1)

TOSFOS DH YESH LAH EIDIM BI'MEDINAS HA'YAM LO SHECHICHA

תוס' ד"ה יש לה עדים במדינת הים לא שכיחא

(Summary: Tosfos explains that the same applies to where for the husband to be intimate with her on the way.)

וה"ה בא עליה בעלה בדרך נמי לא שכיח.

(a)

Clarification: In the same way, it is unusual for the husband to be intimate with her on the way.

2)

TOSFOS DH KI HEICHI D'YAD'I L'ASRU'YI BEIH

תוס' ד"ה כי היכי דידעי לאתרויי ביה

(Summary: Tosfos cited a precedence for this concept from the Gemara in Makos.)

והכי אמרינן נמי בפ' אלו הן הגולין (מכות דף ט:) גבי 'גולין לעיר מקלט, ומוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יהרגנו בדרך'.

(a)

Precedence: The Gemara says the same thing in Perek Eilu hein ha'Golin (Makos, Daf 9b) regarding the Din of being exiled to a city of refuge - 'They hand him two Talmidei-Chachamim, in case he (the next of kin) attempts to kill him on the way'.

ודייק בגמרא 'מאי לאו דאתרו ביה, דאי קטיל, בר קטלא הוא'?

1.

Precedence (cont.): The Gemara there asks 'Is that not to warn him that if he kills him, he will be Chayav Misah'?

אלמא גבי התראה בעינן תלמידי חכמים.

2.

Precedence (concl.): So we see, that the Din of warning requires Talmidei-Chachamim.

3)

TOSFOS DH NIDAH SHE'HI B'KAREIS BA'ALAH NE'EMAN ALEHAH

תוס' ד"ה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה

(Summary: Tosfos explains the difference between a Nidah and other Arayos regarding the Din of Yichud.)

תימה, דמשמע בפרק אין מעמידין (ע"ז דף לו:) דיחוד דעריות דאורייתא. אם כן, יחוד דנדה מנלן דשרי?

(a)

Question: The Gemara in Perek Ein Ma'amidin (Avodah-Zarah, Daf 36b) it implies that Yichud of Arayos is d'Oraysa. That being the case, from where do we know that Yichud of a Nidah is permitted?

ויש לומר, דוקא יחוד דעריות דאין להן היתר - דומיא דבן עם אמו אסרה תורה, אבל נדה, לא.

(b)

Answer: It is specifically Yichud of Arayos that the Torah forbids, since they have no Heter - similar to a son with his mother, but not a Nidah (who has a Heter).

4)

TOSFOS DH HI HA'NOSENES

תוס' ד"ה היא הנותנת

(Summary: Tosfos points out that 'Hi ha'Noseses' here is not similar to 'Hi ha'Nosenes' in the first Perek of Eruvin.)

האי 'היא הנותנת', לא דמי כלל לההוא דפרק קמא דעירובין (דף י.).

(a)

Clarification: When the Gemara says 'That is the reason', it is in no way similar to the case in the first Perek of Eruvin, where the Gemara uses the same expression.

5)

TOSFOS DH AMAR L'HU KAL V'CHOMER U'PIRCHUHAH

תוס' ד"ה אמר להו ק"ו ופרכוה

(Summary: Tosfos clarifies the Beraisa and elaborates, before citing the Tosefta and the Yerushalmi regarding the same Beraisa.)

יש לומר דוקא בפירכא 'שכן יש היתר לאיסורו ' פרכוהו. אבל ב'היא הנותנת' לא פרכוהו.

(a)

Clarification: One can say that it is only on 'she'Kein Yesh Heter le'Isuro' that they queried him, but not on what he said 'Hi ha'Nosenes'.

ולכך הוצרכו לפירכא אחריתי.

1.

Clarification (cont.): Which is why they needed another Pircha.

דאשכחן בדוכתי סגיאין דחמירא להו לאינשי עבירה קלה ומסתפו מינה, טפי מעבירה חמורה ...

(b)

Precedence: Since we find in many places that people take a small sin more seriously than a more stringent one, and are afraid to transgress it.

כגון בפ"ק דכתובות (דף ד:) דחמירא להו אבילות דלא הוי אלא מדרבנן מנדה שהיא בכרת.

(c)

Example #1: Like in the first Perek of Kesuvos (Daf 4b), where the people took the Mitzvah of mourning, even though it is only mi'de'Rabbanan, more seriously than Nidah, which is subject to Kareis.

ובפ' הנזקין (גיטין דף נד.) באתריה דרבי יהודה חמירא להו שביעית, דליכא אלא לאו, משבת שהוא בסקילה.

(d)

Example #2: And in Perek ha'Nizakin (Gitin, Daf 54a), where it explains that in the place of Rav Yehudah people were more concerned about Shevi'is, which is only a La'v, than they were about Shabbos, for which one is Chayav S'kilah.

ובריש פ"ק דביצה (דף ב:) אמר 'האי דקיל צריך הרחקה טפי, דאמר 'מ"ש גבי שבת דסתם לן תנא כרבי שמעון וגבי יום טוב כרבי יהודה?

(e)

Example #3: And in the first Perek of Beitzah (Daf 2b) where the Gemara says that where it is most lenient, one needs to distance it even more - since in answer to the Kashya there 'Why by Shabbos does Rebbi present a S'tam Mishnah like Rebbi Shimon, and by Yom-Tov, like Rebbi Yehudah?

שבת דחמיר, סתם לן כר"ש, י"ט דקיל, סתם לן כרבי יהודה'.

1.

Example #3 (cont.): And it answers that Shabbos, which is more strct, he issues a S'tam Mishnah like Rebbi Shimon (who is more lenient), and on Yom-Tov, which is more lenient, he issues a S'tam Mishnah like Rebbi Yehudah (who is more strict).

אלמא זימנין בדילי מקילתא טפי מחמירתא, וזימנין איפכא.

(f)

Conclusion: So we see that sometimes, people keep away from lenient things more than from strict things, and sometimes it is the other way round.

והשתא צריך ליישב הברייתא לפי הירושלמי והתוספתא.

(g)

Resolving the Beraisa: And now we need to resolve the Beraisa in light of the Yerushalmi and the Tosefta.

דהכי מיתניא בתוספתא (פ"א) ר' יהודה אומר, 'נאמן עליה בעלה מקל וחומר, ומה נדה שחייב על ביאתה כרת ... '.

1.

The Tosefta: For this is what the Tosefta (in Perek 1), citing 'Rebbi Yehudah, says 'Her husband is believed on her from a 'Kal va'Chomer' - If already a Nidah, with whom intimacy is subject to Kareis ... '

ר' יוסי אומר, 'הכתוב האמינו, שנא' "והביא האיש את אשתו ... ".

2.

The Tosefta (cont.): Rebbi Yossi said 'The Torah believes him, as the Pasuk writes "And the man shall bring his wife ... ".

ובירושלמי מיתניא הכי - רבי יהודה אומר, 'בעלה נאמן ... '.

3.

The Yerushalmi: And the Yerushalmi learns like this: 'Rebbi Yehudah says that her husband is believed ...'.

אמרו לו 'לא, אם אמרת בנדה שיש לה היתר ... '.

4.

The Yerushalmi (cont.): They said to him 'No! If you say by a Nidah, where this is a Heter ... '.

אמר להם רבי יהודה, 'גזירת הכתוב הוא - "והביא האיש את אשתו ... ".

5.

The Yerushalmi (cont.): To which Rebbi Yehudah replied that it is a Gezeiras ha'Kasuv - "ve'Heivi ha'Ish es Ishto ... ".

אמרו לו, 'ובלבד בעדים'.

6.

The Yerushalmi (cont.): They said to him - 'Provided there are witnesses!'

והשתא אית לן למימר דבההיא תוספתא פרכוהו, והדר אמר להו קרא, כההיא דירושלמי.

(h)

Conclusion: We can now say that they queried him in that Tosefta, and then he quoted them the Pasuk, as the Yerushalmi states.

אבל בדרבי יוסי איכא למתמא; דמעיקרא אמר להו קרא, והדר אמר להו קל וחומר?

(i)

Question: On Rebbi Yossi however, one can ask - that initially he cited a Pasuk, and then a Kal-va'Chomer (See Maharsha).

6)

TOSFOS DH V'OMER MAYIM GENUVIM (This Dibur belongs before DH 'Amar l'hu)

תוס' ד"ה ואומר מים גנובים

(Summary: Tosfos explains the significance of "ve'Omer".)

נראה דהאי 'ואומר' פירושו הכי, כלומר - מאי תלי בהכי שאין היתר לאיסורה?

(a)

Clarification: This is the way to explain 've'Omer': 'Why do you connect the Din to the fact that there is no Heter to the Isur?

חדא, דיצרו תוקפו, מאחר שאין היתר לאיסורה, אין מתון בדבר, אם לא עכשיו, אימתי?

1.

Clarification (cont.): Firstly, his Yeitzer ha'Ra will overcome him, because, seeing as the Isur has no Heter, there is nothing to keep him in check, because if not now, when?

וא"ת לא יתקפנו יצרו על אשתו הואיל ובעלה כבר, "מים גנובים ימתקו".

2.

Clarification (cont.): And even if you will say that his Yeitzer ha'Ra will not overcome him regarding his wife with whom he has already been intimate, "Stolen waters taste sweet" (i.e. before she was permitted, but now she is forbidden).

7b----------------------------------------7b

7)

TOSFOS DH HA MAH L'HALAN B'SHIV'IM V'ECHAD

תוס' ד"ה מה להלן בשבעים ואחד

(Summary: Tosfos explains why the Mishnah in Sanhedrin did not include Sotah and Zakein Mamrei in the list of cases that require seventy-one Dayanim.)

תימה, אמאי לא תני להו לסוטה וזקן ממרא בפ"ק דסנהדרין (דף ב.) בהדי הני דהוו בב"ד של שבעים ואחד?

(a)

Question: Why does the Mishah in the first Perek of Sanhedrin, Daf 2a) not list Sotah and Zakein Mamrei in the list of cases that require a Beis-Din of seventy-one?

וי"ל, משום דגמר של סוטה וזקן ממרא לא היה בבית דין של שבעים ואחד.

(b)

Answer: Because the conclusion of the Din of Sotah and Zakein Mamrei did not take place in a Beis-Din of seventy-one.

8)

TOSFOS DH MAH L'HALAN B'VEIS-DIN SHEL SHIV'IM V'ECHAD

תוס' ד"ה מה להלן בבית דין של שבעים ואחד

(Summary: Tosfos explains why, in spite of the comparison to Zakein Mamrei, the Din of Sotah did not cease to function from the time that the Sanhedrin went into exile.)

קשיא, כיון דילפינן מזקן ממרא, אית לך למימר גבי סוטה ש'המקום גורם' כמו גבי זקן ממרא, ולכך היו מעלין אותה ללשכת הגזית.

(a)

Question: Seeing as we learn Sotah from Zakein Mamrei, we need to say by Sotah that 'the location is crucial', like it is by Zakein Mamrei, which is why they brought her to the Lishkas ha'Gazis ...

א"כ ,פסקו המים המרים מיום שגלתה סנהדרין וישבה לה בחנות, כדאמר בפרק היו בודקין (סנהדרין דף מא.), לפי שלא רצו לדון דיני נפשות, לפי שהמקום גורם.

1.

Question (cont.): If so, the bitter water ceased to function from the day the Sanhedrin went into exile and sat in 'Chanus', since the location is crucial, because they did not want to judge Dinei Nefashos, as the Gemara says in Perek Hayu Bodkin (Sanhedrin, Daf 41a),

ובפרק בתרא דמכילתין (לקמן דף מז.) אמרינן דרבן יוחנן בן זכאי הפסיקן, וקודם גלות סנהדרין אומר בפרק היו בודקין (שם מא.) דרבן יוחנן בן זכאי תלמיד יושב לפני רבו היה, ולא מקרי 'רבן'.

2.

Question (concl.): Yet in the last Perek of this Masechta (Daf 47a) the Gemara says that Raban Yochanan ben Zakai was the one to stop the bitter water, and before the Sanhedrin went into exile, says the Gemara in Perek Hayu Bodkin (Ibid, Daf 41a), Raban Yochanan ben Zakai was a Talmid who sat before his Rebbe, who was not yet carry the title 'Raban'?

ונראה דאיום לא היה מעכב, ואם לא היו מאיימין כלל, אעפ"כ היתה שותה. הילכך היתה נוהגת אפי' לאחר גלות.

(b)

Answer: The Din of frightening the Sotah (the sole reason why the Sanhedrin would have been required) was not crucial, In fact, if it was not performed at all, the Sotah would have drunk anyway. Consequently, the Din of Sotah continued to apply, even after the Beis-Din's exile.

9)

TOSFOS DH LO AVAR ZAR B'SOCHAM

תוס' ד"ה לא עבר זר בתוכם

(Summary: Tosfos establishes this in the time of the division of Yechezkel.)

פירש ר"י בשם רבי שמואל, היינו בחלוקת יחזקאל, שראובן ויהודה שכנים.

(a)

Clarification: The Ri in the name of Rebbi Shmuel. That this refers to the division of Yechezkel, when Yehudah and Reuven were neighbors.

10)

TOSFOS DH SHAMA'AS MINAH KOSVIN SHOVER

תוס' ד"ה שמעת מינה כותבין שובר

(Summary: Tosfos explains how it possible to establish the case in a way that it is not necessary to write a receipt and elaborates.)

תימה, והא הכא לא אפשר בלא שובר, אם היא אומרת אבדה כתובתי במה יכוף אותה להחזיר כתובתה?

(a)

Question: In this case, it is not feasible without a receipt, because if she claims that she lost her Kesubah, how can he force her to return it?

בשלמא לוה בעלמא מעכב הפרעון עד שיחזיר מלוה את השטר, אבל כאן אין פרעון, שהרי כאן אבדה כתובתה, והיכא דלא אפשר, דברי הכל כותבין?

1.

Question (cont.): It is fine regarding a regular borrower, who simply holds back the debt, until the creditor gives him back the Sh'tar, but here there is no payment, seeing as she lost her Kesubah. And where there is no alternative, everyone agrees that one writes a receipt?

וי"ל, שהיה יכול לעכב את הגט אצלו עד שתחזיר לו הכתובה.

(b)

Answer: Her husband has the option of retaining the Get, until she gives him the Kesubah.

אבל תמיה לפום מאי דמסיק 'במקום שאין כותבין כתובה, כותבין שובר' ...

(c)

Question: According to the Maskanah that in a town where one does not write a Kesubah, one writes a receipt' ...

למה לי למיכתב שובר? יקרע הגט ויכתוב עליו 'גיטא דנן דקרענוהו, לא משום דגיטא פסולא הוא, אלא דלא תהדר ותגבי ביה זימנא אחריתי?'

1.

Question (cont.): Why is it necessary to write a receipt? Let them tear the Get and write on it 'We tore this Get, not because it is Pasul, only in order that she should not be able to claim her Kesubah a second time'? ...

כדאמרינן בפ' הכותב (כתובות דף פט:) ובפרק קמא דבבא מציעא (דף יח.)?

2.

Source: Like we say in Perek ha'Koseiv (Kesuvos, Daf 89a)

וי"ל, דהכא מיירי מן הסכנה ואילך, דאמר בפרק הכותב (כתובות דף פט:) דגובה בעדי גירושין אפילו בלא גט.

(d)

Answer: The Gemara here is speaking after the time of danger, of which the Gemara says in Perek ha'Koseiv (Ibid.) that she may claim her Kesubah even without a Get.

11)

TOSFOS DH AMAR RAVA B'MAKOM SHE'EIN KOSVIN KESUBAH ASKINAN

תוס' ד"ה אמר רבא במקום שאין כותבין כתובה עסקינן

(Summary: Tosfos resolves Rava here, with what he says in Bava Basra.)

מקשים, הא במקום שכותבין, אין כותבין שובר.

(a)

Question: They ask that one can extrapolate that in a place where they do write a Kesubah, one does not write a receipt ...

ובגט פשוט (ב"ב ד' קעא:) אמר 'ה"נ מסתברא דכותבין שובר, דאי אין כותבין, יאכל הלה וחדי?'

1.

Question (cont.): Whereas in Get Pashut (Bava Basra, Daf 171b) Ravin explains that logically, one writes a receipt, because otherwise, the creditor will eat the fruit and rejoice.

א"ל אביי 'אלא מאי כותבין, אבד שוברו, יאכל הלה וחדי?'

2.

Question (cont.): And when Abaye countered that if one does does write a receipt, and the debtor loses it, the creditor will still have the fruit and rejoice?

א"ל רבא, 'אין, עבד לוה לאיש מלוה!'

3.

Question (cont.): Rava answered 'Yes indeed, because the debtor is an Eved to the creditor'.

אלמא, דקיבל אותה סברא, דכותבין?

(b)

Conclusion: So we see, that Rava accepted the Svara that one writes a receipt?

ונראה דרבא ס"ל כותבין, אבל הכא דחייה בעלמא הוא, דליכא למשמע מהכא דכותבין שובר.

(c)

Answer: It seems that Rava actually holds that one writes a receipt, and what he says here is merely to reject the proof from the Mishnah that one does so.