גמ' צב: - צד:

שחטו וזרקו על דרך רחוקה - ר"נ - הורצה [שוחטין אטמא שרץ - רש"י - וכן רחוקה]
רב ששת - לא הורצה [כטמא]

התורה פירט "דרך רחוקה" - דלא הורצה, דפטור מכרת, לר' נתן - אע"פ דלא חזי פסח ראשון יעשה שני

כרת: משנה - מזיד, ואונן אחר חצות (לרב ששת)

רבי - על פ"ר ועל פ"ש (נ"מ לגיור, הגדיל בין ב' פסחים, שגג בא' מהם) [רגל בפנ"ע - פ"ר ונכרתה, פ"ש חטאו ישא [ג"ש ממברך ה']]

ר' נתן - על פ"ר ולא על פ"ש [שני תשלומין כששגג בפ"ר - כי = דהא קרבן ה' לא הקריב בפ"ר]

ר"ח בן עקביא - על פ"ר אם הזיד בפ"ש [שני תקנתא - כי = אם קרבן ה' לא הקריב בפ"ש]

דרך רחוקה:

ר"ע - ממודיעים (לעולא ט"ו/לר"י ט"ז מילין מירושלים)
עולא - שא"א להכנס בשעת שחיטה, חוץ מטמא למ"ד שוחטין עליו דתלוי באכילה
רב יהודה - בשעת אכילה - חוץ משרץ אין שוחטין [איש]
ואין נ"מ אם יש לו סוסים, או אם קרונות מעכבות

ר"א, ר' יוסי - מאיסקופת העזרה [ר' יוסי - נקוד על ה', ר"א - כמע"ש - חוץ לעשייתו, ריה"ג - ובדרך לא היה]

ר"א בברייתא - חוץ מחומת ירושלים [כמע"ש - חוץ מאכילתו]
(לרבא למ"ד אלו ערל אין כרת)

ר' יוחנן - מעלות עד נץ ומשקיעה עד צה"כ = 5 מילין (ב' שעות), ר"י - 4

חכמי ישראל - גלגל קבוע ומזלות חוזרין, בלילה חמה למעלה מרקיע. וחכמי אוה"ע חולקין.

אין פטור דרך רחוקה לערל וטמא

גמ' צה. - צו:

נ"מ בין פ"ר לפ"ש:

1) ב"י [מיעוט מלא תשאירו - ניתק לעשה, איסי - אותו - דוקא מצוה שבגופו],

2) הלל באכילה [רק - כליל התקדש חג],

3) ג' כיתות,

4) ביקור [הזה בפסח מצרים],

5) לרש"י - פ"ש אין שוחטין על היחיד דמהדרינן לטמא אחר בשרץ להמנותו עמו [יעשו אותו],

6) תשביתו [מיעוט ממצות ומרורים],

7) לא תשחט על חמץ [מיעוט מעצם לא ישברו],

8) לרש"י - שבת לר' נתן ["מועדו" מיירי בפ"ר]

9) בטומ' לת"ק דר"י [מפני טומ' דחיתיו],

10) תנא א' אליבא דר"י - לינה (לרש"י - לילה) [ופנית... ששת ימים תאכל - הנאכל לו']

הלל בעשיית פסח [נביאים תקנו על דבר חידוש וכן פ"ש [מיעוט רק ללילה], אפשר שוחטין ואין הלל? (רש"י - דדבר מצוה)]

פסח בטומ': אכילת זבין וכו' אין כרת [טהור יאכל... ונכרתה],

לר"א - ביאת מקדש לזבין אין כרת [וכל זב וכל טמא נפש],

טמא מת בהיכל - ב' דעות ברבא אם יש כרת,

טמא מת שאכל אימורים פטור משום טומ' [בשר... אשר לה' - אימורים כבשר]

נ"מ בין פסח מצרים לדורות: 1) אין הקטרת אימורין, 2) מקחו מי' ניסן [הזה],

3) הזאה באזוב במשקוף ומזוזות, 4) בחפזון [אותו], 5) חמץ יום א' [חמץ - היום אתם יוצאים]

רש"י צה.

בבית אחד יאכל לא תוציא - לרש"י - מח' תנאים אי ניתק לעשה דבעמוד והחזר קאי

בל יראה - רש"י - עמוד והשבת כל ימות המועד

גמ' צו: - צט.

שלמים:

1) הפריש לאבודה ונמצא לאחר שחיטה (רבה, ת"ק, ר' יוחנן)/חצות (ר' זירא, ר"א, שמואל) וכן תמורתו

2) המיר לאחר דיחוי לל"ב דרבה (איתותב)

3) פסח שעברה שנתו

4) מותר פסח (רש"י כאן - תמורה, נתכפר באחר, ניתותר מעות פסח, שתים לאחריות) (ונאכל ליום ולילה)

5) חגיגת י"ד (לבן תימא נאכל ליום ולילה)

6) הפריש שתים לאחריות

7) מתו בעליו לפני חצות, לרב שרביא - או גוסס בחצות
אפי' לאחר חצות - לר"ש דבע"ח אינן נידחין, אם הפריש לאחר חצות למ"ד חצות קובע

8) בהמה מפדיון פסח שהומם [רש"י = מותר פסח]

ירעה ודמיו לשלמים:

1) הפריש לאבודה ומצא לפני שחיטה /חצות ושחט האחר [נקבע לפסח ודיחוי בידים] וכן תמורתו - ואפי' המיר אחרי שחיטה [מכח קדו' דחויה, פסח הוא - ואין תמורתו קריבה]

2) נקבה, בן ב' שנים [יש תורת דיחוי בקדו' דמים, וכמ"ד יש דיחוי מעיקרא, ובבע"ח]

3) מתו בעלים אחר חצות

4) פסח שנתערב בזבחים (דמיו לפסח לפני פסח)

פסח שעברה שנתו, שלמים מחמת פסח (רש"י - מותר פסח, חגיגת י"ד) ככל מצות שלמים [אם כשב]

ממונה עם פסח אביו ומת אביו לפני חצות [רש"י - ל"ק - אנינות חל ברישא ולא זהיר, ל"ב - ותו לא חל חיוב פסח] יביאו לפסח שני

פסח שנתערב בבכורות - לת"ק ירעו - ויפדה הפסח ודמיו לשלמים ויאכלו כולם בתורת בכור בע"מ, ר"ש - חבורת כהנים יאכלו כולם בלילה

שליח ומשַלֵח ששחטו - השליח אוכל משלו, והמשלח אוכל מן השחוט ראשון ובספק או בב"א לא יאכל כלל ופטור מפסח שני

עירוב פסחים - מתנים עם א' מהשני דאם זה שלו אנו נמנים עמך, ואם שלנו אתה עמנו

ואם יש א' על הפסח, צריך קודם למנות עמו א' מן השוק [ואם ימעט הבית - אסור להניחו - לר' יוסי - בלי בעלים, לר"י - בלי א' מבני החבורה הראשונה ומכיון שאסור לשחוט על היחיד הא' מן השוק הו"ל כחבורה ראשונה דמעיקרא לאמנויי קאי]

רש"י צו: - צח:

רש"י משמע דתמורה ראויה לפסח.

חטאת שעברה שנתה לר"ל רועה - לרש"י - ודמיה לקיץ המזבח

לר"ש תערובת פסח ובכורות - יקרב פסח/בכורות לשם פסח/בכורות בכ"מ שהן

לרבנן יוממו ויפדה הפסח אמעות (ולא על בהמה) ויקנה שלמים

רש"י - הנמנה על ב' פסחים אין זה מנין.