[1] עי' היטב בברטנורא. ובדברי ת"ק יש כמה שיטות ראשונים.

[2] עי' יד רמה, שפי' שמוחזקות ברשעות לכו"ע אפי' אחת לא ישאנה, אלא ודאי מיירי שלא מוחזקות לא בכשרות ולא ברשעות, ועי' רמב"ם פ"ג ממלכים הל' ו'.

[3] ר"ל כמו בסוגיין שאומר ר' שמעון שטעם הקרא המפורש הוא מיותר, דגם בלא שיפרשנו הכתוב נדרשהו, ועל כרחך שבא לרבות עוד, שאפי' אחת ומסירה את לבו לא ישאנה, ולא ירבה - אפי' כאביגיל.

[4] וקשה לפי"ז איך היתה תמר בת יפת תואר, ואם נאמר אחר כל המעשים, הרי אמה היא גיורת גמורה, ואיך היתה מותרת לאחיה אמנון. ותי' תוס' שכבר היתה אמה מעוברת ממנה קודם המלחמה, והיתה נקראת בת דוד רק משום שהוא גדלה. ועי' עוד במרגליות הים כאן אות ט"ז, שכל מחלוקת רב ושמואל היא רק אם היתה אשת איש של נכרי, אבל בפנויה לא. וא"כ י"ל שאֵם תמר פנויה היתה ולכך היתה מותרת לדוד במלחמה.

[5] אמנם לקמן דף כ"ב ע"א חלק רבי ואמר שבכתב אשורית נתנה תורה, אלא שנשתכח וחזר להם, ורשב"א ס"ל שכתב התורה (אשורית) לא השתנה מעולם.