סנהדרין דף ע"ה ע"א א
בן נח שאנסוהו לעבוד עבודת כוכבים, האם יהרג ואל יעבור משום קדוש השם? [תד"ה ואם].
בפרהסיא | בצינעה | |
לגיסתנו בגמ' | בעיא דלא איפשטא [1] | יעבור ואל יהרג |
לגריסא שהביאו תוס' | יעבור ואל יהרג [2] | יעבור ואל יהרג |
מי שהעלה לבו טינא על אשה, ואם לא תבעל לו [3] ימות, מה דינו?
היתה אשת איש | היתה פנויה | |
חד אמר | ימות ולא תבעל לו | תבעל לו ולא ימות |
וחד אמר | ימות ולא תבעל לו | ימות ולא תבעל לו [4] |
איזה מהעריות דלהלן כתובים להדיא לאיסור, ואיזה מדרשה, למשנתנו?
אם חמיו | אם חמותו | חמותו | |
אליבא דאביי | מדרשה | כתובה להדיא | כתובה להדיא |
אליבא דרבא | מדרשה | מדרשה | כתובה להדיא |
סנהדרין דף ע"ה ע"ב א
מתי אדם מוזהר על אשה ובתה? [רש"י ד"ה אמר אביי].
שנולדה ממנו | שנולדה מאיש אחר | |
בת אשתו | מוזהר | מוזהר |
בת אנוסתו | מוזהר [5] | אינו מוזהר |
[1] הנה ניסתה הגמ' להביא ראיה שאין מצווה בזה, מנעמן, ודחתה ודילמא דנעמן הוי בצנעה ובזה איה"נ אינו חייב להרג, אבל בפרהסיא אין ראיה.
[2] הביאו תוס' ספרים דגרסו, ואם איתא לימא ליה הא בצנעה הא בפרהסיא, ומזה שלא חילק לו אלישע ואמר לו בסתם לך לשלום, שמע מינה שבכל ענין אין בן נח מצוה, וכן היא שיטת הרמב"ם בהלכות מלכים פ"ב הל' י' ועי' בכסף משנה שם.
[3] בגמ' מבואר שבאופנים שאסור, אסור אפי' לספר עמו מאחורי הגדר.
[4] והטעם משום פגם משפחה, או כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות.
[5] וזו היא הנקראת שאר הבא ממנו, ונאסרת היא ובתה, ואם היה בן נאסר גם בבת זה הבן, וילפינן לאיסור ושריפה מגז"ש של הנה הנה זמה זמה.