TOSFOS DH HACHI GARSINAN KOL SHE'ILU MANICHAN AL-PI AVUV SHEL KALA'IM VE'HEIM MISBAK'OS
תוס' ד"ה ה"ג ר"ח כל שאילו מניחן על פי אבוב של קלאים והם מתבקעות
(SUMMARY: Tosfos defines the Ibuv shel Kaa'im.)
פירוש - כלי שבעלי קליות עושין בו קליות, והוא מנוקב ...
Clarification: This is a vessel with which the owners of the parched ears prepare them, and it is holed ...
כדאמרינן בפרק ר' ישמעאל (מנחות דף סו.) 'מניחן בתוך אבוב של קלאים כדי שתשלוט האור בכולו, והם מתבקעות מכח האור'.
Clarification (cont.): As we learned in Perek Rebbi Yishmael (Menachos Daf 66.) 'One places them inside a tube of Kala'im until the fire takes hold of all of them, at which point they split on account of the heat.
וכן מצא ר"י בספר ישן בשם רבינו תם.
Support: And so the Ri discovered in an old Seifer in the name of Rabeinu Tam.
TOSFOS DH TIRGUMA A'KEMACHIM
תוס' ד"ה תרגומא אקמחים
(SUMMARY: Tosfos explains the discrepancy between this and the Tana's reference to 'Siltos'.
תימה, השתא אמאי תני 'סלתות'?
Question: So why did the Tana say 'Siltos'?
ויש לומר, דלצדדין קתני.
Answer: The Tana is actually learning two ways.
TOSFOS DH KI MEHAFCHISU KIPI HAFCHISU LE'SHEM MATZAH
תוס' ד"ה כי מהפכיתו כיפי הפכיתו לשם מצה
(SUMMARY: Tosfos discusses the corollary between the Mitzvah to perform Lesisah and the need to perform Shemirah.)
וא"ת, כיון דסבירא ליה דבעי שימור בשעת היפוך, אם כן היכי מוכח דמצוה ללתות? דילמא לאו מצוה היא אלא דצריך שימור מתחלתו ועד סופו?
Question: Since he holds that Shimur is required whilst turning them round, how can the Gemara then take for granted that it is a Mitzvah to boil the Minchah? Perhaps it is not a Mitzvah at all, only it requires guarding from beginning to end?
ויש לומר, דעיקר שימור כדי שלא תחמיץ ...
Answer: The main Shimur is to prevent it from becoming Chametz ...
וסבר רבא אי לאו שיש שימור מחמץ בשעה שהוא עדיין דגן כגון לתיתה, לא היה מצריך שימור בשעת בי דרי מתחילת הדגון.
Conclusion: And Rava now maintains that if there would not be a Mitzvah to guard it against becoming Chametz whilst it is still corn, such as the performing of Lesisah, it would not be necessary to make Shimur in the granary at the beginning of the Miru'ach (flattening the heap of corn).
40b----------------------------------------40b
TOSFOS DH LO YA'ASENU MERDA'AS
תוס' ד"ה לא יעשנו מרדעת לחמור
(SUMMARY: Tosfos establishes this by where the Kil'ayim is lost. Then he reconciles this Sugya with the Gemara in Beitzah, which is concerned that one might come to wrap a Kil'ayiim around one's finger,)
אומר ר"י, דדוקא בכלאים אבודים אסור לעשות מהן מרדעת, שמא יעשנו טלאי על בגדו, ולא יזהר נמי שלא יגע בבשרו.
Clarification: The Ri establishes the prohibition of making a saddle-cloth from the Kil'ayim to where it is lost, in case one goes on to use it to make a patch on his garment, and will also not take care for it not to touch his body.
אבל בכלאים ידועים, שרי ...
Clarification (cont.): But if one knows where the Kil'ayim is, it is permitted ...
כדאמרי' במסכת כלאים (פ"ט מ"ד) 'מרדעת החמור, אין בה משום כלאים, ומותר לעשות מהן כר וכסת, ובלבד שלא יגע בבשר'.
Proof: As we learned in Maseches Kil'ayim (Perek 9, Mishnah4) 'The saddle-cloth of a donkey is not subject to Kil'ayim, and may be used to form a mattress or a cushion, provided it does not touch his flesh'.
אע"ג דאמרינן בפ"ק דביצה (דף יד:) 'אפי' עשר מצעות זו על גב זו, אסור, שמא תכרך לו נימא על בשרו'?
Implied Question: Even though we have learned in the first Perek of Beitzah 'Even if there are ten spreads one on top of the other, it is forbidden to lie on them, in case a thread winds itself round his finger.
שמא כר וכסת ומרדעת אין רגילין ליכרך כל כך.
Answer: Perhaps one does not trend to wind a mattress, a cushion and a saddle-cloth (round one's finger) to such an extent.
TOSFOS DH AVAL OSEIHU TACHRICHIN L'MEIS
תוס' ד"ה אבל עושהו תכריכין למת
(SUMMARY: After explaining why "Lo'eg la'Rosh" does not apply here, Tosfos elaborates on "Lo'eg la'Rosh", and cites examples of cases where our Minhag deviates from the one prescribed by Shas.)
וא"ת, והא איכא 'לועג לרש'?
Question: But surely this ought to be forbidden on account of 'Lo'eg la'Rosh'?
ובפרק התכלת (מנחות דף מא.) 'אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל "כלי קופסא חייבין בציצית' (אמר רב). ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו, שפטורה. וההיא שעתא ודאי רמינן ליה משום "לועג לרש" '.
Source: Like we find in Perek ha'Techeiles (Menachos 41.), where 'Rav Tuvi bar Kisna Amr Shmuel said 'Garments that are put away in a drawer are subject to Tzitzis', On the one hand, Shmuel concedes there that an old man who made Tzitzis for his Kavod is Patur, but on the other, he holds that, when he dies, one fixes Tzitzis on his Beged because of "Lo'eg la'Rosh".
ומהאי טעמא נמי לא יעשה כלאים למת?
Question: So for the same reason one should not be permitted to make Kil'ayim for a Meis?
ואומר ר"ת, דציצית שקולה כנגד כל המצות, לכך איכא "לועג לרש" טפי...
Answer: Rabeinu Tam answers that Tzitzis (is different, because) it is equal to the entire Torah, therefore "Lo'eg la'Rosh" is more applicable.
כדאמרינן בהתכלת (שם דף מג:) "וזכרתם את כל מצות ה'" - 'מלמד ששקולה ציצית כנגד כל המצות'.
Proof: Like the Gemara says in 'ha'Techeiles (there 43:) "And you shall remember all the Mitzvos of Hash-m" - 'this teaches us that Tzitzis is on a par with all the other Mitzvos'.
והא דאמר בפ' מי שמתו (ברכות דף יח.) 'רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות, הוי שדיא תכלת דרבי יונתן. אמר ליה ר' חייא "דלייה, שלא יאמרו למחר באים אצלנו, והיום מלעיגים אותנו!" '.
Implied Question: And when the Gemara relates in Perek Mi she'Meiso (B'rachos Daf 18.) how Rebbi Chiya and Rebbi Yonasan were once walking in a graveyard, and the Tzitzis of Rebbi Yonasan were dragging on the gravestones. So Rebbi instructed him to lift them up, so that the Meisim should not say that 'Tomorrow they will come to join us, and today they are mocking us!'
אף על גב דמתים נמי יש להם ציצית?
Implied Question (concl.): Even though the Meisim too, wear Tzitzis?
ואומר ר"ת, דמכל מקום שייך בהן ליעוג, לפי שמראין עצמן כמצווין במצות, והן אינן מצווין.
Answer: Rabeinu Tam explains that the concept of 'mocking' nevertheless applies, since they (the living) demonstrate that they are commanded to perform the Mitzvos, whereas the dead are not
ואינו דומה מצווה ועושה למי שאין מצווה ועושה.
Answer (concl.): And 'One cannot compare someone who is commanded to perform Mitzvos to someone who is not'.
ומה שמסירים בזמן הזה מטליתות של מתים ...
Implied Question: And the reason that nowadays one removes the Tzitzis from the Talisos of the dead ...
סומכין אהא דתניא במסכת שמחות (פי"ב) 'אבא שאול בן בטנית צוה לבניו 'קברו אותי תחת מרגלותיו של אבא, והתירו תכלת מפליוני!'
Answer: Is because we rely on the Beraisa in Maseches Semachos (chapter 12) where Aba Shaul ben Botnis commanded his sons to bury him at the feet of his father and to untie the Tzitzis from his garment.
ובכמה דברים אנו סומכין על ספרים חיצונים, ומניחין גמרא שלנו.
Precedent: In fact, there are a number of things in which we rely on external Sefarim, ignoring our Gemara.
דבפרק בתרא דמגילה (דף לא:) אמרי' 'ראש חודש אב שחל להיות בשבת, מפטירין "חדשיכם ומועדיכם" דהיינו "חזון ישעיה", ואנו מפטירין "השמים כסאי". וכן הוא בפסיקתא.
Example #1: Such as in the last Perek in Megilah (Daf 31:) where the Gemara states 'Rosh Chodesh Av that falls on Shabbos, one Leins the Haftarah of "Chodsheichem u'Mo'adeichem" (which is equivalent to "Chazon Yeshayahu"), yet we Lein "ha'Shamayim Kis'i", as it says in the P'sikta.
ובפר' "ויחל" אנו קורין בתענית שלנו, אע"ג דתנן במגילה (גם זה שם) שקורין בתענית בקללות וברכות. ואנן סומכין על מס' סופרים (פי"ז הלכה ז').
Example #2: Also on a fast-day, we Lein "Vayechal",even though the Mishnah (Ibid.) prescribes Leining the K'lalos and the B'rachos. For this we rely on Maseches Sofrim (Perek 17, Halachah 7).
TOSFOS DH HA'ILFAS V'HA'KEDEIRAH SHE'HE'EVIRAN MERUSACHIN LO YITEIN L'SOCHAN TAVLIN
תוס' ד"ה האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין
(SUMMARY: Tosfos discusses Iruy in detail.)
מכאן אין להוכיח דעירוי ככלי שני, מדלא אשמעינן רבותא שלא יערה על הקערה שהתבלין בתוכה.
Clarification: One cannot prove from here that Iruy (pouring) has the Din of a K'li Sheini, seeing as it does not teach us a bigger Chidush - namely, not to pour on to the dish containing the spices ...
דאדרבה, דוק מסיפא איפכא - דקתני 'אבל נותן הוא לתוך הקערה', ולא קתני 'אבל מערה על הקערה שיש בה תבלין'.
Clarification (con.): Because by the same token, one can extrapolate the opposite from the Seifa - which states 'But one may place it into the dish', and does not say that one may pour it into the dish 'containing the spices'.
ונראה, דאפילו שמואל דאית ליה 'תתאה גבר', ותניא בכיצד צולין (לקמן דף עו.) כוותיה, אפ"ה מבשל העירוי כדי קליפה.
Halachah: In fact it seems that even Shmuel, who holds 'Tata'ah Gavar' (that the food that is at the bottom is more powerful than the one that is at the top); and the Gemara in 'Keitzad Tzolin' (later Daf 76.) learned a Beraisa in support of him, will hold that pouring cooks 'K'dei K'lifah' (to the thickness of a peel).
דאמר התם 'תניא כוותיה דשמואל, חם לתוך צונן, קולף; צונן לתוך צונן, מדיח.
Source: Since the Gemara there cites a Beraisa like Shmuel states 'Hot into cold, needs to be peeled; cold into cold, needs to be washed.
ואם עירו רותחין על התרנגולת, צריך קליפה.
Conclusion: Consequently, if one poured something boiling on to a chicken, it needs to be peeled!'
וכלי שנשתמשו בכלי ראשון, לא יוכל להגעילו ע"י עירוי, דאין מבשל אלא כדי קליפה; והוא בלע יותר מכדי קליפה.
Inference: It also follows that a vessel which one used as a K'li Rishon cannot be Kashered by means of Iruy, seeing as Iruy only cooks K'dei K'lifah, whereas the K'li absorbed more than a K'dei K'lifah.
והא דאמרינן בפרק כירה (שבת דף מב.) דשרי חם לתוך צונן.
Implied Question: And when the Gemara in Perek Kirah (Shabbos Daf 42.) permits hot that falls into cold ...
יש לומר כיון שאינו מבשל אלא כדי קליפה, הואיל והצונן של מטה מים שהוא דבר המתערב, אינו יכול להתבשל מחמת צנינות המים ...
Answer: Since it only cooks K'dei K'lifah , seeing as the cold that is underneath is water - a substance which mixes, the coldness of the water does not allow it to cook at all (even K'dei K'lifah).
אבל דבר שאינו מתערב, לא.
Answer (cont.): But this does not apply to something that does not mix.
ובשילהי ע"ז (דף עו.) 'אמר מר עוקבא - זבן יורה מנכרי ואהדר ליה גדנפא ... '. ומסיק 'כבולעו כך פולטו' - מה בולעו בניצוצות, אף פולטו בניצוצות!.
Proof: The Gemara in Avodah-Zarah (Daf 76.) quotes Mar Ukva, who says that ''Someone who purchases a pot from a Nochri and fixes a rim round the top ... '. And it concludes that 'Just as it absorbed, so too, does it exude!' Just as it absorbed via drops, so too, does it exude via drops'.
ואי עירוי ככלי ראשון הוא, מאי איריא 'משום דבלע בניצוצות', אפילו בלע בליעה גמורה, פליט בניצוצות, דהיינו עירוי!
Proof (cont.): Now if Iruy had the Din of a K'li Rishon, why would the Gemara need to come on to the reason of 'because it absorbed via drops'; even assuming that it absorbed normally, it would absorb via drops, which is 'Iruy'?
אלא ודאי לא בשיל אלא כדי קליפה.
Proof (concl.): A clear proof that Iruy only cooks K'dei K'lifah!
והא דתנן בפרק חבית (שבת דף קמה:) 'כל שלא בא בחמין לפני השבת, מדיחין אותו בחמין בשבת ... '?
Implied Question: And what we learned in Perek Chavis (Shabbos, Daf 145.) 'Whatever has not been cooked in hot water before Shabbos, one may wash in hot water on Shabbos' ...
צריך לאוקמא בכלי שני, דבכלי ראשון, אפילו הדחה אסורה.
Answer: Must be speaking in a K'li Sheini', since in a K'li Rishon, even washing it would be forbidden (since Iruy cooks K'dei K'lifah).
וקשה דקתני 'דוקא מדיחין, אבל שורין לא'.
Question: There it specifically permits washing, implying that soaking it is forbidden ...
והכא גבי תבלין קתני 'אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי', דהיינו אפילו שורין?
Question (cont.): Whereas in our Sugya, it even permits placing it in a dish or in a tureen, which means soaking it?
ואומר ר"י, דהתם מיירי במידי דבר בישול, וכששורין אותו אפילו בכלי שני, מיחזי כמבשל; אבל תבלין עשויין למתק הקדירה, ולא מיחזי כמבשל.
Answer: The Ri answers that there it is speaking about something that is subject to cooking, so that, when one soaks it, even in a K'li Sheini, it looks as if he is cooking it; whereas the spices (mentioned here) are added to the dish to sweeten it, in which case it does not look as if one is cooking it.
ובירושלמי בפרק כירה בעי 'מהו ליתן תבלין מלמטה, ולערות עליהן מלמעלה'.
Yerushalmi: The Yerushalmi in Perek Kirah asks whether one is permitted to place spices in a dish and to pour on to it something boiling.
'ר' יונה אומר אסור, דעירוי ככלי ראשון הוא.
Yerushalmi (cont.): Rebbi Yonah forbids it, because he says, Iruy is like a K'li Rishon.
חיליה דר' יונה מן הדא "וכלי חרש אשר תבושל בו, ישבר". א' שבישל בו וא' שעירה לתוכו רותח'.
Yerushalmi (cont.): And he proves it from the Pasuk "And earthenware vessels in which one cooks, shall be broken" - irrespective of whether one cooked in them or one poured into them something boiling.
ודחי ר' אסי תמן 'כלי חרס בולע, תבלין אינו מבשל'.
Yerushalmi (cont.): Rebbi Asi however, refutes this proof, because, he argues, 'The earthenware vessels there absorb, but the spices here, it does not cook.
התיב ר' אסי בר בון "והתניא 'אף בכלי נחשת כך"? אית לך למימר כלי נחשת בלע. בתמיה?
Yerushalmi (cont.): Rebbi Asi bar Bun queried that however from a Beraisa, which gives the same Din to copper vessels. 'Will you say that copper vessels too, absorb'?
TOSFOS DH RAVA MACHU LEIH KIDRA BA'CHASISI
תוס' ד"ה רבא מחו ליה קידרא בחסיסי
(SUMMARY: After rejecting Rashi's interpretation of 'ba'Chasisi', Tosfos accepts that of the Aruch.)
פ"ה - קימחא דאבישונא.
Explanation #1: Rashi explains this to mean 'Kimcha de'Avishuna' (flour that has been heated in an oven to dry it).
וקשה, דהא לעיל (דף לט:) אסרינן, וליכא מאן דפליג?
Refutation: But this is difficult, seeing as earlier (on Daf 39:) the Gemara forbade it, and nobody disagreed?
ונראה לר"י, כדפירש בערוך 'בחסיסי' - קמח של עדשים, דאין דרכם לבא לידי חימוץ כל כך.
Explanation #2: The Ri therefore agrees with the Aruch, who translates 'ba'Chasisi' as flour of lentils, which do not tend to become Chametz to such an extent.