[1] והטעם, דלא שייך בדיקות להכחיש ולפסול אלא בגופה של עדות.

[2] רש"י מפרש בד"ה ר' עקיבא, שאף שר' שמעון הוא זה שאמר את ההיקש דמה שנים אינם זוממים עד שיוזמו שניהם אף שלושה עד שיוזמו שלושתם, ור"ע אמר היקש אחר - מה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם פסולה אף שלושה אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם פסולה, מ"מ ר' עקיבא ס"ל ג"כ כר' שמעון ורק הוא מוסיף.

[3] ס"ל לתוס' שמה שאמר ר' שמעון עד שיוזמו שלושתם זה דוקא כשכל השלושה אמרו את אותה עדות אז הם מצטרפים, אולם כשאחד מהם לא כיון את העדות ואמר שאינו יודע, לר' שמעון הוא בכלל לא מצטרף אליהם, והעדות של השנים כשרה. אולם ר' עקיבא ס"ל גם באופן שאחד מהם קרוב או פסול שהוא מצטרף לפוסלם, וא"כ ה"ה נמי כשאחד מהם לא כיון את העדות הוא ג"כ מצטרף לפוסלם. ולפי"ז דברי רב ששת הם דוקא כר' עקיבא, וכמשמעות לשון הגמ'.