פסחים דף קא. א

האם אפשר להתיר ציצית מבגד לבגד? [תוד"ה מתירין].

אליבא דמ"ד חובת גברא אליבא דמ"ד חובת טלית
לרב אין מתירין אין מתירין
לשמואל מתירין כשרוצה ללבוש דוקא טלית זו: מתירין
בשאר אופנים: אין מתירין

האם מברך על שינוי יין הטוב והמטיב? [תוד"ה שינוי].

כשהשני משובח מהראשון כשאינו יודע כשהשני גרוע מהראשון
לרשב"ם מברך אינו מברך אינו מברך
למיהו יש לדחות בתוס' מברך מברך אינו מברך
לנראה בתוס' מברך מברך מברך - רק שלא גרוע מאד

פסחים דף קא: א

באיזה אופנים צריך לשוב ולברך ברכה ראשונה בשינוי מקום?

דברים שאין טעונים
ברכה אחריהם במקומן [1]
דברים הטעונים
ברכה אחריהם במקומן [2]
לרב חסדא ורבנן צריך לברך אין צריך לברך [3]
לרב ששת ור' יהודה צריך לברך בלא הניחו זקן או חולה: צריך לברך [4]
בהניחו זקן או חולה: אין צריך לברך

-------------------------------------------------

[1] כגון מים ופירות שאין טעונים ברכה חשובה בפני עצמם אלא בורא נפשות רבות (ולתוס' ה"ה שבעת המינים, כדלהלן), וכיון שאינה ברכה חשובה אין צריך לברך אותה במקום אכילה דוקא, ואיך שהוא הולך למקום אחר - הרי שסיים את סעודתו, דהא אין הוא עוד קשור למקומו הראשון דיכול לברך ברכה אחרונה במקום החדש, ולכן אם רוצה שוב לאכול במקום החדש צריך לחזור ולברך תחילה.

[2] כגון בפת, ורשב"ם מפרש דה"ה בשבעת המינים ויין. והקשו התוס' (ד"ה אלא), דאם ביין לא צריך לחזור ולברך בשינוי מקום, א"כ אמאי איתותב ר' יוחנן מברייתא, הא ר' יוחנן דיבר ביין. ועוד קשה דנמצא דרב חסדא פליג על רב ושמואל דס"ל שבשינוי יין כן צריך לברך. ולכן חלקו התוס' על פירושו, וס"ל שביין ובשבעת מינים חשיבי דברים שאין צריכים ברכה במקומם. ומה דמיירי כאן הוא לגבי פת, והסתפקו תוס' לגבי ה' מינים שמברך עליהם מזונות מה הדין, וצידדו לומר שחשיבי כדברים שטעונים ברכה במקומם.

[3] דיוצא ממקומו לא חשוב גמר סעודתו כיון שצריך עדיין לחזור לשם בשביל הברכה. ולכך אם רוצה עתה לאכול במקום אחר אין צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה, אלא יכול להמשיך ולאכול על סמך האכילה הראשונה ולא חשוב שהסיח דעתו, ואחרי שאוכל במקום השני - נחשב המקום השני מקום האכילה, ומברך שם ברכה אחרונה על שני האכילות.

[4] וקודם יברכו ברכת המזון למפרע על מה שכבר אכלו. אכן כתבו התוס' (בד"ה כשהן) שאם יצאו ולא בירכו, כשיחזרו יברכו שוב רק המוציא.

עוד חומר לימוד על הדף