים, ולא היה דעתה לינשא ...

(d)

Explanation #2: By the same token we can say that 'unfit to have children' refers to where she did not get married for ten years after the death of her husband, and did not have the intention of remarrying ...

דאמר בסוף פרק ד' אחים (יבמות דף לד:) 'אמר רב נחמן אמר שמואל - כל ששהתה אחר בעלה י' שנים, שוב אינה מתעברת.

1.

Explanation #2 (cont.): And Rav Nachman Amar Shmuel says in Perek Arba Achin (Yevamos, Daf 34:) that if a woman does not get married for ten years after the death of her husband, she will no longer be able to become pregnant.

כי אתא רבין אר"י 'ל"ש אלא שאין דעתה לינשא'.

2.

Explanation #2 (cont.): And when Ravin came he quoted Rebbi Yochanan as establishing that where she did not intend to remarry.

ואע"ג דאמר בגמ' 'בעקרה וזקינה', ולפי' ר"ח לא הזכיר עקרה במשנה?

(e)

Implied Question: Even though the Gemara (later, Daf 25:) mentions both 'Akarah' and 'Zekeinah', whereas according to Rabeinu Chananel, Akarah is not mentioned in the Mishnah?

י"ל דלא דק בלישנא.

(f)

Answer: One can say that the Gemara was not particular about the Lashon.

מיהו תימה אמאי לא תנא נמי במתני' עקרה.

(g)

Question: But why did the Mishnah not mention 'Akarah'.

2)

TOSFOS DH V'SHA'AR KOL HA'NASHIM O SHOSOS

תוס' ד"ה ושאר כל הנשים או שותות

(Summary: Tosfos explains why we do not already know this from the Reisha.)

תימה, הא משנה יתירא מאי קמ"ל? הא שמעינן ליה מרישא 'והאומרת איני שותה, אינה נוטלת כתובתה'?

(a)

Question: What is this extra piece of Mishnah coming to tell us? We already know this from the Reisha 'And one who says "I will not drink", does not receive her Kesubah'.

3)

TOSFOS DH ME'UBERES CHAVERO (This Dibur belongs before DH 'she'Einah Re'uyah Leiled').

תוס' ד"ה מעוברת חבירו

(Summary: Tosfos explains why this ruling applies exclusively to a pregnant woman.)

ואומר רבי, דווקא מעוברת אינה שותה, משום דאיכא סכנת נפשות, כדאמר בפרק החולץ (יבמות דף מב:), אבל ניסת בתוך ג' חדשים מאי דהוה הוה, ותו לא קנסינן ליה להוציא, וקרינן בה אשתו הראויה לו.

(a)

Answer: Tosfos' Rebbe explains that it is specifically a pregnant Sotah who does not drink, because of the danger to the baby, as the Gemara explains in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 42:); But one who married within three months, what has been has been; we no longer penalize him by making him divorce her and we refer to her as a woman who is fit for him.

ובכהן אפילו לרבנן אינה שותה, דמסקינן בפ' החולץ (שם לז.) 'אפילו לרבנן יוציא בגט'.

(b)

Conclusion: And in the case of a Kohen, even the Rabbanan concede that she does not drink, as we conclude in ha'Choletz (Ibid. 37.) that even according to the Rabbanan her sends her away with a Get'.

4)

TOSFOS DH V'REBBI YONASAN HAI ISH MAI AVID LEIH MI'BA'I LEIH

תוס' ד"ה ורבי יונתן האי איש איש מאי עביד ליה מיבעי ליה וכו'

(Summary: Tosfos cites what appears to be discrepancies in the opinions of Tana'im regarding 'Dibrah Torah ... '.)

תימה, והא איהו דאמר בפ' אלו הנחנקין (סנהדרין דף פה:) גבי "איש איש" ד"כי יקלל את אביו ואת אמו" 'דברה תורה כלשון בנ"א', ולא דריש ליה לדרשה אחריתי?

(a)

Question: But he himself states in Perek Eilu ha'Nechnakin (Sanhedrin, Daf 85:) in connection with "Ish Ish" of "who curses his father and his mother, where he says 'Dibrah Torah in the vernacular', and does not Darshen anything from it?

וכ"ת היכא דאיכא למדרש, אפי' מאן דאית ליה 'ד"ת ... ', מודה הוא דדרשינן?

(b)

Refuted Answer: Perhaps where there is something to Darshen, even those who hold 'Divrei Torah ... ' will concede that we Darshen?

א"כ, מאי פריך בריש פרק השואל (ב"מ דף צד:) א'הא דקא בעי 'אבידה מנלן דשומר שכר חייב?'

(c)

Refutation #1: If so, what does the Gemara ask at the beginning of Perek Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 94:) on the Gemara's She'eilah 'From where do we know that a Shomer Sachar is Chayav for Aveidah?'

דתני' "אם גנוב יגנב". 'אין לי אלא גניבה. אבידה מנין? ת"ל "גנוב יגנב" מ"מ.

1.

Refutation #1 (cont.): And it quotes a Beraisa "Im Ganov Yiganev". 'We only know Geneivah. From where do we know Aveidah? Therefore the Torah says "Ganov Yiganev", in any event.

הניחא למ"ד 'לא ד"ת ... ', אלא למ"ד אמרי', מא"ל?'

2.

Refutation #1 (cont.): That is fine according to the opinion that does not hold 'Dibrah Torah ... '. But what will you say according to those who say 'Dibrah Torah ... '?

והא התם איכא למדרש, ולא דרשינן אלא אמר 'ד"ת ... '.

3.

Refutation #1 (cont.): But there, there is something to Darshen, yet we still say "Dibrah Torah'.

והכא אמאי דריש לה?

4.

Refutation #1 (concl.): So why does he (Rebbi Yonasan) Darshen it here?

ואמרי' בפ' השוחט והמעלה (זבחים קח:) נמי - 'ורבי יוסי, מדההוא "איש איש" 'דברה ... ', האי 'איש איש" נמי 'דברה ... '. אלא 'השוחט להדיוט דחייב" מנא ליה?

(d)

Refutation #2: Furthermore, we say in Perek ha'Shochet ve'ha'Ma'aleh (Zevachim, Daf 108:) - 'And Rebbi Yossi, since that "Ish Ish" is a matter of 'Dibrah Torah ... ', so is the other "Ish Ish" ' ...

ולא אמרי' כיון דמצי למדרש, מודה הוא דלא אמר 'דברה'?

1.

Refutation #2 (cont.): And we do not say that, since it is possible to Darshen from it, he concedes that we do not say 'Dibrah Torah ... '?

וקשה ליישב שמועות ד'ד"ת ... ' - דקשי' דר"מ אדר"מ ודר' יהודה אדר' יהודה ודרבי יוסי אדר' יוסי ודר"ש אדר"ש.

(e)

Statement: It is difficult to resolve all the contradictions concerning "Dibrah Torah ... ' between Rebbi Meir and Rebbi Meir, Rebbi Yehudah and Rebbi Yehudah, Rebbi Yossi and Rebbi Yossi and between Rebbi Shimon and Rebbi Shimon.

דר"מ - דאמר בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נו.) לרבנן גבי "איש איש" דכתיב גבי ברכת השם - 'ד"ת ... ', ור"מ דריש ליה לרבות כינויים ...

(f)

Discrepancy #1: In Rebbi Meir: in Perek Arba Misos (Sanhedrin, Daf 56.), who answers the Rabbanan who say in connection with "Ish Ish" that is written by Birchas Hash-m - 'Dibrah Torah ... ' - 'that it comes to include Kinuyim (the other Names of Hash-m) ...

ובפ"ב דמסכת ע"ז (דף כז.) נמי פליג ר' יהודה ור' יוסי - דא"ר יהודה 'כותי לא ימול ישראל', מפני שהוא מל לשם הר גריזים. אמר לו ר' יוסי 'וכי היכן מצינו מילה בתורה לשמה'?

1.

Discrepancy #1: Whereas in thes second Perek of Avodah-Zarah (Daf 27.) Rebbi Yehudah and Rebbi Yossi also argue - and where Rebbi Yehudah says that 'A Kuti may not circumcise a Yisrael', since he circumcises in the name of Har Gerizim, to which Rebbi Yossi replied 'Where do we find in the Torah that Milah must be performed ll'Shemah?'

ומפרש 'טעמא דר' יהודה משום דכתיב "לה' המול", ורבי יוסי "המול ימול" כתיב. ואידך נמי הכתיב "המול ימול"? 'ד"ת כלשון בני אדם'.

2.

Discrepancy #1 (cont.): And the Gemara there explains that Rebbi Yehudah learns from the juxtaposition "la'Hashem" to "Yimol", to which Rebbi Yossi responds that the Torah writes "Himol Yimol", whilst Rebbi Yehudah learns 'Dibrah Torah ... '.

[אלמא דרבי יוסי לית ליה דברה תורה ... ']?

3.

Discrepancy #1 (cont.): So we see that Rebbi Yossi does not hold 'Dibrah Torah ... ' ...

והתם בההוא שמעתתא גופיה, פלוגתא ר"מ ור' יהודה ואמרינן 'ימול כותי ולא ימול ארמאי', דברי ר"מ. והיינו כר' יוסי דאמר 'כותי שפיר דמי', דלא אמר 'ד"ת ... '.

4.

Discrepancy #1 (cont.): And that Sugya itself discusses a Machlokes Rebbi Meir and Rebbi Yehudah, where Rebbi Meir says that a Kuti may circumcise but not a Nochri - like Rebbi Yossi, who says that a Kuti is permitted to circumcise, because he does not hold 'Dibrah Torah ... ' ...

ובפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) אמרינן לאחרים 'בשלמא "והפדה לא נפדתה", דקסבר 'ד"ת ... ' - ואחרים היינו ר"מ, כדאיתא בסוף מס' הוריות (דף יג:)?

5.

Discrepancy #1 (concl.): Whereas in Perek Mechusrei Kaparah (Kerisus, Daf 11.) the Gemara says 'Very good according to Acherim, who holds regarding 've'Hafdeh Lo Nifdasah" 'Dibrah Torah ... '. And Acherim is alias Rebbi Meir, as the Gemara says at the end of Maseches Horayos (Daf 13:)?

דר' יהודה - מהא ד"המול ימול", דקא אמר 'ד"ת ... ', ובפ' מציאת האשה (כתובות דף סז:) מייתי ברייתא "העבט תעביטנו" - זה שיש לו ואין רוצה להתפרנס, נותנין לו לשם מתנה ... ', דברי רבי יהודה.

(g)

Discrepancy #2: In Rebbi Yehudah: who says in the case of "Himol Yimol" 'Dibrah Torah ... '; whereas in Perek Metzi'as ha'Ishah (Kesuvos, Daf 67:) the Gemara cites a Beraisa, where he explains that "Ha'avet Ta'avitenu" refers to someone who has and does not want to be sustained, whom one gives as a gift' ...

וחכ"א, 'יש לו ואינו רוצה להתפרנס, אין נזקקין לו, אלא מה אני מקיים "תעביטנו"? 'ד"ת ... '. אבל ר' יהודה דריש ליה?

1.

Discrepancy #2 (cont.): And where the Chachamim say that if someone has and does not want to be sustained, one does not lend him. 'So how will we explain "Ta'avitenu"? 'Dibrah Torah ... '. But Rebbi Yehudah Darshens it?

וכן בפ' בנות כותים (נדה לב:) ובפ' יוצא דופן (שם דף מד:) "איש איש". מה ת"ל "איש איש"? 'לרבות תינוק בן יום א', שמטמא בזיבה' דברי רבי יהודה.

2.

Discrepancy #2 (cont.): And similarly, in Perek B'nos Kutim (Nidah, Daf 32:) and in Perek Yotzei Dofen (Ibid. Daf 44:) Rebbi Yehudah Darshens "Ish Ish" to include a baby of one day old in the Din of Zivus ...

ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר 'א"צ, הרי הוא אומר "והזב את זובו ...". א"כ מה ת"ל "איש איש"? 'ד"ת ... '?

3.

Discrepancy #2 (Extention): Whereas Rebbi Yishmael B'no shel Rebbi Yochanan ben Berokah says that this is not necessary, since the Torah writes "ve'ha'Zav es Zovo". So why does te Torah say "Ish Ish"? 'Dibrah Torah ... '?

דר' יוסי - מההיא דהשוחט והמעלה (זבחים דף קח:) דאייתינן לעיל דקאמר "איש איש" 'ד"ת ... '. וההיא ד"המול ימול", דאיהו דדריש לה ופליג אדר' יהודה דאמר 'ד"ת ... '?

(h)

Discrepancy #3: In Rebbi Yossi: between the case in ha'Shochet u'Ma'alah (Zevachim, Daf 108: [which we cited earlier]), where he says regarding "Ish Ish" 'Dibrah Torah ... ', and that of "Himol Yimol", where he argues with Rebbi Yehudah (who says 'Dibrah Torah ... ') and Darshens?

דר"ש - ההוא "איש איש" דקא"ר יוסי בפ' השוחט (גם זה שם) 'ד"ת ... ', פליג עליה ר"ש, ואמר ודריש 'לרבות שנים שאחזו באבר והעלו, שחייבין'.

(i)

Discrepancy #4: In Rebbi Shimon: with regard to the case of "Ish Ish", in Perek ha'Shochet (Ibid.) where Rebbi Yossi says 'Dibrah Torah ... ', and he Darshens it to render Chayav two people who hold a limb and offer it together (outside the Azarah).

ובפ' אלו מציאות (ב"מ לא:) אמר 'יש לו ואינו רוצה להתפרנס, אין נזקקין לו. א"כ מה ת"ל "תעביטנו"? 'ד"ת ... '?

1.

Discrepancy #4 (cont.): Whereas in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a 31:) he says that ih he has and does not want to be sustained, we do not lend him. So why does the Torah write "Ha'avitenu"? 'Dibrah Torah ... '?

24b----------------------------------------24b

ונראה דמאן דס"ל דאמר 'ד"ת ... ', מודה כל היכא דאיכא למדרש דרשינן לי'. וכל הני תנאי סברי להו 'ד"ת ... '.מיהו היכא דמצי למידרשיה להעמיד קבלתם או סברתם דרשינן ליה.

(j)

Answer: It seems that those who hold 'Dibrah Torah' concede that wherever it is possible to Darshen, we do; and all of the above-mentioned Tana'im hold 'Dibrah Torah'. However, wherever it is possible to Darshen it in a way that upholds their tradition and their S'varos, them they Darshen it.

ובהא פליגי: מאן דאית ליה דאמר 'דברה' ומאן דלית ליה 'דברה'.

(k)

Basis of the Machlokes: And the one who holds 'Dibrah Torah' and the one who does not, argue over the following:

מאן דאית ליה 'דברה' - אין לו כח להוציא יתור הלשון ממשמעות באם אינו ענין לגופו, אלא כיון דמצינו למימר 'דברה תורה' אמר 'ד"ת'. ולא נוציאנו ממשמעותו, דלאו קרא יתירא הוה.

1.

Basis of the Machlokes (cont.): The one who holds 'Dibrah Torah' maintains that the extra Lashon cannot detract from the simple meaning via 'Im Eino Inyan le'Gufo', because since it is possible to say 'Dibrah Torah', we say it and do not take it out of its simple meaning, seeing as it is not a superfluous Pasuk.

להכי פריך בפ' השואל (ב"מ דף צד:) 'הניחא למ"ד "לא ד"ת", אם כן "יגנב" קרא יתירא הוא; ואם אינו ענין לגניבה, תנהו ענין לאבידה, ד"יגנב" גניבה משמע ולא אבידה.

(l)

Example: Hence the Gemara asks in Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'am, Daf 94:) 'All well and good according to the opinion that holds 'Lo Dibrah Torah', "Yiganev" is a superfluous Pasuk, and if it is not needed for Geneivah, then use it for Aveidah' - seeing as "Yiganev" implies Geneivah and not Aveidah'.

'אלא למ"ד "דברה תורה", א"כ לאו קרא יתירא הוא, מאי איכא למימר'?

1.

Example (cont.): But according to the opinion that holds 'Dibrah Torah', seeing as it is not a superfluous Pasuk, what will you say?'

ובפרק השוחט והמעלה (זבחים דף קח:) אע"ג דאמרינן 'מדא"ר יוסי האי "איש איש" 'דברה תורה', ההוא "איש איש" נמי 'דברה תורה' ...

(m)

Question: And in Perek ha'Shochet ve'ha'Ma'aleh (Zevachim, Daf 108:) even though the Gemara says 'Since, according to Rebbi Yossi, by the one "Ish Ish" 'Dibrah Torah', he also says by the other "Ish Ish" 'Dibrah Torah' ...

הוה מצי למידרשיה שפיר חדא ל'דברה תורה', ואידך לרבויא, ד"איש איש" משמע שפיר (כל) ריבויי ...

(n)

Answer: We could well have Darshened one for 'Dibrah Torah, and the other to include, seeing as "Ish Ish" does imply a Ribuy ...

כרבי יונתן דהכא, דדריש האי "איש איש" ד"כי תשטה" לרבויא, ו"איש איש כי יקלל" ל'דברה תורה'.

1.

Precedent: Like Rebbi Yonasan in our Sugya, who Darshens the "Ish Ish" of "Sisteh Ishto" to include, and "Ish Ish ki Yekalel" as 'Dibrah Torah'.

הוה רבי יוסי מצי למידרשיה "איש איש" דשחוטי חוץ לרבות שוחט להדיוט.

2.

Answer (cont): So too could Rebbi Yossi have Darshened "Ish Ish" o Shechutei Chutz to include someone who Shechts for a Hedyot ...

אלא משום דכתיב "איש איש" דשחוטי חוץ ו"איש איש" דמעלה בחוץ בחד עניינא, מהדר למדרשינהו בחד עניינא.

3.

Reason: Only, because the Pasuk writes "Ish Ish" of Shechutei Chutz and of Ma'aleh be Chutz in one context, the Gemara tries to Darshen them both in the same way.

וסוגיא דריש נדרים (דף ג.) צריך לפרושי הכי: דמרבינן מ"נזיר להזיר" - לעשות כינויי נזירות כנזירות, וידות נזירות כנזירות.

(o)

The Sugya in Nedarim: And the Sugya in Nedarim, Daf 3. We will explain as follows: We include Kinuy Nezirus like Nezirus and Yados Nezirus like Nezirus from "Nazir Lehazir".

ומקיש נדרים לנזירות דכתיב "לנדור נדר נזיר להזיר".

1.

The Sugya in Nedarim: And we compare Nedarim to Nezirus, because the Torah writes "Lin'dor Neder Nazir Lehazir".

וקא דייק 'מ"ש גבי נזירות, דכתיב "נזיר להזיר", נדרים נמי הכתיב "לנדור נדר", היקשא למה לי?

2.

The Sugya in Nedarim: And the Gemara asks that if we learn Kinuy and Yados by Nezirus from "Nazir Lehazir", why can we not also learn them by Nedarim from "Lin'dor Neder"? So why do we need the Hekesh?

אי כתב 'נדר לנדור' כדכתיב "נזיר להזיר", כדקאמרת, ולא צריך היקשא; השתא דכתיב "לנדור נדר", ד"ת'

3.

The Sugya in Nedarim: And it answers that if the Torah would have written 'Neder Lin'dor', like it writes "Nazir Lehazir", the question would be justified, but now that it writes "Lin'dor Neder" - 'Dibrah Torah ... '.

ופי' - כיון דלא שינה קרא בדיבוריה, א"כ 'דברה כלשון בני אדם', ולאו קרא יתירא הוא למדרש מיניה לרבות כינוין וידות ...

(p)

Explanation: Since the Torah did not change its language, we say 'Dibrah Torah', and do not consider it a superfluous Pasuk to Darshen from it the inclusion of Kinuyin and Yados ...

דממשמעות דקרא לא נפקא, אלא מריבוי דקרא, דבלא קרא יתירא לא מסתבר לרבויינהו ולמימר דליחייב 'קונם' ו'קונס', כמו שיאמר 'קרבן'.

1.

Explanation (cont.): Which are not implied by the Pasuk itself, only from the Ribuy; because without the extra Pasuk it is not logical to include them and to render Chayav 'Konem' and 'Koneis', as if one said 'Korban'.

וכן אם יאמר 'הריני' או 'אהא' כמו שיאמר 'הריני נזיר'.

2.

Explanation (cont.): Or if someone declares 'Hareini' or 'Ehei', that it should be as if he said 'Hareini Nazir'.

הלכך צריך קרא יתירא.

3.

Explanation (cont.): Therefore we need an extra Pasuk.

ולא דמי לכינוי השם דמרבינן "איש איש", אפילו למ"ד ד"ת?

(q)

Implied Question: Nor is it comparable to Kinuy Hash-m, that we include from "Ish Ish", even according to the opinion that learns 'Dibrah Torah'?

דאותן כינויין אשכחן דכתיבי בקרא כמו "אל" "צבאות" "אהיה

"שדי", כל הני דקתני בשבועות (דף לה.).

(r)

Answer #1: Since we find those Kinuyin written in the Pasuk - such as "Keil", "Tzevakos", "Eh'keh" and "Shakai"; all the Names that the Tana mentions in Shevu'os (Daf 35.)

ועוד, דכינוי כתיב בההוא קרא דמברך השם "איש איש כי יקלל אלהיו" (ויקרא כד)

1.

Answer #2: Moreover, one Kinuy is actually mentioned in the Pasuk there (in Vayikra 24) concerning someone who 'blesses' Hash-m - "Ish Ish asher Yekalel Elokav!"

והיינו דאמרי' התם בריש נדרים 'הניחא למ"ד ד"ת, דאליביה לא מצי למידרשיה ...'.

(s)

Support: And that is what the Gemara means there at the beginning of Nedarim 'That is fine according to the opinion that holds 'Dibrah Torah', because it is according to him that one cannot Darshen it.

והכי אמר בפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) דאמר ליה ר"א ב"ע לרבי ישמעאל 'בעלמא כוותיך סבירא לי, ד'דברה תורה', והכא שאני מכדי כתיב ליה קרא "כי לא חופשה", "והפדה לא נפדתה" למה לי, ש"מ לחציה שפחה וחציה בת חורין'.

(t)

Precedent: And so the Gemara says in Perek Arba'ah Mechusrei Kaparah (K'risus, Daf 11.), where Rebbi Elazar ben Azaryah said to Rebbi Yishmael 'Generally, I hold like you that 'Dibrah Torah', but here it is different, because, since the Torah writes "ki Lo Chupashah", why did it then need to add "ve'Hafdeh Lo Nifdasah?" - It must be to include a woman who is half a Shifchah and half a bas Chorin'.

אלמא אפילו למאן דאית ליה ד"ת, דרשינן ליה משום יתורא דקרא, הואיל וניתן לידרש.

1.

Precedent (concl.): So we see that even those who hold Dibrah Torah, Darshen it when the Pasuk is superfluous, since it then warrants Darshening.

ה"ה דדרשינן ליה נמי להעמיד קבלתן או סברתן היכא דלא עקר ליה ממשמעותיה, כגון "יגנב" דכתיב בהדיא גניבה, ודרשינן מיניה אבידה משום כפל הלשון.

(u)

Explanation (cont.): And they will also Darshen it where it is to support their traditional explanation or their S'vara, as long as it does not uproot the word from its meaning; for example "Yiganev" which implicitly means theft, yet we Darshen from it loss on account of the double expression.

הלכך כל הני דפרק אלו מציאות (ב"מ דף לא.) ד"השב תשיבם" "שלח תשלח" "הוכח תוכיח" "עזוב תעזוב" "הקים תקים" "מות יומת" "השב תשיב" "חבל תחבול" "פתח תפתח" "נתון תתן", כולי עלמא מודו בהו דדרשא דידהו לא עקר להו ממשמעותיה.

1.

Explanation (cont.): Conseqently, in all the cases cited in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 31.) - "Hasheiv Teshiveim", "Shale'ach Teshalach", "Hoche'ach Tochi'ach", "Azov Ta'azov", "Hakeim Takim", "Mos Yumas", "Hakeh Sakeh", Hashev Tashiv", "Chavol Tachbol", "Paso'ach Tiftach" and "Nason Titen", everybody agrees that the D'rashah that we Darshen, since the D'rashah in each case, does not uproot the simple meaning of the word.

והא דאמרינן 'הניחא למ"ד לא אמרי' ד"ת, היינו ר"ע דלא אשכחיניה דקאמר ד"ת, דדריש בפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) "והפדה לא נפדתה" - לפדויה ואינה פדויה.

(v)

Who Does Not Hold 'Dibrah Torah': And that is what the Gemara says 'That is fine according to those who do not hold "Dibrah Torah" - this refers to Rebbi Akiva, whom we never find saying it, and who Darshens in Perek Arba'ah Mechusrei Kaparah (K'risus, Daf 11.) from "ve'Hafdei Lo Nifdasah" - a woman who is partially set free.

ובפרק הערל (יבמות דף ע.) בשמעתתא קמייתא דא"ר אליעזר "איש איש" ד"ת, ודריש ליה רבי עקיבא לרבות הערל.

1.

Proof #1: And in the opening Sugya of Perek ha'Areil (Yevamos, Daf 70.), where Rebbi Eliezer says "Ish Ish" 'Dibrah Torah', Rebbi Akiva Darshens it to include an Areil.

וכן בריש חלק (סנהדרין דף צ:) ובפ' ד' מיתות (שם דף סד:) "הכרת תכרת", דא"ר עקיבא "הכרת" - 'בעוה"ז', "תכרת" - 'לעוה"ב'.

2.

Proof #2: And similarly, at the beginning of Cheilek (Sanhedrin, Daf 90:) and in Perek Arba Misos (Ibid. Daf 64:) regarding the Pasuk "Hikareis Tikareis", he Darshens "Hikareis" - 'in this world'; "Tikareis" - 'in the World to Come'.

והכי משמע נמי סוגיין בפ' אין עומדין (ברכות דף לא:) "אם ראה תראה", דלרבי ישמעאל דאמר ד"ת, ולרבי עקיבא "אם ראה" - מוטב, "ואם לאו" - תראה.

3.

Proof #3: And this is also implied in the Sugya in Perek ein Omdin (B'rachos, Daf 31:) "Im Ra'oh Sir'eh", where Rebbi Yishmael holds 'Dibrah Torah', but Rebbi Akiva Drshens "If you will see, it is fine, but if you don't, you will see!'

אבל ר' ישמעאל אומר בכל דוכתי ד"ת, כגון הני דפליג אדר"ע, ובפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) נמי.

(w)

Rebbi Yishmael: Rebbi Yishmael however, holds everywhere 'Dibrah Torah', such as the current cases where he argues with Rebbi Akiva, and also in Perek Arba'ah Mechusrei Kaparah (K'risus, Daf 11.).

וכן ר' אלעזר ב"ע, בפרק קמא דקידושין (דף יז:) ובפרק אלו מציאות (ב"מ דף לא:) גבי "הענק תעניק", לבד מההיא דכריתות כדמפרש התם טעמא.

(x)

Rebbi Elazar ben Azaryah: And likewise Rebbi Elazar ben Azaryah, in the first Perek of Kidushin (Daf 17:) and in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 31:) in connection with the Pasuk "Ha'anek Ta'anik" (holds Dibrah Torah) except for the case in K'risus, as the Gemara there explains.

ולר' אלעזר בר' יוסי בריש חלק (סנהדרין דף צ:).

(y)

Rebbi Elazar b'Rebbi Yossi: And according to Rebbi Elazar b'Rebbi Yossi at the beginning of Cheilek (Sanhedtin, Daf 90:).

והא דאמר בפ' אלו הן הגולין (מכות דף יב.) בקרא "אם יצא יצא" - 'הא כמ"ד ד"ת, הא כמ"ד לא דברה'?

(z)

Implied Question: And when the Gemara in Perek Eilu hein ha'Golin (Makos, Daf 12.) says in connection with the Pasuk "Im Yatzo Yeitei" - One holds like the opinion that holds 'Dibrah Torah', the other, like the opinion that does not'?

מ"ד התם דברה, מסברא קאמר לה.

1.

Answer: The one that holds there 'Dibrah Torah', does so based on a S'vara ...

כדמפרש אביי התם 'מסתברא כמאן דאמר דברה ... '.

2.

Proof: As Abaye explains there 'Logically, the one who says Dibrah is right'.

5)

TOSFOS DH V'REBBI YONASAN HAI ISH MAI AVID LEIH MI'BA'I LEIH

תוס' ד"ה ורבי יונתן האי איש איש מאי עביד ליה וכו'

(Summary: Tosfos queries whether Rebbi Yashiyah and Rebbi Yonasan hold of each other's D'rashos.)

תימה, האי ריבוי לרבי יאשיה מנליה? והיקישא דאיש לאשה לר' יונתן מנא ליה?

(a)

Question: From where does Rebbi Yashiyah learn the Ribuy (of Rebbi Yonasan), and from where does Rebbi Yonasan learn the comparison (of Rebbi Yashiyah) of a woman to a man?

וכי אית לן למימר דפליגי בהא נמי, דר' יאשיה לית ליה דאשת חרש שותה, ור' יונתן לית ליה דסומא אינה שותה?

1.

Question (cont.): Do we need to say that they argue over that as well, that Rebbi Yashiyah does not hold that the wife a a Cheresh drinks, and Rebbi Yonasan does not hold that a blind woman does not drink?

6)

TOSFOS DH D'HA'AMAR RAV KANAH LA'KOL

תוס' ד"ה דהאמר רב קנה לכל

(Summary: Tosfos clarifies the Sugya in Yevamos in light of our Sugya.)

הני לישני דפליגי בהבא על יבמתו (יבמות דף נח.) בשומרת יבם שנפלה מן הנשואין או מן האירוסין, לא שייכא דוקא אלא לענין תרומה, משום דכבר אכלה ...

(a)

Clarification: Those Leshonos that argue in 'ha'Ba al Yevimto' (Yevamos, Daf 58.) regarding a Shomeres Yavam who fell (to the Yavam) from the marriage or from the betrothal, pertain specifically to T'rumah, since she had already eaten it before ...

אבל לענין להשקותה וליורשה ולטמא לה. לא.

1.

Clarification (cont.): But not to making her drink, inheriting her or rendering oneself Tamei for her (when she dies),

7)

TOSFOS DH BI'SEFARIM GARAS

תוס' ד"ה בספרים גרס

(Summary: Tosfos rejects the text 'I Hachi'.)

'אי הכי, לימא רב דאמר כרבי יאשיה'.

(a)

Refuted Text: The Sefarim have the text 'If so, let us say that Rav holds like Rebbi Yashiyah?'

ולא א"ש 'אי הכי'.

(b)

Refutation: The words 'If so", however, do not fit the text?

ובפרש"י לא גרס.

(c)

Rashi: Rashi does not have 'If so' in the text.

והוא לא שבש הגירסא אלא בסתם פי' 'לימא רב דאמר ... '.

1.

Rashi (cont.): He does not erase it, only he explains S'tam ''Let us say that Rav says ... ' ...

ושמא בספרו לא היה כתוב 'אי הכי'.

2.

Rashi (cont.): Implying: Creating the impression that the words 'If so' did not appear in his text.

8)

TOSFOS DH KI'SHMUEL D'AMAR LO KANAH ELA LI'DEVARIM ETC. (This Dibur belongs before DH 'bi'Sefarim')

תוס' ד"ה כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים כו'

(Summary: Tosfos attempts to clarify Rebbi Yonason's opinion.)

תימה, כיון דקנה מיהת לדברים האמורים בפרשה - לפוטרה בגט, דכיון שבא עליה, הרי היא כאשתו לאותן דברים ...

(a)

Question #1: Since he acquires her at least, regarding the things that are written in the Parshah, such as releasing her with a Get - because since he had relations with her, she is considered his wife with regard to those things ...

א"כ, מ"ט דרבי יונתן דאלימא ליה ארוסה משומרת יבם?

1.

Question #1 (cont.): Why, if so, does Rebbi Yonasan prefer to include an Arusah than a Shomeres Yavam?

אי משום דארוסה קידושין דידיה, שומרת יבם נמי ביאה דידיה היא ונחנקה על ידו?

2.

Question #1 (cont.): If it is because it is his Kidushin, by a Shomeres Yavam too, it his Bi'ah on account of which she is subject to strangulation?

וכ"ש דתקשה לרב, דאמר 'אנא דאמינא אפילו לרבי יונתן'?

3.

Question #1 (concl.): And this is certainly a Kashya on Rav, who says that he goes even according to Rebbi Yonasan?

ותו, מאי דוחקיה למימר כשמואל, והא מסיק דאפילו רב הוה אתי מלתייהו אליביה, ולענין השקאה קפיד רחמנא, דבעינן ביאה לשם אישות?

(b)

Question #2: Furthermore, what pushes the Gemara to say like Shmuel, since the Gemara concludes that even Rebbi Yonasan can go like Rav, and the Pasuk is only particular that he must have been intimate with her for the sake of Kidushin with regard to drinking?

וביבמות בפרק הבא על יבמתו (דף נח.) מוקי לה נמי הא דתנן '[אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה] שומרת יבם וכנוסה - כגון דבא עליה יבם בבית אחיו ... ' כי הכא.

(c)

Question #3: And in Perek ha'Ba al Yevimto (Daf 58.) too, the Gemara establishes the Mishnah 'Amen she'Lo Satisi Arusah u'Nesu'ah, Shomeres Yavam u'Kenusah' - where the Yavam was intimate with her in his brother's house, similar to here ...

ומקשה 'מידי הוא טעמא אלא לרב, האמר רב "קנה לכל" ', ולא מתרץ גבי השקאה גזירת הכתוב, דבעינן ביאה לשם אישות?

(d)

Question #3 (cont.): And the Gemara queries that from the fact that the Sugya is going according to Rav, who says 'Kanah la'Kol'?, and it does not answer that by drinking there is a Gezeiras ha'Kasuv that he needs to be intimacy for the sake of marriage (See Maharsha)?

9)

TOSFOS DH AMAR L'CHA ANA D'AMRI AFILU L'REBBI YONASAN

תוס' ד"ה אמר לך אנא דאמרי אפי' לרבי יונתן

(Summary: Tosfos first disagrees with Rashi's explanation, then cites the Yerushalmi which discusses the Din of an Arusah and a Shomeres Yavam vis-a-vis warning.)

נראה דהכי פירושו - לא מיבעיא לרבי יאשיה, דמרבה שומרת יבם, דאמינא כוותיה.

(a)

Explanation: What the Gemara means is - that no need to mention according to R. Yashiyah, who includes a Shomeres Yavam, that Rav can hold like him.

והאי דאיצטריך לרבויי, משום דכתיב הכא "תחת אישך", דמשמע שבא עליה לשם אישות.

1.

Explanation (cont.): And the reason that one needs to include it is because the Torah writes here "whilst you are under the jurisdiction of your husband", implying that he had relations with her for marriage.

ולא צריכא למימר דקרא אסמכתא בעלמא הוא כמו שפירש רש"י.

(b)

Refuted Explanation: And it is not necessary to explain that the Pasuk is merely an Asmachta, as Rashi explains.

ואף מה שפירש לשמואל ההיא דאיצטריך רבי יונתן למעוטי שומרת יבם אסמכתא בעלמא הוא תימה.

(c)

Second Refuted Explanation: Also what he explains according to Shmuel, that what Rebbi Yonasan requires to preclude a Shomeres Yavam is an Asmachta is difficult ...

נהי דלאו אשתו היא, אי לאו מעטיה קרא, מהיכא תיתי דבעינן אשתו טפי לענין השקאה מלענין קינוי?

1.

Refutation: Granted, she is not his wife, but had the Pasuk not precluded her, why would we have thought that she needs to be a wife by the drinking any more by the warning?

אי משום דכתיב "והביא האיש את אשתו" (אלא), ה"נ גבי קינוי כתיב "וקינא את אשתו"?

2.

Refutation (cont.): If it is because the Torah writes "And the man shall bring hi wife", by the warning too, the Torah writes "and he warns his wife"?

ירושלמי - 'ארוסה לא שותה. וישקנה? גזירת הכתוב הוא "והביא האיש את אשתו". ולא יקנא לה? התורה אמרה "וקינא את אשתו", "וקינא את אשתו" - אפי' מקצת אשתו'.

(d)

Yerushalmi: 'An Arusah does not drink. Why not? It is a Gezeiras ha'Kasuv - "And a man shell bring his wife". Then don't warn her? The Torah says "And a man shall warn his wife" "And a man shall warn his wife" - even if she is partially his wife'.

'ר' יודן בעי - כמה דתימר תמן "וקינא את אשתו" "וקינא את אשתו" - אפילו מקצת אשתו, דכוותה "תחת אישך" "תחת אישך" - אפי' מקצת אישך.

(e)

Yerushalmi (cont.): R. Yudan asks that just as you said there "And he shall warn his wife""And he shall warn his wife" - even a partial wife', so too, why do we not say (with regard to making her drink) "whilst you are under the jurisdiction of your husband" "whilst you are under the jurisdiction of your husband" - even a partial wife'?

,'היך עבידה? קינא לה ועודה ארוסה וכנסה ונסתרה, משקה אותה על קינויו. קינא לה עודה שומרת יבם וכנסה ונסתרה, משקה אותה על קינויו.

1.

Yerushalmi (cont.): 'How does the warning of an Arusah work? If he warned her whilst she was still an Arusah and after he married her she secluded herself, he makes her drink on the basis of his warning, and the same applies if he warned her whilst she was still a Shomeres Yavam, and after he performed Yibum with her, she secluded herself.

קינא לה ועודה ארוסה ונסתרה וכנסה וידע בה, תצא בכתובתה; ואם לאו, תצא שלא בכתובתה (קינא לה ועודה שומרת יבם ונסתרה וכנסה וידע בה תצא בכתובתה, ואם לאו תצא שלא בכתובתה).

2.

Yerushalmi (cont.): If he warned her whilst she was still an Arusah and after she secluded herself, he married her - if he knew about it whilst they were still betrothed, she goes out (See Korban Eidah, Halachah 1) with a Kesubah; if not, she goes oout without a Kesubah.

קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה, משקה אותה על קינויו.

3.

Yerushalmi (cont.): If, after her husband warned her, he died and she fell before the Yavam, who performs Yibum with her and she then secluded herself, he makes her drink on the basis of her husband's warning.

לא קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם וקינא לה ולא הספיק לכונסה עד שמת ונפלה לפני אחיו, אינו משקה אותה, שלא נפלה לו אלא מחמת אחיו הראשון.

4.

Yerushalmi (cont.): In the event that her husband did not warn her and died, and she fell before the Yavam, who warned her and died before performing Yibum with her and she then fell before his brother, he does not make her drink.

אבל אם קינא לה היבם וכנסה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה, משקה אותה על קינויו'.

5.

Yerushalmi (concl.): But if the first Yavam warned her and died after performing Yibum with her, and she fell before his brother, and, after he performed Yibum with her, she secluded herself again, he makes her drink on the basis of the first Yavam's warning.

10)

TOSFOS DH SHA'ANI HASAM D'LEIS LAH EIMSA D'BA'AL

תוס' ד"ה שאני התם דלית לה אימתא דבעל

(Summary: Tosfos explains the Gemara's answer.)

וא"ת, הני דבעי למפשט מארוסה ושומרת יבם, לית להו נמי אימתא דבעלה, דהא בעלייהו לאו גבייהו נינהו?

(a)

Question: In those cases that the Gemara tries to resolve from Arusah and Shomeres Yavam, they are also not afraid of their husbands, seeing as their husbands are not together with them?

י"ל, אפ"ה אית ליה אימתא, פן ירגישו בעליהן בפריצותן.

(b)

Answer: They are nevertheless afraid, in case their husbands notice their immoral behavior.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF