TOSFOS DH L'GABEL
תוס' ד"ה לגבל
(SUMMARY: Tosfos proves that it must be speaking about a person who is travelling.)
פי' בערוך' דבאדם המהלך בדרך מיירי, דומיא דתפלה, דאם יש גבל העושה עיסתו בטהרה ברחוק ד' מילין, ימתין עד שיגיע לאותו גבל.
Clarification: The Aruch explains that it is speaking about a person who is travelling, similar to Tefilah, that if there is a mixer who will knead his dough be'Taharah within a distance of four Mil, he should wait until he reaches that mixer.
והשתא א"ש ד'לא שנו אלא לפניו' קאי א'כולהו.
Clarification (cont.): This now fits well, since 'Lo Shanu Ela Lefanav' now refers to all the cases.
TOSFOS DH V'LI'TEFILAH
תוס' ד"ה ולתפלה
(SUMMARY: Tosfos supports Rashi's explanation against that of the Aruch.)
נראה כפירוש הקונטרס ולא כערוך, דפירש ל'תפלה' היינו לרחוץ ידיו להתפלל.
Clarification: The correct explanation is that of Rashi, and not that of the Aruch, who explains that 'li'Tefilah' means with regard to washing one's hands before Davening.
דהיכי דמי, אי בעידנא דצלותא, הא אמרינן בברכות (דף טו.) (אביי) לייט א'מאן דמהדר אמיא בעידן צלותא - דכתיב "ארחץ בנקיון כפי";
Clarification (cont.): Because how does it then speak? If the time of Tefilah has arrived, we learned in B'rachos (Daf 15.) that Rav Chisda placed a curse on someone who searches for water during the time of the Sh'ma, as the Pasuk writes in Tehilim "Erchatz be'Nikayon Kapai (that one does not need specifically water for Tefilah)"?
ואי שלא בזמן תפלה, מאי איריא ד' מילין, אפי' טובא נמי?
Clarification (cont.): Whereas not at the time of Tefilah, why specifically four Amos, one is obligated to go even more than four Milin in search of water?
TOSFOS DH LO TIKRA LAH SHEM AD SHE'TE'AFEH
תוס' ד"ה לא תקרא לה שם עד שתאפה
(SUMMARY: Tosfos explains why one is forbidden to burn T'rumnah Teme'ah on Yom-Tov, even though one is permitted to benefit from it.)
שאם היה קורא לה שם, לא היה יכול לאפותה ולא לשורפה - דאין שורפין קדשים ביו"ט, כדיליף בבמה מדליקין (שבת כד:).
Clarification: Because even if he was to declare it Chalah, he would neither be able to bake it nor to burn it - since it is forbidden to burn Kodshim on Yom-Tov, as we learned in 'Bameh Madlikin' (Shabbos 24:).
והיינו נמי טעמא הא דתנן התם 'אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט'.
Clarification (cont.): And it is for the same reason that the Mishnah there forbids kindling the Shabbos lights with 'Shemen S'reifah' on Yom-tov.
ותימה, בשלמא פסול קודש אין שורפין ביו"ט, שאין יכול להנות ממנה בשעת שריפה; אבל תרומה טמאה שיכול להנות ממנה בשעת שריפה, אמאי אין שורפים?
Question: One can understand as to why may not burn Kodesh Pasul on Yom-Tov, seeing as one is forbidden to benefit from it whilst it is being burned? But why not Tamei T'rumah, from which one is permitted to benefit whilst burning it?
כמו שמותר להדליק בשמן של חולין להנאתו, כך ישרוף תרומה טמאה להנאתו?
Question Cont.): In the same way as one is permitted to kindle Chulin oil for one's benefit, so too should one be able to burn Tamei T'rumah for one's benefit?
וכי מפני שמצוה לשרוף, מיגרע גרע?
Question (concl.): Just because it is a Mitzvah to burn it, is that why it should be worse?
ותירץ ריב"א דשמן של חולין מותר להדליק להנאתו כמו שמותר לאכול; אבל תרומה טמאה דאסורה בכל ההנאות.
Answer #1: The Riva answers that one is permitted to kindle Chulin oil for one's benefit, just as one is permitted to eat it; Whereas T'rumah Teme'ah is from which one is forbidden to derive other benefits (i.e. to eat),
נמצא שההבערה אינה להנאה אלא לשם מצות שריפה, אלא שהתורה לא הקפידה אם יהנה ממנה בשעת שריפה.
Answer #1 (cont.): It transpires that burning it is not for one's pleasure, but for the sake of the Mitzvah of burning it ...
לכך אין דוחה יו"ט כשאר שריפת קדשים ...
Answer #1 Conclusion: That explains why it does not override Yom-Tov, just like burning other Kodshim ...
מידי דהוי א'נדרים ונדבות, למ"ד אין קרבים ביו"ט (ביצה דף יט.), אע"פ שיש בהן היתר לאכילת אדם, כיון דעיקרו לגבוה, וכהנים משולחן גבוה קזכו, אסור לשוחטן.
Comparison: It is comparable to Nedarim and Nedavos, according to those who forbid them to be brought on Yom-Tov
ולמ"ד קרבים, קסבר עיקר שחיטה לצורך אדם, אבל שריפת תרומה טמאה אינה לשם הנאה, מדאסר כל שאר הנאות, אלא ודאי לשם מצות ביעור הוא.
Contrast: And those who permit brining them on Yom-Tov, maintain that the main Shechitah there is for human needs, whereas burning Tamei T'rumah is not for the sake of benefiting from them, seeing as other forms of benefit are forbidden, and it is clear that one is burning it for the sake of the Mitzvah of Biy'ur.
ור"י פי' דודאי מותר לשרוף ביו"ט תרומה לצורך אוכל נפש, דלא שייך למימר משולחן גבוה קא זכו, אלא דגזרינן לצורך אטו שלא לצורך ...
Answer #2: The Ri answers that it is certainly permitted to burn (Tamei) T'rumah on Yom-Tov for the needs of food (i.e. to cook food), since one cannot say that one is benefiting from Hash-m's Table (as is the case by Pasul Kodshim), only the Rabbanan decreed where there is a need on account of where there is not.
דשלא לצורך אסור מן התורה, דגמרינן מקדשים שאין שורפין ביו"ט.
Answer #2 (cont.): And where there is not is Asur min ha'Torah, as we learn it from (Pasul) Kodshim, that one is forbidden to burn on Yom-Tov.
TOSFOS DH AD SHE'TE'AFEH
תוס' ד"ה עד שתאפה
(SUMMARY: Tosfos explains why nowadays, we permit declaring Chalah on a Tamei dough.)
אומר ר"י, אנן שרינן לקרות לה שם קודם אפייה ...
Halachah: The Ri explains that we permit declaring it Chalah before baking it.
אע"ג דפסקינן כר"א ...
Implied Question: Despite the fact that we Pasken like Rebbi Eliezer ...
דהא אי איכא כהן קטן, חזיא ליה ...
Answer: Since it is fit for a Kohen Katan, if one is available ...
כדאמר בפרק עד כמה (בכורות כז.) 'אין תרומת ח"ל אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו'.
Source: As the Gemara says in Perek ad Kamah (Bechoros 27.) ' The prohibition of T'rumas Chutz la'Aretz is confined to a Kohen who emitted Tum'ah from his body'.
וכן פסק בה"ג בסדר פסח בשם רב כהן צדק ריש מתיבתא.
Support: And this is also how the B'hag rules in 'Seider Pesach' quoting Rav Kohen Tzedek, the Rosh Yeshivah.
ואפי' ליכא כהן קטן, אי איכא כהן גדול שרי, דחזיא ליה ע"י ביטול ברוב ...
Extended Source: And even if no Katan Katan is available, one can give it to a grown-up Kohen, for whom it is fit via Bitul be'Rov.
כדאמר התם 'רבה מבטל לה ברוב, ואכיל לה בימי טומאה'.
Extended Source (cont.): As the Gemara says there 'Rabah (who was a Kohen) would be Mevatel it be'Rov, and eat it when he was Tamei'.
וא"ת, ואמאי לא שרינן לאפות חלה טמאה מטעם דאמר שמעון בן אלעזר בפ"ב דביצה (דף יז.) 'אף ממלאה אשה תנור פת, אע"פ שאינה צריכה אלא לככר אחד, מפני שהפת נאפה יפה כשהתנור מלא'.
Question: Why do we not permit baking Chalah Tamei for the reason given by Rebbi Shimon ben Elazar in the second Perek of Beitzah (Daf 17.) 'A woman is also permitted to fill her oven with bread, even though she only needs one loaf, since the bread bakes better when the oven is full'?
ואמר (רבה) התם הלכה כר'שמעון בן אלעזר.
Question (cont.): And the Gemara there rules like him?
ואפילו נאמר דאסור לאפות מפני שאסור לטלטלה ...
Query: And even if we say that it is forbidden to bake it since it is forbidden to touch it ...
מכל מקום כי לא קרא לה שם, אמאי צריך לטעמא ד'הואיל'?
Refutation: Nevertheless, there where he did not declare it Chalah, why do we need to come on to the reason of 'Ho'il'?
ואור"י, דטעמא [דאמרינן] בביצה לא שייך אלא בתנור, אבל כשאופה תחת גחלים, לא.
Answer: The reason that is given in Beitzah only applies to bread that is being baked in an oven, but not if it is being baked underneath the coals.
TOSFOS DH TATIL B'TZONAN
תוס' ד"ה תטיל בצונן
(SUMMARY: Tosfos explains that Rebbi Eliezer and Rebbi Yehoshua agree in principle with ben Beseira.)
אור"י דר"א ורבי יהושע לא פליגי א'בן בתירא, שלא תועיל הטלה לצונן.
Clarification: The Ri explains that Rebbi Eliezer and Rebbi Yehoshua do not argue with ben Beseira (to say) that placing it in cold water will not help.
והיכא שאירע שקרא לה שם, אור"ת תטיל בצונן.
Conclusion: And in the event that one did declare it Chalah, says Rabeinu Tam, once should place it in cold water.
46b----------------------------------------46b
TOSFOS DH HO'IL V'I BA'I MIS'SHIL ALEIH
תוס' ד"ה הואיל ואי בעי מיתשיל עליה
(SUMMARY: Tosfos elaborates on 'Ho'il' and its various branches.)
הקשה בקונטרס, א"כ יקרא לה שם ואח"כ תאפה, מטעם 'הואיל ואי בעי מיתשיל עלה'?
Question: If so, asks Rashi, why not designate it as Chalah and then bake it, Since (Ho'il) it is possible to ask a Chacham to rescind it?
ואור"י, כיון שיכול לעשות בלא הואיל, אין לנו לעשות ע"י הואיל.
Answer #1: The Ri explains that since it is possible to get by without 'Ho'il', one should avoid using it.
וא"ת, א"כ אמאי שרי ר' אליעזר לאפות משום 'הואיל דכל חדא וחדא חזיא ליה', כדלקמן, בלא הואיל יכול לעשות ע"י הטלה לצונן?
Question: In that case, why does Rebbi Eliezer permit baking it on account of 'Ho'il' (since each one is fit for him, as we will see later; Seeing as one can avoid 'Ho'il' by placing it in cold water?
ואור"י, דהכי עדיף טפי מהטלה לצונן, דאיכא למיחש שלא תזהר יפה ויבא לידי חימוץ.
Answer: And the Ri answers that the current method is preferable to placing it in cold water, where the suspicion exists that one will not be sufficiently careful and it will become Chametz.
ועוד י"ל, הואיל 'ואי בעי מיתשיל עלה' לא שכיח, לא אמר להתיר ...
Answer #2 (to first question): Furthermore he answers, 'Since (Ho'il) one can ask a Chacham ... is not common, and cannot therefore be applied.
כדמוכח לקמן גבי לחם הפנים ושתי הלחם, דאין אפייתן דוחה יו"ט, אע"ג דאיכא למימר 'הואיל ואי בעי, פריק ליה'.
Proof #1: As is evident later (on the next Amud) with regard to the Lechem ha'Panim and the Sh'tei ha'Lechem, whose baking overrules Yom-Tov, even though one could say 'Ho'il' (if the wanted, they could redeem it).
שאין התנור מקדשם, שאם היה מקדשם, א"כ יפסלו בלינה, כיון דאופין אותן קודם יו"ט.
Proof (cont.): Seeing as the oven does not sanctify them, because if it did, seeing as they are baked before Yom-Tov, they would become Pasul be'Linah.
וכן מוכח במנחות (דף עב:) דמ"ד אין אפייתן דוחה י"ט, קסבר דאין התנור מקדשן
Proof #2: And this is also evident in Menachos
ורשב"א פירש, כי נ"ל שדעת רש"י כיון שהסל מצרפן וסופו ליטול אחת על כולן, נמצא שטרח בדבר שאין ראוי לאכילה ...
Answer #3: The Rashba explains that, in his opinion, Rashi holds that since the basket combines them, and in the end they are going to take one Chalah for all of them, it transpires that one bothered with something that would not be fit to eat ...
אלא מטעם הואיל שרי, דאי בעי, לא מפריש חדא לחלה אלא בצע פורתא מכל חדא וחדא, וכל חדא וחדא חזיא ליה.
Answer #3 (cont.): And it is only because of 'Ho'il' that it is permitted, since ('Ho'il') he has the option of separating, not one Chalah, but a little dough from each Chalah,in which case each Chalah is in fact, fit to eat.
וכיון דכי נמי לא תקרא לה שם עד שתאפה, לא שרי אלא על ידי 'הואיל ואם יקרא לה שם קודם שתאפה' הוו תרי הואיל, ותרי הואיל לא אמרינן.
Answer #3 (cont.): And since even if he does not call it Chalah until it has been baked, it is only permitted on account of 'Ho'il' (since he can call it Chalah before baking it), we now have two 'Ho'il's, and two 'Ho'il's we don't say.
וקשה לרשב"א לפירושו, כיון דאם יבצע מכל חדא וחדא יהא מותר בלא הואיל, היאך שרו רבנן למיעבד ע"י הואיל, כיון דאפשר בלא הואיל?
Question: The Rashba queries Rashi however, in that, since if he would take from each dough, it would be permitted without 'Ho'il', on what grounds do the Chachamim permit doing it through 'Ho'il'?
ותירץ שלא הטריחו חכמים לבצוע מכל אחת ואחת.
Answer: The Chachamim did not want to trouble him to separate Chalah from each dough.
ור"י מקשה, דהא כי נמי בצע מכל חדא וחדא אסור לאפות, כדמוכח בפ"ב דביצה (דף כא.) דאמר 'עיסה של נכרי ושל ישראל אסור לאפות בי"ט כיון דאפשר למיפלגה בלישה'?
Question: The Ri asks that even he were to separate Chalah from each dough, it would be forbidden to bake it, asis evident in the second Perek of Beitzah (Daf 21.), where the Gemara forbids baking on Yom-Tov a dough that belongs to a Nochri and a Yisrael, since it is possible to halve it?
ונראה לרשב"א לחלק, דדוקא בעיסת נכרי אסרו מדרבנן, אבל גבי חלה לא אסרו, משום תיקון חלה.
Answer: The Rashba draws a distinction between the two cases, inasmuch as they forbade specifically a dough belonging to a Nochri, mi'de'Rabbanan, but not by Chalah, in order to allow rectifying the Chalah.
ואין נראה לריב"א, מה שמשמע מתוך פ"ה - דאע"פ שהיה בהן כדי חיוב חלה מתחלה בעינן צירוף סל להפריש אחת על כולן.
Refutation (of Rashi): The Riva refutes what is implied by Rashi that one requires the basket to combine the doughs (Tziruf Sal), in order to take one dough for all of them, even where the doughs are subject to Chalah beforehand.
וכן משמע בפסק שלו לקמן דלא בעינן צירוף סל לר' אליעזר אלא כשלא היה בתחלה שיעור חלה, דא'הכי מייתי לה לקמן בשמעתין גבי 'הני נשי דאפיין קפיזי לפסחא'.
Proof #1: From the later ruling of Rashi himself one can extrapolate that Rebbi Eliezer only require Tziruf Sal there where the doughs were initially not the Shi'ur Chalah, since it is in this connection that he cites it later in the Sugya in connection with 'Those women who bakes a small Shi'ur for Pesach'.
והכי תניא בהדיא במס' חלה (פ"ב משנה ד) דתנן 'העושה עיסתו קבין קבין, פטור מן החלה עד שישוכו. ר' אליעזר אומר, אף הרודה ונותן לסל ... '.
Proof #2: Indeed, the Mishnah in Chalah (2:4) specifically states tha 'Someone who kneads is dough a Kav at a time, it is Patur from Chalah until they actually touch. Rebbi Eliezer holds 'Even if he takes them out of the oven and places them in a basket)'.
משמע בהדיא דמיירי היכא דלא היה שיעור חלה, אבל היכא דיש שיעור חלה לא בעינן צירוף סל להפריש מזה על זה, אלא הקפה בעלמא כדי לתרום מן המוקף, כמו בתרומה ומעשר דלא בעינן צירוף סל להפריש מזה על זה אלא הקפה.
Proof #2 (cont.): This clearly implies that it speaks specifically where the doughs did not comprise a Shi'ur Chalah.
מיהו נראה לר"י דעם נתינה לסל בעינן נמי נגיעה בהדי הדדי משום נטילת חלה מן המוקף ...
Elaboration: It seems to the Ri that together with placing the doughs into a basket it is also requires that they touch each other, since one is required to separate Chalah from dough that is 'Mukaf' (together with the Chalah).
וכדאמר ר' אליעזר גופיה בפ' כשם (סוטה ל.) 'שתי עיסות אחת טהורה ואחת טמאה, נותן פחות מכביצה באמצע, כדי ליטול מן המוקף.
Elaboration (cont.): Like Rebbi Eliezer himself in Perek K'sheim (Sotah 30.) 'If there are two doughs, one of which is Tahor and the other, Tamei, one places less than a k'Beitzah between them, in order to separate from what is 'Mukaf'.
מדלא שרי על ידי צירוף סל משמע דבעי נמי נגיעה.
Conclusion: And since he did not permit it via Tziruf Sal, it seems that they also need to touch.
TOSFOS DH HO'IL V'I BA'I MIS'SHIL ALAH
תוס' ד"ה הואיל אי בעי מיתשיל עלה
(SUMMARY: Tosfos elaborates on when we do apply 'Ho'il' and when we don't.)
תימה לרשב"א, אמאי אמר בפרק כל שעה (לעיל דף לח.) ד'מצת מעשר שני אין יוצא בה בפסח לר"מ, דסבר מעשר שני ממון גבוה הוא, ולא חשיב מצתכם' ...
Question #1: The Rashba asks why the Gemara says in Perek Kol Sha'ah (above, Daf 38.) that 'One is not Yotzei with the Matzah of Ma'aser Sheini according to Rebbi Meir, who holds that Ma'aser Sheini is considered Divine Property, and is therefore not 'your Matzah' ...
הא 'הואיל אי בעי מיתשיל עלה', מחשבינן [ליה] כשלו?
Question (cont.): Why do we not say 'Ho'il' (Since it is possible to nullify the declaration, it is considered his?
ועוד, דאמר לעיל (דף ה:) 'אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה', והא של גבוה נמי חשיב כשלו 'הואיל אי בעי מיתשיל עליה'?
Question #2: Moreover we learned earlier (on Daf 5:) 'But you are permitted to see Chametz belonging to others and to Hash-m? There too, why do we not consider the Chametz of Hash-m his, since ('Ho'il') it is possible to nullify the declaration?
ותי' ר"י, דשאני הנהו דכתיב בהו "לה' ", אע"ג דאי בעי מיתשיל עלה, חשבם הכתוב של גבוה.
Answer #1: The Ri answers that cases where the Torah writes "la'Hashem" are different; since even where one can have them nullified, the Torah reckons them Hash-m's property.
ועוד תי' ר"י, היכא דאתא הקדש ליד הגזבר, לא אמרי' 'הואיל אי בעי מיתשיל עלה'.
Answer #2: Furthermore answers the Ri, there where the Hekdesh has already reached the hands of the treasurer, we no longer say 'Ho'il ... '.
ו'הואיל אי בעי פריק' נמי לא אמרינן.
Implied Question: Nor do we apply 'Since (Ho'il') one is able to redeem it',
דאם כן היה קונה אותו, דאטו נחשוב חמץ של נכרי כשלו, הואיל אי בעי קני ליה?
Answer #1: Because then he will acquire it - and will we also say that all Chametz belonging to a Nochri belongs to him too, 'since (Ho'il) he is able to acquire it?
ועוד תירץ, כיון שנתחמץ, שום אדם לא יפדנו.
Answer #2: Moreover he answers that since it has becomes Chametz, nobody will redeem it.
וצ"ע בהנהו 'הואיל' דכל שעה (ג"ז שם) 'הואיל ולא קרא לה שם'.
Question: And one needs to look into the cases of 'Ho'il cited on 'Kol Sha'ah (Ibid.) 'Ho'il ve'Lo Kara lo Sheim'.
TOSFOS DH RABAH AMAR EINO LOKEH
תוס' ד"ה רבה אמר אינו לוקה
(SUMMARY: Tosfos reconciles the Sugya in 'ha'Matzni'a' with our Sugya, explaining why 'Ho'il' does not apply there, and why we do not say 'Ho'il' regarding all food, since it is fit for a very sick person.)
וא"ת, דאמר בהמצניע (שבת צה.) 'המכבד והרודה חלות דבש - שגג בשבת חייב חטאת; הזיד ביום טוב סופג את הארבעים, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, אין כאן אלא שבות'.
Question: The Gemara states in 'ha'Matzni'a' (Shabbos 95.) that according to Rebbi Eliezer, someone who sweeps or someone who removes the honey from the honey-combs from be'Shogeg on Shabbos is Chayav a Chatas; be'Meizid on Yom-Tov, receives Malkos'; whereas the Chachamim consider it only a Sh'vus (an Isur mi'de'Rabbanan).
ואמאי לוקה לר' אליעזר? לימא 'הואיל ומיקלעי ליה אורחים'?
Question (cont.): Why does he receive Malkos according to Rebbi Eliezer? Why do we not exempt him since guests may come?
ואפי' רבנן לא פטרי אלא משום דלא חשיבי דבש בכוורתו מחובר?
Extension of Question: And the question applies even according to Chachamim, who only exempt him because honey is not considered attached to be attached (otherwise they would agree that he is Chayav)?
ויש לומר, כגון שהדביש הדבש ואינה ראויה לאכול, ואפי' אי מיקלעי ליה אורחים לא חזי להו.
Answer #1: The Gemara speaks where the honey went off and is no longer edible. so that even if guests do arrive, it will not be fit to eat.
אי נמי, ברודה סמוך לשקיעת החמה, שאפילו יבואו אורחים, אין שהות ביום לאוכלו.
Answer #2: Alternatively, it speaks where he is removing the honey close to nightfall, and even if guests do arrive, there will no time for them to eat it.
ובהאי שינויא א"ש מה שהקשה ריב"א, דשמעינן ליה לרבה דאית ליה 'הכנה' בריש מסכת ביצה (דף ב:). ובריש בכל מערבין (עירובין לח:) דאמר 'אין יום טוב מכין לשבת'.
Question: This answer also answers another Kashya that the Riva asked regarding Rabah, who holds 'Hachanah' at the beginning of Maseches Beitzah (Daf 2:), and at the beginning of 'ba'Kol Me'arvin' (Eruvin 38:) the Gemara says that 'Yom-Tov may not prepare for Shabbos'.
אי אמרת 'הואיל', היכא משכחת לה דאין יום טוב מכין לשבת?
Question (cont.): Now if we hold of 'Ho'il', how can there ever be a case where Yom-Tov cannot prepare for Shabbos?
והשתא משכחת לה סמוך לשקיעת החמה, כדפרישית.
Conclusion: Now however, it is possible close to Sheki'ah, as we just explained.
ואם תאמר, אי אמרינן 'הואיל', א"כ בטלת כל מלאכת שבת, הואיל וראוי לחולה שיש בו סכנה.
Question: By applying 'Ho'il' one negates all Melachos on Shabbos, seeing as it is generally fit for a sick person whose life is in danger?
וי"ל, כיון דלא שכיח כלל, לא אמרינן 'הואיל'.
Answer: Since it is highly unusual, we do not say 'Ho'il'.