1)

TOSFOS DH veha'Tanya Patur

תוספות ד"ה והתניא פטור

(SUMMARY: Tosfos changes the text to "veha'Tanan".)

אין נראה לר''י לגרוס והתניא דאמאי לא הוה פריך ממתני'

(a)

Correction (Ri): The text should not say "veha'Tanya". Why would [the Gemara ask from a Beraisa, and] not ask from our Mishnah!?

ומיהו איכא למימר דממתני' לא קשיא ליה מדקתני וכתב שני זיינין ולא נקט ב' אותיות אחרות דלא בעי זיוני משמע דמשום זיון פטר ליה

(b)

Rebuttal: We can say that our Mishnah is not difficult, since it taught "and he wrote two Zayinin", and it did not say two other letters which do not require crowns. This connotes that [our Mishnah] exempts due to [lack of] crowns;

אבל מברייתא דקתני סתמא פריך שפיר

1.

However, the Beraisa taught Stam. It is a proper question from it.

אבל קשה דאי ברייתא היא הא דפריך מינה אמאי נקט נתכוין לכתוב אות אחת ועלו בידו שתים אפי' נתכוין לאותן שתים שכתב וכתבן בלא זיון פטור כיון דמוקמי לה בדבעי זיוני

(c)

Question: If this is a Beraisa from which the Gemara asks, why does it say "he intended to write one letter, and he wrote two?" Even if he intended for the two letters that he wrote, and he wrote them without crowns, he is exempt, since we establish it that they need crowns!

דהא בברייתא לא קתני וכתב שני זיינין דנוכל לומר דאתי לאשמעינן הא כתב שתי אותיות אחרות דלא בעי זיון חייב כדפירשתי במתניתין

1.

The Beraisa did not teach "and he wrote two Zayinin", that we can say that it comes to teach that had he written two other letters that do not require crowns, he would be liable, like I explained in our Mishnah (104b DH Niskaven)!

לכך נראה דממתני' פריך וגרסינן והתנן

(d)

Conclusion: We ask from our Mishnah. The text says "veha'Tanan".

2)

TOSFOS DH R. Gamliel Savar Ein Yedi'ah l'Chetzi Shi'ur

תוספות ד"ה רבן גמליאל סבר אין ידיעה לחצי שיעור

(SUMMARY: Tosfos gives a source for this.)

נראה דטעם דרשב''ג משום דכתיב או הודע אליו חטאתו ידיעת חטאת הוא דשמה ידיעה אבל ידיעה דלאו חטאת לאו שמה ידיעה:

(a)

Explanation: It seems that R. Gamliel's reason is because it says "Oh Hoda Elav Chataso" - knowledge of a [Chiyuv] Chatas is called Yedi'ah, but knowledge of [what is] not [a Chiyuv] Chatas is not called Yedi'ah.

3)

TOSFOS DH v'Rabanan Savrei Yesh Yedi'ah l'Chetzi Shi'ur

תוספות ד"ה ורבנן סברי יש ידיעה לחצי כו'

(SUMMARY: Tosfos explains that this is when he actually found out.)

פירש בקונט' הא דנקט אות אחת שחרית ואחת בין הערבים כיון דהוי שהות בינתים כדי לידע חשיב כשתי העלמות

(a)

Explanation #1 (Rashi): It mentioned one letter in the morning and one in the afternoon, for since there was time in between to find out, it is considered two Helamos.

ואין נראה חדא דהוה ליה לפרש שיעור שהות

(b)

Objection #1: If so, it should have specified the amount of time (after which it is considered two Helamos)!

ועוד דאמר לעיל כתב אות אחת בציפורי ואות אחת בטבריא חייב אע''ג דמסתמא יש שהות כדי לידע

(c)

Objection #2: Above (104b), it says that if he wrote one letter in Tzipori and one letter in Tiverya, he is liable, even though presumably, there is enough time in between (while going from one city to the other) to find out!

ונראה דמיירי שידע בינתים ואחת שחרית ואחת ערבית נקט לרבותא דאף על גב דיש עם הידיעה הפסק ושהות גדול בינתים מחייב ר''ג:

(d)

Explanation #2: We discuss when he found out in between. It mentioned one letter in the morning and one in the afternoon for a bigger Chidush. Even though with the Yedi'ah there was a great time delay in between, R. Gamliel obligates.

4)

TOSFOS DH ha'Oreg

תוספות ד"ה האורג

(SUMMARY: Tosfos proves that the text does not say "whether in the middle...")

אומר ר''י דה''ג וחכ''א בין בתחלה בין בסוף ול''ג בין באמצע בין בסוף דא''כ הוה משמע בסוף הבגד ממש והתם אפי' רבנן מודו דחייב אפילו באחת כדאמרינן סוף פרק הבונה (לעיל דף קד:)

(a)

Assertion (Ri): The text says "and Chachamim say, whether at the beginning or at the end." It does not say "whether in the middle or at the end", for this would connote the very end of the garment, and there Rabanan agree that he is liable even for one, like we said above (104b)!

אבל אי לא גרסינן באמצע אתי שפיר דבסוף לא בסוף ממש קאמר:

1.

However, if the text does not say "in the middle", it is fine, for "at the end" does not mean the very end.

105b----------------------------------------105b

5)

TOSFOS DH ha'Kol Choltzin Alav

תוספות ד"ה הכל חולצין עליו

(SUMMARY: Tosfos explains that this is even if he is not his Rebbi.)

אומר רשב''א דאפי' אינו רבו חייב כדאמרינן במו''ק (דף כה.) מי תני רבו שמת חכם שמת תני

(a)

Explanation (Rashba): Even if he is not his Rebbi, he is obligated, like we say (Mo'ed Katan 25a) "did it teach 'his Rebbi died'?! It taught 'a Chacham who died'!"

והא דאמר בשילהי פרק אלו מציאות (ב''מ לג.) רבא קרע עליה דההוא גברא דאסבריה זוהמא ליסטרון היינו קרע שאינו מתאחה כדין תלמיד לרב כדתני בפרק אלו מגלחין (מו''ק דף כו.):

(b)

Consequence: This that it says in Bava Metzi'a (33a) that Rava tore due to [the death of] a man who explained to him Zuhama Listron (a ladle to push aside the froth), this was a tear that may not be sewn back, like the law of a Talmid [who tore] for his Rebbi, like it teaches in Mo'ed Katan (26a).

6)

TOSFOS DH d'Tanya R. Shimon ben Elazar Omer ha'Omed Al ha'Mes v'Chulei

תוספות ד"ה דתניא ר''ש בן אלעזר אומר העומד על המת כו'

(SUMMARY: Tosfos justifies learning from R. Shimon ben Elazar.)

משמע ליה להש''ס דמיירי אפי' באינו כשר

(a)

Explanation: The Gemara understands that this is even if he is not a proper person.

7)

TOSFOS DH Ha R. Yehudah v'Ha R. Shimon

תוספות ד"ה הא ר' יהודה והא ר''ש

(SUMMARY: Tosfos concludes that this answers about tearing in anger.)

פי' בקונט' דבהאי שינויא נמי משני דלא קשה מתו אמתו והא דלא קאמר אלא משום דלא הוזכר אמורא לעיל

(a)

Explanation #1 (Rashi): This answer also answers the contradiction about his Mes. It did not say "Ela" because no Amora was mentioned above.

וקשה לר''י דע''כ תרוייהו במת דידיה איירי ולא במת דעלמא כדקתני בברייתא דלעיל דיצא ידי קריעה וא''כ הויא מלאכה שצריכה לגופה כיון שהיא צורך מצוה כדמוכח לקמן

(b)

Question (Ri): You are forced to say that both of them discuss his Mes, and not a Stam Mes, like the Beraisa taught above "he fulfilled tearing." If so, it is Melachah she'Tzerichah l'Gufah, since he needs it for the Mitzvah, like is proven below!

ונראה לר''י דלא מתרץ אלא חמתו אחמתו אבל בעל מתו לא פליגי דבמת דעלמא פטור דמקלקל הוא ובמת דידיה דאיכא מצוה חשיב מתקן

(c)

Explanation #2 (Ri): This answers only the contradiction about [tearing amidst] his anger, but they do not argue about his Mes. He is exempt for a Stam Mes, for this is Mekalkel, but for his Mes, which is a Mitzvah, this is considered fixing.

אע''ג דלקמן משמע דלצורך מצוה לא חשיב ר''ש תיקון דהא יליף ממילה והבערת בת כהן דמקלקל בחבורה ובהבערה חייב

(d)

Implied question: Below (106a) it connotes that R. Shimon does not consider for the need of a Mitzvah to be fixing, for he learns from Bris Milah and burning a Bas Kohen (who was Mezanah) that Mekalkel b'Chaburah or b'Hav'arah (he destructively wounds or burns) is liable!

התם מקלקל הוא לגמרי שאינו צורך אחר אלא מה שהוא צורך מצוה

(e)

Answer #1: There, it is totally Mekalkel, for there is no other need, except for the need of the Mitzvah;

אבל גבי קריעת אבל הוי תיקון הבגד על ידי קריעה שיוכל ללובשו בכל שעה ואית בו חימום

1.

However, tearing is a Tikun of the garment through tearing, for now he can wear it at any time, and there is fury (that is calmed through tearing).

ועוד כמו שמחלק לקמן ר''ת דהתם התיקון בא לבסוף שבשעת חבורה והבערה אינה באה הכשר מצוה עד הגמר

(f)

Answer #2 (R. Tam): There, the Tikun comes at the end. At the time of wounding and burning, there is no Hechsher Mitzvah until the finish (until the foreskin is cut, and the molten lead is poured down her throat);

אבל הכא בשעת קריעה בא התיקון ולא חשיב קלקול

1.

However, here the Tikun comes at the time of tearing, and it is not considered Mekalkel.

8)

TOSFOS DH Lo Tzericha deka'Avad Lemirma Eimsa v'Chulei

תוספות ד"ה לא צריכא דקעבד למירמא אימתא כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not establish both like R. Yehudah.)

השתא הוה מצי לאוקמי תרווייהו כר' יהודה ומתני' דלא עבד למירמא אימתא דבלא''ה מוקמינן לקמן כר' יהודה דאמר מקלקל בחבורה פטור

(a)

Implied question: Now he could have established both of them like R. Yehudah, and our Mishnah is when he did not [tear] in order to instill fear, for even without this, below (106a) we establish [our Mishnah] like R. Yehudah, who exempts Mekalkel b'Chaburah!

אלא דניחא ליה לאוקמי מתני' בדעביד למירמא אימתא דאי בחמתו פשיטא דפטור:

(b)

Answer: He prefers to establish our Mishnah when he [tore] in order to instill fear, for if it was due to anger, obviously he is exempt!

9)

TOSFOS DH she'Ragash Aleihem ha'Har v'Chulei

תוספות ד"ה שרגש עליהן ההר כו'

(SUMMARY: Tosfos gives the source to expound like this.)

משום דלא אשכחן דכתיב ביה ויבכו אותו שלשים יום כמו במשה ואהרן ע"כ תוספות שאנץ רש"ל.

(a)

Explanation: This is because we do not find it written that they cried over [Yehoshua] for 30 days, like it is written about Moshe and Aharon. This is from Tosfos Shantz (Maharshal).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF