סוטה דף לז. א

מי מהשבטים קפץ תחילה לים סוף, ומה שכר זכה על זאת?

איזה שבט? ומה השכר?
לר' מאיר שבט בנימין זכה ונעשה המארח לשכינה [1]
לר' יהודה ור' שמעון חסידא שבט יהודה - ותחילה קפץ נחשון זכה שהמלכות תהיה משבטו

בזמן הברכות והקללות היכן היו כל ישראל, והיכן היה שבט לוי?

היכן היו כל ישראל היכן היה שבט לוי
לר' אליעזר
בן יעקב
על הברכה בהר גריזים עמדו
שמעון לוי [2] יהודה יששכר יוסף ובנימין,
ועל הקללה בהר עיבל
ראובן גד אשר זבולון דן ונפתלי [3]
זקני כהונה ולויה למטה
והשאר למעלה
לר'
יאשיה
הראוים לשרת מבני שלשים עד חמשים למטה, והשאר למעלה
לרבי כל ישראל עמדו למטה, המברכים סמוך
להר גריזים, והמקללים סמוך לער עיבל
עמדו ג"כ למטה
בין שני הקבוצות הנ"ל

כיצד החשבון שעל כל מצוה ומצוה נכרתו ט"ז בריתות במקום אחד?

ללמוד [4] וללמד לשמור ולעשות
ברוך בכלל 1 2 3 4
ברוך בפרט [5] 5 6 7 8
ארור בכלל 9 10 11 12
ארור בפרט 13 14 15 16

סוטה דף לז: א

כיצד החשבון ע"פ הנ"ל שעל כל מצוה ומצוה נכרתו מ"ח בריתות?

16 32 48
לתנא קמא, לר' ישמעאל [6] הר גריזים והר עיבל בסיני בערבות מואב
לר' שמעון [7], לר' עקיבא [8] בסיני אהל מועד בערבות מואב
-------------------------------------------------

[1] דהיינו שבית קדש הקדשים בנוי בחלקו, (גם ההיכל והאולם היו בחלקו), ובחלק יהודה היו הר הבית הלשכות והעזרות.

[2] ולא כל שבט לוי, אלא רק מי שלא עמד למטה כדלהלן.

[3] כדכתיב (דברים כז:יב-יג) "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן. וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי".

[4] פי', כתיב (דברים ה:א) "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם", והרי ג' לשונות: א) "וּלְמַדְתֶּם" ב) "וּשְׁמַרְתֶּם" ג) "לַעֲשֹׂתָם". ועוד כתיב (שם יא:יט) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם" הרי עוד: ד) "וְלִמַּדְתֶּם". וזה ישנו בכל מצוה ומצוה, הרי שהם ארבע כפול ארבע.

[5] פי', התורה נתנה ברכה בכלל על כל התורה - "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת", ושוב נתנה התורה ברכה בפרט - על כל מצוה ומצוה כגון "ברוך אשר לא יעשה פסל ומסכה". וכן בארורים.

[6] דס"ל כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד, דהיינו שנאמרה המצוה בכללות כגון שיש לזבוח על המזבח עולות ושלמים, ורק באהל מועד פירש את הפרטים של מתן דמים והקטרת אימורים והפשט וניתוח ושהעולה עולה כליל וכו'. והרי שגם הר סיני וגם אהל מועד שניהם נחשבים רק כפעם אחת, ועל כרחך שהברכות והקללות שבהר גריזים והר עיבל נחשבים לעוד פעם.

[7] ס"ל שאין למנות שם את הר גריזים והר עיבל, כיון ששם לא נאמרו אלא רק אחד עשרה ברכות וקללות ולא כל המצות. והתוס' (בד"ה רבי שמעון) הביאו בשם הירושלמי תקע"ו בריתות, והיינו שנחשוב גם לכל שבט ושבט מ"ח כפול י"ב, עולה תקע"ו.

[8] ר' עקיבא ס"ל שכללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו עוד הפעם באהל מועד, הרי שהם נחשבים כשתי פעמים ונכפלו הבריתות.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף