שבת דף ב. א

יציאות השבת שתים שהן ארבע [1] בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ, כיצד?

שתים - דאורייתא שהן ארבע (-עוד שתים) - דרבנן
בחוץ -
בעני
א) הכניס העני ידו מלאה לבפנים
ונתן לבעה"ב
ב) הוציא העני את ידו מלאה מבפנים והניח בחוץ
א) הכניס העני ידו מלאה לבפנים
ונטל בעה"ב מתוכה
ב) נתן בעה"ב לידו של העני
והוציא העני והניח בחוץ
בפנים - בעשיר א) הוציא בעה"ב את ידו מלאה בפנים ונתן לעני
ב) הכניס בעה"ב את ידו מלאה מבחוץ והניח בפנים
א) הוציא בעה"ב את ידו מלאה מבפנים ונטל העני מתוכה
ב) נתן העני לידו של בעה"ב
והכניס בעה"ב והניח בפנים

מהו הביאור: שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהן ארבע בחוץ? [תד"ה שתים].

בפנים - שתים שהן ארבע בחוץ - שתים שהן ארבע
לרש"י כאן הוצאה והכנסה דחיוב דבעה"ב הוצאה והכנסה דפטור דבעה"ב הוצאה והכנסה דחיוב דעני הוצאה והכנסה דפטור דעני
לרש"י בשבועות הכנסות דחיוב דעני ודבעה"ב הכנסות דפטור דעני ודבעה"ב הוצאות דחיוב דעני ודבעה"ב הוצאות דפטור דעני ודבעה"ב

מה הם שבועות שתים שהן ארבע?

שנים - להבא שהן ארבע - לשעבר
להטיב שבועה שאוכל שבועה שאכלתי
להרע שבועה שלא אוכל שבועה שלא אכלתי

הנשבע כדלהלן לשקר, האם חייב קרבן שבועה?

בלשעבר - אכלתי ולא אכלתי בלהבא - אוכל ולא אוכל
לר' ישמעאל פטור [2] חייב
לר' עקיבא חייב חייב

שבת דף ב: א

מה הם ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע?

שנים בהעלם הטומאה (האמורים בכתוב) [3] שהן ארבע בזכור הטומאה (המתרבים מהכתוב)
במקדש נכנס למקדש ונעלם שזה מקדש
בבשר קודש אכל קודש ונעלם שזה קודש

מה הם מראות נגעים שנים [4] שהם ארבע?

שנים - אבות שהם ארבע - תולדות
הראשונה בהרת - עזה כשלג ספחת (תולדת בהרת) - כסיד ההיכל
השניה שאת - כצמר לבן ספחת (תולדת שאת) - כקרום ביצה

להו"א בגמ' מה הם יציאות השבת שתים שהן ארבע שהם רק אבות המנוים במס' שבועות?

שתים - הוצאות דחיוב שהן ארבע - הוצאות דפטור (ואסור מדרבנן)
בפנים הוציא בעה"ב חפץ והניחו בחוץ הוציא בעה"ב חפץ בידו לחוץ ונטל העני ממנה
בחוץ הוציא העני חפץ מבפנים והניחו בחוץ נתן בעה"ב ביד העני חפץ והוציא העני לחוץ [5]

לרב פפא מה הם יציאות השבת שתים שהן ארבע שהם רק לחיובא המנוים במס' שבועות?

שתים - הוצאות שהן ארבע - הכנסות [6]
לבעה"ב שבפנים שהוציא חפץ לחוץ והניחו בחוץ שהכניס חפץ לבפנים והניחו
לעני שבחוץ שהוציא חפץ מבפנים והניחו בחוץ שהכניס חפץ מבחוץ והניחו

שבת דף ב: א

כיצד משכחת לה שתים שהן ארבע בחוץ ובפנים - שהם שמונה, רק בהוצאות? [תד"ה והא].

בפנים בחוץ
בחיוב חטאת עקר בעה"ב והוציא
והניח ביד העני - בעה"ב חייב
עקר עני מבפנים והוציא והניח -
העני חייב
בפטור אבל אסור שיכול לבוא לחיוב חטאת עקר בעה"ב והוציא ונטל העני מידו והניח - בעה"ב פטור פשט העני ידו לבפנים ועקר בעה"ב ונתן לעני שהוציא והניח - פטור העני [7]
בפטור אבל אסור שלא יכול לבוא לחיוב חטאת עקר בעה"ב והוציא ונטל העני מידו והניח - העני פטור פשט העני ידו לבפנים ועקר בעה"ב ונתן לעני שהוציא והניח - פטור בעה"ב
בפטור ומותר עקר בעה"ב והוציא
והניח ביד העני - העני פטור
עקר עני מבפנים והוציא והניח -
בעה"ב פטור

כיצד יכלנו למצוא בדיני משנתנו ט"ז מקרים של הוצאות והכנסות?

בחוץ - בעני בפנים - בעשיר
בחיוב חטאת א) הכניס העני ידו מלאה לבפנים ונתן לבעה"ב - עקירה והנחה לעני
ב) הוציא העני את ידו מלאה מבפנים והניח בחוץ - עקירה והנחה לעני
א) הוציא בעה"ב את ידו מלאה מבפנים ונתן לעני - עקירה והנחה לבעה"ב
ב) הכניס בעה"ב את ידו מלאה מבחוץ והניח בפנים - עקירה והנחה לבעה"ב
פטור עקירות א) הכניס העני ידו מלאה לבפנים ונטל בעה"ב מתוכה - עקירה לעני
ב) הוציא בעה"ב את ידו ונתן העני לידו והכניס בעה"ב והניח בפנים - עקירה לעני
א) הכניס העני ידו ונתן בעה"ב לידו של עני והוציא העני והניח בחוץ - עקירה לבע"ב
ב) הוציא בעה"ב את ידו מלאה מבפנים ונטל העני מתוכה - עקירה לבעה"ב
פטור הנחות א) הכניס העני ידו ונתן בעה"ב לידו של עני והוציא העני והניח בחוץ - הנחה לעני
ב) הוציא בעה"ב את ידו מלאה מבפנים ונטל העני מתוכה - הנחה לעני
א) הכניס העני ידו מלאה לבפנים
ונטל בעה"ב מתוכה - הנחה לבעה"ב
ב) הוציא בעה"ב את ידו ונתן העני לידו והכניס בעה"ב והניח בפנים - הנחה לבעה"ב
פטור ומותר א) הוציא בעה"ב את ידו מלאה מבפנים ונתן לעני - לעני פטור ומותר
ב) הכניס בעה"ב את ידו מלאה מבחוץ והניח בפנים - לעני פטור ומותר
א) הכניס העני ידו מלאה לבפנים
ונתן לבעה"ב - לבעה"ב פטור ומותר
ב) הוציא העני את ידו מלאה מבפנים והניח בחוץ - לבעה"ב פטור ומותר
-------------------------------------------------

[1] ביארו התוס' (בד"ה יציאות) דמה שהתחיל כאן במלאכת הוצאה ולא התחיל כסדר הלכות שבת מערב שבת ושבת עצמה. הוא משום דמלאכת הוצאה היא חידוש - וחביבה על התנא להקדימה. ועוד דהוצאה היא דבר ההוה (-הרגיל). ועוד, שכיון שרוצה לומר את ההלכה דלא יצא החיט שהיא הלכה דע"ש, לכן הקדים לפרש מלאכת הוצאה.

[2] והקשו התוס', דלפ"ז למה מנה ב"שהן ארבע" לשבועות לשעבר, ואמר שהמשנה דלא כר' ישמעאל, לימא ד"שהן ארבע" - הוא אזרוק ולא אזרוק, שאין בזה להרע ולהטיב ותהיה משנתנו אליבא דכו"ע. ותירצו, דכיון שהמשנה בשבועות (דף יט:) מבארת להדיא דה"שהן ארבע" הם: אכלתי ולא אכלתי, אי אפשר לפרש באופן אחר.

[3] אין מתחייב אלא בידיעה תחילה וידיעה בסוף והעלם בינתים, כגון שידע שנטמא ונעלם ממנו הטומאה, ואכל קודש או נכנס למקדש, ולבסוף נודע לו שאכל קודש או שנכנס למקדש בטומאה. אלא שלפ"ז קשה, מדוע לא תני "העלמות שתים שהן ארבע" - דהא העיקר הם העלמות המחייבות אותו ולא הידיעות. ובזה נרויח גם מה שקשה - שלכאורה יש ח' ידיעות, כיון שיש לך למנות בד' אלו בכל אחד ב' ידיעות בתחלה ובסוף. ותירצו התוס' (בד"ה ידיעות), שיש להזכיר דוקא ידיעות, ללמדנו שאנו מונים דוקא לידיעות שבתחילה שהם חידוש כאן בטומאה שהם תנאי לקרבן משא"כ בכל התורה. א"נ דמונה לידיעות האחרונות דוקא - שהם המביאות אותו לקרבן.

[4] פירש"י (בד"ה שהן ארבע), דלהיות שמראה הוא לשון זכר לכן תני "שנים" - בלשון זכר. ולשון מראה ברבים אומרים "מראות". (הגם שמראות נראה כלשון נקבה, יש פעמים שאומר כן גם בלשון זכר, כגון שולחן שולחנות, חלון חלונות).

[5] על המקרה הזה העירו התוס' (בד"ה וכי), שרש"י לא פירש כפי שיטתו דלקמן (בדף ג. בד"ה לידי חיוב חטאת), ששם פירש שמונה במשנה בפטור אבל אסור דוקא את האופנים שיש בהם עקירות, ואילו כאן מנה רש"י פטור אבל אסור דהנחה.

[6] ומקשה הגמ': "והא יציאות קתני". ותירץ רב אשי, דהתנא קורא גם להכנסה בשם הוצאה. ורבא תירץ דרשויות קתני.

[7] ומקרה זה הוא פטור דאתי לידי חיוב חטאת לפירוש הריב"א (לקמן דף ג. בתוד"ה פטורי) שפירש שכיון שהעני עשה את פשיטת היד להוציא מבפנים לבחוץ (אף שלא עשה עקירה). אולם לפירש"י (שם) דבעינן דוקא עקירה כדי להיות בגדר פטור דאתי לידי חיוב חטאת, אי אפשר למנות למקרה זה - דהרי העני לא עקר.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף