גמ' כא. - כה:

ב"ש - לא ימכר לנכרי אלא מה שיכלה לפני פסח. ב"ה - מותר.

ריב"ב - לא ימכר לו כותח תוך ל' [לרש"י - כב"ש]

חרכו לפני זמנו (לרש"י - בטל טעם ומראה), מותר בהנאה אחר זמנו.

איסה"נ בחמץ ושור הנסקל:

א) חזקי' - לא יֵאָכֵל (נלמד משרצים - לא יאכל ^ לכם)

ב) ר' אבהו - לא יאכל משמע איסה"נ [לר"מ מדאצטריך להתיר נבלה, לר"י - טריפה - אותו ולא כל איסורין]
חוץ: 1. מגיד הנשה לר"י [הותרה עם נבלה] (ור"ש חולק [אין בנותן טעם]),
2. דם [היקש למים], 3. אבר מה"ח [היקש לדם], 4. הו"א ערלה [לכם],
5. תרומה [תרומתכם], 6. נזיר [נזרו, רק גידולו קדוש], 7. חדש [קצירכם],
8. שרצים בדיעבד [לכם], 9. חמץ לריה"ג [לך], 10. חלב נבלה [הותרה עם נבלה, לכל מלאכה]

אם אינו ענין...

ג) ריב"ל - חטאת פסול (הכניס דמה) - באש תשרף

ד) ר' יונתן - נותר מילואים - לא יאכל
(ר"א - ללאו שבכללות ורק לוקין בנותר [לא יאכל] ופיגול [עון עון] ולר"פ חטאת שהכניס דמה [לא תאכל])

ה) אביי - חטאת פסול - לא תאכל

ו) ר"פ - בשר טמא - לא יאכל

לר' אבהו לר"י חולין בעזרה לאו דאו' (לרש"י - לענין הנאה)

נבלה: ר"י - דוקא נתינה לגר ומכירה לנכרי, ר"מ - רק קדימה

ר"י, ר"ע - הותרה עמה חלב וגיד. ר"ש - גיד אסור בטהורה [לא תאכלו]

ריה"ג - לא הותרה עמה אלא חלב [לכל מלאכה] גיד באמת אסור כר"ש או מותר [ק"ו מחלב]

נטוע לצורך רבים (לרש"י - באמצע הדרך)

לר"מ יש ערלה [לכם], לר"י אין [ונטעתם לכם הוי רבוי אחר רבוי]

ר' יוחנן - שלא כדרך אכילה / הנאה אין לוקין

אביי - חוץ: מכלאי כרם, בשר בחלב, ע"ז [לא כתיב "אכילה"] - והמקשה חולק [בשר בחלב מנבלה]

אין לוקין על מי פירות דערלה [זיעה] חוץ מזיתים וענבים [פרי פרי מבכורים]

(קליפות - רש"י כב: - שומר כפרי)

ערלה, שור הנסקל אין שעת הכושר.

חמץ, בב"ח, כלאי כרם (הזרעים עד שנשרשה) יש שעת הכושר.

כלאי כרם - זרוע מעיקרו נאסר בהשרשה [הזרע], זרוע מקודם משהוסיף א' ממאתים [המלאה]

אין מתרפאין בסכנה בע"ז [בכל נפשך (לרש"י - נר' כמודה)], ג"ע [ורצחו נפש כן הדבר הזה], שפכ"ד [מאי חזית]

אין מתרפאין בלי סכנה באיסה"נ אלא שלא כדרך הנאה.

רש"י כא. - כד:

לגי' מהרש"ל ברש"י חמץ שנטמן ולא ידוע היכן, עובר בבל ימצא ולא בל יראה

בל תשקצו - לרש"י - בגדולים ולא בשרץ

גמ' כה: - כו.

הנאה בע"כ: אפשר ומכוין - אסור;

לא אפשר ול"מ - מח' ר"י ור"ש, אביי ול"ב לרבא - מותר

אפשר ול"מ - אביי - מח' ר"י ור"ש, רבא - לל"ק כו"ע אסור (איתותב)

ל"א ומכוין - לל"ק אסור, לל"ב: לאביי מח' ר"י ור"ש (חוץ ממראה ק"ק [מעלה עשו], פרה לינק ודש [עובד בה - מ"מ], שטיחת אבידה [עיה"ר, גנבי])

לרבא - אסור חוץ מהיכל [לתוכו עשוי (שלא כדרך)]

קול ומראה אין מעילה אבל יש איסור לעומדין בחוץ

ריח אין מעילה לאחר שהעלה תמורתו [נעשית מצותו (חוץ מתרומת הדשן [ושמו], בגדי כהונה [והניחם שם], עגלה ערופה [שם - תהא קבורתה])]

עליית זכר על הפרה - ר"א - מותר; ר"י - עלה מעצמו מותר, חכמים ומס' פרה - אסור

גמ' כו: - כח.

רבי (שמואל להל') - יש שבח עצים בפת וקערות (וקדירות לל"ב) באבוקה כנגדו,
חוץ: מגחלים (מח' עוממות או אף לוחשות), גרפו (עה.)

רבנן - אין שבח עצים, חוץ מעצי הקדש (דמי שלמים, מזיד, נדלק מאליה, מתרומת הדשן) [באלף לא בטל], ואיסה"נ רק בשרשיפא (כסא)

ר"א, רבי לצד א' - זו"ז גורם (היסק תנור באיסור עם עצי היתר) אסור

רבנן - זו"ז גורם מותר בדיעבד חוץ מקדירה הנגמר באיסור לל"ב [קיבלה בישולה לפני היסק - גורם א']

ר"י - חמץ בשריפה [מנותר]

רבנן - מפרר ברוח; לים - רבה - אחר פירור חוץ מים המלח
רב יוסף - בעין חוץ מחיטין שהחמיצו (רש"י - פיזור)

רש"י

לרש"י - ר"י: שעה ז' בכל דבר, שעה ו' שריפה, שעה ה' בכל דבר (רא"ש לרש"י).

שיירא, תוך ל' - רש"י כז: - שריפה, ר"י בן בתירה כא: - ימכור לגוי - בכל דבר.

גמ' כח. - ל:

ר"י - חמץ לפני ואחר זמנו בלאו [לא יאכל, וכל מחמצת, לא תאכל עליו]
הו"א דרב אחא בר יעקב - חוץ מנכרי [לומד אכילה מראייה] (לרש"י - מותר באכילה בפסח)

ר"ש - לפני זמנו אין לאו [בשעה שישנו במצה]
אחר זמנו לרבא - קנס דעבר בב"י חוץ מתערובת ושל נכרי

ריה"ג - מותר בהנאה אף תוך זמנו [לך]

רבא - מצה בזה"ז חובה [ר"י - שבעת ימים תאכל עליו מצות (לרש"י - היקש לחמץ), ר"ש - בערב תאכלו, קידושין לז: - ממושבותיכם]

רב אחא בר יעקב (קכ.) - מדרבנן.

מח' אם מעל באכל חמץ הקדש [מח' אי קלב"מ בכרת, לריה"ג מח' אי פודין הקדש להאכיל לכלבים, לר"ש מח' אי גורם לממון כממון, בר"י ור"ש, בריה"ג ורבנן]

רב ושמואל - במינו במשהו שלא במינו בנ"ט
חמץ - לרב גזר אינו מינו אטו מינו בזמנו [רש"י - חמור - כרת ולא בדילי]
שלא בזמנו - רב כר"י, שמואל ור' יוחנן כר"ש ומותר אף בנ"ט [לא קניס תערובת (רש"י - ואפי' שהייה בעיניה)]

ר' יוחנן ור"ל - אף במינו בנ"ט

רבה - להל' כרב

לרב - קדירות בפסח ישברו [גזירה שמא יבטל אח"כ במינו והל' כר"י, נ"ט לפגם אסור]
חוץ: מהיסק מתכת, היסק חרס מבפנים (חוץ משהסיקן בחוץ [חייס ויסיק מבחוץ])

הכשרת סכין לפסח ברותחין ובכלי ראשון

כלי קוניא (חרס טוח באבר) דתשמישו בחמין אין תיקון [פולטין המשקין בחוץ והוי חרס שבלע]

כלי לשאור, לחומץ עם קמח, ללישה אסור אפי' תשמישו בצונן [חימוצו קשה]

גמ' לא. - לד:

בע"ח - אביי - למפרע גובה

רבא - מכאן ולהבא, חוץ: מהקדיש לוה (רש"י - קדושת דמים), משעבודא דר' נתן (קרקע שגבו יתומים בחובת אביהם), כשהרהינו אצלו, "מעכשיו", בע"ח קונה משכון, קבל אחריות.

בע"ח לא קונה משכון: נכרי מישראל, לת"ק דר"מ בישראל מנכרי - חוץ ממעכשיו

מפולת ג"ט על חמץ כמבוער ויבטל [רש"י - שמא יפקח הגל]

אכל תרו' חמץ בפסח -

בשוגג (רש"י משנה - ואפי' הזיד בחמץ, רש"י לר' נחוניא - שגג בשניהם) חייב קרן וחומש [לפי מדה משלם, כריה"ג דמותר בהנאה]
במזיד (רש"י במשנה - אפי' שגג בחמץ) פטור [גזלן לפי דמים, קלב"מ כר' נחוניא]

ר"ע - ממ"נ פטור [אין הנאה, לפי דמים; ר"א בן יעקב - את הקודש ראוי להיות קודש]

ר' יוחנן ב"נ - ממ"נ חייב [לפי מדה משלם], ר"א חסמא - חייב [כריה"ג]

ת"ק - חומש לתרו' בכזית [כי יאכל], אבא שאול - ש"פ [ונתן]

הזיד במעילה - רבי - מיתה [חטא חטא מתרו'] רבנן - באזהרה [תרו' - ומתו בו ולא במעילה]

חייב מעילה במתעסק

אינו מתכוין למעשה זה (לרש"י - מתכוין להיתר ועלתה בידו איסור) למר בריה דרבנא אין חטאת, ורנב"י חולק

הפריש חמץ תרו' אינה קדושה [ונתן, את הקודש - ראוי; תתן; תתן לו ולא לאורו - כשההחמיץ במחובר; ראשית - ששיריה נכרין]

ר' יוחנן - משקין ענבים מיפקד פקידי ואינו נטמא עד דסחיט חוץ מתרומה [מעלה עשו].
רב חסדא - מבלע בליעי.

לר' יוחנן אין דורכין תרו' טמאה פחות פחות מכזית [תקלה]

תרו' טמאה: צריך לזרוק פת בין העצים, שמן בכלי מאוס, חיטי - לר' יוחנן שולקן ומאוס (לרש"י - זורקן) לרב הונא אסורות [תקלה]

שתילי תרומה ששתלן - נטהר ואסור באכילה -

רבה - לזרים [גידולי גידולין (לרש"י - נתחברות יחד) תרומה]

רב ששת - לכהנים [היסח הדעת פסול הגוף כר"ל (לר' יוחנן פסול טומאה)],

ר' ירמי' - אין זריעה להקדש (לרש"י מדרבנן) (לרב יוסף - חוץ מקדו' פה) ולתרומה [מעלה עשו (רש"י - לאכילה)]

לר' יהושע בדיעבד אם זרק ציץ מרצה על טומ' בשר (רש"י - הגם שזה פסול הגוף) ועל בשר שיוצא [לרש"י - דהבשר בעין ^ פסול מחמת דבר אחר]

מילוי מי חטאת ישיר ממעין [לרש"י -מעלה]

רש"י לא: - לד.

בע"ח קונה משכון - לרש"י - לאונסין

תרו' טמאה מותר בהנאת כילוי אף לישראל בנמאס ובטלו מתורת אוכל - ולא מטמאו

מדרבנן גידולי תרו', תרו' - לרש"י - שלא להפסיד הכהנים

גמ' לה. - לח:

מצה: חטים, שעורין, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל
כוסמין מין חיטין, שיבולת שועל ושיפון מין שעורין (רש"י - לתרומה מין על מינו)

מעשר ראשון, דמאי [אי בעי מפקר נכסיו] (לרש"י בדיעבד)

חלה, תרומה [מצות מצות ריבה אפי' אינו שוה לכל]

פת נקיה [מצות מצות ריבה], בדיעבד סריקין המצויירין (מח' אי של נחתומין או כ"א), ר' יוסי - דקין אפי' לכתחלה

מצת הינא (נא) - אין חוטין נמשכין.

פסול: 1. טבל אפי' דרבנן [לא תאכל עליו חמץ - וזה איסורו אף משום טבל, כר"ש דאין איסור חל על איסור, רש"י - מצוה הבאה בעבירה]

2. חלה ותרומה לישראל [רש"י - "חמץ" - וזה איסורו מחמת איסור אחר]

3. מעשר שני [ריה"ג - עוני - וזה נאכל בשמחה, לר"מ ממון גבוה - לחם לחם מחלה (לכם)] ור"ע חולק [מצות מצות ריבה (מותר בכל מושבותיכם כשנטמא)] רבא - ואפי' חלת מע"ש

4. הקדש, 5. אורז ודוחן [היקש לחמץ - בא לידי חימוץ] ור' יוחנן ב"נ חולק [קדים ומחמיץ]

6. מצה עשירה (ביין שמן דבש) [עוני]
ר"ג - תשרף מיד, ר"ע וחכ"א - אפשר לשמור
ואין כרת [הו"א - היקש למצה, מי פירות אין מחמיצין (והוי נוקשה)]
לת"ק מקטפין בו, וחכמים חולקים

7. בפושרין, לתיתה [אינם זריזין],

8. ביכורים [ריה"ג - בכל מושבותיכם, הו"א דר"ע היקש מצה ומרור, עוני - לת"ק דר"ש דאסור לאונן]

9. חלוט ואשישה (חשוב) [עוני], 10. חלוט בלילה רכה [אינו לחם] (מח' ב"ש וב"ה)

11. פת עבה (רב הונא - טפח, רבי - מרובה ביו"ט) לב"ש

12. סופגנין וכו' - ר"ל - מעשה אילפס לאו "לחם" [לחמכם בתנור אחד]
חוץ: מהרתיח ואח"כ הדביק, חזר ואפה לת"ק דר"י, אבוקה כנגדו

ר' יוחנן - אילפס = לחם, חוץ מעשאן בחמה

13. חלת תודה ורקיקי נזיר [רבה - ושמרתם - לשם מצה, רב יוסף - שבעת ימים תאכל - וזה רק ליום ולילה (רש"י - נ"מ דלא מהני כשמכוין לשם תודה ומצה), לריה"ג - עוני - הנאכל באנינות, בכל מושבותיכם (שלא בזמן נוב וגבעון)]
חוץ: מעשאן לימכר בשוק [הללמ"ס, עשאן על תנאי]

פטור מחלה:

1. סופגנין וכו' (רכה) [ר"ל - מעשה אילפס, ר' יוחנן - בחמה]

2. מדומע [רש"י - תרימו תרומת ולא שכבר תרו']

3. ברותחין מח' ב"ש ב"ה (מח') ר' יוסי (מח')
לחכמים בתנור חייב באילפס פטור - לר"י אפי' חזר ואפאו בתנור [לחמכם בתנור אחד - האפוי באחד]

4. מע"ש לר"מ [ערסותיכם]

גמ' לט. - לט:

מרור: חזרת (מצוה), תמכא, חרחבינא, עולשין, מרור, קלח שלהן (אפי' יבשין לר"מ),

ירק מר - כל שיש לו שרף ופניו מכסיפין

פסול: כבושין, שלוקין, מבושלין, טבל [לרש"י - מצוה הבאה בעבירה], עלין יבשין, כמושין מח', מע"ש [היקש למצה] (לר"ע כן).

היקש מרור כמצה: גידולי קרקע, מין זרעים ,ניקח בכסף מעשר, מינין הרבה, פסול מע"ש.
מצה כמרור - הו"א דר"ע - פסול בביכורים

גמ' לט: - מא.

לא מחמיצין: אפוי (אפי' אח"כ מבשל), חלוט ברותחין (חד חד), דלף טיף להדי טיף, מי פירות, אגב מידלייהו (דרך נפילה), לר' יוסי שרייה נפוחות בחומץ (שלא נתערב בתבשיל)

אין לותתין שעורין ואסור אם נתבקעות - מר עוקבא - ע"י יין, שמואל - ממש

מח' אם מותר ללתות חיטים. רבא למסקנא - מצוה [שימור מעיקרא - אפי בבי דרי]

חיטין דטבע במים לא ימכר לנכרי [דיזבין לישראל] אלא קבא קבא לישראל קודם פסח

מלילה (קמח לתוך תבשיל מעורב בחומץ) לת"ק אסור, לר"י מותר.

לעולא - אסור אפי' נותן חומץ אח"כ [לך לך לנזירא]

קמח לתוך חרוסת (חומץ) או חרדל לת"ק יאכל מיד לר"מ אסור.

לרב כהנא בחרוסת לכו"ע ישרף.

גמ' מא. - מב.

סכין, מטבילין קרבן פסח במשקין

בישול פסח בשאר משקין חייב [כ"ש ממים דנותנין טעם, רבי - ובשל מבושל מ"מ (נ"מ צלי קדר)]

ר"מ - אין בישול אחר אפייה/צלייה חוץ מקרבן פסח [ובשל מבושל מ"מ]

ר' יוסי - יש (לרש"י - מבטל תורת לחם) (לל"ק דרש"י חוץ מחרוכא)

חרוכא פטור, בדיעבד חי פטור (לרש"י - לאביי דאין לוקין אלאו שבכללות) [דוקא נא ובשל מבושל אסור]

בחמי טבריא חייב [כי אם צלי אש (רש"י - לרבא דלוקין אלאו שבכללות)]

לל"ק לאביי דאין לוקין אלאו שבכללות, אחדא מיהא לקי (לרש"י - בחי וחמי טבריא לוקה משום כי אם צלי אש לבד).

אכל צלי מבעוד יום חייב [בלילה (לאו הבא מכלל עשה) ^ לאמר (כר"י - לאו)] ומותר בלילה עם חבורה

לישת מצה: במים שלנו, לא בחמה, לא בחמים (מח' בדיעבד [רש"י - קנס]), עוסקת תמיד, כלי שני לצנון ידים (ישפוך ליבלע בקרקע)