שבועות דף ל"ג ע"א

עדים או דיינים שהיו פסולים באופנים ובזמנים דלהלן, האם יכולים
להעיד או לדון? [תד"ה קרובים].

היו פסולים פסול קורבה היו פסולים מחמת שנוגעים בעדות
כשפסולים בתחילת העדות לא יכולים [1] יכולים [2]
כשפסולים בסוף העדות לא יכולים לא יכולים

המודה בקנס באופנים דלהלן, האם נפטר מחיובו?

כשלא באו לבסוף עדים כשבאו לבסוף עדים
לר' אלעזר בר' שמעון פטור חייב
לרבנן פטור פטור

שבועות דף ל"ג ע"ב

האם כותבים אדרכתא - הרשאה, לשיטות והאופנים דלהלן? [תד"ה היכא].

בהלואה שלא כפר לו בפקדון בקרקעות
למ"ד משום כפריה כותבים כותבים כותבים
למ"ד שלא יכול להקנותו [3] אין כותבים כותבים כותבים

-------------------------------------------------

[1] ולכן העמידו תוס' את סוגייתנו שאמרה שאם היו מתרחקים העדים מקרבתן בשעת הגדת העדות מהני, מיירי שהיו רחוקים ג"כ בשעת ראיית העדות, דאל"כ לא מהני.

[2] ולכך בבני העיר שנגנב להם ס"ת צדדה הגמ' בב"ב שיכולים שנים מבני העיר להסתלק ממנו ולדון, דאף שהיו נוגעים בעדות בתחילה אינם נפסלים לדון לבסוף.

[3] דהכי אמרינן בב"ק [דף ע' רע"א - לחד מ"ד] דהטעם שלא כותבים אדרכתא אמטלטלי הוא משום שאינם ברשות הבעלים להקדישן, וכדאמר ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש וכו', ולכך בהלואה ודאי לא יכול לכתוב אדרכתא כיון שאינו ברשותו, אולם בפקדון או על קרקעות יכול לכתוב.

עוד חומר לימוד על הדף