פסחים דף צא. א

האם שוחטין את הפסח בפני עצמו [1] על מי שהוא אסור בבית אסורין והבטיחו לו שיוציאוהו?

בבית אסורים של ישראל בבית אסורים של עכו"ם
כשנמצא חוץ לחומת בית פאגי שוחטין אין שוחטין [2]
כשנמצא בתוך ירושלים שוחטין [3]

הזובח את הפסח בבמת יחיד בזמנים דלהלן, מה דינו אליבא דר' שמעון?

קודם חצות - שאינו בזמנו אחר חצות - בזמנו
בזמן איסור הבמות בלא תעשה [4] בכרת דשחוטי חוץ
בזמן היתר הבמות אינו בלאו - אבל אסור לעשות כן [5]

פסחים דף צ: א

האם עושים חבורה של נשים בפני עצמן בפסח ראשון או בפסח שני?

בפסח ראשון בפסח שני
לר' יהודה [6] עושים - ודוחה אפי' שבת אין עושים - אבל נטפלים לגברים
לר' יוסי [7] עושים - ודוחה אפי' שבת
לר' שמעון [8] אין עושים - אבל נטפלים לגברים אין שוחטים עליהם כל עיקר

-------------------------------------------------

[1] פי', פסח אחד רק בשביל האדם שבבית האסורים, אבל למנות אותו בחבורה ודאי אפשר (אולם ע' הערה הבאה), דאם לא יוכל הוא לאכול יאכל ע"י שאר בני החבורה.

[2] הביאו התוס' (ד"ה לא) בשם הירושלמי, שהחבוש אצל עכו"ם אין שוחטים עליו אפי' עם אחרים, דודאי משקרים הם. ובחבוש ביד ישראל שוחטים עליו - דוקא בהצטרפות עם אחרים. וזה איפכא משמעתין.

[3] ובאופן שאפשר להביא לו מהבשר לאכול. ולפ"ז אפי' אם לא הבטיחו שיוציאוהו היום ג"כ שוחטים.

[4] דכתיב (דברים טז:ה) "לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך", ומזה ילפינן שמחוסר זמן בחוץ אע"פ שאינו בכרת דשחוטי חוץ, מ"מ הוא בלא תעשה - הואיל וראוי הוא לבוא לאחר זמן.

[5] ילפינן מדכתיב "באחד שעריך" - דכל האיסור הוא דוקא שכל ישראל נכנסים בשער אחד - דהיינו שכל ישראל מקריבים במקום אחד, אבל בכל אופן אסור לעשות כן כיון שאין מקריבים על במה קטנה אלא דבר שהוא נידר ונידב ולא דבר שבחובה כפסח.

[6] דריש ר' יהודה מדכתיב (שמות יב:ד) "במכסת נפשות" ולא כתיב "במכסת אנשים" - ש"מ דכל נפש חייבת בפסח, ולכן עושים גם חבורת נשים. ולגבי פסח שני, כיון שכתוב (במדבר ט:יג) "חטאו ישא האיש ההוא" - ילפינן דוקא איש ענוש כרת אם לא עשה גם את השני, אבל אשה לא, וכיון שאינה חייבת כרת הרי שנשים בפסח שני אינם חובה. ובכל אופן כיון שכתוב (שם:יב) "ככל חקת הפסח" - שהוקש פסח שני לראשון, לכך למדנו שמצטרפות הנשים להיות טפילה לחבורת אנשים.

[7] דורש כר' יהודה ממה שכתוב "במכסת נפשות" שגם נשים חייבות בראשון, ודורש מדכתיב בשני (במדבר ט:יג) "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" שגם נשים חייבות. ומה שכתוב (שם) "חטאו ישא האיש ההוא", בא למעט כקטן מכרת. וכתבו התוס' (בד"ה איש), דקשה הרי ודאי שקטן פטור ממצות ומה צריך ריבוי לפוטרו מכרת. ותירצו, שהחידוש הוא שאפי' בקטן שהגדיל בין פסח ראשון לשני ג"כ פטור.

[8] דורש ר"ש מדכתיב (שמות יב:ד) "איש לפי אוכלו" דבפסח ראשון שוחטים דוקא על אנשים, ואהני מה דכתיב "במכסת נפשות" לרבות נשים להיות טפילה בראשון. ובשני, כיון דכתיב עוד מיעוט "חטאו ישא האיש ההוא", למדנו למעט נשים לגמרי מהשני. ואם אוכלת בשני עוברת באיסור פסח שלא למנויו.

עוד חומר לימוד על הדף