סנהדרין דף כ"א ע"א

כמה נשים מותר המלך לישא [1]?

נשים כשרות נשים מסירות (פי' שאינם מוחזקות כשרות [2])
לתנא קמא עד שמנה עשרה עד שמנה עשרה
לר' יהודה ישא כמה שירצה עד שמנה עשרה
לר' שמעון עד שמנה עשרה אפילו אחת לא

התנאים דלהלן האם דורשים לטעמי דקרא?

כשהפסוק מפרש את טעמו כשאין הפסוק מפרש את טעמו
לר' יהודה דריש לא דריש
לר' שמעון דורשו כייתור [3] דריש

האם יפת תואר מותרת במלחמה בעצמה, או רק אחר כל המעשים? [תד"ה דאי].

בביאה ראשונה בביאה שניה
לרש"י (שמואל בירושלמי) אסורה [4] אסורה
לתוס' (רב בירושלמי) מותרת אסורה

סנהדרין דף כ"א ע"ב

מהו כתב ולשון תורה לדברי מר זוטרא או מר עוקבא?

בתחילת נתינתה כשחזרה וניתנה בירור ישראל לעצמן
כתב התורה עברית - ליבונאה [5] אשורית (שלנו) אשורית (שלנו)
לשון התורה הקודש ארמי הקודש

-------------------------------------------------

[1] עי' היטב בברטנורא. ובדברי ת"ק יש כמה שיטות ראשונים.

[2] עי' יד רמה, שפי' שמוחזקות ברשעות לכו"ע אפי' אחת לא ישאנה, אלא ודאי מיירי שלא מוחזקות לא בכשרות ולא ברשעות, ועי' רמב"ם פ"ג ממלכים הל' ו'.

[3] ר"ל כמו בסוגיין שאומר ר' שמעון שטעם הקרא המפורש הוא מיותר, דגם בלא שיפרשנו הכתוב נדרשהו, ועל כרחך שבא לרבות עוד, שאפי' אחת ומסירה את לבו לא ישאנה, ולא ירבה - אפי' כאביגיל.

[4] וקשה לפי"ז איך היתה תמר בת יפת תואר, ואם נאמר אחר כל המעשים, הרי אמה היא גיורת גמורה, ואיך היתה מותרת לאחיה אמנון. ותי' תוס' שכבר היתה אמה מעוברת ממנה קודם המלחמה, והיתה נקראת בת דוד רק משום שהוא גדלה. ועי' עוד במרגליות הים כאן אות ט"ז, שכל מחלוקת רב ושמואל היא רק אם היתה אשת איש של נכרי, אבל בפנויה לא. וא"כ י"ל שאֵם תמר פנויה היתה ולכך היתה מותרת לדוד במלחמה.

[5] אמנם לקמן דף כ"ב ע"א חלק רבי ואמר שבכתב אשורית נתנה תורה, אלא שנשתכח וחזר להם, ורשב"א ס"ל שכתב התורה (אשורית) לא השתנה מעולם.

עוד חומר לימוד על הדף