הלכה א' (כג: - כד:)
ז' חקירות [ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון; ג"ש היטב היטב]
שבוע ביובל, שנה, חודש, כמה בחודש, יום, שעה, מקום, רשב"י - באיזה יובל בסמוך לשנת היובל
לר' יוסי ג' חקירות - יום, שעה, מקום
חקירות אף בעדים על לסטים מפורסם [יכול להזימה]
מעידים על הרוג בין טבריה לציפורי שאינם מכירים [חזקת ישראל]
צריך התראה [וראה את ערותה - טעמו של דבר; יומת המת - יודיעו באיזה מיתה; להורגו בערמה - יערימוהו באיזה מיתה (ולא התראת מיתה אחרת אף החמורה)] ויאמר ע"מ כן אני עושה
מקושש ומקלל בסקילה [פ"מ - הוראת שעה בלי התראה]
ספק אם עובד ע"ז שלא כדרכה כעין עבודת גבוה חייב (לרידב"ז פטור, לק"ע חייב אבל לא שואלין באיזה עבודה)
הלכה ב' - ג' (כד: - כו.)
איני יודע בחקירות - עדות בטלה [א"א להזימה], בבדיקות - דוקא הכחשה בטלה
ב' מעידים שנזר "ב'" וב' מעידים "ה'" - לב"ש מוכחשים, לב"ה נזיר ב' [בכלל ה']
לרב במונה (כת א' " א' ב'", כת ב' "ג' ד' ה'") מודה ב"ש
לר' יוחנן מח' במונה אבל בכולל לכו"ע בטלה
הכחשה במעשה שלאחר עיקר העדות - לא בטלה
בדבר הקודם לעיקר העדות - בע"א וע"א בטלה,
בתרי ותרי לר' יוחנן בטלה, לרב לא בטלה חוץ מדיני נפשות לר' אבין [צדק צדק תרדוף]
בתרי ותרי לר' יוחנן בטלה, לרב לא בטלה חוץ מדיני נפשות לר' אבין [צדק צדק תרדוף]
עד רוב החודש בן עיר טועה יום א' [אינו יודע בעיבורו] (לפי א' בק"ע חכמים חולקים)
לר"מ אין הכחשה בהפרש שעה א',
לר"י ב' שעות - חוץ מה' לז' (לר' יוסי ב"ר בון תחלת ה' וסוף ז')
לר"מ מדאו' איסור חמץ שעה א' לפני שקיעה [לא תאכל עליו (על אכילת הפסח) חמץ, ואך חלק]
ומדרבנן משעה שביעית, וששית מתחלפת בשביעית
לר"י מדאו' משש [אך חלק ביום הראשון = חצי י"ד, עליו - מעשיית הפסח]
ומדרבנן חמישית מוחלפת בשביעית [נשים עצלניות; טועים בין סוף ה' לתחלת ז']
ומדרבנן חמישית מוחלפת בשביעית [נשים עצלניות; טועים בין סוף ה' לתחלת ז']
ר"י - בפסח יש עשה ול"ת על אכילת חמץ ועל ביעורו, ק"ע - לר"מ אין לאו של לא תאכל עליו חמץ
הלכה ד' - ה' (כו. - כז.)
תלמיד (או הנידון ולא עד, ולר' יוסי בר"י אף עד) יכול ללמד זכות,
ומעלין התלמיד להיות דיין (ולא נידון או עד), ואינו יורד כל היום
בלא מצאו זכות מלינין הדין - נו"נ זוגות כל הלילה, ואם לא מצאו זכות עומדים למנין
"איני יודע" כמאן דליתי' ומוסיפים ב' עד ע"א (אף בממונות [ק"ע - מתוך שיכול לחזור ולהחליט עדיין נחשב דיין וצריך ג' להכריע]), ואז דנין [שלא יראה ב"ד מעמעם (מגומגם)] עד הטייה,
ואם עדיין חולקים - לר' יוחנן פטור [בחזקת זכאי], ולר"ל חייב
ואם עדיין חולקים - לר' יוחנן פטור [בחזקת זכאי], ולר"ל חייב
המזכה אינו חוזר לחייב עד גמר דין
הסופרים כותבים דברי המחייב והמזכה [מפני המחייב שמא ישכח טעמו (ק"ע - ויירא ללמד זכות); מפני המזכה (ק"ע - שלא יחזור)]
גדול הדיינין אומר "נזדקן (ברור) הדין" בדיני ממונות
א' "איני יודע" בממונות והוסיפו ב' וא' "איני יודע" - לר' אילא יוסיפו עוד ב' (אור שמח - אא"כ הראשון חזר והחליט) [נראה הדין לגמור בד'], לפ"מ לת"ק גומרין בג'
אע"פ שדנו בג', די בחתימת ב'