-------------------------------------------------

[1] לכאורה לא קאי על שוק העליון, כפי שמבואר בגמ' שהיה מקום ששם היו מכבסים לגוים בגדיהם ומצוי שם רוק של גוי - שגזרו עליהם כזבים לכל דבריהם. אולם הר"ש סיריליאו ס"ל שבאופנים שר' יוסי מטהר מיירי אפי' בשוק העליון.

[2] דהיות שיש עוד שהות ביום להטבילן - ושיעריב שמשן קודם י"ד, יתכן שלא הטבילן עדיין.

[3] דכיון שמשתמשים בה לשחיטה היום, ודאי כבר הטבילוה אתמול, דלא היה בעליה משהה מלהטבילה אחר יום י"ג, כיון שאם היה משהה לא היה מספיק להיות לה ערב שמש, והוא צריך אותה ליום י"ד עצמו. ואין לחשוש שמא אבודה היא כבר מקודם יום י"ד - ולא הספיקו להטבילה, דאם נאבדה קודם כבר היתה נמצאת - דהעם רב בזמן הזה בירושלים.

[4] דכיון שאסור להטביל כלים בשבת, והוא צריך את הקופיץ בשביל יו"ט שחל ביום ראשון, ולא יוכל להטבילו ביום ראשון דצריך ערב שמש, הרי ודאי שהטבילו כבר בי"ג - ביום ששי.

[5] דודאי כבר הטבילו מאתמול בשביל שבירת העצם בבשר קדשים שאוכל בט"ו.

[6] ר' יהודה הוא היה המורה הוראה של בית הנשיא, ומצינו שכשמתה הפרידה בבית רבי טהרו את דמה, ופירש ריב"ל משום שלא היה שם רביעית. ומבואר שאם היה שם רביעית היה טמא.

[7] הדין מה"ת, דולד הטומאה (ראשון לטומאה) אינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלים ומשקים, אכן במשקים שהיו טמאים בולד הטומאה - גזרו חכמים שיכול לטמא מדרבנן אדם וכלים, ובכה"ג מיירי כאן.

[8] כלומר, אפי' אם הטבילו אותה מחוץ לעזרה יכולים להכניסה מיד כיון שאינה צריכה הערב שמש.

[9] דצריך להוציא מהמקדש בין אדם ובין כלים טמאים, ופרוכת שנטמאה באב הטומאה צריכים להוציאה, וכן צריכה הערב שמש.

[10] ואם היתה פרוכת חדשה שמלאכתה נאה, היו שוטחים אותה בגג האיצטבא כדי שיראו העם את מלאכתה שהיא נאה, ומתוך כך יבואו לתרום למלאכת הפרוכת, דהרי מבואר בסוף המשנה שהיו עושים שתי פרוכות בשנה.

[11] כלומר, שכל נימא שהיתה מרכיבה את השבעים ושנים נירים שהיו בה, היתה עשויה מכ"ד חוטין.

[12] והיינו כפול מהשזור. וכיון שהיו בפרוכת ארבעה מיני חוטים שהם תכלת וארגמן ותועלת שני ופשתן, וכל מין היה כפול ששה, הרי כ"ד חוטים.

[13] כן הגיה הגר"א וע' גליון הש"ס. (וכן הם שאר השינוים הוא לפי נוסחת הגר"א).